גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לנו מותר להרוס את עצמנו

מה משותף לסופרים הישראלים בסקוטלנד, לאחים עופר באיראן ולנתניהו בוושינגטון?

לפני כמה ימים פגשתי במקרה חבר ברחוב, ובמסגרת התבדחויות של סמול טוק הוא זרק לעברי עקיצה קטנה לגבי בעלי. "תקשיב טוב", אמרתי לו בחצי חיוך, ספק בצחוק ספק ברצינות, "אם עוד פעם אני שומעת אותך אומר עליו משהו רע, זה הסוף שלך. רק לי מותר".

שנינו כמובן נקרענו מצחוק, אבל ביננו, מה שאמרתי היה די מדויק. אותו הכלל, בעצם, עובד גם לגבי כמעט כל אישה נורמלית בעולם המערבי. "אוף, איך השמנתי!" היא יכולה להגיד לכל מי שבא לה. אבל רק נראה את זה שיעז להסכים איתה. הלך עליו. וזה ברור לכולם.

באופן מאוד דומה, עם השנים סיגלנו לעצמנו את המיומנות המדהימה לנהוג כך גם כעם. אנחנו מרשים לעצמנו לזלזל או להקל ראש בערכים או בסדרי העדיפויות של המדינה שלנו, וזה במקרה הטוב. במקרה הרע, אנחנו ממש פועלים בניגוד לאינטרסים הלאומיים כדי לצבור לעצמנו כמה נקודות מקומיות וזמניות, בלי להבין שאם גרמנו נזק קולקטיבי, הוא הרי מזיק גם לנו עצמנו.

הנה 3 דוגמאות רק מהשבוע האחרון.

1. הסופרים המחרימים מוצאים את עצמם מוחרמים: בתחילת השבוע פורסם כי בסקוטלנד הוחלט להחרים ספרים ישראלים, במסגרת הקריאות החוזרות ונשנות באירופה להחרים את ישראל בגלל מדיניותה בשטחים. עמוס עוז, אלון חילו ודודו בוסי התראיינו ואמרו שזו טעות, צביעות וביזיון להחרים את ספריהם בגלל מדיניות הממשלה. באמת יופי.

אבל מי מלבה את החרמות האלה בעולם אם לא אנחנו? כשזה הגיע להחרמת התיאטרון באריאל, למשל, וסופרים מובילים הזדרזו לעמוד בראש רשימת המחרימים, לא שמענו מכיוונם שום קריאות על ביזיון וצביעות.

בדיוק באותו אופן גם אקדמאים ישראלים קיצוניים מובילים יוזמות לחרמות אקדמיים על ישראל, קבוצות שמאל קיצוניות מתארגנות כדי ליזום חרמות כלכליים על ישראל, ואיכשהו, אף אחד לא עוצר כדי להבין שהוא בעצם מחרים את עצמו.

מי שיוצר מגמה ונותן לגיטימציה, אולי כדאי שלא יהיה המום כל-כך כשהוא מוצא את עצמו מבודד ופרנסתו נפגעת כשפתאום החרם מגיע לפתח ביתו.

2. אי-ההבנה של האחים עופר והפרת הסנקציות על איראן: האחרים עופר כיכבו בכותרות השבוע, והפעם, בגלל שחברת ספנות בבעלותם נכנסה לרשימת מעקב של הממשל האמריקני כי מכרה לאחרונה מיכלית לחברת ספנות איראנית.

נכון, דובר האחים עופר מיהר להוציא הודעה שמדובר באי-הבנה, ו"גורמים ישראלים" כבר הסבירו כי המיכלית בכלל נמכרה לחברה מדובאי שאינה נמצאת בשום "רשימה שחורה".

עדיין לא הובהר סופית מה בדיוק הסיפור, מי אשם, מי מטייח, מי טעה, מי לא בדק מספיק, מי משחק אותה ראש קטן ומי לא. ועם זאת, הסיפור כולו מעורר מחשבה: האם אנחנו, הישראלים, ובראשם מובילי המשק, לא צריכים להיות הכי זהירים בעולם מפני הפרה חלקית או מלאה, בשוגג או בכוונה, של הסנקציות המערביות על איראן? האם האינטרס הזה הוא לא בראש ובראשונה שלנו? והאם אנשי עסקים וחברות ישראליות באמת שמו לעצמם באיזשהו מקום בראש סדר העדיפויות להיות קדושים יותר מהאפיפיור לגבי עשיית עסקים עם גורמים שיכולים להיות קשורים עם איראן באיזושהי דרך?

