"היום יום שישי, השבת נכנסת בשעה 16:30 לערך, ונמצאים בבית המשפט כ-60 עצורים שהובאו לדיוני מעצר ושחרור. המצב הוא בלתי נסבל, וראוי שהמשטרה תעשה כל מאמץ להפחית מצדה את מספר הדיונים שיש לנהל ביום שכזה, בראש ובראשונה בדרך של שחרור כל מי שניתן לשחררו בתחנת המשטרה" - כך כתבה לפני שבועות מספר שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, מיכל ברק-נבו, שדנה בעניינם של חשודים שנעצרו על-ידי המשטרה בחשד לאיומים והותרו בלילה בבית המעצר.
דברים אלה מהווים רק דוגמה אחת לביקורת ההולכת וגוברת של בתי המשפט על המשטרה, שלדברי השופטים אינה עושה שימוש מספק בסמכותה לשחרר עצורים בערובה כספית, ובכך גורמת לפגיעה קשה בזכויות החשודים בפלילים ולעומס מיותר על בתי המשפט.
בשורה של פסקי דין שניתנו באחרונה מותחים שופטים שונים ביקורת נוקבת על המשטרה בסוגייה זו.
סיבה ביורוקרטית
לפי חוק, המשטרה מוסמכת לאפשר לחשודים בפלילים שנעצרו להשתחרר מהמעצר תחת תנאים מגבילים, ללא צורך להביאם בפני שופט. מדובר במקרים בהם המשטרה הגיעה למסקנה כי לפי מצב החקירה אין עוד הכרח להמשיך ולעצור את החשוד, אלא ניתן לשחררו.
ואולם, לעתים קרובות מתנערת המשטרה מסמכותה לשחרר חשודים בתחנות המשטרה, ובמקום לשחררם מעדיפה להביא את החשוד בפני שופט כדי שהוא יקבע את תנאי השחרור המוצעים על-ידה.
לצורך כך מותירה המשטרה את החשוד, שאותו כבר גמרה אומר לשחרר, פרק זמן ממושך ומיותר נוסף במעצר. לעתים קרובות מדובר בשעות ארוכות, בדרך-כלל בלילות ארוכים ולא פעם גם בסופי שבוע וחגים.
כך, שיעור ניכר מדיוני המעצר המתרחשים בבתי המשפט בישראל, בשלב שבו עדיין מתקיימת חקירת משטרה וטרם הוגש כתב אישום, כלל לא עוסקים בפועל בבקשות למעצר, אלא בבקשות לשחרור העצורים המוגשות על-ידי המשטרה עצמה, והם פורמליים בלבד.
הסיבה המרכזית לתופעה הפסולה היא סיבה ביורוקרטית גרידא: היעדרה של מערכת מסודרת להפקדת כספי ערובה בתחנות.
"לקחת יוזמה"
כך למשל כתב באחרונה סגן נשיא בית משפט השלום בנצרת, חנא סבאג, שדן בשחרורו ממעצר של חשוד, שהחקירה בעניינו הסתיימה בצהריים, ולמרות זאת הותירה אותו המשטרה במעצר עד למחרת: "על קציני המשטרה היה לקחת יוזמה ולהורות על שחרורו של החשוד בתנאים שמוסמך קצין משטרה לעשות... על קציני המשטרה להתחיל להשתמש בסמכות זו בכל מקום שאפשרי".
גם שופט השלום בתל-אביב, דניאל בארי, מתח על המשטרה ביקורת ברוח זו, בעת שהתבקש לשחרר ממעצר 3 עצורים שנעצרו בחשד כי החזיקו ברשותם מכשירי פריצה.
"המשטרה מבקשת לשחררם בערבות עצמית וערבות צד ג' וכן הפקדת מזומנים. התנאים האלה הם בסמכות קצין משטרה, ואין זה מובן מדוע העצורים הובאו לבית המשפט", ציין.
התופעה הבעייתית אינה חדשה, ומי שהוביל עד כה, ללא הצלחה ממשית, את המאבק בה הייתה הסנגורית הציבורית הראשית, עו"ד ענבל רובינשטיין, שאף פנתה בעניין לשר המשפטים, ליועץ המשפטי לממשלה ולשר לביטחון פנים.
כעת מקווים בסנגוריה הציבורית כי הביקורת הגוברת שמשמיעים השופטים על המשטרה בעניין זה תגרום למיגורה של התופעה.
מהמשטרה נמסר: "הבאת עצורים לבתי המשפט נעשית מעילות שונות. מעטים המקרים בהם עצור מובא בפני בית המשפט רק לצורך שחרורו בערובה. לרוב מתקיימות מספר עילות מעצר במקביל, או שנדרש שחרורו בערובה בתנאים, שאין הקצין הממונה מוסמך להם, ולפיכך אין מנוס מהבאתו בפני בית המשפט".