1האם אפשר לפתח ביטחון עצמי? המומחים חלוקים בנושא. הפסיכולוגית ד"ר אלישבע מילוא סבורה כי "בסביבה שתיתן חיזוקים חיוביים, הביטחון העצמי שלך עשוי לגדול". הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ', לעומתה, טוען כי "לא ניתן לשנות מצב של היעדר ביטחון עצמי, אבל בצורה תהליכית ניתן לשפר למטופל את איכות החיים".
לביטחון עצמי יש אפקט חיובי מתגבר: הוא מדביק את הסובבים באמונה שאתם מוצלחים. הוא מועיל לכל אחד שמבקש קידום בעבודה, וחיוני לכל מי שמעוניין לסחוף אחריו אנשים. אבל מה יעשה מי שמתנהל מתוך חוסר ביטחון עצמי? האם זו תכונה מולדת והגורל נחרץ, או שהיא נרכשת, ועבודה עצמית יכולה להוביל לשינוי באופי?
אחד המחקרים הראשונים והמקיפים ביותר שבדק את הנושא מצא כי ביטחון עצמי הוא תכונה מולדת. יחד עם זאת, ניתן לפצות על היעדרו באמצעות פיתוח כישורים אחרים. כך, לדוגמה, מי שנולד חסר ביטחון יכול לפצות על כך באמצעות ידע מעמיק או כישורי משא ומתן טובים.
2מנהלות לא מאמינות בעצמן. מחקר חדש, שנערך השנה בבריטניה על ידי המכון למנהיגות וניהול, בחן את ההבדלים בין מנהלות למנהלים, ומצא כי לא רק האפליה היא שמעכבת נשים בהתקדמות למשרות ניהול - אלא גם ביטחון עצמי נמוך, אמביציות נמוכות וחוסר אמון של האישה בעצמה.
רק כמחצית מהמנהלות שנבדקו במחקר תיארו את עצמן כבעלות רמות גבוהות של ביטחון עצמי, לעומת 70% מהמנהלים. כאשר נשאלו המנהלים והמנהלות האם בצעירותם ציפו להגיע לעמדות ניהול, נמצא כי רק למחצית מהנשים הייתה ציפייה כזו, לעומת כשני שלישים מהגברים. בשלב הבא בדק המכון את הפערים בתפיסה בקרב צעירים בני 30 ומטה. 45% מהגברים אמרו כי הם צופים שיגיעו לעמדות ניהול, לעומת 30% מהנשים.
פרופ' לינדה באבוק, לשעבר דיקנית בית הספר למדיניות ציבורית של אוניברסיטת קרנגי מלון, טוענת כי כאשר נשים שואפות למשכורות גבוהות יותר, הן מתקשות לגייס את הביטחון העצמי הפנימי שלהן ולבקש. לעתים הן אינן קולטות עד כמה השינוי אפשרי, ולעתים הן פשוט לא יודעות כיצד לבקש.
במקרים אחרים, נשים חוששות שעצם העלאת השאלה תפגע במערכת היחסים עם הבוס או שהן מפחדות מהתגובה החברתית כלפי מי שיודעת לעמוד על זכויותיה. באבוק, שפרסמה את הספר "נשים לא שואלות - מו"מ ופערי המינים", מציעה לנשים להציב לעצמן יעדים שיתאימו להערכה הפנימית האמיתית שלהן.
3תלות בסביבה. כשאדם יונק את הביטחון העצמי שלו מהסביבה, הוא עלול להיפגע בכל פעם שלא יקבל את התגובות שהוא מצפה להן. "האדם הנרקיסיסט זקוק כל הזמן לתשומת לב, להכרה, להערכה ולהצלחות. אלה בונים לו את תחושת הביטחון העצמי, הוא זקוק להם ותלוי בהם", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ'. "הוא עובד בלספק לעצמו את החיזוקים האלה וצריך להצטיין כל הזמן כדי לקבל אותם, וכשהוא לא מקבל את הפידבקים האלה באופן תמידי, מגיעה נפילה.
"ביקורת או כישלון - עסקה שלא צלחה, תוכנית שלא זינקה ברייטינג, ספר שלא ברשימת רבי המכר - יכולים להכניס אותו לדכדוך או לדיכאון קליני. הצלחה בשבילו אינה מותרות, אלא הישרדות".
