אחד המינויים המסקרנים ביותר של הוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה בפברואר האחרון היה זה של עו"ד דורי ספיבק לשופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. זאת, לאור הרזומה הייחודי והעשיר של ספיבק, שקודם למינויו היה מהפעילים הבולטים בקהילת זכויות האדם בישראל בכלל ובקהילה ההומו-לסבית בפרט.
בין היתר נטל ספיבק חלק בשורת מאבקים משפטיים במגוון נושאים הקשורים לזכויות האדם והאזרח בישראל, כגון הזכות לבריאות, חובת ייצוג משפטי לחולי נפש בוועדות פסיכיאטריות, זכויות אסירים ועצירים (מיטה לכל אסיר) וזכויות עובדים זרים.
הרזומה של ספיבק יצר אצל רבים משוחרי זכויות האזרח תקווה גדולה באשר לדרך שבה ייבחר ללכת כשופט ולפסקי הדין שיוציא תחת ידיו.
בשבוע שעבר פירסם ספיבק את אחד מפסק הדין המנומקים הראשונים שכתב מאז מונה לשיפוט, ולפחות על-פי סנונית ראשונה זו, נראה כי הוא אינו מתכוון לאכזב את מי שתלו תקוות במינויו לשופט.
שיקום עצירים
התביעה שבה דן ספיבק הייתה של עובד בשם עאמר עאטף שהועסק בחברה לעבודות חשמל ("אשר ניב עבודות חשמל") במשך למעלה משנה, עד שנעצר על-ידי המשטרה למשך כ-7 חודשים. אחרי ששוחרר ממעצרו חזר עאטף לעבודה בחברה לתקופה קצרה נוספת, ובהמשך, לאחר שפוטר, תבע ממנה פיצויי פיטורים.
השאלה המשפטית העיקרית שבה נדרש השופט ספיבק להכריע הייתה אם חוזה העבודה בין המעביד לבין עובדו, שנעצר לתקופה ארוכה מ-6 חודשים, סוכל בשל מעצרו של העובד?
תשובה חיובית לשאלה משמעותה הייתה שלילת זכאותו של העובד לפיצויי פיטורים; קביעה כי המעצר לא מהווה סיכול חוזה, משמעותה כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו קודם למעצר.
בפסק דין בהיר ומשכנע הסביר ספיבק מדוע המעצר לא הביא לסיכול חוזה העבודה ומדוע, לכן, עובד שעבודתו הופסקה מכיוון שנעצר על-ידי המשטרה, זכאי לקבל פיצויי פיטורים גם אם נעצר לתקופה ארוכה.
"בבוא בית הדין לקבוע אם מעצר מסכל חוזה עבודה, יש לדעתנו לתת משקל רב לחזקת החפות ולחשיבות שיקומם של עצירים לאחר מעצרם. אין ספק כי ישנה חשיבות חברתית רבה לכך שאנשים שנעצרו יוכלו לחזור לחייהם הקודמים, לרבות לעבודתם הקודמת", נימק ספיבק את עמדתו בהחלטה הגיונית ומשכנעת, שיש לקוות כי תהווה "סנונית ראשונה לאביב של פסקי דין" שייתן בעתיד.
התנתקות ללא פיצויים
פסק הדין של השופט הטרי גם מאיר באור מעט מביך את החלטת בית הדין הארצי לעבודה מלפני מספר שבועות, שבה נקבע ברוב דעותיהם של הנשיא לשעבר סטיב אדלר ושל השופט יגאל פליטמן (ונגד דעתה החולקת של השופטת רונית רוזנפלד), כי ההתנתקות הישראלית מגוש קטיף הביאה לסיכול יחסי העבודה בין המעבידים היהודים שפונו לבין עובדיהם הפלסטינים, ולכן הפלסטינים לא זכאים לפיצויי פיטורים.
לאור ההחלטות של בית הדין הארצי בעניין ההתנתקות ושל ספיבק בעניין עובד שנעצר, המצב המשפטי בישראל הוא שעובד שפוטר מעבודתו ללא עוול בכפו ורק מכיוון שהממשלה החליטה לעקור את מעבידו ממקום מגוריו - אינו זכאי לפיצויי פיטורים; ואילו עובד שביצע מעשים פליליים לכאורה ונעצר בגינם על-ידי המשטרה - זכאי לקבל פיצויי פיטורים ממעבידו.