ב-2008 קיבלה מ', הנוהגת לעתים קרובות לנסוע בכביש 6 ("חוצה ישראל"), מכתב ובו דרישה לפרוע חוב בסך 2,600 שקל לחברת "דרך ארץ" המפעילה את כביש האגרה הראשון בישראל. כאזרחית למופת מיהרה מ' לשלם את החוב ובמקביל וידאה במוקד הטלפוני של "דרך ארץ" כי סגרה את כל חובותיה.
כחצי שנה חלפה ומ' קיבלה שיחת טלפון מפתיעה. על הקו היה נציג משרד עורכי דין שהציג את עצמו כגובה מטעם חברת דרך ארץ ובפיו דרישה לפדות חוב, שלאחר קנסות ושכר-טרחה הגיע ל-500 שקל. החוב, הסביר הנציג, צץ בתקופה המקבילה לחוב הקודם, אותו כבר פדתה מ', אולם מכיוון שהיה בשלב מעבר לטיפול באמצעות עורך דין, לא אוחד עם החוב הנוסף ולא הופיע במערכת "דרך ארץ".
איך ייתכן שקורה כדבר הזה? שאלה מ'. היא קיבלה הסבר די תמוה, לפיו לא ניתן היה לראות את החוב במערכת כשהיא התקשרה למוקד הטלפוני, מכיוון שנציגת השירות עמה היא שוחחה לא השתייכה למחלקת הגבייה. בחוסר ברירה נאלצה מ' לשלם את החוב הנוסף.
גופים שיפוטיים
המקרה של מ' הוא רק דוגמה אחת לקלות שבה מטפלות לעתים הזכייניות של כבישי האגרה בגביית החובות מאזרחי המדינה.
אחת הדרכים המרכזיות לריסון ההשתוללות בגבייה של הזכייניות והחברות המפעילות את כבישי האגרה בישראל ולפיקוח עליהן הן ועדות הערר של כביש 6 ומנהרות הכרמל.
מדובר בגופים שיפוטיים סטטוטוריים המשמשים כערכאת ערעור בפני כל אדם שמעוניין לחלוק או להשיג על חיוב שהוטל עליו בעקבות שימוש בכביש 6 או במנהרות הכרמל, והם מורכבים מ-3 חברים: יו"ר הוועדה, משפטן הכשיר לשמש כשופט שלום; נציג ציבור; ונציג הזכיין (ובפרויקט מנהרות הכרמל - נציג משרד התחבורה). החלטותיהן של ועדות הערר ניתנות לערעור ברשות לבית המשפט המחוזי.
מי שמונה בשבוע שעבר לשמש היו"ר של שתי ועדות הערר הללו על-ידי שרי האוצר, המשפטים והתחבורה הוא עו"ד אילן בומבך, בעליו של משרד פרטי הנמנה עם המשרדים המובילים בארץ בתחום המשפט המינהלי.
בעבר שימש בומבך, בין היתר, כיו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, כיו"ר ועדת האתיקה של הלשכה במחוז תל-אביב וכיו"ר ועדת הערר של מס רכוש. כמו כן היה בומבך היו"ר הראשון של כביש 6.
כעת הוא נקרא שוב לדגל, ולדבריו, האתגרים הרציניים שיעמדו בפני ועדות הערר בראשותו יהיו ליישם את כללי המשפט המינהלי על זכייני הכבישים שנותנים שירות לציבור, אשר בתוקף היותם גופים דו-מהותיים (גופים פרטיים שמוטלות עליהם חלק מהחובות של הרשויות הציבוריות) הם כפופים להוראות הדין המינהלי.
לדברי בומבך, "על הזכיינים של כבישי האגרה רובצת חובת הגינות מוגברת, ומטרתנו היא לוודא כי אכן גופים אלה יפעלו באופן שבו הם יזכו לאמונו של הציבור. אם כך יהיה, גם הגופים עצמם ייצאו נשכרים. אמון הציבור הוא הדבר החשוב ביותר לזכיין, וממילא גם אנשים רבים יותר ישמחו להשתמש בכבישים האלה, שהם יחסית די חדשניים. אני ראש ועדת ערר יחיד בכל הארץ של כל הגופים האלה. זה יאפשר לנו להכתיב מדיניות משפטית אחידה, ופסקי הדין יהיו על-פי הגיון שינחה את כולם".
