גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשש בענף התיירות: "אפקט ספטמבר" יבריח את התיירים

מיסז'ניקוב מנמיך ציפיות: "אם נסיים את השנה עם אותה כמות תיירים שהבאנו ב-2010, נהיה מרוצים" ■ הפעילים בשטח מנסים לשדר אופטימיות - אך מוטרדים מהשקל החזק וממחירי הנפט

בכירי ענף התיירות מקבלים את עונת הקיץ, שנפתחת בימים אלה, ברגשות מעורבים. השנים האחרונות בענף התאפיינו בשבירת שיאים, אולם העיניים נשואות כעת אל המצב במדינות השכנות ולעבר ההצהרה האפשרית על הקמת מדינה פלסטינית, שעלולה להיות מלווה במהומות או ב"אינתיפאדת גדרות". אם מוסיפים למשוואה את מחירי הדלק שמייקרים את הטיסות ואת השקל החזק, התמונה הוורודה נצבעת בכתמים של אפור.

מהו הלך הרוח בקרב מלונאים, אנשי תעופה ובכירים בחברות התיירות המקומיות? התשובה, במילה אחת, היא אופטימיות. בשתי מילים: אופטימיות זהירה.

"המתחים בארצות האזור פגעו בתיירות הנכנסת לישראל", אומר יוסי פישר, דירקטור ונציג הבעלים באי.די.בי תיירות, "בינתיים מדובר בעיקר בהאטה ועצירת חלק מההזמנות לחודשי הסתיו - ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. ברור לכל מי שעיניו בראשו, שהתנפלות של מאות אלפי בני אדם על הגדרות באזור ירושלים ומהומות יפגעו פגיעה משמעותית בתיירות הנכנסת לישראל.

"חלק ניכר מהתיירים שמגיעים לישראל שוהים מספר ימים באזור ירושלים. עם זאת, חלק משמעותי מהתל"ג הפלסטיני מגיע מהכנסות מתיירות ושירותים נלווים. הערים בית לחם, יריחו וגם רמאללה מתפרנסות מתיירות.

"חלק ניכר מהאוכלוסייה הערבית שמתגוררת במזרח ירושלים עובדת בבתי-מלון ברחבי העיר, בחנויות מזכרות ומסעדות ומספקת שירותים שקשורים לתיירות. הם ייפגעו באופן ישיר ומיידי מפגיעה בתיירות הנכנסת לישראל. אולי בספטמבר הם יכריזו על מדינה, אך אני מקווה שהם מבינים שבלי כלכלה, אין מדינה".

ענת סטריק-דהאן, סמנ"ל שיווק ומכירות של רשת טמרס, מסתכלת על הטווח הקרוב יותר. "הנושא שיטריד אותנו בקיץ הקרוב", היא אומרת, "הוא שער הדולר הנמוך. כמו כל ענף יצוא, גם המלונאים מוטרדים משחיקת שער הדולר בשיעור של כ-8% לעומת השנה שעברה. ההוצאות שלנו בשקלים והן התייקרו לעומת השנה שעברה. מדובר בסך-הכול בשחיקה של כ-10%, וזו פגיעה קשה מאוד".

למרות הקשיים, סטריק דהאן מצפה שהעונה הקרובה תהיה מוצלחת. "השנה טורקיה לא מהווה יעד עבור הישראלים. כל היעדים האחרים באגן הים התיכון לא מהווים תחליף לטורקיה, כי הם יקרים יותר. התיירים מחו"ל נהגו בשנים קודמות לנסוע הרבה למרוקו ולאלג'יר, אבל בגלל המצב הגיאופוליטי במדינות ערב ייתכן שחלק מהתנועה הזאת תוסט אלינו. אנחנו צופים קיץ טוב למלונאים בארץ".

