"גאה מאוד אבל גם קצת מותש", כך מסכם מנכ"ל ערבה פאוור, ג'ון כהן, את הרגשתו לקראת החנוכה החגיגית ביום ראשון הקרוב של השדה הסולארי הראשון בארץ - "קטורה סאן", שבשדות קיבוץ קטורה שבערבה. יותר מחמש שנים נדרשו לו ולקבוצת המשקיעים שמימנה את הפרויקט להגיע אל הרגע הזה. הרגע שבו מאות אורחים יגיעו בשיירה של אוטובוסים ממרכז הארץ כדי לראות איך גוזרים את הסרט ובעיקר - כיצד דיבורים אינסופיים על אנרגיה סולארית הופכים למציאות.
אבל המסלול מת"א לקטורה בטל בשישים לעומת הדרך הארוכה שעברו היזמים עד שהרשו לעצמם לברך על המוגמר. "התכנון של השדה החל בסוף 2006, אנחנו באמצע 2011 וזה אומר הכול. במדינות אחרות בעולם המערבי מקימים שדה סולארי בסדר גודל כזה בהרבה פחות זמן. בגרמניה זה לוקח חצי שנה", אומר כהן בראיון מיוחד ל"גלובס".
"אבל זה בסדר, זה מחיר שמשלמים על פרויקט ראשון מסוגו, זה מחיר שמשלמים חלוצים. בפרויקט השני והשלישי, תקופת זמן של אפילו שנתיים או שלוש כבר לא תתקבל על הדעת. אם הצלחנו לייצר מציאות חדשה שתתווה את הדרך לאחרים - דיינו", אומר המנכ"ל.
השדה הסולארי הראשון של ישראל משתרע על שטח של 80 דונם ומורכב מ-18.5 אלף פאנלים פוטו-וולטאיים שיוצרו בחברת סנטק הסינית. כולם ביחד עתידים לייצר חשמל בהיקף של כ-9 מיליון קילוואט בשנה - כמות שמספיקה לאספקת חשמל למשך שנה עבור שלושה קיבוצים ממוצעים בערבה בצהריו של יום לוהט באמצע הקיץ.
החשמל הסולארי של ערבה פאוור יוזרם לרשת החשמל הארצית וחברת החשמל תשלם לה עליו 1.50 שקלים לקווט"ש אחד, רווח נאה על חשמל שמייצרת נגיעה של קרני השמש בלוחות סולאריים שיובאו מסין ומחירם במגמת ירידה קבועה.
כ-100 מיליון שקל הושקעו במיזם בקטורה מכספי מימון של בנק הפועלים ומהשקעה של חברת GSP (Global Sun Partners), שמושבה באיי הבתולה הבריטיים, אליה הצטרפו חברים מקיבוץ קטורה ומשקיעים מארה"ב, ביחד עם סימנס והקרן הקיימת לישראל.
חגיגות גדולות, מציאות עצובה
חרף החגיגות הגדולות לקראת חנוכת השדה הסולארי הציוני הראשון, בעצם האירוע שמתאפשר רק עכשיו יש כדי להעיד שאם במדינה שטופת שמש חיכו כל-כך הרבה שנים בשביל כזה פרויקט - מישהו צריך לעשות בדק בית. "אנחנו מפגרים אחרי מדינות בעולם ביותר מעשר שנים", אומר כהן.
ביורוקרטיה, מחשבות מחודשות בתכיפות גבוהה מצד משרדי האוצר והתשתיות על המדיניות כלפי שוק האנרגיה הסולארית ומגעים קדחתניים עם חברת החשמל על חיבור השדה לרשת הארצית - כל אלה אילצו את המשקיעים לגדל עצבים מברזל, כדי לדבוק במטרה.
"לפעמים הרגשנו שאנחנו מקימים את הדבר הזה למרות מדינת ישראל, על אפה ועל חמתה. מה שהקל עלינו בימים האלה זו המחשבה שפעם, בזכותנו, יהיה קל יותר לעשות כאלה דברים כי זה כבר יהיה שיטתי", אומר כהן.
דוגמה למסע המייגע הזה יכולים לשמש המגעים הארוכים בין ערבה פאוור ורשות החשמל על חיבור השדה לרשת הארצית כי "רשות החשמל עמוסה בבקשות לקבלת רישיונות לייצור וזאת, כשאין לה די כוח אדם והמצב שם קשה", אומר כהן.
