נו, אתם באים לארקדיה במוצ"ש?
השף עזרא קדם יכול להירגע, אני לא מתכוון להזמין את כל קוראי "גלובס" לארוחה במסעדה שלו. התכוונתי לאצטדיון "ארקדיה" שבריגה, בירת לטביה. לטביה, אימפריית הכדורגל שתארח את ישראל במוקדמות יורו 2012. זה יקרה הערב (שבת), ב-19:30, ואני מנדב לכם את האינפורמציה הזאת למקרה שלא הכנתם עדיין את הבירות והפיצוחים, שיש איזה חבר ששכחתם להזמין, ובקיצור רק כדי לוודא שאתם ערוכים לקרב הגדול על אירופה.
לפני שבוע בדיוק, למשל, לא הייתי צריך להזכיר את משחק הכדורגל של מוצ"ש. חלקכם הייתם עסוקים בניסיון של הרגע האחרון להשיג כרטיס למשחק תמורת אלפי אירו. אחרים ארגנו או השתתפו באירועי צפייה של עשרות אנשים. "נכון", תגידו, "אבל איך אתה משווה בכלל? מסי ורוני בקרב על הפרס היוקרתי בעולם הספורט, בארסה אולי הקבוצה הטובה בכל הזמנים - איך בכלל אפשר להשוות ללטביה נגד ישראל?" אתם צודקים, באמת אי אפשר, רק שלפני 30 שנה, כשהייתם בגיל של הילדים שלכם היום, מלמיליאן עוד נתן כאן פייט רציני לפלה ומראדונה גם יחד, עד שבאה הגלובליזציה והרגה את כדורגל הנבחרות, במיוחד באזורים שבהם רמת הכדורגל אינה גבוהה במיוחד.
תכף נחזור לגלובלי, אבל ברשותכם קודם, כמה עניינים מקומיים. לקראת המשחק מול לטביה החלטתי לראות מה חושבים הקולגות שלי על המשחק. את הבוקר הזה פתחתי בגלישה באתרי הספורט השונים של ישראל. להלן הממצאים: YNET עוד עושה חסד לנבחרת של פרננדז וממקם אותה בין הודעת הפרישה של שאקיל אוניל, לבין הכותרת הפרובינציאלית להחריד "אניימה ניצח את ארגנטינה"; ספורט 5 מעניק את הכותרת הראשית שלו לרצון של אבוקסיס לצרף את ימפולסקי להפועל ת"א, ממשיך עם ההצעה של עמוס לוזון למכור מחצית מכרטיסו של דמארי, ממשיך עם ערעור מכבי חיפה על העונש המשמעתי שקיבלה ומקנח במעבר האפשרי של פאסטורה מפאלרמו לצ'לסי... איפה הנבחרת? ובכן, צריך לגלול מעט למטה, אל לשונית הכדורגל הישראלי, ושם - אחרי הניצחון של ניגריה על ארגנטינה (במשחק ידידות!) אפשר לקרוא ש"דמארי מחוץ לסגל".
נו טוב, ערוץ 5 עם כל הניחוח הבינלאומי שלו, בוא נלך לראות מה חושב "העם" באתר ONE: שם פותחים עם ההכנות של אבוקסיס לקראת העונה הקרובה בהפועל ת"א, ממשיכים עם הפרישה של שאקיל ועוברים, החזיקו חזק, לפלייאוף בכדורסל היווני (!). רק בהמשך העמוד גיליתי את הנבחרת דרך עיניו של אביחי ידין שרוצה להיות קפטן אצל פרננדז.
דממה תקשורתית כזאת סביב משחק רשמי של נבחרת ישראל בכדורגל, כשאנחנו עוד בתמונת הסיכויים, לא היתה כאן מעולם. אז נכון, כמה תוצאות טובות יגרמו כאן לבאזז שעוד ידביק את כולנו למסך, אבל עד שזה יקרה, לנבחרת ישראל יש משימה קריטית הרבה יותר מההעפלה ל"יורו" - לחזור חזרה לתודעת הקהל, להיות נושא לגיטימי לשיחה בין שני חובבי ספורט, לגרום לאוהד כדורגל להטריח את עצמו לאצטדיון ר"ג שלא רק כדי לראות את הנבחרת האורחת. יורו? מונדיאל? הלו, אבי לוזון - תתחיל בלשכנע את אופירה שהמשחק הקרוב שלך מעניין יותר מהפלייאוף היווני.
***
באופן מעט פרדוקסלי, נדמה שמצבה המקצועי של הנבחרת לקראת לטביה אינו רע כל כך. אני לא מדבר על כוכב כיוסי בניון שהחלים לחלוטין מהפציעה שלו. אלא יותר על שחקנים כמו אלמוג כהן שעשה עונה נהדרת בבונדסליגה, על נציגים ישראלים מסקוטלנד דרך בלגיה ועד קפריסין, על שחקני מכבי חיפה שמגיעים בכושר טוב ובמורל גבוה אחרי סוף עונה מוצלח בליגה, על שחקני הפועל ת"א שמגיעים מאוששים מהגביע. יתרה מזאת, העובדה שיש אפילו תירוץ מוכן מראש למקרה כישלון, בדמות כמה פציעות של שחקנים חשובים (ורמוט ושכטר) ועניין תקשורתי נמוך במשחק, מה שבאופן טבעי מוריד את הלחץ, אמורים לגרום לנבחרת ישראל להגיע משוחררת מתמיד למשחק מול הלטבים.
אז מה יקרה במוצ"ש? אי אפשר לדעת, אבל הנה כמה רעיונות להמשך, תהיה התוצאה אשר תהיה: 1. הנבחרת של פרננדז מנצחת וממשיכה את אשליית ההעפלה ליורו, פרננדז ממשיך בתפקידו עד תום החוזה, ורק אחר כך מוחלף על ידי גיא לוזון; 2. הנבחרת מסיימת בתיקו, הסיכויים פוחתים משמעותית, אבל פרננדז ממשיך עוד קצת (כי הסכמים יש לכבד) ואחר כך מוחלף על ידי גיא לוזון; 3. הנבחרת מושפלת בלטביה. פרננדז מפוטר לאלתר. בהתאחדות לכדורגל מבוכה: איך מסבירים לציבור שמוטב לא למנות עכשיו מאמן חדש בדמות אלי גוטמן המנוסה והפנוי, אלא לתת את המשך הקמפיין, שממילא לא יקבע שום דבר, לגיא לוזון כמאמן זמני. מינוי שיהפוך לקבוע אם נבחרת ישראל תשיג בכל זאת תוצאות טובות ותחזיר מעט מהכבוד עד לסיום הקמפיין.