הרוסים מעדיפים ספא

בשנת 2010 הגיעו לישראל 3.45 מיליון תיירים - שיא של כל הזמנים וגידול של 26% לעומת 2009. את השנה הנוכחית מוקדם עדיין לסכם, אך בשליש הראשון של השנה (ינואר-אפריל), ביקרו בארץ הקודש כ-971 אלף בני אדם, ירידה של 4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שמוסברת בעיקר במהומות במצרים ובסוריה.

דברים שרואים מכאן, לא בהכרח רואים משם. התיירים האירופאים והאמריקאים מתייחסים למזרח התיכון כאל מקשה אחת. כאשר הם רואים ב-CNN את התמונות מקהיר, הם מזדרזים לבטל את החופשה בירושלים.

גדי טפר, מנכ"ל ארקיע, מצביע על הצדדים החיוביים של הכאוס. "לישראלים שמחפשים נופש יש הזדמנויות מגוונות יותר, מאחר שבתי-המלון וחברות התעופה מבקשים למלא את המקומות במטוסים ואת חדרי המלון ששוריינו עבור התיירים ומציעות אותם לקהל הישראלי במחירים אטרקטיביים".

רוני אלוני, סמנכ"ל השיווק של רשת מלונות פתאל, מספר כי במלון של הרשת בירושלים מצפים דווקא לגידול במספר התיירים מאירופה, בעיקר מאיטליה. "יש לנו הסכם עם 'טור אופרייטר' (מארגן טיולים) גדול שם", אומר אלוני.

החבילה הממוצעת לתייר האיטלקי תכלול 5 לילות בירושלים ו-3 לילות בטבריה, תמורת 1,000 עד 1,500 דולר, כולל טיסה ושהייה. חלק מהחבילות כוללות לילה אחד בתל-אביב.

במלונות ה"ריזורט" של פתאל באילת תשמעו בקיץ בעיקר צרפתית ורוסית וגם קצת שוודית. "בחודשים האחרונים", אומר אלוני, "ראינו ביקושים ממדינות נוספות כמו סקנדינביה, בעיקר שוודיה וגם מפולין ואנחנו מייחסים זאת לסגירת סיני. יש גם ביקוש לחידוש טיסות צ'רטר מהולנד. קורנדום, חברת הצ'רטרים הגדולה באירופה, תנחית כאן, החל מאוקטובר, טיסות שבועיות מאמסטרדם. אנחנו רואים גם גידול מרשים מאוד בתיירות מרוסיה וממדינות חבר העמים, שבא לידי ביטוי במיוחד באילת ובים המלח, בתיירות ספא וריזורט שחביבה על המגזר הרוסי".

- איך תשפיע על הענף הכרזה על מדינה פלסטינית?

"לכולנו יש סוג של סימן שאלה בנוגע לזה. התיירות משקפת את המציאות וחודשי הסתיו, כלומר אוקטובר ונובמבר, מסתמנים כחודשים טובים בתחום של תיירות צליינים נכנסת. יש לנו חששות יותר לגבי מה יהיה אחרי ספטמבר ולא לפני ספטמבר".

השקעה משמעותית בשיווק

האיש שמביט על הענף ממעוף הציפור הוא שר התיירות סטס מיסז'ניקוב. השר הודה השבוע שהמצב הגיאופוליטי גורם להאטה, אבל לא לעצירה.

"מדווחים לנו", אומר מיסז'ניקוב, "ש'טור אופרייטורס' דוחים בכמה חודשים את שליחת התיירים אלינו עד שהמצב יתברר, אבל בשום פנים אין ביטולים. הם לא מסתכלים דווקא על ספטמבר אלא על האזור כמכלול. כשאדם בוחר לעצמו טיול, הוא מסתכל על כל האזור כי הוא לא בדיוק יודע איפה מתחילה מצרים ואיפה נגמרת ישראל".

- איך המשרד מגיב למצב?

"אנחנו נמצאים עם היד על הדופק ומנסים לנצל הזדמנויות שנקרות בדרכנו. כשהסיפור עם מצרים התחיל, ושארם א-שייח' כבר לא משכה תיירים, התחלנו בשיווק אגרסיבי במדינות שמהן נסעו לשארם, בין היתר באמצעות שלטי חוצות ענקיים בהם נכתב: 'גם לנו יש את הים האדום'. עשינו את זה בלי להיכנס לפוליטיקה.

