1. זירת ההתמודדות בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין הולכת ומתחממת. שבוע ימים לפני הבחירות, ניתן לראות את כרזות התעמולה של המתמודדים השונים פזורות בבתי המשפט השונים.
עיקר הפעילות מתרכזת מטבע הדברים בבית המשפט ברחוב ויצמן בתל-אביב, שאליו זורמים מדי יום אלפי עורכי דין. גם ביום הבחירות עצמו יהוו בתי המשפט זירת פעילות רוחשת, לאחר שוועדת הבחירות של הלשכה הורתה לפתוח קלפיות גם בבתי המשפט, ולא רק במבנים השייכים ללשכה.
התעמולה הזו מפריעה, מתברר, להנהלת בתי המשפט. בימים האחרונים פנתה לשכת מנהל בתי המשפט, משה גל, ליו"ר ועדת הבחירות של הלשכה, עו"ד מיבי מוזר, בדרישה לפעול להפסקת תליית כרזות התעמולה על הגדרות המקיפות את בית המשפט בתל-אביב. אלא שיועצו של גל לא עצר בכך, וכתב עוד כי "אם לא ניתן יהיה להתגבר על המפגעים, נשקול שלא לאפשר פתיחת הקלפי בהיכל המשפט".
זוהי אמירה שערורייתית, לא פחות. במיוחד כשהיא יוצאת מלשכת מנהל בתי המשפט.
להנהלת בתי המשפט אין כל סמכות למנוע את פתיחת הקלפיות בבתי המשפט, אפילו אם המתמודדים לא מקיימים את הכללים בנוגע למקומות שבהם ניתן לקיים תעמולת בחירות.
הקלפיות ייפתחו בבתי המשפט מתוקף החלטה של ועדת הבחירות של הלשכה, בהתאם לסמכות חוקית. ממתי מודיעה הנהלת בתי המשפט, או כל רשות ממלכתית שהיא, על כך שהיא שוקלת שלא לקיים את החוק?
החומרה בכך מתגברת, נוכח התחושה שהנהלת בתי המשפט אינה נטולת אינטרס בשאלה מי ינצח בבחירות. נשיאת העליון, דורית ביניש, נחשבת מקורבת לראש הלשכה המכהן, יורי גיא-רון, ואף דואגת לנוכחות מכובדת של שופטי העליון בכנסים שלו, בעוד שעו"ד דורון ברזילי, המתמודד נגד גיא-רון, שיוזם את החזרת משוב השופטים, אינו נחשב מידידי המערכת.
ברזילי, המסיים קדנציה כיו"ר ועד מחוז תל-אביב, נחשב חזק במחוזו. מניעת הצבעה בבית המשפט בתל-אביב בוודאי תפגע בברזילי ותועיל לגיא-רון. צעד שכזה מצד הנהלת בתי המשפט ייחשב להתערבות בוטה בהליכים הדמוקרטיים בלשכה, ואולי אף עילה לביטול תוצאות הבחירות.
בהנהלת בתי המשפט דוחים בבוז את הטענות בדבר ניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות, ומציינים כי על-פי הפרשנות המקובלת של החוק, יש למערכת בתי המשפט שיקול-דעת אם לאשר פתיחת קלפיות בבתי המשפט.
2. עו"ד רונית עמיאל, התובעת הראשית במשפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בדרך למעלה. בינואר הקרוב תפרוש עו"ד רחל שיבר בתום קדנציה כפרקליטת מחוז המרכז. קידומה של עמיאל לתפקיד הזה מובטח. היא נחשבה מועמדת בולטת עוד לפני שהסתיים משפט קצב, ולאחר שרשמה על שמה את הרשעתו, דרכה סלולה.
ההליך המשפטי אמנם טרם הסתיים - שהרי הערעור תלוי ועומד בעליון. בדרך-כלל לוקחת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה את הובלת צוות התביעה בשלב הערעור. בדיון על עיכוב הביצוע היה עו"ד אריה פטר מהמחלקה הפלילית הטוען הראשי, ואילו עמיאל ונסים מירום היו לצידו.
לא בטוח שבמחלקה הפלילית ייעמדו על הרגליים האחוריות כדי להמשיך וליטול את ההובלה בתיק: מנהלת המחלקה, עו"ד אפרת ברזילי, פרשה בתום קדנציה ונמצאת כעת בחופשת שחרור מהפרקליטות, לאחר שהפסידה במירוץ לתפקיד המשנה הפלילי ליועץ המשפטי לממשלה, שבו זכה רז נזרי.
אבל לא בטוח שעמיאל צריכה להתעקש להופיע גם בעליון, לפני שמונתה רשמית לפרקליטת המחוז. לאחר הייצוג המזהיר במחוזי, יש לה רק מה להפסיד בעליון.
3. לפני שבועיים הניחו מספר חברי כנסת על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית להקמת נציבות תלונות על הפרקליטות. אין צורך אמיתי בהצעת חוק פרטית שכזו, שכן היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הודיע זה כבר על כוונתו להקים גוף שכזה, ואף מינה צוות פנימי במשרדו לצורך גיבוש המתכונת שבו תעבוד הנציבות.
הסיבה היחידה ליוזמה היא הסחבת שמשרד המשפטים נוקט בהשלמת המהלך. וינשטיין הודיע לכנסת כבר לפני חודשים אחדים על הקמת הצוות הפנימי, וציין כי מסקנותיו יועברו עד אמצע מאי. אלא שהמועד הזה הגיע וחלף, ומסקנות עדיין אין. עד מתי ימשיך משרד המשפטים לגרור רגליים, בפרט בנושא שבו הוא חשוד מראש בניסיון למסמס את הנושא?
"הצוות קיים מספר ישיבות אך לצערנו טרם הסתיימה עבודתו", מוסר דובר משרד המשפטים, משה כהן. "נקבעו ישיבות נוספות בשבועות הקרובים. אנו מקווים שמלאכת הצוות תושלם בהקדם".