גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיפת G: מדינת ישראל מכרה את ים המלח שלכם על בסיס הערכות רווח מצומקות ושמרניות שהחטיאו את המציאות ב... 13 מיליארד שקל

(עדכון, הכתבה המלאה מ-G) - הערכת השווי שעליה התבססה הפרטת כי"ל נחשפת לראשונה ■ כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח, אך הסירה התנגדותה בעקבות אור ירוק מרשות ני"ע ■ המספרים לא מותירים ספק: המדינה הפסידה בתהליך מיליארדים רבים

"כל חברי הכנסת נקראים להתייחס לשאלה העקרונית: האם רשאית ויכולה הממשלה להעביר חברה, הנשענת על מחצבים ואוצרות טבע, לידיים פרטיות? האם רשאית הממשלה לנשל את המדינה מנכסיה הטבעיים? האם תוכל אי-פעם ממשלה בישראל לתקן את שגיאותיה הגסות של הממשלה הנוכחית? הרי ממשלה הולכת וממשלה באה, והארץ על אוצרותיה הטבעיים לעולם עומדת".

(ח"כ דוד מגן בדיון במליאה ב-1989, 3 שנים לפני השלב הראשון בהפרטה)

בשבועות הקרובים אמורה הממשלה לקיים דיון בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידו של ים המלח. על הפרק הצעתם של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושל שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, לפתרון סכנת ההצפה המאיימת על מלונות ים המלח. לדעת ארדן ומיסז'ניקוב, על קונצרן כימיקלים לישראל (כיום בשליטת משפחת עופר), החברה האם של מפעלי ים המלח, לממן כמעט במלואו את הפתרון המוצע, שעלותו מוערכת ב-5-7 מיליארדי שקל.

במסיבת העיתונאים שכינסו לפני כ-3 שבועות הציגו השרים קו תקיף ביותר כלפי כי"ל. ארדן טען שיש ליישם את עקרון "המזהם משלם", הזכיר את התמלוגים ה"מגוחכים" שהמפעלים משלמים למדינה בגין הזכות לניצול משאבי הטבע שלה, וציין ש"ברוך השם, מפעלי ים המלח מרוויחים המון"; גם מיסז'ניקוב הצדיק את הדרישה באמצעות נתוני הרווח שלהם - קרוב ל-2 מיליארד שקל בשנה רק ממכירת האשלג.

רווחי העתק שרושמים מפעלי ים המלח נתפסים כעניין מובן מאליו. ים המלח, שכמתואר בדוחות כי"ל הינו "בלתי מתכלה מבחינה מעשית", עשיר במינרלים הזוכים לביקוש רב בשוק העולמי. בניגוד לגז, את האשלג, את הברום ואת שאר אוצרות ים המלח אין צורך לחפש תוך נטילת סיכון - צריך רק להפיק. הגישה שמקבלים המפעלים לים המלח במסגרת הזיכיון מהמדינה נראית כמו רישיון להדפסת כסף.

אלא שלא תמיד היה ברור גודל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בים המלח. עדות ייחודית לכך מספק מסמך הנחשף כאן לראשונה: הערכת השווי שבוצעה עבור רשות החברות הממשלתיות לפני שזו פתחה בתהליך ההפרטה של כי"ל. הערכת השווי הזו, מספטמבר 1991, לפני 20 שנה, נטלה על עצמה מטלה יומרנית למדי - לחזות את נתוני המכירות והרווח הנקי שירשמו מפעלי כי"ל מדי שנה, עד 2017. מדובר בכלי מרכזי, ששימש את אנשי האוצר שהפריטו את החברה. בהתבסס עליו, בין השאר, נקבע שווי החברה בהנפקה.

כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח הזה. לאחר ש-G ביקש מרשות החברות הממשלתיות לעיין בו, הגישה החברה התנגדות בטענה שפרסום הנתונים עלול להטעות את המשקיעים בבורסה. רק לאחר שרשות ניירות ערך הודיעה כי היא אינה רואה כל בסיס לחשש האמור, הסירה כי"ל את התנגדותה.

בהקשר הזה מעניין לצטט את סגן שר האוצר יצחק כהן, שמטבע הדברים יודע פרטים נוספים שנעלמים מעיני הציבור. "ההפרטה של כי"ל הייתה מיותרת לגמרי", אמר כהן לפני כמה חודשים. "הגיע הזמן, אפילו שעבר מספר שנים לא קטן, לנהל דיון ציבורי בכל נושא ההפרטה של כי"ל". אמר ולא יסף.

