כשאתם נוסעים לעבוד באנטרקטיקה אין לכם שום סיבה לחשוש שיחטפו אתכם לצורכי כופר, או בכלל. כך גם בדנמרק, באיסלנד, בגרינלנד, במונקו, בנמיביה, בלוקסמבורג, בקטאר, בסינגפור ובעוד כמה מדינות. במקומות הללו תוכלו להמשיך להתעסק במה שנשלחתם לעשות, ללא כל דאגה מיוחדת.
אבל, בעוד שבאנטרקטיקה כלכלת החטיפות לא מרימה ראש (כמו גם כל כלכלה אחרת), הרי שבחלקים הולכים וגדלים בעולם תעשיית החטיפות לצורכי כופר הופכת לאיום ממשי, ונדמית יותר ויותר לתעשייה של ממש הפועלת למקסום הכנסות. כך קורה כבר שנים באמריקה הלטינית, שממשיכה אמנם לשמור על מסוכנותה, אך השנה היא איבדה את הבכורה לכוח העולה: יבשת אפריקה.
ממפת האיומים העולמיים לחטיפות לצורכי כופר של חברת הייעוץ העולמית ASI Global, עולה כי אפריקה, אמריקה הלטינית ועוד כמה מדינות במזרח התיכון בואכם אסיה, מאכסנות כמה מהמדינות המסוכנות ביותר בעולם מבחינת אנשי עסקים ועובדי חברות, שנמצאים תחת איום הולך וגובר לחטיפות.
כ-12 אלף חטיפות מדי שנה
"לא מדובר בחטיפות על רקע טרור או מלחמה", מסבירה ליאת הרטוב, סמנכ"ל ביטוח מסחרי בחברת הביטוח AIG ישראל, "אלא בתעשייה כלכלית, שמגלגלת מיליוני דולרים רבים. זו תעשייה לכל דבר ועניין, עם אנשים שעובדים בה, שלמרות שהיא נעשית למטרות כלכליות, היא כוללת בחובה איומים ממששים. אחרי הכול, לא מדובר בחסידי אומות העולם, ויש מקרים בהם האירוע נגמר באסון".
לדבריה, התעשייה הזאת הולכת ומתפתחת: "אם בעבר דובר על כופר בעשרות אלפי דולרים, כיום כבר מדובר על כופר של מיליון או מיליון וחצי דולר, וצפוי שהמחיר ימשיך לעלות, כי זה עסק משתלם מאוד".
אך לא רק זאת. לדברי הרטוב, "בסך-הכול לארגונים הכלכליים הללו אין עניין בהריגת האנשים, והם גם לא רוצים ליצור אירועים שייחרתו בזיכרון הציבורי, ולכן הם יסתפקו בפתרון כספי. לפי הערכות (אף אחד לא באמת יודע) נחטפים היום כ-12 אלף בני אדם מדי שנה ברחבי העולם. מדובר בגידול חד ביחס לשנים עברו, והוא צפוי להימשך".
גורמים המכירים את עולם החטיפות והכופר - K&R (Kidnap and Ransom) בלשון ענף הביטוח - מספרים כי מאז ומעולם דרום אמריקה הייתה בכותרות, ותמיד היו שם חטיפות.
"החידוש הגדול שאנחנו רואים הוא גידול דרמטי מאוד בחטיפות בחלק מהמדינות באפריקה, ואנו רואים שבחלק מהמדינות - ובראשן ניגריה, סומליה, אריתריאה וקונגו - מדובר כבר ברמת האיום הגבוהה ביותר לחטיפות לצורכי כופר", אומרת הרטוב, שמוסיפה כי "אנחנו גם רואים שהישראלים טסים יותר ויותר למדינות הללו".
4 המדינות האמורות באפריקה הן חלק (לא) מכובד מרשימה מצומצמת למדי של מדינות ואזורים בהם סיכון החטיפה ממניעים כלכליים גבוה מאוד. מדובר במקסיקו, בהונדורס, בהאיטי, בוונצואלה ובקולומביה - מדרום ומרכז אמריקה; בתימן, בעיראק, בגיאורגיה, באפגניסטן, בפקיסטן, בפיליפינים, באינדונזיה, וכן ברשות הפלסטינית וברצועת עזה - שכנותינו, שבחינת ASI Global מסוכנות מאוד ולא רק מבחינה אידיאולוגית.
