תוכנית הפרו-בונו של לשכת עורכי הדין, "שכר מצווה", העניקה לאורך 5 שנים שנבדקו ייצוג לפחות מ-8% מהפונים אליה, וזאת אף שמספר הפונים היה נמוך יחסית, בשל כישלונה של הלשכה בפרסום הולם לתוכנית בקרב אוכלוסיות מעוטות יכולת.
ממצאים חריפים אלה, המטילים צל כבד על פעילותה של תוכנית הדגל החברתית של לשכת עורכי הדין בשנים האחרונות, התגלו בחקירה שערך מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בלשכת עורכי הדין.
תוכנית הפרו-בונו של הלשכה, "שכר מצווה", המעניקה סעד משפטי למעוטי יכולת בתחום המשפט האזרחי, הוקמה ב-2002. היא מהווה זרוע משלימה, אם כי צנועה למדי, לאגף לסיוע משפטי ולסנגוריה הציבורית, הפועלים במסגרת משרד המשפטים.
עד נובמבר 2009 הופעלה התוכנית על-ידי הלשכה באופן וולונטרי, ואולם אז התקבל תיקון לחוק הלשכה, ומתן סיוע משפטי למעוטי יכולת נקבע כאחד מתפקידי החובה של הלשכה.
לפי הממצאים הנחשפים כעת, פנו לתוכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין לאורך 5 השנים שבין 2005 ל-2009, 13,674 פונים. ואולם, מתוכם קיבלו רק 1,044 פונים ייצוג משפטי במסגרת תוכנית הפרו-בונו.
מדובר ב-7.6% מכלל הפונים בשנים אלה לקבלת סיוע, ובסך-הכול פחות מ-200 תיקי ייצוג שבהם טיפלה התוכנית בכל אחת מהשנים הללו בממוצע. ביחס לתוכנית שלשכת עורכי הדין כה מתגאה בה, מדובר בשיעור זעום, ההופך את הפעילות בפועל של הפרויקט לכמעט בלתי נראית.
הפניה למשרד המשפטים
עוד מתברר מהנתונים כי רוב הפונים לתוכנית "שכר מצווה" לקבלת סיוע משפטי הופנו בסופו של דבר לקבלת ייצוג מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. כך למשל, בשנת 2009 העניקה תוכנית "שכר מצווה" סיוע ל-244 פונים בלבד, בעוד ש-2,588 מהאזרחים שפנו ללשכה לקבלת סיוע הופנו לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. כ-1,500 פונים נוספים לא זכו כלל לייצוג.
המסקנה העולה מהנתונים שסיפקה לשכת עורכי הדין עצמה היא שבעוד מספר הפונים לקבלת סיוע מתוכנית "שכר מצווה" עלה ביותר מפי שלושה בין השנים 2005 ל-2009, מ-1,200 לכ-4,000, שיעור האזרחים שקיבלו ייצוג ירד בכשני שלישים במהלך שנים אלה.
עוד נמצא בבדיקת מבקר המדינה כי הלשכה לא פעלה די כדי לפרסם את התוכנית בקרב קהלים מעוטי יכולת, ואף לא ניצלה במלואם את התקציבים שהוקצו לפרסומה. כך, בין השנים 2006 עד 2009 הוקצו מדי שנה על-ידי מוסדות הלשכה עצמה תקציבי פרסום לתוכנית הפרו-בונו בשיעור של 50-85 אלף שקל. ואולם, הלשכה ניצלה בפועל רק כ-26%-63% בשנים אלה.
בסך-הכול, לאורך 4 השנים שנבדקו, נוצלו בפועל רק 113 אלף שקל לפרסום התוכנית, אף שהוקצו לפרסומה 267 אלף שקל, כלומר כ-42%.
גורמים במשרד מבקר המדינה הביעו אי-שביעות רצון הן משיעור הפרסום שלו זוכה התוכנית בקרב אוכלוסיות מעוטות יכולת, והן מהשיעור הנמוך של פונים שזכו לייצוג מתוך כלל הפונים לקבלת סיוע, שכאמור איננו גבוה מלכתחילה.
היקף הפרסום והיקף הסיוע, טענו במשרד המבקר, אינם הולמים את החשיבות שבמתן סיוע משפטי למעוטי יכולת על-ידי הלשכה, עם הפיכת סיוע זה לאחד מתפקידי החובה של הלשכה.
בדיקת המבקר התמקדה גם בקרן התרומות של "שכר מצווה". הקרן פועלת כחברה לתועלת הציבור, וככזו היא איננה אמורה לצבור נכסים אלא להשתמש בכספים לצורך מטרותיה.
ואולם, הקרן צברה עודפים ניכרים, בין השנים 2007-2009 עלה סך הנכסים הפיננסיים הנזילים של הקרן מ-191 אלף שקל ל-252 אלף שקל, דבר שלא עלה בקנה אחד עם ייעודה של הקרן כחברה לתועלת הציבור. צבירת נכסים זו עוררה גם את תשומת-לבו של רשם העמותות, שפנה ללשכה לקבל הבהרות.
מלשכת עורכי הדין נמסר: "הלשכה מסרה את תגובתה המפורטת למבקר, ואין בכוונתה להגיב לאמצעי התקשורת לפני שתסתיים עבודת הביקורת".
ראש הלשכה, יורי גיא-רון, מסר: "הפרויקט ימשיך לזכות למחמאות ושבחים מהציבור ומכל מקבלי ההחלטות במדינה.
תוכנית פרו-בונו - במספרים
* בשנים 2005-2009 פנו 13,674 איש וטופלו 1,044 פונים.
* בשנת 2009 טופלו 244 פונים. 2,588 הופנו למשרד המשפטים. 1,500 פונים לא קיבלו סיוע.
* תקציב הפרסום בשנים 2006-2009 עמד על 50-85 אלף שקל, והלשכה ניצלה רק 26%-63%.