אומרים, שהחלק הכי קשה בגירושים הוא לארוז את כל החיים במזוודה, לעזוב את הבית ולהתחיל הכול מהתחלה. אז אומרים. "עם בריכה, חדר כושר, 'פרלמנט גרושים' בג'קוזי ויחידת דיור קטנה שמשקיפה לים, דווקא אז הייאוש נעשה יותר נוח". ככה לפחות טוען ר', גרוש בסוף שנות ה-40 לחייו, שחי כבר 7 שנים בבית הדירות "מנדרין" שבגבול תל אביב והרצליה. לא סתם ר' מדבר על 'פרלמנט הגרושים' . לדברי א', חברו של ר' ושכן ותיק בבניין, "בואי נאמר שרק בקומה שלי, אין שכן אחד שאינו גרוש".
30% מהמתחתנים
עם אחוז כל כך גבוה של גרושים, לא פלא שפרויקט "מנדרין" שעל חוף הים זכה לכינוי "מושבת גרושים", והוא לא היחיד. מה"קולוני ביץ'" ועד "נאות גולף" בקיסריה, נדמה כי "מושבות גרושים" כאלה צצות כפטריות אחר הגשם. המאפיין המשותף ברור: פרויקטים גדולים של בתי דירות קטנות, רמת שירותים גבוהה, מיקום נהדר, ריכוז גרושים גדול ואם אפשר - חמש דקות מקו הים.
דו"ח הלמ"ס האחרון שהתפרסם בנושא קובע כי, בשנת 2008, התגרשו במדינת ישראל כ-13,488 זוגות, מתוכם כ-11,304 זוגות יהודים שהם כ-30% מסך הזוגות היהודים שהתחתנו באותה שנה. אם לשפוט על פי הנתונים של העשור האחרון, יש לשער כי תופעה זו רק תלך ותגדל.
מעבר למשמעויות החברתיות של התופעה, יש לה גם משמעויות כלכליות נדל"ניות רחבות: כל זוג שמתגרש, הוא משק בית שמתפצל לשניים וזקוק מעתה לשני בתים במקום אחד. כ-13 אלף זוגות גרושים בשנה יוצרים ביקושים לכ-13 אלף דירות נוספות כל שנה. כשלוקחים בחשבון, כי בשלוש שנים האחרונות נוספו לשוק בממוצע רק כ-32 אלף יחידות דיור נוספות בכול שנה, מבינים את גודל הפוטנציאל העסקי הטמון למשקיעי הנדל"ן, ואת חשיבות תכנון פתרונות דיור איכותיים לנתח זה באוכלוסייה.
אך כמו כל שוק, גם שוק הגרושים לא עשוי מקשה אחת. במונחים אבסולוטיים, מחוז מרכז ומחוז תל אביב הם המובילים במספר הגרושים, עם 3,443 ו-2,775 זוגות גרושים בהתאמה בשנת 2008, שהם כמעט כמחצית המתגרשים באותם שנה. אך מבדיקה שערך "גלובס" ב-70 רשויות מקומיות המונות כ-10,000 איש ומעלה, עולה כי אין קשר בין האזור הגיאוגרפי, לשיעור המתגרשים באוכלוסייה. שלוש הערים המובילות בממוצע הגרושים הגבוה ביותר בין השנים 2005-2007 היו דווקא עכו, בת ים ואילת, ודווקא ערים כגון: רעננה, הוד השרון, כפר סבא, רחובות וראשון לציון נמצאו עם שיעורי מתגרשים נמוכים יחסית.
ויתור כספי גדול מדי
כשבודקים את אחוז המתגרשים לפי שנות נישואין, רואים כי ההתפלגות רחבה מאוד, כ-50% מהזוגות המתגרשים, מתגרשים עד השנה העשירית לנישואיהם, וזוגות שנישאו לאחר שנות ה-90, נוטים להתגרש עוד קודם לכן.
