גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראויות לקבורת חמור

5 סיבות מקצועיות, המפריכות את קביעת הסקר הבינ"ל לפיו המשק אינו די תחרותי

World Economic Forum, גוף עולמי יוקרתי, מפרסם אחת לשנה את פרסום "הדגל" שלו - הדוח השנתי על התחרותיות העולמית. המחקר מגדיר את המושג תחרותיות כיעילות כלכלית (כפי שתורת הכלכלה מגדירה תחרות), הדוחפת לייצור יעיל ומעודדת פריון ועלייה בהכנסות ובתוצר.

על-פי מסקנות הדוח ל-2011, ישראל נמצאת במקום מכובד ביותר ברמת התחרותיות - 24 מתוך 139 מדינות. לפני אירלנד, ספרד, פורטוגל ואיטליה - מדינות מפותחות מאתנו, על-פי רמת התוצר לנפש. יתרה מכך, מתוך 27 מדינות המהוות את השוק האירופי המשותף, ב-17 מהן התחרותיות נמוכה מזו שבישראל, מדינה קטנה ומבודדת. זו ללא ספק תעודת הצטיינות לכלכלת ישראל בנושא התחרותיות.

מדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי מתבסס על כ-110 משתנים שונים, מהם כ-35 נתונים סטטיסטיים-כלכליים רשמיים, כגון תוצר מקומי גולמי, אוכלוסייה, השכלה, ייצוא והשקעות. השאר הם סקרי דעת קהל, שנעשו בקרב כ-90 מנהלים, בכל אחת מהמדינות בנפרד. סקרים אלו בעייתיים, והאפשרות שלהם להטות תוצאות, הנוגעות למשתנה מסוים, גדולה.

לכן, חשיבותו של משתנה בודד, אשר נאמד באמצעות סקר, אינה גבוהה (ועלולה אף להיות מופרכת), ואולם שקלול כל 110 המשתנים יחד מאפשר לפורום ליצור מדד תחרותיות כולל, בעל אמינות ומהימנות סטטיסטית גבוהה.

"מדד הדומיננטיות" וחוסר הרלוונטיות שלו

בין 110 הגורמים המשפיעים על מדד התחרותיות של הפורום, אשר נאמדים באמצעות סקרי המנהלים, מצוי גורם המכונה "Market Dominance", שמשמעותו קיומה, או היעדרה, של דומיננטיות קבוצות עסקים בשוק. על-פי מדד זה, ישראל ממוקמת ב-2011 רק במקום ה-117. בארץ יש שמפרשים משתנה זה כמדד לרמת הריכוזיות הכללית. אם תוצאת הסקר נכונה, ייתכן שהמצב חמור. אם לאו, זו הכתמת-שווא של הכלכלה הישראלית. לכן ראוי להתייחס אליו בצורה המקצועית ביותר, כדי להחליט אם זהו "דגל שחור", או פירוש מוטעה ומטעה, שרצוי שייקבר "קבורת חמור".

בחינה מקיפה שערכנו מעלה כי סטטיסטית וכלכלית, תוצאת הסקר בשאלת הדומיננטיות בשווקים מעוותת, אינה מייצגת, בעלת שונות גדולה ואמינות נמוכה, ואין לפרסמה בנפרד כעומדת בפני עצמה. להלן 4 סיבות מקצועיות, ועוד אחת, המהווה סיכום ציני, מדוע יש לקוברו.

א. אין בסיס מדידה משותף:

מדד כלכלי השוואתי הינו מדד "מתוקנן" למכנה מדידה משותף בין המדינות השונות. כך, למשל, גודלו של המשק נמדד לפי התוצר, כשהוא מתוקנן במדד כוח הקנייה; רמת חיים נמדדת בתקנון התוצר למספר הנפשות (תוצר לנפש). את מדד הדומיננטיות הנ"ל לא תיקננו, לא לגודל האוכלוסייה ולא לגודל הכלכלה. מיקומה של ישראל הוא 83 באוכלוסייה, ו-50 בגודל השוק. לכן, אין אפשרות להשוות את רמת הדומיננטיות בישראל הקטנה לזו שבמשקים ענקיים.

ב. תוצאות אבסורדיות:

לפיכך, הואיל ולמדד אין תקפות סטטיסטית השוואתית כמשתנה עצמאי, קריאת תוצאותיו עלולה להביא למסקנות מטופשות. למשל, ישראל, במקום 117, נמצאת במצב גרוע יותר ממצרים, אתיופיה, איראן, פקיסטן, אלג'יריה וניגריה - מדינות דיקטטוריות, עם משטרים של שוחד, שחיתות ורצח, שבהן השליט עושה כרצונו. אין ספק שזה אבסורד בכל קנה מידה.