הערכות מול רווחים

הפרטת כי"ל נעשתה תחילה דרך הבורסה לניירות ערך, שבה מכרה המדינה כ-20% ממניות החברה. מחירי ההנפקה התבססו בין השאר על הערכת השווי שנעשתה ועמדה על 1.3 מיליארד דולר. יצויין כי הערכה נוספת שנעשתה הייתה אפילו נמוכה יותר. ב-1995 הגיע הפרק הבא בהפרטה: המיליארדר שאול אייזנברג ז"ל, באמצעות החברה לישראל שהייתה אז בשליטתו, רכש את גרעין השליטה ( 24.9% מהחברה) בהסתמך על שווי השוק שלה באותו זמן ותמורת 231 מיליון דולרים.

ב-1997 מימשה המדינה עוד נתח - 17% מהמניות - שנמכרו לאייזנברג ולחברה לישראל תמורת כ-200 מיליוני דולרים נוספים. אנקדוטה מעניינת בהקשר הזה היא העובדה שהאחראית על ההפרטה, מנהלת רשות החברות הממשלתיות בזמנו, ציפי לבני, הסבירה לחברי ועדת הכספים של הכנסת שהעובדה כי המכירה התעכבה דווקא יצרה רווח למדינה, שכן הבורסה עלתה.

באותה שנה הלך אייזנברג לעולמו וב-1999 נמכרה החברה לישראל לאחים סמי ויולי עופר.

חזרה להערכת השווי ששימשה בתהליך. ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים שהכינה את הערכת השווי, כותב בה כי בידי החברה "מודל ממוחשב רב עוצמה לביצוע הערכות שווי כלכלי", ומסביר ש"כיוון שאין בנמצא נתונים ידועים על תזרים המזומנים העתידי, קיימים הרבה שיטות ומודלים המנסים לאמוד ולהעריך את זרם ההכנסות העתידי".

בחינה עדכנית של התחזיות לעומת התוצאות בפועל מגלה פער עצום לגבי כמה מהחברות הבנות של כי"ל, אולם במיוחד לגבי מפעלי ים המלח: ב-2010, למשל, חזו הכלכלנים למפעלים רווח נקי של כ-189.6 מיליון שקל (הסכום שוערך לערכו הריאלי ב-2010. א' ר'). בפועל נרשם רווח של כ-2.5 מיליארד שקל - פי 13; ב-2008, בזכות עליות חדות במחירי האשלג בעולם, הרווח בפועל - 5.3 מיליארד שקל - היה גבוה כמעט פי 30 מהתחזית (לפירוט הנתונים ראו גרף בתחילת הכתבה). כי"ל, שברבעון האחרון ל-2010 רשמה את הרווח הגדול בתולדותיה - 245 מיליון דולרים - הגיעה לגבהים שבעבר, מתברר, איש אפילו לא דמיין. בהכללה ניתן לומר כי מול תחזית רווחים שעמדה על כשני מיליארד שקל ב-20 שנים האחרונות, הניבו מפעלי ים המלח רווח נקי שמתקרב ל-20 מיליארד. במחיר שבו נמכרה כי"ל, מיותר לציין, זה לא בא לידי ביטוי.

מה זה אומר על הפרטה

תומכי ההפרטה יטענו שהנתונים מוכיחים דווקא את יעילותה; הנה, תחת בעלים פרטיים הצליחה כי"ל לממש את הפוטנציאל, להתייעל ולצמוח כפי שלא הייתה מסוגלת לעשות תחת בעלות ממשלתית מסואבת, עשירה במינויים פוליטיים וכבולה לוועדי עובדים. המתנגדים, מנגד, יצביעו על כך שהרווחים מקורם במידה רבה בתנודות במחירי השוק העולמי וגורמים נוספים שאינם תלויים בבעלים או בניהול, ויטענו כי רווחי העתק היו יכולים להגיע לקופת המדינה ולציבור.