"בדרך כלל הנכס העיקרי הוא דירה בבעלות עם משכנתא", אומרת עו"ד יעל שמואלי, מומחית לדיני משפחה, "לרוב הדירה נמכרת והצדדים מתחלקים בתמורה לאחר כיסוי המשכנתא. נדיר שהם רוכשים זה את זכויותיו של זו. בדרך כלל לא משאירים להורה המשמורן את הנכס, שכן מדובר על ויתור כספי גדול מידי".
- איפה הם מעדיפים להתגורר?
עו"ד שמואלי: "תל אביב מועדפת על גרושים ורווקים זה בטוח. יחד עם זאת, בדרך כלל, הגרושים אינם עוזבים את עיר מגוריהם גם כדי להיות קרובים לילדים".
בחתך סוציו-אקונומי גבוה יותר, העדפות הפרטים קצת משתנות. אומנם, סך כל הנכסים המשותפים מתחלקים שווה בשווה בין בני הזוג, אך לרוב הבעל משאיר לאישה עם הילדים את דירת מגורי בני הזוג. כך עולה משיחה עם עו"ד ד"ר יאיר שיבר, מומחה לדיני משפחה ומרצה בפקולטה למשפטים של בר אילן, שמייצג בעיקר את העשירון העליון.
"חתך המתגרשים, שאני מייצג הם בעלי דירה אחת, הרבה פעמים ללא משכנתא. לחלקם יש אף דירה או שתיים נוספות (בדרך כלל הנוספות הן עם משכנתא).
"אם אין הסכם בין הצדדים, הרי שבית משפט מורה על פירוק שיתוף בדירה והדירה נמכרת בדרך כלל לצד ג'. בהליך המכירה יכולים להשתתף גם בני הזוג עצמם, תוך כדי שהם יכולים לרכוש את הדירה על פי הסכום הגבוה שהוצע ע"י צד ג'. אך, בדרך כלל במעמד סוציו-אקונומי זה, מכיוון שיש לבני הזוג מספר דירות ולאו דווקא דירת מגורים אחת, האישה נשארת בדירת המגורים שבה חיו הזוג עם ילדיהם, הבעל מקבל לבעלותו את הדירות האחרות ועושים איזון עם יתר הנכסים".
- והיכן מעדיפים המתגרשים מהעשירון העליון להתגורר?
שיבר: "זה תלוי בגיל המתגרשים. ברוב המקרים הגרוש נשאר להתגורר באותה העיר אך לא באותה שכונה. ככל שהוא צעיר יותר, הוא דואג לצרכים שלו יותר מאשר לצרכי הילדים. הוא יחפש דירת רווקים חדשה שאולי תהיה קטנה יותר אבל בפרויקט יוקרה. בדרך כלל באזור תל אביב-הרצליה, פרויקט יו למשל".
אסף רוזיו, מנהל סניף ת"א בסוכנות התיווך 'רוזיו נכסים', מוסיף: "רוב האנשים שקונים דירות בפרויקטים כמו 'פרויקט יו' לא מחפשים את הבריכה ואת חדר הכושר, על אף שכל השירותים פה הם ברמה הגבוהה ביותר. הם מבקשים לטעום את החיים הטובים, עם כל מה שתל אביב יכולה להציע וברמה הגבוהה ביותר".
"בלי שאלות מיותרות"
כשאני שואלת את י', תעשיין טקסטיל שוויתר על מגורים עם אישה פלוס 4 ילדים בווילה בפרוורים, מה יש לו לחפש בפרויקט כמו מגדלי יו, הוא עונה תשובה מפתיעה: "את מכירה את זה, שאת עולה במעלית וחוץ מהנהון עם הראש, של שלום שלום, אין שם שום דבר - אז זהו, בדיוק ככה אני רוצה את זה".