כמובן שהסכנות אינן מסתכמות ביבשות, במיוחד לאור העובדה שבשנים האחרונות הפירטיות המודרנית מרימה ראש, ובחלק מאזורי העולם - בעיקר סביב חופי סומליה ובמצרי מלאקה הסמוכים לאינדונזיה - שודדי ים משתלטים על כמויות הולכות וגדלות של אניות סוחר ועל הצוותים שלהן, ומשחררים אותם רק לאחר תשלומי כופר.
רוסיה והודו תחילה
מאחר שמדובר בתעשייה כלכלית משגשגת, אין זה מפליא שהיא אינה נשארת רק באזורים שצוינו לעיל. ואכן, האיום לחטיפה כלכלית הולך וגדל במספר רב של מדינות המשמעות יעדים שגרתיים למדי מבחינת איש העסקים הישראלי הממוצע.
"ישנה התפתחות די מטרידה מבחינת האיומים לחטיפה כלכלית בכמה מדינות שאנשי עסקים ישראלים שוהים בהן בתדירות גבוהה", אומרת לנו הרטוב, שגם מפרטת כי מדובר ב"במדינות במזרח אירופה ובאסיה ובראשן רוסיה והודו".
שתי מדינות הענק הללו - אליהן מגיעים ישראלים רבים כדבר שבשגרה, נמצאות לפי ה-ASI Global באותה רמת סיכון גבוהה (אך לא גבוהה מאוד), בדומה למדינות אחרות בהן ברזיל (שתארח בשנים הקרובות את האולימפיאדה ואת גביע העולם בכדורגל), אקוודור, גוואטמלה, אוזבקיסטן, אנגולה, אתיופיה, זימבבווה, סודן, חוף השנהב, לבנון ועוד.
בהערכה גסה, ב-2008 כמחצית מהחטיפות בעולם היו באמריקה הלטינית - במיוחד בהאיטי, בוונצואלה, בהונדורס, בקולומביה, ובמקסיקו; כ-17% באפריקה ובמזרח התיכון; 17% במזרח הרחוק ובאסיה, 11% באירופה (כולל המזרחית); ו-7% באמריקה. ב-2010 כבר מדובר על 50% באפריקה, 25% בדרום ובצפון אמריקה, 22% במזרח הרחוק ובאסיה, 3% במזה"ת ו-15% בלבד באירופה.
על-פי הערכות שפורסמו, ב-2010 נחטפו בסומליה זרים בקצב של 100 איש בחודש. "אף אחד לא באמת יודע את המספרים, אבל מדובר בסיכון ממשי במדינות עם סיכון גבוה", אומרת הרטוב, שמוסיפה כי לאור המגמות הללו "כ-75% מחברות הפורצ'ן 500 מחזיקות בביטוח למקרים כאלה, וכי בישראל אמנם חל גידול של כ-20% ברכישת פוליסות מסוג זה בשנה החולפת, אך המודעות לבעיה זו עדיין נמוכה יחסית".
"חשוב שחברות יהיו מודעות לאיום הזה", אומרת הרטוב, ומכוונת לחברות בעלות פעילויות בינלאומיות ששולחות עובדים מעבר לים כדבר שבשגרה, במיוחד למדינות הבעייתיות. היא מעריכה כי סוגי התעשיות שהאיום האמור עלול להיות מבחינתן בעל חשיבות רבה יותר הן היי-טק, אבטחה, ייעוץ ביטחוני, מוצרים רפואיים, חברות בנייה ותשתיות וניהול אנרגיה - שישראל מייצאת די הרבה, גם למדינות שבסיכון גבוה.
במבט כללי רואים כי מפת הסיכונים העולמית לחטיפות למטרות כופר של ASI Global מלווה ומאפיינת אזורים עם לחצים סוציו-אקונומיים ובמידה רבה נחשלים, אשר נחשפים לחברות ולגופים מערביים עם כסף גדול.
