הארנק הסלולרי שהציגה גוגל בסוף השבוע מרשים למדי. הקאץ' ברור: שליטה של גוגל במעגל הצריכה. היא תהיה שם מהרגע שבו יבצע המשתמש את התחקיר הראשוני אודות המוצר עד הרגע בו הוא משלם את החשבון, וגם אחר-כך. אם הוא יהיה מבסוט או מבואס, היא תדע.
כבר עכשיו גוגל יודעת איפה נמצא המשתמש בכל רגע, עם מי הוא מדבר ומה הוא אוהב. היא תציע לו את הפרסומות המדויקות ביותר, היא תפנה אותו למסעדות המגישות את האוכל החביב עליו, היא תאמר לו היכן חבריך וכך הלאה. היא הרי מכירה אותו טוב יותר מכולם. ה-GPS יוכל לומר לו בדיוק לאן ללכת ולאן לא ללכת. אז עכשיו גוגל שם גם כשהכסף מחליף ידיים. מי שרוצה לסמוך על גוגל עם הכסף שלו, בבקשה.
אבל לא, זה לא הולך להיות עוד טור על פרטיות. הפרטיות איננה. הייתי רוצה לומר "הפרטיות כפי שהכרנו אותה", אבל מעולם לא הכרנו אותה, את הפרטיות, רק את היעדרה. ובכל מקרה, הפרטיות ברשת היא הקרב של האתמול. לא שאין דברים לעשות וכללים להקפיד עליהם, יש ועוד איך, אבל מה שעומד היום לדיון גדול יותר מהפרטיות - מדובר על המציאות. או לפחות המציאות כפי שהיא מוצגת עבורנו באינטרנט.
מילת המפתח היא "עבורנו", כי בעידן ההתאמה האישית, לכל אחד מאיתנו מתאים משהו אחר. במילים אחרות - כל אחד מאיתנו חווה רשת אחרת. ענקי הרשת מתווכים לנו את המציאות לפי מה שהם חושבים שאנחנו רוצים. לכל אחד מאיתנו הם נותנים אינטרנט אחר.
הסופר ופעיל הרשת אלי פאריסר (חובה לראות את ההרצאה שלו בקישור למטה) ביקש משני חברים לחפש את המילה "מצרים" בגוגל. התוצאות היו שונות לחלוטין. אחד קיבל עמוד שכולו תיירות ואוכל, השני קיבל עמוד שכולו מהפכות ואקטואליה קשה.
זה לא רק מה מעניין אותך, זה גם איפה שאתה נמצא. אם תשאל את אותה השאלה בפתח-תקווה או במילווקי, תקבל תשובות אחרות לגמרי. זה בולט הרבה יותר בפייסבוק. עמוד החדשות (Feed) מציג בפניך מציאות שנבררה עבורך, שמקיפה אותך במין חיבוק דביק.
אותו פאריסר שם לב גם - וכך גם כל משתמש פייסבוק שאני מכיר - שהפיד סינן עבורו אנשים עם דעות פוליטיות הפוכות ממנו. גם אתרי החדשות מסננים עבורך מידע, שלא לדבר על אתרי הדילים שמציעים לך את הדברים שמעניינים אותך וכך הלאה.
זה העולם שמעבר לפרטיות. מה נמצא בצד השני: גן עדן. מציאות מעובדת ומסוננת. פאריסר קורא לזה - כבר המלצתי לצפות בהרצאה, נכון? - "בועת הפילטר". בעולם שמעבר לפרטיות אין שוויון - כל אחד מקבל רשת אחרת לגמרי. אלגוריתמים טווים עבורו עולם, בתפירה אישית.
וכמו שפאריסר אומר, זה לא רק מה שהם מראים לך: הרבה יותר חשוב מכך הם כל הדברים שהם לא מראים לך. הוא מצטט את מארק צוקרברג מפייסבוק, שאמר כי סנאי מת בחצר של חברך מעניין יותר מאלפי מתים באפריקה.
התאמה אישית תמיד הייתה החלום הרטוב של כל ספק תוכן. אלא שמשהו השתבש בדרך. מרוב התאמה אישית, אומר פאריסר, נהפוך להיות "רשת של איש אחד". אסור לתת לזה לקרות והאחריות פה היא עלינו, לא עליהם. הם מסתירים מאיתנו את העולם, ועלינו לגלות אותו בעצמנו.
אלי פאריסר הנהדר:
הארנק של גוגל - www.google.com/wallet