בגיל 49, י' רוצה להגשים סוף סוף את החלום הפרטי שלו. גם אם הוא לא מוצא חן בעיניכם, הוא לא מצפה שתבינו אותו, הוא לא רוצה שתשאלו מי זו האישה שלידו וכמה זמן הם כבר יחד. הוא רק עכשיו התגרש והאישה שלידו היא לא בתו. אבל הילד שמשתרך אחריה הוא דווקא כן, הבן שלו. "אני צריך את הפרטיות שלי, אני רוצה את השקט שלי, בלי שכל מיני אנשים ישאלו כל מיני שאלות מיותרות", אומר לי י', "תביני, בן אדם כמוני לא יכול לגור בניין ברמת אביב, עמוס בילדים ומשפחות".
מה דפוסי הקנייה או ההשכרה של גרושים? לדברי רוזיו, "בדרך כלל גרוש יבקש לשכור פה דירה בשנה הראשונה, גם כדי להרגיש את המתחם וגם מכיוון שלוקח זמן עד שהכסף משתחרר בתהליכי הגרושים. אחרי שנה, הוא כבר יבקש לרכוש דירה".
- אלו דירות מבוקשות יותר?
"זה תלוי, גרוש שגר לבד יבקש לקנות דירת שניים או שלושה חדרים, אבל בדרך כלל מצטרפות אליהם בנות זוג חדשות ואז הם קונים דירות של 4 חדרים ויותר. זה גם עניין של תקציב. דירת שני חדרים תעלה 2.2 מיליון שקל, דירת שלושה חדרים כבר תעלה 3 מיליון שקל. במקביל, שכירות תעלה 10,000-13,000 שכר דירה לדירות של שניים ושלושה חדרים, זאת ללא דמי ניהול".
אז "מושבות גרושים", זה עדיין מוצר בוטיק למעמד הסוציו-אקונומי בינוני-גבוה, שיכולים ומוכנים לשלם הרבה מאוד כסף למטר רבוע. אך, כשאני שואלת את ר' ו-א' חברי "פרלמנט הגרושים" של "מנדרין", אם באותו מחיר לא היה עדיף לשכור דירה מרווחת יותר? אפשר לשמוע בקולם, את המניעים שעומדים מאחורי פלח רחב של גרושים.
"יכולתי לשכור באותו המחיר דירת 4.5 חדרים בשכונה עייפה ברמת גן, אבל אז מה הייתי עושה בין 4 קירות? תביני, מבחינתי דירה, זה בעיקר מקום להניח בו את הראש." אומר א' (40) שמתגורר בפרויקט כבר שלוש שנים, ומוסיף "כששואלים אותי כמה אני משלם במצטבר לדירת חדר, אנשים חושבים שאני לא נורמאלי, אבל מעבר לגודל הטבעי של הבית, מושלם פה. יש נוף מדהים, בית קפה מתחת לבית, בריכת שיחה, חיי חברה".
- אבל לא צפוף קצת כשהילדים מגיעים?
"צפוף", משיב ר', "כשהילדים היו קטנים והגיעו לכאן יותר, הם היו נהנים ופוגשים אחד את השני יותר מאשר בפנטהאוז המרווח של אמא שלהם בשיכון דן, שבו לכל אחד יש חדר". א' אב לשני ילדים קטנים, מחזק את דבריו של ר' ואומר: "צפוף, אבל גם את זה פתרנו עם מיטה מתקפלת. תתפלאי מאוד לשמוע, הילדים מתלהבים לקראת הביקור אצל אבא בסופי שבוע. הילד שלי אומר בבית ספר 'לאבא שלי יש בית עם בריכה'. עבורו, זה כמו חופשה בבית מלון, יש כאן הרבה אטרקציות, המטבח פה קטן אז ארוחות אוכלים רק במסעדה ובקיץ הולכים לים".
"חוץ מזה", הוא קורץ, "יש לזה יתרון נוסף, כשמביאים בחורה לדירה, בעיקר מה שיש שם זו מיטה". ממנכ"ל מנדרין, מר פרי קינד, נמסר בתגובה כי, אכן מדובר בבית דירות בעל אחוז 'פנויים-פנויות' גדול, מרביתם אנשי היי-טק ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, אך לאו דווקא גרושים.