ג. תנודתיות קיצונית ולא הגיונית (שונות עצומה):

ב-3 השנים האחרונות השתנו התוצאות באופן קיצוני, למרות שבתקופה זו לא קרה שום דבר דרמטי במשק הישראלי, או בעולם, שיכול להסביר זאת. ב-2008 ישראל דורגה במקום ה-83 מ-134 מדינות. שונות כל כך גדולה של התוצאות, כאשר לא קרה מאורע מהותי שיסביר אותה, מצביעה, כאמור, על חוסר האמינות של המדד.

ד. אי רלוונטיות, העדר השפעה על התחרותיות:

כאמור, ישראל דורגה ב-2008 במקום ה-23 במדד התחרותיות, ובמקום ה-24 ב-2011. סטטיסטית, זהו אותו מקום יחסי. כלומר, השינוי הקיצוני במיקום ישראל במדד הדומיננטיות (ממקום 83 ל-117) לא השפיע על מיקומה היחסי של ישראל במדד התחרותיות. מכאן שגם לפי הנוסחאות המתמטיות של המודל אין למדד הדומיננטיות השפעה על התחרותיות.

ה. הסיכום הציני:

ראייה כוללת של תוצאות סקר הדומיננטיות בשווקים בין המדינות השונות צריכה הייתה לגרור למסקנה הפוכה: "דומיננטיות גדולה בשווקים (שיש המפרשים אותה כריכוזיות) תורמת לתחרותיות גבוהה". הרי אין ספק שמקום 117 בשאלת הדומיננטיות בשווקים מייצג ריכוזיות "שיא". הציפייה מריכוזיות כה גבוהה היא פגיעה קשה מאוד בתחרותיות. דא עקא, ישראל עומדת במדד התחרותיות במקום ה-24. כלומר, "שיא" בריכוזיות מזוהה עם רמת תחרותיות מהגבוהות בעולם.

הואיל ומסקנה זו סותרת באופן מלא את ההיגיון הכלכלי, ברור שיש לבדוק בקפידה את אמינות הסקר.

היעדרה של ריכוזיות עודפת

נושא הריכוזיות הכללית הינו "נושא חם" בסדר היום הישראלי כיום. העיתונות הכלכלית עוסקת בו באינטנסיביות רבה זה שנתיים בקירוב, וממשלת ישראל נדרשה לנושא באמצעות ועדה מקצועית. עם זאת, ועדה מקצועית זו הוגדרה במפורש כוועדה להגברת התחרותיות במשק, שכן נקודת המוצא הכלכלית היא כי תחרותיות היא הדבר המרכזי להבטחת היעילות הכלכלית.

הוועדה זימנה אליה מגוון נציגים, מומחים כלכליים ורגולטורים לשעבר. כך הוזמנתי גם אני להעיד על עבודת מחקר מקיפה ביותר, שעשתה "מודלים כלכליים" בנושא הריכוזיות (עבודת מחקר מקיפה, שנעשתה במימון קבוצת אי.די.בי). עבודה זו הוצגה בתקשורת, ונשלחה לכל חברי הוועדה ומקבלי ההחלטות במשק. המסקנה שלנו היא שאין בישראל ריכוזיות עודפת יחסית לגודלו של המשק. גם לא נמצאה כל הוכחה לכך שהריכוזיות הכללית פוגעת בתחרותיות במשק.

בין העדים הנוספים בוועדה הופיע גם עו"ד דרור שטרום, שמסר נייר עמדה על העבודה שלנו. אנו מצרים על סגנונו הגס (וקיבלנו משטרום את התייחסותו, המצורפת בזאת). בנייר העמדה של שטרום 13 סעיפים, המתייחסים כולם להיבט שולי וטפל בעבודה שלנו בהיבט של ריכוזיות ענפית. נענה עליהם ונראה, שמרבית ההבדלים נובעים מטעויות אינטרפרטציה של שטרום את תוצאות העבודה שלנו.

ואולם בסעיף אחד בנייר העמדה של שטרום שהוא "ליבת" הנושא - השפעת הריכוזיות הכללית על התחרותיות במשק - מתברר ששטרום טעה באופן התייחסותו לדוח התחרותיות של "הפורום הכלכלי העולמי". מאמר זה מראה בצורה מפורטת את תוצאות הניתוח הכלכלי-סטטיסטי של הסקר שנעשה על הדומיננטיות של קבוצות עסקים בישראל, ובכך מהווה תשובה מלאה ומקצועית לביקורת של שטרום על אי הצגת תוצאות של סקר שולי ומטעה מתוך דוח התחרותית של הפורום.

ד"ר יעקב שיינין הוא מנכ"ל מודלים כלכליים

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%