שוק הרכב הישראלי נמצא כיום ברוויה. אחרי שנתיים שבהן עלו על כבישי הארץ כ-440 אלף מכוניות חדשות במצטבר, קשה יותר ליבואנים לשמור על קצב ההזרמה. בשוק המשומשות המצב אפילו חמור יותר. מלאים ענקיים מונחים כיום במגרשים ללא דורש.
מצב כזה, בשילוב "כסף זול" שהבנקים וגופי המימון ששים להזרים לשוק, מעלה משמעותית את מאמצי "דחיפת הסחורה" של המשווקים. כל אמצעי המדיה מוצפים במודעות "הארד סייל", שקוראות ללקוחות לרכוש מכוניות חדשות ומשומשות בתנאים "חסרי תקדים". רוב המוכרים מציינים כי מדובר במבצעים "בלתי חוזרים", והם אכן לא חוזרים - לפחות בשבועיים שלאחר תום המבצע.
גם היבואנים וגם סוחרי המשומשות נזהרים מאוד מלפרסם הנחות שעלולות לפגוע בערך המותגים ובערכי הגרט של המשומשות ב"מחירונים". לכן, הם ממירים את ההנחות בהטבות לא ישירות, שחלקן נראות - לכאורה - אטרקטיביות מאוד.
למה לכאורה? משתי סיבות: בגלל שבלא מעט מקרים מדובר ברב מהומה על לא מאומה, כלומר כשמהוונים את הערך הכספי של ההטבות הללו מקבלים סכומים לא מרשימים, שלרוב אינם שקולים לחיסכון שבהנחת "סוף עונה" מסורתית; ומפני שמאחורי ההטבות הגדולות מסתתרות לעתים "אותיות קטנות", שמחכות ללקוח בפינה. אמנם יש גם הטבות אמיתיות, אבל כדאי ומומלץ לבחון את המוצע בשבע עיניים. הנה שתי דוגמאות.
"טיפולים חינם"
במבצע שרץ בימים אלה, מציע יבואן "רכישה חסרת סיכון" שכוללת, בין השאר, "טיפולים תקופתיים ללא תשלום למשך שלוש שנים". נשמע טוב, אבל באותיות הקטנות של התקנון מגלים שהיא מוגבלת לעד 33 אלף ק"מ בשנה ואינה כוללת "בלאי רגיל ו/או חלקים מתבלים כמו מצמד רפידות".
מכיוון שממוצע הקילומטראז' של לקוח פרטי בישראל הוא פחות מ-20 אלף ק"מ בשנה (זמן הטיפול התקופתי המומלץ), המשמעות של כל ההטבה המפוארת הזו היא כשלושה-ארבעה טיפולים "קטנים", שעלותם הכוללת בד"כ פחותה מ-2,000 שקל. עלות האחזקה הרצינית היא אותם חלקים מתבלים שאינם מכוסים, בעיקר בלמים.
"טרייד-אין במחיר מחירון"
באותה מודעה מצאנו עוד שתי הטבות שזוכות כיום לפופולריות: "טרייד-אין במחיר מחירון" וגם "התחייבות לטרייד-אין עתידי במחיר מחירון". נשמע מצוין למי שחושב להיפטר סוף-סוף מהטרנטה שלו. אבל "האותיות הקטנות" מפנות לנספח שקובע, כי התנאי לטרייד-אין המובטח הוא שהרכב יעמוד בכל התנאים הקבועים: "שיהיה ממודל 2000 עד 2007 ומיד ראשונה בלבד", מה שמוריד בערך 70% מהעסקאות הפוטנציאליות. וזו רק ההתחלה.
תנאי נוסף, שהרכב לא עבר יותר מ-17 אלף ק"מ בממוצע לשנה, יש לו טסט לארבעה חודשים לפחות, הוא טופל בהתאם להוראות היצרן/יבואן וקיים על כך תיעוד, הוא לא עבר כל תאונה או פגיעה, הוא במצב חיצוני ופנימי טוב, נפח המנוע שלו קטן מ-3.2 ליטר וכו'. בינינו? אם יש לך רכב כזה, אין לך בעיה להשיג מחיר "מחירון".
לא מספיק? יש גם רשימה של דגמים שאינם זכאים לטרייד-אין: "כל רכבי אופל, יונדאי אלנטרה, רנו מגאן וסניק, חמישה דגמים פופולריים של פיז'ו, כל דגמי סיטרואן, כל דגמי קיה, כל דגמי רובר, כל דגמי שברולט, סמארט" ועוד. הכול כתוב באותיות הקטנות. כמובן שגם הכל כפוף למצב הרכב ויבוצעו בו הפחתות בהתאם לבעיות שיתגלו בו. בקיצור, לפעמים שווה להתעקש על "הנחה ביד".