"לא אני הבעיה של מדינת ישראל"
גם ההליך לקבלת היתרי בנייה מרשויות התכנון היה סאגה מייגעת ומתישה בפני עצמה, מהסוג שמכבד כל מדינה בירוקרטית למופת. "גם אחרי שהתקבלו האישורים לבנות, באה הוראה מהיועץ המשפטי לממשלה שלפיה צריך לבקש אותם מחדש ולעבור שוב את כל התהליך. המצב הזה די תקע אותנו", סיפר כהן.
אך כל אלה מתגמדים לעומת מה שכהן מתעקש להגדיר כ"הבעיה הקשה מכל" - "ממשלת ישראל עדיין לא סיימה את דיוניה בסוגיית עמדתה על החשמל הסולארי ועדיין מנהלת לגביו מדיניות של זיגזג. היא קבעה לעצמה יעד, שעד 2020 כ-10% מהחשמל המופק בארץ יהיה חשמל סולארי. אני בספק אם היא תגיע ליעד הזה, שהוא ממילא מצומצם בהרבה מזה של מדינות אחרות החברות ב-OECD, שם מדברים על 20% לפחות", הוא אומר.
כהן חושש שאת המשקיעים הזרים, שירצו לבוא לכאן ולהשקיע הון על אנרגיה סולארית, ירתיע הזיגזג. "לא אני הבעיה של מדינת ישראל", הוא אומר. "השחקנים הגלובליים, שמחזיקים את הכסף הגדול, יראו כיצד התחום מתנהל מבחינת הרגולציה ושהם לא מקבלים מענה בזמן סביר - וילכו למדינות אחרות.
"הם יסיקו מהזיגזג הזה שבישראל לא רציניים ושאף אחד לא דואג שתהיה להם ודאות ואופק. אבל אני רוצה להסתכל כרגע על חצי הכוס המלאה ולהאמין בטוב. יש סימנים שמעידים על נכונות לטיפול בביורוקרטיה, מה שיאפשר לעוד מיזמים כאלה לצאת לדרך".
"ויכוחים מיותרים על אגורות בודדות"
גם מנכ"ל החטיבה לאנרגיות מתחדשות של קבוצת שיכון ובינוי של שרי אריסון, אמיר לוי, התריע השבוע בראיון ל"גלובס" על מדיניות "מתברברת", כדבריו, של משרדי הממשלה בתחום הסולארי. הוא טען כי היעדר ודאות בענף מונע את התפתחותו ומסכן הזדמנות היסטורית לפיתוח תעשיית ידע מובילה בתחום האנרגיה התרמו-סולארית בישראל.
ערב חנוכת השדה שלו בערבה, כהן מסכים עם לוי ואומר כי "יש היום ויכוחים מיותרים בין משרדי הממשלה בנושא ורובם הם על כמה אגורות לכאן או לשם. החששות לסבסוד יתר של הענף הם כבר שפה של העבר. צריך להסתכל על הענף הזה אחרת, לזהות את יתרונותיה של האנרגיה הסולארית בישראל ולמנף אותם. רק שיפסיקו לזגזג, רק שיבטיחו לנו ודאות ורציפות כי את אלה אין לנו כרגע". למרות אלה, הסחבת הארוכה לא הוציאה לכהן את החשק להקים עוד שדות סולאריים בארץ, כך שהוא טוען כי השדה קטורה סאן הוא רק סנונית ראשונה.
"בשנים הבאות יכסו את מרחבי הערבה שדות סולאריים נוספים. השמש בערבה מדהימה והיא בחינם. אנחנו לא מנצלים את משאב הטבע האדיר הזה. לגרמניה, לעומתנו, אין את כמויות השמש שלנו יש והיא עדיין מקדמת את האנרגיה המתחדשת בכל דרך שניתן. אבל אנחנו לא מרימים ידיים ולא מתייאשים", מצהיר כהן.
ממשרד התשתיות נמסר בתגובה כי "ודאות בתחום הסולארי מהווה אלמנט חשוב ביותר והמשרד סבור שכך יש לפעול". במשרד ציינו עוד כי על רקע הכרה זו, פרסם המשרד בפברואר 2010 מדיניות כוללת לתחום האנרגיות המתחדשות בישראל.