"משרד התיירות", מוסיף מיסז'ניקוב, "השקיע וישקיע בשנים 2011-2012 סכום חסר תקדים בשיווק מדינת ישראל בעולם. מדובר על 270 מיליון שקל, לעומת סכום של 110-120 מיליון שקל בשנתיים הקודמות. המשרד למעשה יותר מהכפיל את תקציב השיווק.

"אנחנו חיים מיום ליום. אני לא יודע מה יהיה מחר. בשנים האחרונות הצלחנו לייצב ולמצב את התיירות לארץ בעזרת פעולות שיווק ממוקדות בחו"ל, במדינות בהן שמנו הרבה פרסום.

"צעד אחר שנקטנו בו הוא ביטול הוויזות לתיירים שבאים מאוקראינה. בפברואר השנה, שנחשב לחודש מת, ראינו עלייה של 30% בתיירות מהמדינה הזו, לעומת פברואר אשתקד. מספר התיירים מחבר העמים שמגיע לישראל מתקרב למספר התיירים שמגיעים הנה כל שנה מארצות-הברית".

- אתה אופטימי?

"מרוב שכולנו אוהבים להגדיר את עצמנו כפנינת תיירות, אנחנו שוכחים שקודם כל אנחנו יותר יקרים מהשכנים שלנו, יש לנו פחות חופי ים פנויים, אנחנו במצב גיאופוליטי לא קל, השירות אצלנו לעתים פחות טוב כלפי תיירים, והתדמית של ישראל בעולם, כפי שהיא מצטיירת ב-CNN וב-BBC, לא עושה אותנו מקום אידיאלי לתיירים".

- איזה יעד הצבת לעצמך לגבי 2011?

"אם נסיים את השנה הנוכחית עם אותה כמות תיירים שהבאנו ב-2010, נהיה מרוצים".

מה עם מותג באינטרנט?

אנשי ענף התיירות היו שמחים לאמץ את התחזית שמנפק השר. איל קשדן, מנכ"ל השטיח המעופף, מזהה כבר כיום התלבטות בקרב לא מעט תיירים מהעולם.

"כבר בחודש מאי", אומר קשדן, "התחלנו להרגיש ירידה לעומת מאי שעבר. אנחנו לא עומדים בציפיות שהצבנו לעצמנו לגבי מספר התיירים שיגיעו לכאן מחבר העמים, ומנגד בתי-המלון ממשיכים להתנהל כאילו שהתיירים נוהרים הנה בהמוניהם. התעשייה עוד לא הפנימה את ההאטה, וזה נכון בעיקר במלונות שנמצאים בפריפריה ופחות למלונות בתל-אביב ובירושלים".

דוד טוקר, סגן נשיא אלרוב מלונות יוקרה, משווק שני מלונות שנמצאים במרחק הליכה מהכותל המערבי. מי שנמצא במוקד החיכוך אמור להיות מוטרד, אבל טוקר מסביר כי תיירות הקיץ במלונות שלו מושפעת מביקוש קשיח יחסית - תיירות בר-מצוות וחתונות של יהודים מחו"ל.

"מגיעות אלינו קבוצות של משפחות", אומר טוקר, "במקום לעשות אירוע ענק בארצות-הברית שעולה הון, הן מביאות משפחה מורחבת לארץ. יש לזה גם ערך ציוני ומשפחתי, וזה גם עונה על הצורך של חופשה שנתית. למרבה ההפתעה זה יוצא יותר זול, וגם עוברים חוויה שזוכרים כל החיים".

לחתונה בודדת מגיעים בממוצע כ-200-400 אורחים. המשפחה החוגגת מממנת בדרך כלל את הטיסות, ואילו האורחים משלמים על החדרים. המלון נהנה גם מאירועים נלווים, דוגמת חינה וטוקר מצפה בקיץ הקרוב לתפוסה של כ-70%.

