גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משקיעים זרים שוטפים את שוק הדיור בארה"ב: מה רכשו?

קניית בית בארה"ב הופכת ליותר ויותר אטרקטיבית בימים אלה, עם צניחת הדולר ■ מיהם הקונים העיקריים ומה מושך אותם אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

יש מי שמחייכים כשהדולר צונח. אלה הם הזרים שמגיעים לקניות בארה"ב. מחירי הבתים שם, חדשים כישנים, ירדו ב-5% ממארס 2010 ועד מארס 2011 - ירידה לא קטנה. אבל לפי וול סטריט ג'ורנל, שבדק מה קרה לשוק במונחי אירו, יואן סיני ודולר קנדי, המחירים נשחקו ב-8%, 8.6% ו-9.3%, בהתאמה. בחלק מהמדינות, לא רק שהדולר נחלש, אלא שמחירי הבתים עלו עד כדי חשש לבועה, מה שרק מגדיל את הכדאיות של קניית בית בארה"ב. בישראל, לדוגמה, עלו מחירי הדירות באותה תקופה ב-12%, ואילו הדולר נחלש ב-5% מול השקל.

הואיל והלאום של הקונה לא מצוין ברישומי העסקאות, הדרך ללמוד על קונים זרים - שם קוד לתושב חוץ או מהגר שהגיע לארה"ב בשנתיים האחרונות או בעל ויזה "ארוכה" (ויזת עבודה או ויזת סטודנט) - היא דרך סקר. וזה מה שעשתה ההתאחדות הארצית של סוכני הנדל"ן (National Association of Realtors), גוף דומיננטי בנוף הנדל"ן האמריקני. בסקר אין נתונים של מימושי נכסים, כך שזו תמונת הרכישות בלבד.

כוחו של הסקר נשען על כך שבערך שמונה מכל עשרה בתים בארה"ב נרכשים דרך תיווך, מנתוני NAR. היתר נרכשים ישירות מקבלן (6%), מבעל הנכס (5%) או מכינוס נכסים (4%). הנתונים מטה מתייחסים לעסקאות של זרים בשוק הדיור המשני מאפריל 2010 ועד מארס 2011.

על רקע היחלשות הדולר - עבור 80% מהקונים שערו היה שיקול ראשון במעלה בהחלטת הקנייה - הגיע נתח השוק של הרוכשים הזרים ל-8% מעוגת הרכישות. רכישותיהם הסתכמו ל-82 מיליארד דולר לעומת 66 מיליארד דולר ב-2010.

הרוכשים מודים ש"החלום האמריקני" חשוב להם - 43% ציינו שהסיבה המרכזית לקניית הנכס היא היותה של ארה"ב "יעד נחשק". 27% סבורים שמדובר ב"השקעה רווחית", ועוד 21% חושבים שמדובר ב"השקעה בטוחה".

המבקשים לתקוע יתד באמריקה הגיעו מ-70 מדינות שונות, אך כמחציתם מחמש מדינות בלבד: שתי שכנותיה המידיות של ארה"ב - קנדה מצפון (23% מסך הקונים) ומקסיקו מדרום (7%), ענקיות המזרח - סין (9%) והודו (7%) - וכן בריטניה (5%).

המשבר שרטט מחדש את מפת הכלכלה העולמית, וגם את הרכב הקונים; בהשוואה ל-2007 חלה ירידה חדה בשיעור הקונים המקסיקנים והבריטים, ואילו הקנדים והסינים הגדילו את הנתח שלהם בעוגה. רק 3% מסך הרוכשים הם מזרח תיכוניים, ואין נתון לגבי שיעור הישראלים.

השימושים בנכס הנרכש מגוונים, ובאופן טבעי משתנים במקרה בו הקונה הוא תושב חוץ לעומת מהגר. שלושת השימושים המרכזיים הם: מגורים (37%), בתים לנופש (28%, קנדים רבים שרוצים הפוגה מהחורף הקשה) וקנייה לשם השכרה (16%).

את הכסף תביאו מהבית

בפועל, 6 מכל 10 עסקאות עם זרים היו עסקאות מזומן בלבד, לעומת נתח מקביל של שליש מהעסקאות המקומיות. נראה שלא כולם בחרו בדרך מימון זו בלב חפץ. 55% מהמשיבים לסקר אמרו שלפחות רוכש זר אחד שהתעניין אצלם ברכישה לא השלים את העסקה. שליש מהעסקאות שלא יצאו אל הפועל נבעו מקשיי הרוכשים הפוטנציאליים להשיג מימון.

המתווכים חושבים שמדובר בשילוב של חוסר רצון מצד מלווים מקומיים להלוות לזרים חסרי דירוג אשראי, אבל גם קשיי שפה ותרבות. אחד מהם אמר: "גם עם מקדמה של 20% מערך הבית וערבויות הולמות, לעתים קרובות קונים זרים נתקלים בקושי לקבל משכנתא. המלווים מסתמכים יותר מדי על דירוגי אשראי".

דירה בחצי מחיר במיאמי

מה קנו הזרים? 6 מכל 10 קנו בית, רבע רכשו דירה בבניין, והיתר בתים טוריים צמודי קרקע. הם העדיפו נכסים יקרים יחסית - עם מחיר ממוצע של 315,000 דולר, לעומת ממוצע ארצי של 218,000 דולר. כך גם המחיר החציוני - 200,000 דולר, לעומת 170,000 דולר, בהתאמה.

ארבע מדינות, בדרום ובמערב, משכו את רוב הרכישות הזרות: פלורידה (31% מסך הרכישות), קליפורניה (12%), טקסס (9%) ואריזונה (6%). מדובר ככלל במקומות שבהם יש מהגרים ותושבי חוץ רבים מארץ המוצא של הקונים החדשים. ניו-יורק - פעם שער הכניסה המרכזי למדינה - מסתפקת בנתח של 3%.

הרשימה לעיל כוללת כמה משוקי הנדל"ן המפחידים ביותר בארה"ב, חלקם במוקד הבועה המפוצצת. ביעד המועדף - פלורידה, וליתר דיוק במיאמי שבדרומה - קרסו מחירי הבתים ב-50% מאז 2007, ודירות רבות עומדות שוממות. בפניקס (אריזונה) נחתכו המחירים ביותר מחצי. לוס אנג'לס, וניו-יורק, הסתפקו בירידות מתונות יותר של 35%, ו-22%, בהתאמה.

מהגרים חדשים, בערך מחצית מהקונים הזרים בתקופת הסקר, חייבים קורת גג. אך היתר, תושבי החוץ ומשקיעים, צריכים לחשוב על התחזקות, אולי, של הדולר כשתחזור הריבית "הנורמלית". עליהם גם לשאול האם מחירי הבתים מצאו תחתית? לא צריך מקרי קיצון - למשל יפן שבה מחירי הנדל"ן חזרו לאחר 19 שנות הידרדרות לרמתם ב-1975 - כדי לחשוב שתהליך מציאת התחתית יכול להתארך.

22

עוד כתבות

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא עקפה את הצפי ומעלה תחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-60 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעבר ● והרווח עמד על 8.88 דולר למניה, מעל הצפי ● החברה מעלה את התחזיות מעל צפי האנליסטים ● החברה תפטר כ־10% מעובדי חטיבת Reality Labs ● המניה מזנקת בכ-7% במסחר המאוחר

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?