אנחנו יכולים לבוא בטענות לכל העולם על כך שהוא תאב-בצע, אנטישמי, שלא מעניין אותו שום דבר חוץ מכסף, אבל כשזה מגיע למעשים, רובנו לא נלך את ה"אקסטרה מייל" כדי לוודא שאצלנו אין שום סיכוי שזה יקרה.

3. הנאום ההורס של נתניהו בקונגרס: הנאום של נתניהו בקונגרס השבוע היה נכון, סוחף ומרגש. בעקבותיו, הסקרים כבר מראים כי הפופולריות שלו בישראל בנסיקה.

אבל מה נתן לנו הנאום של נתניהו כאומה? האם הוא לוקח בחשבון את ההתפתחויות האחרונות ואת אלה שצפויות לקרות בעתיד? האם הוא קידם אותנו למקום בטוח יותר? שיפר את יחסינו עם ארה"ב? שיפר את יכולתנו להתמודד עם ההכרזה הצדדית הקרבה של מדינה פלסטינית באו"ם?

אז זהו, שלא. בעולם כל הזמן מסמנים אותנו כסרבני שלום, וזה מעצבן אותנו לאללה. אבל כשזה מגיע לעשייה, אנחנו שוב ושוב נכשלים ביציאה מהמשבצת הזאת.

הנאום של נתניהו מול הקונגרס היה בדיוק כזה - הרי עם אותם מסרים בדיוק, ועם ניסוח אחר, זה יכול היה להיות נאומו של מנהיג גדול שמתעלה ומושיט יד לשלום. במקום זה, נתניהו העדיף "להיות צודק", לצאת "חזק", להשיג התחזקות מקומית בישראל - אבל להשאיר אותנו תקועים ביחסים צוננים עם הממשל האמריקני ובעמדת "סרבני השלום שלא תהיה ברירה אלא להכריח אותם" מול שאר העולם.

אז אם אנחנו שוב ושוב מעדיפים להיתקע במשבצת של הסרבנות, במקום לדבר במוזיקה אחרת, למה אנחנו מתפלאים אחר-כך שזה מה שחושבים עלינו בחוץ?

מוזר שאנחנו מסרבים להבין שהרבה פעמים, ההתנהלות חשובה יותר מהמסר. אנחנו יכולים להיות צודקים עד מחר, אבל הדרך שלנו לעשות דברים ביום-יום היא זו שיוצרת את המציאות. לא מה שאנחנו חושבים או אומרים, אלא איך. ובדרך שלנו, לא רק שהפסקנו לראות את טובת הקולקטיב - אלא הפסקנו לראות שאנחנו בעצמנו פוגעים בטובה הזו.

אם ההתנהלות היא הדרך, והמסר הוא המטרה, אנחנו יכולים לנהל ויכוח פילוסופי אינסופי לגבי מי מבין השניים חשוב ומהותי יותר. אבל משהו גרוע יותר קורה לנו. כי גם אם נתנגד לכל התיאוריות האוריינטליות ונחליט שהשגת המטרה חשובה יותר מהדרך שאותה אנחנו עושים כדי להגיע אליה, נמצא את עצמנו בבעיה. למה? כי אם ננתח את ההתנהלות שלנו לעומק, פתאום נגלה שאין לנו לא את זה ולא את זה.

הדרך שלנו ודאי שלא לוקחת בחשבון את ההשלכות הקולקטיביות על מצבנו. ומנגד, גם להשיג את המטרה כבר ברור שאנחנו לא מצליחים.

אז למה בכל זאת אנחנו ממשיכים בדרכינו הנושנות? באמת מוזר.

עוד כתבות

אתר בנייה סגור בפתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הקבלנים: הפסד יומי של 380 מיליון שקל בשל הטלת הסגר על יו"ש

ערב תקופת החגים שיגרו בהתאחדות בוני הארץ מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו בו הפצירו שיחריג מהסגר עובדים בענף ● המכתב לא נענה ● מבדיקת "גלובס", עולה כי ערב חג הפסח שוגר מכתב דומה שבו נאמד ההפסד היומי מאי כניסת פועלים ב-350 מיליון שקל

ספרים אוקטובר / צילום: איל יצהר

זה באמת משנה אם זה אמיתי?

