פסק דין שניתן באחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת שולח מסר ברור למעסיקים: מעסיק שלא יפרסם תקנון למניעת הטרדה מינית במקום העבודה עלול לשלם על כך ביוקר.
ההחלטה העקרונית ניתנה על-ידי השופטת אורית יעקבס, שקיבלה חלקית את תביעתה של גל שרגיל, סטודנטית במכללת תל-חי ורכזת פר"ח (פרויקט חונכות ארצי שבו סטודנטים מסייעים לילדים), שפוטרה מעבודתה לאחר שהתלוננה כי הוטרדה מינית על-ידי רכז אחר.
בפסק הדין נקבע כי ארגון פר"ח (מכון דוידסון) יפצה את התובעת ב-15 אלף שקל, מאחר שהפר את חובותיו כמעביד למניעת הטרדה מינית, בכך שלא תלה את התקנות למניעת הטרדה מינית.
עם זאת, בית הדין לעבודה את טענת התובעת כי היא פוטרה מעבודתה עקב תלונתה על ההטרדה המינית.
"החוק למניעת הטרדה מינית מטיל אחריות על מעבידים בשל הטרדה מינית שביצעו עובדיהם או ממונים מטעמם, במסגרת יחסי העבודה ובבסיס האחריות עומדת ההנחה לפיה המעביד הינו בעל חובות אמון כלפי עובדיו ומחויב לספק להם סביבת עבודה חפה ממעשים של הטרדה מינית", הסבירה השופטת וקבעה כי במקרה זה הפר המעסיק, ארגון פר"ח, את חובתו, בכך שלא קבע ופרסם את התקנון למניעת הטרדה מינית במקום העבודה, למרות שמדובר בחובה המעוגנת בחוק.
שרגיל למדה כסטודנטית לתואר ראשון במכללת תל-חי, ובמהלך ספטמבר 2006 החלה לעבוד כרכזת פר"ח באזור הצפון. במסגרת עבודתה השתתפה שרגיל בסדנה של רכזי פר"ח שהתקיימה במשרדי הארגון. במהלך הסדנה העביר רכז אחר, שישב בסמוך אליה, את רגלו מתחת לשולחן ונגע בישבנה של שרגיל. שרגיל התלוננה על ההטרדה בפני מנהלת המחוז של ארגון פר"ח, ובמסגרת הטיפול בתלונה ננזף הרכז המטריד באופן חמור והושעה ל-4 ימים, אך המשיך בעבודתו כרכז.
ביולי 2007 פוטרה שרגיל מעבודתה בארגון. לאחר פיטוריה הגישה שרגיל תביעה לבית הדין לעבודה, בטענה כי היא פוטרה עקב הגשת התלונה נגד הרכז שהטרידה.
עוד טענה שרגיל בתביעתה כי הארגון הפר את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית בכך שלא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדות מיניות במקום העבודה, בין היתר, מכיוון שלא פרסם תקנון למניעת הטרדה מינית. מנגד, טען הארגון כי פעל באופן תקין בבירור ובטיפול בתלונתה של שרגיל על הטרדה מינית.
בית הדין קבע כי הטיפול בתלונתה של שרגיל נעשה כדין, למעט העובדה שהמעסיק לא עמד בתנאי החוק ביחס לפרסום התקנון וביחס למניעת ההטרדה, בטרם התרחשה.
בנוסף על הפיצוי של 15 אלף שקל שנקבע לתובעת, חייבה השופטת את ארגון פר"ח לשאת גם בהוצאותיה המשפטיות ובשכר-טרחת עורך דינה, בסך 2,000 שקל.
לדברי עו"ד אודליה לוי-אטינגר, שייצגה את התובעת, פסק הדין הוא נכון וחשוב. "פרסום תקנון במקומות העבודה מונע הטרדות מיניות ואף יכול לספק הגנה למעסיקים, במקרה של הטרדה מינית שביצע אחד העובדים".
עו"ד שירלי שלומיוק-בבאי, מנהלת המחלקה המשפטית של שדולת הנשים בישראל, מסרה כי: למרות שקיימת עליה במודעות החברתית להטרדות מיניות, ארגונים רבים אינם מודעים מספיק לחובותיהם בחוק.
לדבריה, "אחת ממטרות החוק היא למנוע הטרדות מיניות על-ידי קיום סביבת עבודה בטוחה".