סגירת תיקי הוצאה לפועל
"אני מתכוון לפעול בדיוק לפי הנורמות שקובעות שהן צריכות לפעול בסבירות ובמידתיות", אומר בומבך. "המטרה שלי היא שרוב התיקים שיגיעו לוועדות הערר יסתיימו בפשרות ולא יגיעו לכתיבת פסקי דין, כי הרעיון הוא שלא יטרטרו את האזרחים לשווא.
"הרבה פעמים גם להגיע לדיון בוועדה זה סוג של עונש ואובדן של זמן יקר לאזרח. חשוב לי מאוד לסלק את הפיגורים העומדים בפני ועדות הערר, ככל שישנם, ולפעול במהירות וביעילות במסגרת תפקידי.
"החוקים הרלוונטים מקנים לוועדות הערר סמכות רחבה לדון בטענות המשתמשים בכבישים. אנחנו גם מוסמכים להורות על סגירת תיקי הוצאה לפועל שנפתחו לעוררים, אם יש לזה עילה מתאימה.
"חשוב לציין כי על החלטות שלנו לא קיימת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, אלא ניתן לבקש רשות לערער למחוזי. זה מטיל עלינו אחריות רבה יותר, ואנחנו יודעים שבמידה רבה ההחלטות שלנו כמעט סופיות".
- מהם ההבדלים בין כביש 6 לבין מנהרות הכרמל בכל הנוגע לפעולת וועדות הערר?
בומבך: "מנהרות הכרמל היא 'חיה חדשה'. מאז חוקק, נעשו בחוק מנהרות הכרמל תיקונים רבים, ואנחנו נצטרך לפרש אותו וליצוק לתוכו תוכן ממשי.
"יש הבדלים מהותיים בין החוק העוסק בכביש 6 לחוק שעוסק במנהרות הכרמל, ונראה לי שדרישות ההיגיון מחייבות לאחד בין הדינים. כך למשל, ערר על פעילות הזכיין של כביש 6 ניתן להגיש רק בשל פגיעה עקב פעולותיו לגבות תשלומים מהציבור, ואילו לפי חוק מנהרות הכרמל אפשר להגיש ערר על כל פעולה של בעל הזיכיון. לא ברור האם ההבחנות הללו בין החוקים ניתנו על-ידי המחוקק ביודעין. בהחלט ייתכן שהמחוקק לא היה מודע לשוני בין החוקים, תיקן חוק אחד, אך לא תיקן את השני בהתאמה.
"גם שיקול-הדעת לוועדת הערר הוא לכאורה הרבה יותר רחב לגבי כביש 6 מאשר לגבי מנהרות הכרמל. אני סבור כי חשוב לייצר מהלך של איחוד בין שני החוקים".
שוני נוסף בין מנהרות הכרמל לבין כביש 6 שעליו מצביע עו"ד בומבך הוא בהיקף הפעילות המשפטית בוועדות הערר ביחס לכל אחד מהכבישים.
לדברי בומבך, "אני צופה שוועדת הערר על מנהרות הכרמל תהיה הרבה פחות עסוקה מוועדת הערר על כביש 6. זאת, מכיוון שכדי לנסוע במנהרות הכרמל צריך או לעשות מנוי או לשלם בכניסה אליהן. לכביש 6, לעומת זאת, כל אחד יכול להיכנס, גם ללא מנוי וללא תשלום בכניסה. אופיו של כביש 6 מזמין חוסר הבנה והרבה עררים על פעילות הזכיין".
- האם אתה יכול להבטיח לנוסעים בכבישי האגרה כי ועדות הערר בראשותך יבלמו את מה שנתפס בציבור כ"השתוללות" של הזכייניות והחברות המפעילות את הכבישים בכל הנוגע לגביית החובות?
"בקדנציה הראשונה שלי נתתי פסקי דין רבים עקב פעילויות גבייה של הזכיינים. בניגוד לעבר, כיום, למיטב ידיעתי, כבר לא פותחים תיק הוצאה לפועל בלי לוודא כי החייבים קיבלו התראות על חובותיהם.
"הזכיינים כבר הפנימו את ההלכות של בתי המשפט בעניין, שאמרו שהזכיין חייב להפעיל 'שקידה סבירה' כדי למצוא את החייבים - ואינו יכול לחכות שסכומי החוב של האזרחים יהיו אדירים ואז פתאום 'לנחות על הנהג' עם חוב גדול מבלי שהוא היה מודע להיקפי החוב שהוא נדרש לשלמם.
"אני יכול להבטיח כי כל ערר של כל אזרח על החלטות זכייניות כבישי האגרה ייבחן לעומק ובקפידה, וכי בכוונתנו להגביר את האמון של ציבור המשתמשים בכבישי האגרה".