אם לא קראתם את "אל מול הלילה", שבו יצאה דלפין דה ויגאן לפענח מדוע התאבדה אמה והציגה מסע מרתק לתוך הנפש, אולי כדאי שתעשו זאת לפני שתיכנסו לתוך "מבוסס על סיפור אמיתי" ● רוב הסיכויים שהספר החדש של מישל וולבק לא יעלה אצלכם את רמת הסרוטונין, אבל הוא עדיין שווה קריאה ● מדור הספרים של "ליידי גלובס"

חיים כצמן, מבעלי גזית גלוב ועמוס לוזון, בעלי קבוצת א.דורי  / צילומים: תמר מצפי

השיעור שקיבל עמוס לוזון מההשקעה הכושלת בדורי בנייה

מי שהייתה אחת מחברות הבנייה הבולטות בארץ עשתה בשבוע שעבר עוד צעד לקראת סופה עם הגשת בקשה להקפאת הליכים ● מה שנראה כעסקת חייו של עמוס לוזון, לנוכח זינוק 1,000% במניה לאחר שהשתלט על קבוצת א.דורי, נראה כעת פחות זוהר: המניה צנחה ב-70% מהשיא ותשואות האג"ח קפצו

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

דרמת הברקזיט: ג'ונסון שיגר לאיחוד שני מכתבים סותרים בנוגע לפרישה

(עדכון) ● אחרי שלא הצליח לאשר את הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי אתמול, ג'ונסון נאלץ לבקש דחייה מהאיחוד • כלי התקשורת בבריטניה דיווחו כי שלח בקשת הארכה בלתי-חתומה בבריסל, מלווה במכתב חתום נוסף שבו הוא מפציר באיחוד לא לאשר אותה

אריק הניג / צילום: תמר מצפי, גלובס

איש התקשורת אריק הניג הלך לעולמו בגיל 72

איש התקשורת ומפיק הטלוויזיה, שנודע בעיקר כזה שהחדיר לארץ את תרבות ה-NBA נפטר היום אחרי מאבק ממושך במחלה קשה ● הותיר אחריו אישה וילדה

שונות גיאוגרפית רבה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

שיוויון גורף? למה עדיין מתעקשים להטיל על נשים עבודות בית גם במשרד

מסידור חדרי ישיבות ועד רכישת מתנות יום הולדת לקולגות - נשים מתחילות להתנגד לתפקידים הלא כתובים שמייעדים להן במקום העבודה

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון/ צילום: רויטרס

יו"ר הפרלמנט בבריטניה מנע הצבעה על הסכם ה"ברקזיט" של ג'ונסון

(עדכונים): בתדרוכים לתקשורת הבוקר העריכו גורמים ב"דאונינג 10" כי קיים כעת רוב בפרלמנט לאישור ההסכם החדש אליו הגיע בשבוע שעבר הצדדים בבריסל ● ההצבעה על ההסכם בוטלה ברגע האחרון ביום שבת

כבשים / צילום: שאטרסטוק

החברה הזו מייצרת מוצר אחד בלבד, שמתאים לארון של כל אחד ועל הדרך רוצה להפיץ מסר של קיימות

מסר של קיימות סביבתית: חברת Sheep הבריטית מוכרת מהשבוע מוצר אחד בלבד - סוודר יוניסקס מצמר מרינו, אליו יוצמד תג NFC הניתן לסריקה, דרכו יכול לובש הסוודר ללמוד על הכבשה "שלו" ולקבל עדכונים על מצבה ● והמחיר? לא זול בכלל: 234 דולר

כיתת לימוד / צילום: שאטרסטוק

כיצד בונים מערכת חינוך איכותית? מתחילים עם המורים

הבינוניות של מערכת החינוך זועקת בהישגים הנמוכים ובפערים הגבוהים בין תלמידי ישראל למדינות המפותחות במבחנים הבינלאומיים ● ההישגים הללו לא עולים בקנה אחד עם השאיפה של הישראלים לחיות ברמת חיים של מדינה מערבית מתקדמת ● דעה

נתניהו ובנט. מי ייצא שבע אחרי הבחירות? / צילום: מוטי מילרוד, הארץ

בנט מתייצב לצד נתניהו, ומתעלם מהתוצאות בבחירות

נתניהו קיבל פחות קולות מגנץ, מחנה הימין ירד ב-5 מנדטים ואף על פי כן, ח"כ נפתלי בנט מציין שהחלפת נתניהו צריכה להיות "דרך פתק" תוך שהוא מתעלם מתוצאות הבחירות ● פרשנות

אזוב מצוי/ צילום: פרופ' נתיב דודאי

שיח מפלג: איך אפילו ביטול האיסור על קטיף של זעתר הפך לקרב נרטיבים בין יהודים וערבים