כך או כך, נראה כי על כמה מסקנות שעולות מהערכת השווי יוכלו המתנגדים והמצדדים להסכים.הראשונה והמרכזית שבהן היא שהערכת השווי מעידה על היכולת המוגבלת של כלכלנים לחזות את העתיד, ומכאן על יכולתה המצומצמת של המדינה לאמוד, לפני שהיא מוציאה נכס מסוים להפרטה, את ערכו הממשי והפוטנציאלי; המסקנה השנייה נוגעת לגובה התמלוגים שמשלמים כי"ל בכלל ומפעלי ים המלח בפרט. אלה, מתברר, הפכו למצחיקים (או מנקודת מבט אחרת - לעצובים) ביחס ישר לעלייה בשורת הרווח. לפני כחצי שנה נחשף ב"כלכליסט" כי המדינה הייתה רשאית לגבות תמלוגים בשיעור 10% בגין חלק ממכירות האשלג, אולם הסתפקה ב-5%. מחדל זה צפוי להיפתר בקרוב, אולם בכל מקרה המדינה לא תוכל לגבות תמלוגים הגבוהים מ-10%. ההסבר לכך נובע מחוק שאושר ב-1961 ושקבע את שיעור התמלוגים. בשנות ה-80 הוארך הזיכיון לניצול ים המלח עד 2030, ודרישת תמלוגים גבוהה יותר קודם לכן עשויה להתפרש כהפרת חוזה.

המסקנה המתבקשת השלישית היא שראוי כי המדינה תיצור מנגנון שיאפשר לה לבחון לעתים תכופות יותר, בהתאם לנתונים ולהתפתחויות הכלכליות, את סוגיית העלאת התמלוגים. אגב, בתחום הפוספטים, שגם בו רשמה כי"ל רווחים גבוהים פי כמה וכמה מהתחזיות, עודכנה נוסחת התמלוגים ב-2010 - אולם מסיבה כלשהי החליטה המדינה שעליה להמשיך להתבסס על פקודת המכרות - חקיקה מנדטורית מ-1925.

הנתונים לא אומתו

על אף שדובר בהערכת שווי שהוזמנה כדי לסייע לרשות החברות להכין את הנפקת כי"ל בבורסה, בפתח העבודה של חברת מודלים כלכליים נכתב כי "אין להסתמך על ההערכות המוצגות כאן... לצורכי הכנת התשקיף או הנפקת מניות", ומובהר כי החברה ואנשיה "אינם אחראים לכל נזק... אשר ייגרם לאדם או לגוף כלשהוא כתוצאה מעיון במסמך זה או מהסתמכות עליו". שיינין גם מדגיש בהקדמה לעבודה את "פרק הזמן הקצר שעמד לרשותנו" - כארבעה שבועות בלבד - מה שגרם לכך שהתחזיות התבססו על נתונים שנמסרו מכי"ל אולם "לא אומתו באמצעות מומחים בלתי תלויים".

עיון בהערכת השווי מחדד את השינויים הדרמטיים שחלו מאז ועד היום במשק בכלל ובכי"ל בפרט: העבודה מתארת שוק הון שבו נסחרות מעט מאוד חברות גדולות, למשל. סך כושר ייצור האשלג של מפעלי ים המלח עמד אז על 2.16 מיליון טונות בלבד, ותוכנית ההשקעות דיברה על הרחבתו לכ-2.35 מיליון טונות - על בסיס ההערכה כי במערכת המחירים העולמית הנוכחית הרחבה נוספת "אינה כלכלית". מאז המחירים זינקו, וכושר הייצור יותר מהוכפל.

שיינין ושותפיו המליצו לבצע את ההפרטה בשלבים - הנפקת חלק משמעותי בבורסה, אחר כך הנפקה בבורסה בניו יורק, ו"רק בשלב השלישי יש לשקול מכירת גרעיון השליטה למשקיע אסטרטגי. באופן זה ניתן יהיה לקבל את המחיר המרבי". בפועל ויתרה המדינה על הנפקה בחו"ל.

שיינין ושותפיו חזו נכון את הגידול הצפוי בביקוש למוצריה של כי"ל, ובמיוחד למוצרים שמקורם בים המלח, והגדירו אותה כ"חברה בעלת איתנות פיננסית ופוטנציאל עסקי רב אשר עדיין לא נוצל במלואו". הם רק לא ידעו עד כמה.

הערכה מול מציאות תחזית הרווח בהשוואה לרווחים בפועל

עוד כתבות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: אמיל סלמן-הארץ

יצליח לשחרר את הפקק התיכנוני? דרעי רוצה להחזיר את הסופרטנקר

הכינוי שהושאל ממטוס הכיבוי מהשריפה בכרמל הוצמד לוועדות שנועדו להאיץ תכנון • הצלחתן החלקית הביאה לסגירתן, ועתה עומדת הממשלה לאשרן מחדש במשרד הפנים

פרופ' דפנה ברק ארז, שופטת עליון / צילום: שלומי יוסף

הלכה חדשה: צירוף העתק מצולם של כתב הערבות להצעה במכרז מצדיק את פסילתו על הסף של המציע

ביהמ"ש העליון שם סוף לשנים רבות של פסיקות סותרות שנתנו בתי המשפט המחוזיים בסוגיה, וקובע כי עיקרון השוויון בין המציעים מחייב פסילת הצעה למכרז שהוגשה ללא כתב הערבות המקורי

עו"ד מיכה פטמן / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה זמן דרוש כדי לנהל "תיק צווארון לבן גדול ומתוקשר"?