ירושלים תמשיך למשוך אליה תיירים, אבל מה יעלה בגורלה של אילת? דורי שושן, סמנכ"ל השיווק של ישראייר, מזהה האטה בהזמנות לעיר השמש הנצחית.

"פעם", אומר שושן, "כשהביקושים באילת היו קשיחים, מי שרצה חדר במלון היה חייב להזמין במחזור של 5 ימים, מיום ראשון עד חמישי באמצע השבוע או סוף שבוע ארוך של חמישי עד ראשון. היום אפשר להזמין חדר לשני לילות".

נתונים של התאחדות בתי-המלון באילת, שמשווים בין מספר הלינות באוגוסט 2010 עד אפריל 2011 לבין התקופה המקבילה (אוגוסט 2009 עד אפריל 2010), מצביעים על עלייה זניחה. כאשר מדובר בשנת שיא, המספרים האלה אינם מרשימים.

איך ייראה הקיץ באילת? את התשובה לשאלה הזו כדאי לחפש דווקא מעבר לים. דיאג לפוטו, מנהל השווקים באתר ההזמנות אקספידיה, הופיע לפני כחודשיים בוועידת ירושלים הבינלאומית לתיירות וסיפק נתונים לגבי העדפותיהם של הגולשים באתר. לדברי לפוטו, 45% מהגולשים מזמינים חופשה בתל-אביב, 35% מגיעים לירושלים, והשאר מתפזרים בשאר רחבי הארץ, מדן ועד אילת.

לפוטו נתן לתיירות הישראלית טיפ חשוב: ישראל, הוא אמר, חייבת לבנות לעצמה מותג אינטרנטי. אין סיבה שלמרוקו, קרואטיה ודובאי יהיו מותגים אינטרנטיים אטרקטיביים יותר מלישראל.

ביקושים יפים בחו"ל

לא כולם מביטים אל העתיד בחשש. נחום קרה, סמנכ"ל שיווק ומכירות של רשת מלונות ישרוטל, דווקא אופטימי לגבי הקיץ ואפילו לגבי החורף הקרוב.

"אנחנו מצפים לקיץ טוב", אומר קרה, "למרות שעדיין מוקדם מדי לסכם את הקיץ, כי עם ישראל מקבל החלטות בטווחים קצרים. עם כל הכבוד, אני לא חושב שאיי יוון הם תחליף לאילת. זה נכון שהצ'רטריסטים הישראלים ליוון נתקעו השנה עם עודף חדרים בגלל אופטימיות מוגזמת בעקבות השנה שעברה, והם מוכרים כעת חבילות בזול, אבל אנחנו תמיד אוהבים את הישראלים, וזה לא מסובך להגיע אלינו. צריך רק להיכנס לאוטו".

קרה אומר כי עונת הצ'רטרים מאירופה, שתחל באוקטובר, נראית מבטיחה ביחס לשנים קודמות. "השנה יהיו לנו 3 טיסות שבועיות מהולנד - וזה דבר שלא ראינו הרבה שנים. יש הרבה תנועה מרוסיה ואם שכנינו לא יפריעו יהיה חורף נהדר".

רפי בארי, סמנכ"ל שיווק ומכירות ברשת מלונות דן, מזכיר שכ"שיורד גשם כולם נרטבים". עם זאת, בארי סבור כי ישראל נתפסת בעולם כאי של יציבות, מה שיכול להוביל אלינו תיירים שתיכננו במקור לבקר במדינות השכנות".

אופטימיות דומה ניתן לשמוע גם אצל ענת אהרון, סמנכ"לית השיווק ברשת מלונות רימונים, שמארחת בחודשי הקיץ בעיקר ישראלים. "חוץ מהישראלים, אנחנו מרגישים ביקושים יפים לקיץ גם מחו"ל. למלונות הרשת בצפון באים בעיקר אמריקאים וצליינים, למלונות אילת וים המלח באים צרפתים. לירושלים באים הרבה צליינים וגרמנים וגם יהודים מארצות-הברית, ניגרים, הודים ואיטלקים. בסך-הכול אנחנו צופים קיץ טוב".

