בשבוע שעבר נחשפה ערוותו של ה"מחסל" ברבים, תרתי-משמע, כאשר פורסם כי למושל קליפורניה לשעבר, ארנולד שוורצנגר, יש ילד בגיל העשרה, שנולד מרומן שניהל עם עוזרת-הבית. השבוע פירסם ה-CNN כי יש לו שני ילדים נוספים ממאהבות אחרות, כשבתרגום בכלי התקשורת הישראלים הם נקראו ילדים "בלתי חוקיים" או "ממזרים".
המושגים מבלבלים, מאחר שהמשמעות של המונח "ממזר" ו"ילד בלתי חוקי" בארה"ב שונה מזו שבישראל. מקור המונחים "ילד בלתי חוקי" או "ממזר" בארה"ב הוא בימי הביניים, כאשר לאצילים נולדו ילדים מחוץ לנישואים, פעמים רבות מהמשרתות, ומעמדם היה נחות מזה של הילדים שנולדו לאציל מאשתו. בימינו המונחים בשפה האנגלית נותרו, אך אין להם משמעות משפטית או מעשית.
בישראל המצב מורכב הרבה יותר, בשל היעדר ההפרדה בין הדת למדינה. בבתי המשפט האזרחיים כלל לא קיים המושג "ילד לא חוקי", וילד שנולד לגבר נשוי מאישה שאינה אשתו - הוא ילד חוקי לכל דבר. ואולם, בבתי הדין הדתיים יכולות להיות השלכות להיעדר הנישואים.
בבית הדין הרבני הילד יקבל התייחסות מיוחדת רק אם המאהבת הייתה נשואה לאחר בזמן שהרתה, ואז הילד לא יוכרז כ"בלתי חוקי", אלא כ"ממזר", ובתור שכזה הוא יהיה מוגבל מלהינשא ליהודייה כשרה. ואולם, אם המאהבת הייתה פנויה - אין כל אבחנה מבחינת מעמדו של הילד לעומת ילד שנולד במסגרת הנישואיפ.
בבית הדין השרעי, לעומת זאת, ילד מחוץ לנישואים כן מוכרז כילד "לא חוקי", ואם האב מסרב להכיר בו - בית הדין השרעי לא מחייב אותו בבדיקת אבהות, לא מצהיר על אבהותו, הוא לא יחויב במזונות לילד, והילד גם לא יוכר כיורשו. הישועה עבור ילד כזה נמצאת בבתי המשפט האזרחיים, שמאז "הלכת חמדה" של בית המשפט העליון, רשאים לדון בתביעות אבהות ומזונות "אזרחיים" - להבדיל מ"דתיים".
רישום, שם משפחה ומזונות
היכן קיימים בכל זאת הבדלים בין ילד שנולד מהאישה החוקית לילד שנולד מחוץ לנישואים בבתי המשפט האזרחיים?
ראשית מבחינת הרישום במרשם האוכלוסין - כדי שהאב יירשם כאביו של הילד, על האב והאם להגיש למשרד הפנים בקשה בהסכמה, וזה אפשרי רק כל עוד הילד בן פחות משנה. לאחר גיל שנה, בין אם יש הסכמה בין ההורים ובין אם לאו, הם יצטרכו לפנות לבית המשפט ולקבל פסק דין המצהיר כי זהו אביו של הילד, ולשם כך יידרשו כמעט תמיד לעבור בדיקת רקמות.
מבחינת שם המשפחה שיישא הילד - לפי חוק השמות מקבל ילד לאם לא נשואה את שם משפחתה, זולת אם רצתה שהילד יקבל את שם משפחת האב, והאב הסכים. אם האב לא מסכים לכך, או לחילופין אם האב מעוניין כי הילד יישא את שמו אך האם מתנגדת - ניתן לפנות בעניין זה בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה, הבוחן איזה שם משפחה תואם יותר את טובת הקטין.
כך לדוגמה, בית המשפט בירושלים הורה לשנות את שם משפחתו של ילד שנרשם על שם אימו לשם משפחת האב, מאחר שהמשמורת נמסרה לאב, והוא זה שפונה למוסדות ולגורמים השונים. כמו כן, בית המשפט התחשב בעובדה ששם המשפחה של האב עובר מזה דורות רבים, בעוד שהאם עיברתה את שמה לשם "חסר שורשים".
מזונותיו של ילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואים בדרך-כלל אינם שונים ממזונות ילד שנולד במסגרת נישואים, אם כי כבר ניתן לזהות בפסיקה ניצני גישה מחמירה יותר.
כך, לפני שנה קבע בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב כי אישה פנויה המחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואים, כאשר נוכחותו של האב בחייו אינה ודאית כלל, ובמיוחד כאשר כבר בתחילת ההריון האב נעלם מהתמונה - הרי שבמקרים מסוימים ייתכן כי חובת האב תצטמצם למזונות הכרחיים בלבד.
הכותבת היא מומחית לדיני משפחה וירושה ומנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".