וגם: קצת חדשות טובות בימי קורונה וזהר זיסאפל מבטיח עבודה בהייטק

מארק צוקרברג מציג בקונגרס האמריקאי את פרויקט ליברה של פייסבוק  / צילום: Erin Scott, רויטרס

זוהי הסיבה לכך שפייסבוק משנה את שם הארנק הדיגיטלי שלה

הארנק הדיגיטלי קליברה, שהושק לפני פחות משנה, ייקרא מהיום "נובי" ● פייסבוק מתמודדת עם לא מעט קשיים רגולטוריים סביב פרויקט המטבע הדיגיטלי ליברה, וארגונים כמו ויזה, מאסטרקארד ואיביי נטשו אותו חודשים ספורים לאחר השקתו

עודד פורר/ צילום: איל יצהר

טיפול במובטלים? הח"כים מעדיפים להתקוטט על איוש ועדות הכנסת

למעלה משבוע אחרי השבעת הממשלה, ובראש הוועדות הכלכליות עדיין יושבים יו”רים זמניים - דבר הפוגע בהזרמת כספים לנפגעי הקורונה

הפגנת העצמאים בישראל / צילום: טל קירשנבאום

סיבוב פרסה של הממשלה או טענות סרק של העצמאים? המחלוקת סביב המענק לעצמאים על חודש מאי

לטענת ארגוני העצמאים משרד האוצר קבע כי המענק שהובטח לעצמאים בגין חודש מאי יבוטל, בשל החזרה לשגרה של המשק ופתיחת העסקים ● גורמים באוצר טוענים כי לא התקיים דיון להעניק מענק נוסף בגין חודש מאי, וכך גם לא בוטל כל מענק מתוכנן

מפגינים בהונג קונג נגד נסיונות החקיקה החדשים של סין / צילום: Vincent Yu, AP

התיאבון של שלטונות סין לבלוע את הונג קונג החזיר את התושבים לרחובות

ההערכה היא כי סין תאיץ את מאמציה לשלוט בתחומים שחיוניים לכלכלת השוק החופשי של הונג קונג, החל ממערכת החינוך והעיתונות החופשית ועד בתי המשפט ומדיניות ההגירה

מונית של אובר. העיר המארחת של משרדיה טרם נקבעה / צילום: shutterstock

"אם הייתי פוסק כי פעולות אובר אינן חוקיות, הייתי צריך אבטחה"

תביעה בארה"ב: הבורר שפסק לטובת אובר בתביעת תיאום המחירים פעל מתוך פחד ● הערעור כולל קטע מתמלול המשפט, בו אמר הבורר: "הפחד שלי הוא שאם הייתי פוסק כי פעולותיה של אובר אינן חוקיות, לא הייתי יכול ללכת ברחובות בלילה. היו רודפים אותי"

מתקן ההתפלה בשורק. /  צילום: מוטי יאיר

הלחץ האמריקאי עבד? IDE טכנולוגיות תקים את מתקן ההתפלה החדש בשורק

ממשל טראמפ הפעיל על ישראל לחץ כבד כדי למנוע את זכייתה של האצ'יסון הסינית במכרז ● הצעתה של IDE עמדה על מחיר של כ-1.45 שקל לקוב מים - נמוך בכ-65 אגורות מהמחיר הנמוך ביותר לקוב מים המשולם כיום

המשרוקית של גלובס

"תוכיחו שלא": איך בודקי עובדות מגיבים לטענות חסרות בסיס שאין דרך לסתור

ההאשמות המרומזות בנאום של נתניהו, הרינונים על הטלפון הגנוב של גנץ, ההכנסות החסויות ממכירות הגז והשמועות על האילומינטי: תחקירני "המשרוקית" נעה ברק וארן רונדל מדברים על הדילמות הכרוכות בסיפורים מסמרי שיער שאין דרך לברר ● הצטרפו ללייב "המשרוקית של גלובס"

