"התממשות הסיכונים הגיאו-פוליטיים אינה וודאית", כך קבעו חברי הנהלת בנק ישראל בדיון החלטת הריבית, אשר פרטיו פורסמו היום (ב'), שבועיים לאחר ההחלטה של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר להעלות את הריבית לחודש יוני ב-0.25% ל-3.25%, אשר נתקבלה ב-23 למאי. "למרות אי הוודאות ביחס לקצב התאוששות הכלכלה העולמית, לא צפויות השלכות משמעותיות על היקף הפעילות המקומית בטווח הקצר", קובעים חברי הנהלת הבנק.
בהתחשב בשיעורי הצמיחה בגבוהים והתקרבות המשק לתעסוקה לתעסוקה מלאה, שלושה מתוך ארבעת חברי הפורום המליצו בישיבה שהתקיימה ב-23 במאי על העלאת ריבית במטרה לצמצם את שיעור האינפלציה. לעומת, חבר ההנהלה שהמליץ להשאיר את הריבית על כנה הדגיש את אי הוודאות סביב המשך התאוששות הכלכלה העולמית והמתיחות הגיאו-פוליטית באזור.
כלכלני בנק ישראל הסכימו כי "קצב עליית הריבית אינו קבוע, אלא תלוי בסביבת האינפלציה, בצמיחה במשק הישראלי והעולמי, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל". עוד עולה מפרטי הדיון בפורום המצומצם, כי בהחלטת הריבית הנוכחית קיבלה משקל גם "הערכת סביבת הפעילות הריאלית תוך התייחסות לנעשה בעולם וכן לסיכונים גיאו-פוליטיים".
חברי הנהלת בנק ישראל דנו בהתפתחויות באינפלציה, תוך ציון כי "סביבת האינפלציה עדיין נמצאת מעל הגבול העליון של טווח יעד האינפלציה שמרכזו 2%... האינפלציה הנמוכה מהתחזיות, כפי שנמדדה בשני החודשים האחרונים, אינה מהווה סיבה מספקת לחריגה מהתוואי העולה של הריבית".
חברי הנהלת הבנק הסכימו כי מרבית האינדיקטורים הפיננסיים שפורסמו בחודש מאי, "תומכים בהערכה שברבעון הראשון וגם בחודש אפריל נמשך הגידול המהיר בפעילות הכלכלית, בביקושים ובתעסוקה". לדעת חברי הנהלת הבנק, התמונה הכלכלית המצטיירת היא של "ביקושים גואים, ירידה באבטלה וסגירת פער התוצר והתעסוקה".
סוגיה נוספת שעלתה בדיון היא הערכת רמת הפעילות של המשק העולמי והסיכונים למשק הישראלי - הנשקפים ממשבר החוב באירופה, ההאטה בכלכלת ארה"ב ומהסיכונים הגיאו-פוליטיים הנשקפים למשק. כאמור, רוב המשתתפים בדיון, העריכו כי שההשלכות על המשק הישראלי של כל אלה, אינן משמעותיות דיו בטווח הקצר.