"הצורך הכלכלי והחשיפה בפועל לגופים בעלי ממון (בעיניים מקומיות) גוררים גידול בפעילות פלילית זו", מעריכים גורמים בענף. כך, מרבית מדינות מזרח אירופה נמצאות ברמת סיכון בינונית (רומניה, פולין, אוקראינה ואחרות), בעוד שמדינות מערב אירופה, ארצות-הברית, קנדה, יפן, דרום קוריאה ועוד כמה נמצאות בסיכון נמוך יחסית.
נציין בהקשר זה כי במפה הנוכחית לוב, מצרים ועוד כמה מדינות שהממשל שלהן מתנודד בימים אלה, מוצגות כסיכון נמוך. ימים יגידו אם התהפוכות הגיאופוליטיות שינו את המציאות שם גם בהקשר של חטיפות כלכליות.
"לאנשים פרטיים אין כיום פתרון"
"הרבה חטיפות נפתרות בשקט, אולם לאנשים פרטיים אין כיום פתרון ביטוחי. הפתרון הקיים מיועד רק לחברות ששולחות אנשים. מה גם שאותם אנשים שנשלחים על-ידי חברות, הם גם אלה שמהווים מטרה הרבה יותר גדולה ורווחית מבחינת החוטפים מאשר אנשי עסקים פרטיים". אומרת ליאת הרטוב, בהתייחסה להיערכות הנדרשת לדעתה לפני גיחה עסקית לאחת המדינות בסיכון גבוה יחסית.
"הכופר הוא לא הסיבה העיקרית ובוודאי לא היחידה שמצדיקה רכישת ביטוח כזה", היא מסבירה ומפרטת כי "עיקר הביטוח הוא לא רק סכום הכופר בו חברות יכולות לרוב לעמוד לבד וממקורותיהן העצמאיים, אלא - ואפילו יותר - 'ניהול המשבר'.
"ב-AIG גילינו כי ניהול המשבר משמעותי במקרים מעין אלה. מדובר במומחים לניהול משא-ומתן, אנשים מקושרים במדינות השונות - המכירים את הנוף ואת התרבות המקומיים בכל אירוע, את השירותים הרפואיים ואת שירותים הפסיכולוגיים - גם למשפחה. החוכמה היא להתנהל נכון כדי למנוע נזק בל-ישוער", היא מוסיפה.
בסך-הכול לא ידוע כמה ישראלים נחטפים מדי שנה, אבל מעת לעת עולים בכותרות העיתונים כמה מקרים ספורדיים של אנשי עסקים ישראלים שנחטפו ושוחררו לאחר תשלום הכופר.
על כל פנים, פוליסת ביטוח ל-K&R הינה סודית ויוצאת ללא שם המבוטח, כדי למנוע אינטרס לחטוף איש זה או אחר. לרוב הביטוחים הללו כוללים גם כיסוי לסחיטות. ביטוחי K&R נותנים כיסוי רק לבני אדם ולא לרכוש, ולמעשה הם מעניקים שיפוי על הכופר שמשולם לחוטפים, אבל לא רק (כאמור, הם כוללים גם ניהול משבר).
לדברי הרטוב, "את הפוליסה אפשר לרכוש ללקוחות עם חשיפה מתמדת לאזורים המסוכנים. לא מדובר בפתרון המיועד רק בחברות בינלאומיות גדולות, אלא בפתרון שגם חברה מקומית שעובדיה נוסעים מעת לעת לחו"ל - אפילו סטארט-אפ - יכולה להשתמש בו".
לדבריה, עלות ביטוח כזה תלויה בכמות ימי הנסיעה, במספר הנוסעים, בעיסוק החברה ובאזורי הנסיעות, אבל באופן יחסי מדובר בביטוח לא יקר מדי - "מדובר בפרמיה של אלפי דולרים עד עשרות בודדות של אלפי דולרים לביטוח שנתי, שמופעל עם כל יציאה לחו"ל", היא מסבירה.
AIG ישראל היא חברת הביטוח הישראלית היחידה שמוכרת פוליסה ישראלית שאושרה על-ידי הפיקוח על הביטוח המקומי. "זו פוליסה של AIG העולמית שעברה גיור ומתאימה לחוק הישראלי", אומרת הר טוב. כמו כן, ניתן לפנות דרך ברוקרים לשוק הביטוח בלונדון - מה שבעבר היה האופציה הבלעדית.
