חיוב הארנונה על רפתות משתנה ממועצה אזורית אחת לחברתה. עד כמה שונה? מתברר, בבדיקה לרגל חג השבועות, כי הארנונה על הפעלת רפת בגליל העליון עולה פי 26 מהארנונה במרכז הארץ.
מדור זה משווה בין תעריפי הארנונה שגובות רשויות לאותו סוג עסק. הפער שגילינו בבדיקת הרפתות, הפתיע אותנו והוא חריג בכל קנה מידה.
על פי התקנים הנהוגים בישראל, לצד מבני רפתות המשתרעים על פני 6.5 דונם יש שטחים בהיקף דונם נוסף, המיועדים למכון חליבה, מבני שרות, מתבן וקרקע תפוסה הדרושה להפעלת מערך זה. אמנם במונחים אבסולוטיים חיוב הארנונה על רפת אינו גבוה - מדובר בעלויות שמגיעות לכל היותר לעשרות אלפי שקלים בשנה ובגין שטחים גדולים, אולם הפער בין רשות לרשות אדיר. הפער הגדול ביותר הוא בתעריף הארנונה על שטח הרפת (כלובי המחייה של בעלי החיים). במועצות האזוריות במרכז בחוף השרון ומטה יהודה חיוב הארנונה השנתי למ"ר נע בין 30 ל-33 אגורות. לעומתן, במועצות בפריפריה: גליל עליון בצפון וחבל אילות בדרום, הארנונה השנתית למ"ר רפת נעה בין 6.91 ל-7.74 שקלים.
גם בתעריפים על הקרקע מסביב הפערים גדולים, הגם שלא כמו על הרפת עצמה, אבל הם לא מהווים את עיקר התשלום.
**** הכותב הוא מנכ"ל ערך-מיסוי עירוני וניהול נדל"ן