איך מתייחסים לסיטואציה בענף התעופה? עינת ינאי, ראש אגף שיווק באל-על, מודה כי מחירי הדלק והגברת התחרות השפיעו בצורה ניכרת על המצב. עם זאת, ינאי מביטה בלוח הטיסות ורואה אותו מתמלא בקצב משביע-רצון. "עושה רושם שיהיה לנו קיץ טוב", היא אומרת.

- ומה יקרה אחרי ספטמבר?

"למעשה אנחנו נמצאים בחוסר ודאות. אין לנו מה לעשות בנידון, ואנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים. אנחנו עושים פעילות עצומה של שיווק בעולם באמצעות נציגינו".

נשיא התאחדות המלונות, עמי פדרמן, מאמין כי חלק מהציפיות הגבוהות ביחס לחודשים הקרובים נובע מ"ווישפול ת'ינקינג" ומזכיר כי אנשים מקבלים החלטות בנוגע לחופשה שלהם בטווחי זמן קצרים.

"כרגע אי-אפשר להגיד שההזמנות לאוגוסט מעידות על משהו", מסכם פדרמן, "יש בשטח הרבה מאוד סיכונים וחששות. המצב תלוי מאוד בשאלה מה יקרה בתחום הביטחוני. זאת תעשייה שאנחנו חיים בה מחודש לחודש, ובינתיים שורדים".

משפחת ישראלי בדרך ליוון

הישראלים יטוסו בקיץ הקרוב לאיי יוון, אבל גם לארה"ב, דרום אפריקה וגיאורגיה.

1.16 מיליון ישראלים יצאו בחופש הגדול של שנת 2010 לחו"ל, לפי נתוני הלמ"ס. רונן קרסו מאיסתא מעריך כי ביולי ואוגוסט הקרובים ייצאו מהארץ למעלה מ-1.2 מיליון ישראלים.

לאן יטוסו הישראלים? "היעד המבוקש ביותר", אומר קרסו, "הוא איי יוון, בעיקר כרתים, רודוס, קוס, סלוניקי ומיקונוס. במקביל אנחנו מצפים לתנועה חזקה גם להולנד, ספרד, איטליה וצרפת, לצד ארצות-הברית, כמובן".

איך הצליחו איי יוון למלא את מקומה של טורקיה? "בתי-המלון באיים", אומר גדי טפר מארקיע, "השכילו להבין שהקהל הישראלי הוא קהל אטרקטיבי שאוהב לצאת לחופשות והתאימו את עצמם לדרישות שלו, בין היתר על-ידי כך שהם מציעים סגנון של 'הכול כלול', שהישראלים התרגלו אליו בטורקיה".

בחודשי הקיץ תוציא קשרי תעופה 200 טיסות לאיי יוון, לעומת כ-100 טיסות לאותם יעדים בתקופה המקבילה אשתקד. באל-על, לעומת זאת, מתגאים בקו הישיר ללוס אנגל'ס ומצביעים על דרום אפריקה כעל יעד ששינה את אופיו. "הקו נפתח בדגש על הקהל העסקי", אומרת עינת ינאי מאל-אל, "אבל ראינו שזה מתפתח ל'פלז'ר' וטיולי משפחות בעיקר ספארי".

בתחילת השבוע השיקה אשת טורס טיסת בכורה ליעד חדש - בטומי, עיירת נופש גיאורגית ששוכנת לחוף הים השחור. אפרים קרמר, מנכ"ל אשת טורס, מאמין כי גיאורגיה תהפוך ליעד התיירות מבוקש בקרב הישראלים ומספר כי בטומי היא אחד מ-20 היעדים שזכו השנה להמלצה של ה"ניו-יורק טיימס".

הסבר פניך לתייר / צלם: תמר מצפי , אריאל ירוזולימסקי , אדוארד קפרוב

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר