"היום אנחנו נמצאים באווירה שדוגלת בפשרות. גם התפקיד השיפוטי השתנה, יש יותר כלים ברוח של פשרות כמו גישור ובוררות. אני מסתייג מהצעה שיפוטית לפשרה" - כך אמר היום (ג') עו"ד דורי קלגסבלד בפאנל על "פשרות ועסקים במסדרון בית המשפט", שנערך במסגרת כנס לשכת עורכי הדין באילת.
"כדאי בהזדמנות הזו לשים על השולחן את הקלפים בעניין החשש מהצעה שיפוטית. בכל פשרה יש חשש מהצעה שיפוטית לא מתאימה ומלחץ שיפוטי", אמר קלגסבלד והטיח ביקורת כלפי השופטים: "אם אחד הצדדים יסרב לפשרה והמשפט יימשך, עלול להיווצר מצב בו הפשרה תהפוך להחלטה שיפוטית. יש חשש שהשופט ייצמד להצעה הראשונית שלו. יש חשש שאם אחד הצדדים יסרב לפשרה - המשפט עלול להיגמר בכל אופן בפשרה הזאת. החשש נובע מכך שהשופט 'ננעל' על הצעת הפשרה שלו, כי מלכתחילה הוא מונע ממחשבה שזה הפתרון הטוב ביותר לתיק. יש גם חשש של הצד שסירב לפשרה מנקמנות שיפוטית: לא רצית לקבל את הצעת הפשרה שלי - תקבל אותה בפסק הדין".
לדברי קלגסבלד, הוא ראה לא מעט מקרים שבהם "צדדים נאלצו בחוסר רצון להסכים לפשרות, מתוך חשש שאם התיק יימשך - ינקמו בהם".
בפאנל, בהנחייתו של עו"ד גלעד כ"ץ, השתתפו גם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר; השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, לשעבר נציבת תלונות הציבור על שופטים; נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, השופט בדימוס אורי גורן; ועורכי הדין הוותיקים רם כספי ופנחס רובין.
כספי: כל פשרה עדיפה
עו"ד רם כספי לא הסכים עם קלגסבלד. למעשה, גישתו הפוכה. "לפעמים עורכי הדין מתפללים, ממש מתפללים, כשהם נכנסים לאולם, ש'הלוואי שהשופט יציע לנו לדבר'. הם לא מדברים קודם בינם לבין עצמם מפני שעורכי הדין חוששים שאם הם יתחילו להרים טלפונים לפני המשפט אז יחשבו שהם חלשים, שהתיק חלש או שהלקוח יחשוב שהם רכרוכיים. לפעמים השופט מתחיל מיד במשפט, אומר 'תעלו את העד הזה והזה' - ואתה מקבל הלם", אמר.
לדברי כספי, "כל פשרה, ולא חשוב איזו, עדיפה על חיתוך לפי הדין מאלף סיבות, שאחת העיקריות בהם היא שכל הפשרה היא פרי הסכמה, הצדדים מסכימים. הכרעה לפעמים פוגעת בצד אחד ולפעמים בשניהם".
רובין: להיזהר מפשרה מאונס
גם עו"ד פנחס רובין תפס את הצד של כספי בסכלת תומכי-מתנגדי הפשרות בבית המשפט. "כשאני פוסע לאולם בית המשפט אני מצפה מהשופט לפנות לצדדים ולנסות לכנס אותם לכלל פשרה. כשהוא מבקש להעיד את העד הראשון מבלי לעשות זאת, אני מתאכזב ממנו. אני חושב שגם הצד שכנגד, אם הוא צד שכנגד שלא חי על חרבו ועל חרבו בלבד, מצפה שהשופט ינסה לכנס את הצדדים לאיזשהו פתרון. לגמרי לא אכפת לי שהשופט יציע לי להתפשר, גם כשאני בטוח בצדקת דרכי. פשרה טובה עדיפה על הכרעה טובה כפי שרמי (כספי, א' ל"ו) אמר".
עם זאת, הזהיר רובין, צריך להיזהר מפשרה מאונס. "לא פשרה היא. כשהשופט נוזף בצדדים להסכים לפשרה, הדבר הזה לא מקובל ולא צריך להיות, והוא מעורר אנטגוניזים. כשהערת בית המשפט להגיע לפשרה היא כמעט גערה, זה עושה אצלי את ההיפך הגמור. אני לא מעוניין להתפשר".
באשר להערתו של עו"ד קלגסבלד על נקמנותו של בית המשפט העיר רובין: "אני לא חושש מנקמנותם של השופטים".
שטרסברג-כהן: תלונות על לחץ
השופטת בדימוס, טובה שטרסברג-כהן, ציינה כי "עיקר הפשרות, וחלקן בצורה לא הולמת, נעשות בערכאות הראשונות - אם זה בבתי משפט השלום, בבתי המשפט לענייני משפחה, בבתי המשפט לתביעות קטנות וגם בבתי המשפט לתעבורה, שם עושים פשרות או עסקאות כאלה ואחרות בצורה מאוד לא מכובדת".
לדבריה, עסקה בנושא רבות כנציבת תלונות הציבור על שופטים. "הגיעו אליי הרבה מדי תלונות כנציבה על לחץ קשה לפשרות של אין ברירה".
שטרסברג-כהן הוסיפה כי אחת ההנחיות החשובות שהוציאה לשופטים הייתה: "כשאתה עושה פשרה - אסור שאדם ירגיש שהוא חייב לקבל את הפשרה או שיבולע לו אם לא יקבל את הפשרה".
הרחבה - מחר ב"גלובס הערב".