בית המשפט ביטל הסכם גירושים שבו התחייבה האישה להעביר את חלקה בדירה לבעל, כיוון שבני-הזוג חזרו לחיות יחד לאחר הגירושים.
בפסק דין נדיר קבעה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, שפרה גליק, כי בני-זוג שהתגרשו ומיד לאחר הגירושים חזרו לחיות יחד ואף נולדה להם בת נוספת, ביטלו בהתנהגותם את הסכם הגירושים שנחתם בניהם.
כן קבעה השופטת כי בפועל ובניגוד להסכם, לא העביר הבעל לאישה את הסכום שהיה עליו לשלם לה תמורת העברת חלקה בדירה על שמו, ובכך הפר את ההסכם. על אף שההסכם קיבל בעבר תוקף של פסק דין, קבעה השופטת כי הוראותיו בכל הנוגע לדירה בטלות, והדירה שייכת מעתה לשני הצדדים.
בפסק הדין ציינה השופטת כי פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה הדגישה בדרך-כלל כי בעיקרון לא ניתן להפריד בין חלקיו של הסכם ממון וגירושים, ולפיכך דחתה תביעות אלה. עם זאת, היו פסיקות של בתי משפט למשפחה ובתי משפט מחוזיים שקיבלו את החריג וקבעו על ביטול חלקי של ההסכם.
במקרה זה, ציינה השופטת, עיון בהסכם בין בני-הזוג, שקיבל תוקף של פסק דין, מראה כי החלק הנוגע לדירה ניתן להפרדה מיתר חלקי ההסכם. האישה היתה אמורה להעביר את זכויותיה בדירה לבעל בלא תמורה, למחוק את תביעותיה ממנו ולקבל סך שקלי השווה ל-19,000 דולר. האישה מילאה את חלקה בהסכם אך לא קיבלה הסכום האמור, וגם הזכויות בדירה טרם הועברו על שם הבעל.
פסק הדין ניתן בתביעה של האישה להורות על ביטול ההסכם, לצד תביעה של הבעל להורות על סילוקה של האישה מהדירה. מדובר בבני-זוג שנישאו בשנת 2000 והתגרשו בשנת 2004. מיד לאחר הגירושים חזרו בני-הזוג לחיות יחד, ואף נולדה להם בת משותפת בשנת 2007. בסמוך ללידת הבת שוב עלו יחסי הזוג על שרטון.
בתביעה שהגישה האישה, באמצעות עו"ד רות דיין וולפנר, נטען כי הבעל החל לצאת בגפו בלילות, התנהגותו כלפי האישה הפכה לתוקפנית, והוא אף הטריד אותה מינית. בנסיבות שנוצרו, טוענת האישה, ומשלא שולמה התמורה כנגד העברת זכויותיה בדירה, הופר ההסכם.
כאמור, בית המשפט קיבל את טענת עו"ד רות דיין-וולפנר, וקבע כי אכן הבעל הפר את חיובו בתשלום לאישה בגין הויתור על זכויות בדירה, והפרה זו הינה הפרה יסודית המבטלת את הסעיפים הללו של ההסכם.