גמר גביע המדינה בכדורגל, ד' 20:40, ערוץ 10 וספורט 5 HD
היו שנים שבהן גביע המדינה, כל מדינה, בכדורגל, היה נחשב כמו תואר אליפות: מנו אותו במניין התארים, הקבוצות שזכו בו השתתפו במפעל יבשתי משלהן ועוד. עם השנים הוא הפך משני לאליפות, ובשנים האחרונות הוא הפך לאירוע איזוטרי שמציין את סוף עונת הכדורגל ותו לא.
באופן פרדוקסלי, ובעיקר מאחר שלכדורגל הישראלי אין הווה או עתיד, אלא רק נוסטלגיה, התמכרו למפעל הזה לא מעט אוהדים ותיקים, כאלה שזיכרונות הכדורגל שלהם לוקחים אותם לשנות ה-60 וה-70, כשצה"ל היה הצבא החזק בעולם, תפוזי ג'אפה הטובים בעולם, רינה מור היפה בעולם - ושמות כמו מוטל'ה שפיגלר, אורי מלמיליאן ואחרים, הוחזקו בעינינו כענקי כדורגל.
העובדה ששתי הקבוצות החזקות בישראל בשנים האחרונות, מכבי חיפה והפועל תל-אביב הגיעו לגמר הגביע, תורמת גם היא למעגל המתעניינים במשחק הערב, והעובדה שהוא ישודר (ממש כמו גמר ליגת האלופות בשבת) במקביל בערוץ 10 ובאפיק ההיי-דפינישן של ערוץ הספורט, הופכת אפילו את השידור למשהו שניתן לברור (מצטער מראש חברים בערוץ 10, אבל לא אכפת לי מי הפרשן או השדרן - מי שהתרגל לאיכות HD, כבר לא יכול לראות את התמונה המגורענת שעד לפני כשנה הייתה היחידה שהכרנו).
וכמובן, לא נתעלם מהיתרון הגדול שיש לכל משחק גמר באשר הוא: אפילו אם חלילה ייגמר המשחק הזה ב-0-0 מאכזב, אפילו בתום ההארכה, מחכות לנו בעיטות הכרעה, כך שבסוף הערב נקבל שתי מתנות: תמונות של מנצחים ומנוצחים שהן נשמת אפם של הספורט ושידוריו, ולא פחות חשוב, פטור מעיסוק בכדורגל ישראלי למשך שלושת החודשים הבאים! "ווין-ווין" שכזה לא הציעה לנו אף תוכנית טלוויזיה זה זמן רב.
בובי בן 70
ערב בוב דילן בערוץ "יס 3", ד' 19:45-24:00
אני מודה שמחשבותיי נתונות כרגע יותר לרוברט בוב אחר, בובי צ'ארלטון (והמבין יבין), אבל תודה גם לרוברט צימרמן - בוב דילן שמאפשר לי להסיט את המבט, ולו לכמה שעות, לכיוון אחר.
לרוב יש משהו עצוב בכוכבי רוק מזדקנים, אבל במקרה של בוב דילן, חלק גדול מאיתנו פטור מהרהורים נוגים אודות הזקנה, בעיקר מפני שאפילו אם הקוראים הנכבדים כבר מזמן לא ילדים, הרי שאם גדלו על מה שכונה כאן פעם "מוזיקה לועזית", בוב דילן לא היה אף פעם צעיר עבורם, או במילים אחרון - גם מי שהחל להתעניין במוזיקה בסוף שנות ה-60, כבר נשא אליו עיניים כ"זקן השבט".
לכן קצת מפתיע לגלות שהוא "בסך הכל" בן 70... יפה עשה ערוץ "יס 3" שהקדיש לו ערב מיוחד, ויפה עוד יותר שהוא בחר בדרכו הקולנועית, ולא התפתה להגיש איזה מופע ששלף מהמקפיא. "אני לא שם" שלמרבה הצער נקבע מועד שידורו ל-19:45, מה שאומר לא היה צעירשתצטרכו להשליך עתה את העיתון מידיכם (מזל שאנחנו ממילא בעמוד האחרון), הוא סרט מקורי ומעניין, מעין ביוגרפיה קולנועית של היוצר החשוב, אך עם כמה שחקנים שמגלמים, כל אחד בדרכו, פן אחר באישיותו של צימרמן-דילן.
מיד אחריו יעלה ויבוא אחד המערבונים האהובים עליי, באופן אישי: "פט גארט ובילי הנער". מה הקשר של דילן למערבון הזה? ובכן, הוא גם הלחין את פס הקול שלו, וגם מופיע בו בתפקיד אורח קטן. אפילו בלי קשר לדילן מדובר ביופי של סרט, סיפור יחסיהם של שני חברים שאחד היה לאזרח הגון ושומר חוק, בעוד חברו מקפיד להפר אותו. סם פקינפה ביים בעוצמה האופיינית לו את הפנינה הזאת, וגם מי שדילן לא היה מעולם פס הקול של חייו, ייהנה ממנו מאוד.