כמחצית מאוכלוסיית הצעירים בישראל, הנמצאת בראשית דרכם בשוק העבודה, חסרים בהשכלה על תיכונית - ולרבים מהם אין כל הכשרה ההולמת את צרכי שוק העבודה, כך עולה מסקירת "תעסוקת צעירים בישראל" שפרסם היום (ה') בנק ישראל.
בסקירה מסבירים כלכלני הבנק כי ניתוח התעסוקה של צעירים "חשוב משני טעמים: האחד, שנות הכניסה לתעסוקה קריטיות לגבי המשך תעסוקה יציבה, שבצידה שכר הולם; השני, אוכלוסיית הצעירים עשויה לשקף את ההתפתחויות העדכניות של שוק העבודה".
בהתאם לכך, ניתן לראות מהגרף הבא כי התעסוקה של צעירים בני 28-33 חסרי השכלה על תיכונית, ירדה ב-12 השנים האחרונות ב-כ-10%. נתונים אלה חושבו לגבי הגברים היהודים (למעט אלה שמוסד הלימודים האחרון שלהם הוא ישיבה), משום שבקרבם לא חלו בשנים האחרונות שינויים שמקורם בשינוי דפוסי תעסוקה - כפי שקרה למשל בקרב הנשים והערבים.
"מניתוח מאפייני הצעירים שלא פנו ללימודים על תיכוניים בהשוואה לאלו שפנו, עולה כי מעטים מקרב הלא משכילים עוברים קורס מקצועי כלשהו, שעשוי לסייע במעבר מלימודים לעבודה", נכתב בסקירה. "דווקא משכילים עוברים יותר קורסים מקצועיים כאלה. מתוך הצעירים שלמדו פחות מ-12 שנות לימוד, כמחצית למדו בתיכון מקצועי, ורק כ-10% מהם עברו קורס מקצועי במסגרות אחרות".
בדיקה של התפלגות המקצועות בקרב הצעירים, מעלה כי הלומדים את מקצועות המחשבים הם חלק מרכזי מאד מהלומדים בחינוך הטכנולוגי. לעומת זאת, מקצועות השירותים - שצמחו מאד בשוק העבודה - נלמדים במינון נמוך בבתי הספר, בעוד שמקצועות התעשייה, שחלקם מצויים בנסיגה בשוק העבודה, נלמדים בהיקף רחב בתיכון. כך למשל, מקצוע המכונאות נלמד באופן רחב יחסית, לעומת הכשרה למכירות - תחום עיסוק הגואה באחרונה - שאינה נלמדת כמעט כלל.
עוד אלה מהסקירה, כי "ננקטים לאחרונה צעדים להגדלת היקף ההכשרה במהלך הלימודים בתיכון, ואילו הדגש בהכשרה המקצועית באמצעות קורס מאוחר יותר, נחלש מאד. מדיניות בתחום ההכוונה התעסוקתית של צעירים כמעט אינה קיימת".