גל עליית מחירי המזון נמשך. ל"גלובס" נודע כי גלידות שטראוס, הנמצאת בבעלות חברת יוניליוור, מעלה את מחירי הגלידות בשיעור ממוצע של 2.4%. מדובר בעליית מחיר חריגה כיוון שבשוק הגלידות נהוג לבצע עליית מחיר אחת בשנה בלבד, וזו בוצעה על-ידי גלידות שטראוס בנובמבר 2011, אז עלה המחיר ב-3.5% בממוצע.
"אני בהלם. הכול בשביל שיפור הרווחיות. מה שקורה עכשיו מוכיח את חוסר התחרותיות", מגיב קמעונאי בכיר על הודעתה של גלידות שטראוס.
על עליית מחיר נוספת הכריזה גם חברת ליימן שליסל, שבשלב ראשון העלתה את כל מוצרי חטיבת פררו רושה בשיעור של 5%. החברה מתכננת העלאות מחירים במוצרים נוספים בשיעור של 7%-8% לקראת סוף השנה.
בדיקת "גלובס" שפורסמה השבוע חשפה כי מחירי המזון בישראל גבוהים בעשרות, ולעתים אף במאות אחוזים, מהמחירים הנהוגים בגרמניה למשל, מדינה מערבית לכל דבר.
לשם המחשה נציין כי מחירי החלב, היוגורט, הקמח, שמן הזית ומוצרים אחרים גבוהים פי שניים ושלושה מהמחירים ברשת ALDI בגרמניה. ספקי המזון בישראל מעלים מחירים בסמיכות תמוהה, במיוחד לאור העובדה שכל ספק וכל מוצר מושפעים באופן שונה מעליית חומרי הגלם בעולם. כמו כן, החוזים העתידיים של כל ספק לרכישת סחורות פוקעים במועדים שונים.
בהקשר זה יצוין כי מחיריהם של מרבית חומרי הגלם בעולם אמנם עלה מתחילת השנה, אבל ברוב המקרים המחירים רחוקים עדיין ממחירי השיא שנרשמו ערב המשבר הכלכלי, בקיץ 2008.
בנוסף למוצרים שפורסמו, חברת אסם הודיעה בימים אלה לקמעונאים כי היא עתידה להעלות גם את מחירי הסירופים (תרכיזים להכנת משקה) של החברה, למרות שמחיר הסוכר ירד.
הדים בתעשייה
בדיקת "גלובס" עוררה הדים נרחבים בתעשייה ובקרב הצרכנים, שחלקם קראו להחרים חברות שמעלות את מחירי המוצרים.
חלק מהספקים ששוחחו עם "גלובס" בעקבות הכתבה, הודו כי הם נמנעו מהוזלת המחירים לאחר שחומרי הגלם ירדו, וזאת מחשש שיקשה עליהם להעלות בחזרה את המחיר מול רשתות השיווק. אחד הספקים טען כי הוא ביצע מבצעי מכירה רבים עם רשתות השיווק בתקופה שבה חומרי הגלם ירדו.
"כשלי שוק מקומיים"
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, הודיע כי יכנס את הוועדה לדיון בנושא מחירי המזון בישראל. לדבריו, "מחיריהם של מוצרי היסוד מכים בשכבות הביניים ומכריעים את השכבות החלשות בנטל מחיה כלכלי יומיומי בלתי נסבל. בלא מעט מקרים מדובר בכשלי שוק מקומיים", אומר שאמה.
בתוך כך גוברים הקולות המתנגדים להסרת הפיקוח על מוצרי החלב, שלפי הערכות בשוק, יביא לעליית מחירים מיידית. כפי שפורסם, משרד האוצר תומך בהסרת הפיקוח על מוצרי החלב הנמצאים בפיקוח, וזאת כדי לעודד התחרות בשוק. כבר כיום ישנו מספר מועט יחסית של מוצרים בפיקוח, שכולל את החלב הניגר בשקית, לבן, אשל, גיל, חמאה וכמה סוגי גבינות.
"מבחינת הגנה על הצרכן, צריך להשאיר את המחירים בפיקוח, כי ברור שברגע שהפיקוח יוסר - המחירים יעלו יותר מאשר עליית מחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי). יצרני החלב ינצלו את ההזדמנות. היצרנים טוענים שכיוון שחלב מסובסד, זה מקשה עליהן בנושא התחרות כי הרווחיות שם נמוכה. זה הטיעון שלהם, אבל זה לא מחזיק מים", אומר קמעונאי בכיר.
לדבריו, "אני טעיתי, ואני מיואש. חשבתי שתהיה מחלבה שלישית אז תהיה תחרות, והנה, למרות שיש 3 שחקנים - תנובה, שטראוס וטרה - אין תחרות. אחרת, איך ניתן להסביר את העובדה שאין ירידה של מחירים? זה נכון שיש יותר מבצעים, אבל זה בשוליים".
"יהיו קומבינות"
לדברי קמעונאי אחר, הסרת הפיקוח תביא לא רק לעליית המחירים של אותם מוצרים, אלא גם להסתת הביקושים למוצרים יקרים יותר.
"הנתח של המוצרים הזולים יירד, כי הספקים יווסתו זאת בכל הדרכים, עד לרמה של אספקת כמויות - ואז, כשנגמר המוצר הזול על המדף, אתה קונה את המוצר היותר יקר. כמו בביצים: נגמרו הביצים המפוקחות, אתה קונה ביצים לא בפיקוח. ברור שיהיו פה קומבינות מתוחכמות. מחשבה שיווקית ועסקית ראשונה היא לעשות משקולות לטובת המוצרים היותר יקרים, בהנחה שתשומות הייצור מאוד דומות", הוא אומר.
"כמו שקרה עם הקוטג'"
- יצרני המזון יכולים לנקוט דרך זו גם היום.
"כרגע זה מסוכן, כי הממשלה דואגת שיהיה מספיק. ללא פיקוח, לא יהיה מי שידאג לרמות הנמוכות, כי לספק אין אינטרס. סולם המחירים יהיה יותר גבוה. תראי מה קרה לקוטג' מאז שהסירו ממנו את הפיקוח. תמיד יישאר משהו יותר יקר ומשהו יותר זול. אבל כל הסולם יזוז כלפי מעלה, בדיוק כמו שקרה עם הקוטג'".
משרד האוצר מסר בתגובה: "משרד האוצר ומשרד החקלאות בוחנים באילו מוצרים יש מקום לבטל את הפיקוח, על מנת לעודד את התחרות ולהגביר את היעילות בתחום".
חברת יוניליוור מסרה בתגובה: "אחת לשנה, לפני פתיחת העונה, נוהגת גלידת שטראוס לבצע עדכון מחירים. בעקבות זאת, בנובמבר 2010 עלו מחירי מוצרי הגלידה בשיעור של 3.5%. בשל עלייה חדה בחומרי גלם אנו נאלצים לעלות מחירים גם במהלך העונה, ועל כן בתחילת יוני עלו מחיריהם של חלק ממוצרינו בשיעור של 2.4%. ראוי לציין כי עלייה זו מחפה באופן חלקי בלבד על השפעת העליות החדות, במיוחד במחירי חומרי הגלם".