גם אחרי שרשות הטבע והגנים ביטלה את האיסור המוחלט על קטיף הזעתר והעכוב, יש מי שמשוכנעים יותר מתמיד שבסוף כל החלטה מקצועית שלה יושב ערבי עם נרגילה ● הסופר עודה בשאראת: "ברור שהמדינה רצתה ליצור ניכור בין הערבים לבין הטבע, רוצים שהערבי ישתגע במדינה הזאת"

דיור מוגן / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אל תשליכני לעת זקנה: זה מה שצריך לתקן בענף הדיור המוגן

דיירי הדיור המוגן כבר שנים "קהל שבוי", וללא התערבות של המדינה - המצב רק יחמיר ● דעה

 

הפגנת נגד הברקזיט בלונדון / צילום: Simon Dawson, רויטרס

הקרב על הברקזיט: הממשלה תנסה לאשר במהירות את הפרישה מהאיחוד

ממשלת בריטניה הציגה אמש בפרלמנט חוק שכולל פסקה המייתרת את הצורך בהצבעה על הפרישה ● הממשלה תנסה לקדם את החוק בקריאות שנייה ושלישית כדי לאשר אותו עד יום חמישי הקרוב, בשאיפה להוציא את בריטניה מהאיחוד עד ה-31 באוקטובר

שרון טל / צילום: רמי זרנגר

האותנטיות החדשה: איך לארח בחג

שרון טל, המעצבת הראשית של בית האופנה משכית, מארחת את החברות בביתה לארוחת חג

השופט גרשון גונטובניק / צילום: אלון רון

כך הוליד אחד המשפטים הסוערים שנוהלו בישראל בעשור האחרון שופט שמצליח לעצבן גם את הבנקאים וגם את עורכי הדין

הקריירות של עורכי הדין שייצגו בתחילת העשור את עו"ד יעקב וינרוט במשפט שניהלה נגדו המדינה, המריאו מאז ● יוצא הדופן היחיד מאותו צוות הגנה הוא גרשון גונטובניק שהחליט ללכת לשיפוט, ופסק השבוע באופן יצירתי ואמיץ נגד שכר הטרחה הגבוה של "חבריו" מהעבר

מתוך עבודת וידאו של נטעלי פלדסמן ואוהד בנית / צילום: איתי בנית

הקטר החדש של האמנים: חברות הייטק

טרנד חדש צומח בחברות ההייטק: הגדרת הזהות הארגונית דרך אמנות

התמכרות למשככי כאבים  / צילומים: shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כך התמכרה האומה האמריקאית למשככי כאבים. ואיך הסתבכה גם טבע הישראלית בפרשה

מספרי מקרי המוות בארה"ב משימוש בתרופות אופיואידות עלה ב-2018 לכ-70 אלף איש בשנה, לעומת כ-8,000 בסוף שנות ה-90 • מדוע התרחש הזינוק במספר מקרי המוות, מי אשם במגפת ההתמכרות ואיך הסתבכה חברת טבע הישראלית? • גלובס מאמ;לק

אורי רוזן, מנכ"ל מאקו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מדוע סירב מנכ"ל מאקו, אורי רוזן, לעבור לחדשות 13?

הסירוב לתפקיד מנכ"ל חדשות 13 ● ההתחממות על הקווים במגרש מול ynet ● החשש מפני ענקיות האינטרנט הבינ"ל ● ולמה לא תמיד צריך אג'נדה גאה ● מנכ"ל מאקו אורי רוזן סוגר למעלה מ-6 שנים באתר, ומבחינתו – שרק יהיו עוד כאלה ● האזינו לפודקאסט "אוף דה רקורד"

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

צפי לפתיחה סוערת בבורסת ת"א: טבע חוזרת עם פער חיובי ענק

טבע אישרה רשמית את הדיווח על פשרה במסגרת פרשת האופיואידים בארה"ב ומנייתה זינקה בוול סטריט ● פרוטליקס חוזרת מוול סטריט עם פער ארביטרז' ענק של 37% ● המדדים בניו יורק עלו אמש על רקע אופטימיות סביב שיחות הסחר, ובהמשך לעונת הדוחות לרבעון השלישי

מגדלי Yoo בפארק צמרת, השכונה העשירה בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגדלים באוויר: ממשלת ישראל חייבת לעודד בנייה לגובה

ישראל הקטנה והצפופה מתמודדת עם תנאי פתיחה שדומים יותר לאלה של מנהטן מאשר לאלה של אטלנטה ● כמות הקרקע המוגבלת כופה תכנון עירוני מתאים, שאינו מתפרש לרוחב אלא לגובה ● ב-20 השנים האחרונות חזינו בזינוק חד בגובה הבנייה בישראל ובכמות יחידות הדיור שנבנו על כל דונם ● דעה