מוצרי חלב על מדפי שופרסל / צילום: תמר מצפי

רשות התחרות נגד הרבנות הראשית: דרישת הכשרות המחמירה מייקרת את מוצרי החלב

מבדיקת רשות התחרות עולה כי "דרישת הרבנות לכשרות מחמירה במוצרי חלב מקשה על היבוא ומפחיתה תחרות" ואף מגדילה את עלויות היבוא בשיעור של עד 10% ביחס לעלות המוצר ● ממליצה לאפשר מתן כשרות למוצרים המכילים חלב נוכרי, תוך יידוע הצרכנים על סוג כשרות המוצר

אלון מאסק והחללית דרגון. רושם עוד ניצחון / צילום: Jae C. Hong PA

בדרך לחלל החיצון: כשהחלום האמריקאי פוגש את התעוזה של אלון מאסק

אם הכל יעבוד כשורה ומזג האוויר לא יאכזב, ברביעי בלילה תתרחש היסטוריה בכל הקשור לכיבוש החלל על ידי האדם ● לראשונה, חללית מסחרית תטיס אסטרונאוטים של נאס"א למשימה ● זו גם תהיה אבן דרך בהשתלטותן של חברות מסחריות על תחומים שהמדינות היו האחראיות הבלעדיות להם בעבר

יו"ר שלמה החזקות אסי שמלצר / צילום: אוראל כהן

פרשת העלמת המס של חברת שלמה Sixt: תשלם כופר של 400-500 אלף שקל

קבוצת הרכב הגיעה להסדר עם רשות המסים, שלפיו התיק הפלילי בגין גביית יתר מלקוחות ייסגר בתשלום כופר, ללא העמדה לדין פלילי ● במקביל אושרה הפשרה בייצוגית שהוגשה בפרשה, ולפיה הקבוצה תעניק ימי השכרת רכבים בעלות של כ-38 מיליון שקל בחינם ללקוחות הליסינג

בורסת ניו יורק / צילום:  אנדרו קלי, רויטרס

עם ריחוק חברתי, מסכות ובלי אורחים: הסוחרים שבים לוול סטריט

רצפת המסחר של בורסת ניו יורק תפתח מחדש עם כרבע מהסוחרים בלבד ● בשל איסור על כניסת אורחים, צלצול הפעמון המסורתי של מסחר במניה חדשה לא יתרחש עד להודעה חדשה

מכשור רפואי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חברות המכשור הרפואי מתאגדות: "ישראל לא יכולה להיות 'מדינת חדשנות' ללא תעשייה"

ארגון מדטק החדש, בהובלת מדטרוניק, ג'נרל אלקטרוניק, טבע ופיליפס, מבקש תמיכה מהמדינה כדי להרחיב את תעשיית הייצור הרפואי, מתכוון להכניס מכשור רפואי חדשני לסל התרופות ורוצה להיות גוף שהרגולטורים מתייעצים איתו לפני קבלת החלטות בתחום המכשור הרפואי

שוני אלבק / צילום: אלי יהב

שוני אלבק מונה למנ"כל כהן פיתוח גז ונפט

לאחרונה מכרה קבוצת דלק את מניות השליטה בכהן פיתוח לידי יצחק סוארי, ג'ורג' חורש וגדעון תדמור תמורת 207 מיליון שקל ● אלבק, לשעבר היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, נחשב בעבר לאחד מאנשיו של נוחי דנקנר והיה המשנה למנכ"ל אי.די.בי פתוח

"רק 9% מהחברות יצאו מחוזקות מהמשבר ב־2008" / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה: תשעה דברים שסטארט-אפים צריכים לעשות אחרת אחרי המגפה

איך למצב מחדש את הסטארט-אפ שלך בעולם שאחרי הקורונה? תשעה דברים שצריך לעשות אחרת - ממיזוגים ורכישות ועד הפגנת אמפתיה ללקוחות

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

אושרה תוכנית המדינה לתמרץ מוסדיים להשקיע בהייטק

המדינה נותנת הגנה של עד 40% מירידת ערך של השקעות המוסדיים ● המדינה מקווה שהמוסדיים יזרימו סכום של 2 מיליארד שקל

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

משרד התקשורת הטיל על על הוט טלקום קנס בסך 1.4 מיליון שקל

הסיבה: פגיעה בתחרות ע"י שיווק סל שירותים משותף (חבילת אינטרנט הכוללת תשתית וספק), בניגוד להוראות המשרד והרישיון

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

7,500 שקל על כל עובד: כך נראית התוכנית להחזרת המשק מחל"ת

המענק ישולם בארבע פעימות חודשיות כדי להבטיח שהמעסיקים אינם קולטים את העובד רק כדי לקבל את הכסף ● יצוין כי שר האוצר ישראל כ"ץ ויתר על מספר דרישות שנועדו למנוע ניצול לרעה של המענק