החוקר והפסיכואנליטיקאי, פרופ' מנפרד פ.ר קטס דה פריס, ראש הקתדרה לפיתוח מנהיגות באינסיאד, טוען כי ילדים שהוריהם שקועים במרוץ ההישגים מאמינים כי יזכו לתשומת לב רק אם יצטיינו, ולכן יהפכו בבגרותם לרודפי הישגים חסרי ביטחון. "קחו את השיר 'מלך העולם' ששר שלמה ארצי", אומרת ד"ר מילוא. "אם ילד לא מקבל את התחושה הזו ממישהו - קשה לו לפתח את זה בעצמו".
גם כאשר הסביבה מגוננת יותר מדי, נוצרת בעיה. "אנשים בעלי עודף ביטחון עצמי שחיים בבועה מפרגנת לא נחשפים לתחרות ממשית", אומר רבינוביץ'. "הם מרגישים בטוחים באזור הנוחות שלהם, ויעדיפו להישאר בו. כתוצאה מכך הם נותרים נטולי יכולת לייצר דיאלוג או לפגוש אנשים מתרבויות אחרות".
4מעוררות חשדנות. פרופ' קטס דה פריס טוען כי העובדה שנשות עסקים צריכות לתפקד בסביבה הנשלטת בידי גברים פוגעת בביטחון שלהן. זאת מכיוון שכאשר הן מצליחות, מיד חושדים בהן - שהמזל שיחק אצלן תפקיד, שהן רכבו על גל האפליה המתקנת, שזה לא הכישרון שהביא אותן לצמרת.
הנשים עצמן מייחסות את הצלחתן לקשרים, לעיתוי, לקסם אישי או ליכולתן להיראות כאילו הן יותר כישרוניות מכפי שהן עצמן מרגישות. במקום לפתח את הביטחון העצמי שלהן, פעמים רבות אסטרטגיית ההתמודדות היא "לשחק את המטומטמת" שאין מה לקנא בה.
גברים שגדלו במשפחת "צווארון כחול", הגיעו לעמדת סמכות ולמעשה התקדמו בצורה מזהירה בהשוואה למשפחתם, עלולים גם הם לסבול מחוסר ביטחון מסוים. "בגלל המסרים המנוגדים, לעתים קרובות מנהלים בכירים המגיעים מרקע כזה תוהים עד מתי תימשך הצלחתם", אומר קטס דה פריס.
5אותנטיות מוסיפה לביטחון. ביטחון עצמי גבוה בשדה אחד לא מבטיח ביטחון בזירה אחרת. לא כל הרפתקן נוטל סיכונים מתנהל בביטחון בקשר אינטימי ולא כל פוליטיקאי רהוט וסוחף הוא גם בעל תעוזה.
"את האנשים שבאים בקהל גדול ואין להם בעיה עם זה, שמרגישים בנוח ולא מאוימים, אנחנו מסווגים כבעלי ביטחון עצמי", אומרת ד"ר אלישבע מילוא. "אלא שלא כל מי שמפגין ביטחון בחברה הוא גם בעל ביטחון עצמי בקבלת החלטות. ביטחון עצמי זה המקום שבו יש לך חיות, המקום שבו אתה אותנטי ולא מפתח אני מדומה כדי לרצות את הסביבה.
"הנטייה שלנו לרשום הצלחות או כישלונות היא נטייה מולדת", מוסיפה ד"ר מילוא, ומייעצת: "מי שרושם אוטומטית רק חוויות קשות, עלול להרגיש שכל חייו רצופי כישלונות. לכן, חשוב לרשום את ההצלחות ולהפנים אותן - מה שיחזק את הביטחון העצמי ויתרום לו".
6 דווקא הבטוחים מצליחים פחות. בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בדקו את השפעת הביטחון העצמי על תהליכי קבלת החלטות עסקיות. המחקר, שנערך בקרב מנהלים בדרגות שונות, מצא שדווקא ביטחון עצמי מופרז עלול לפגוע בשיקול הדעת, ולהביא לתוצאות עסקיות פחות טובות.
בנושאים כמו מכירות, שבהם ניתן למיין את התוצאות העסקיות של ההחלטות לחיוביות ושליליות, הסתבר שמנהלים המשוכנעים ב-90% ומעלה שקיבלו החלטות נכונות, הביאו לשיעור הצלחה של 70%. לעומתם, מנהלים שהיו משוכנעים רק ברמה של 50%, קיבלו החלטות נכונות ב-85% מהמקרים.
באוניברסיטת מרילנד בדקו את תכונות האופי של אנשים בעלי כישורים מוכחים של מנהיגות עסקית. המחקר מצביע על מינימום של שש תכונות, המאפשרות למנהיג עסקי לשכנע את סובביו בנכונות החלטותיו ובבניית האמון בו. אחת התכונות הללו היא ביטחון עצמי, שכולל בתוכו יציבות אישית רגשית.