גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המגזינים של גלובס

חשיפת G: מדינת ישראל מכרה את ים המלח שלכם על בסיס הערכות רווח מצומקות ושמרניות שהחטיאו את המציאות ב... 13 מיליארד שקל

(עדכון, הכתבה המלאה מ-G) - הערכת השווי שעליה התבססה הפרטת כי"ל נחשפת לראשונה ■ כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח, אך הסירה התנגדותה בעקבות אור ירוק מרשות ני"ע ■ המספרים לא מותירים ספק: המדינה הפסידה בתהליך מיליארדים רבים

הכי נמוך בעולם / מאייר: עמית שני
הכי נמוך בעולם / מאייר: עמית שני

"כל חברי הכנסת נקראים להתייחס לשאלה העקרונית: האם רשאית ויכולה הממשלה להעביר חברה, הנשענת על מחצבים ואוצרות טבע, לידיים פרטיות? האם רשאית הממשלה לנשל את המדינה מנכסיה הטבעיים? האם תוכל אי-פעם ממשלה בישראל לתקן את שגיאותיה הגסות של הממשלה הנוכחית? הרי ממשלה הולכת וממשלה באה, והארץ על אוצרותיה הטבעיים לעולם עומדת".

(ח"כ דוד מגן בדיון במליאה ב-1989, 3 שנים לפני השלב הראשון בהפרטה)

בשבועות הקרובים אמורה הממשלה לקיים דיון בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידו של ים המלח. על הפרק הצעתם של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושל שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, לפתרון סכנת ההצפה המאיימת על מלונות ים המלח. לדעת ארדן ומיסז'ניקוב, על קונצרן כימיקלים לישראל (כיום בשליטת משפחת עופר), החברה האם של מפעלי ים המלח, לממן כמעט במלואו את הפתרון המוצע, שעלותו מוערכת ב-5-7 מיליארדי שקל.

במסיבת העיתונאים שכינסו לפני כ-3 שבועות הציגו השרים קו תקיף ביותר כלפי כי"ל. ארדן טען שיש ליישם את עקרון "המזהם משלם", הזכיר את התמלוגים ה"מגוחכים" שהמפעלים משלמים למדינה בגין הזכות לניצול משאבי הטבע שלה, וציין ש"ברוך השם, מפעלי ים המלח מרוויחים המון"; גם מיסז'ניקוב הצדיק את הדרישה באמצעות נתוני הרווח שלהם - קרוב ל-2 מיליארד שקל בשנה רק ממכירת האשלג.

רווחי העתק שרושמים מפעלי ים המלח נתפסים כעניין מובן מאליו. ים המלח, שכמתואר בדוחות כי"ל הינו "בלתי מתכלה מבחינה מעשית", עשיר במינרלים הזוכים לביקוש רב בשוק העולמי. בניגוד לגז, את האשלג, את הברום ואת שאר אוצרות ים המלח אין צורך לחפש תוך נטילת סיכון - צריך רק להפיק. הגישה שמקבלים המפעלים לים המלח במסגרת הזיכיון מהמדינה נראית כמו רישיון להדפסת כסף.

אלא שלא תמיד היה ברור גודל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בים המלח. עדות ייחודית לכך מספק מסמך הנחשף כאן לראשונה: הערכת השווי שבוצעה עבור רשות החברות הממשלתיות לפני שזו פתחה בתהליך ההפרטה של כי"ל. הערכת השווי הזו, מספטמבר 1991, לפני 20 שנה, נטלה על עצמה מטלה יומרנית למדי - לחזות את נתוני המכירות והרווח הנקי שירשמו מפעלי כי"ל מדי שנה, עד 2017. מדובר בכלי מרכזי, ששימש את אנשי האוצר שהפריטו את החברה. בהתבסס עליו, בין השאר, נקבע שווי החברה בהנפקה.

כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח הזה. לאחר ש-G ביקש מרשות החברות הממשלתיות לעיין בו, הגישה החברה התנגדות בטענה שפרסום הנתונים עלול להטעות את המשקיעים בבורסה. רק לאחר שרשות ניירות ערך הודיעה כי היא אינה רואה כל בסיס לחשש האמור, הסירה כי"ל את התנגדותה.

בהקשר הזה מעניין לצטט את סגן שר האוצר יצחק כהן, שמטבע הדברים יודע פרטים נוספים שנעלמים מעיני הציבור. "ההפרטה של כי"ל הייתה מיותרת לגמרי", אמר כהן לפני כמה חודשים. "הגיע הזמן, אפילו שעבר מספר שנים לא קטן, לנהל דיון ציבורי בכל נושא ההפרטה של כי"ל". אמר ולא יסף.

הערכות מול רווחים

הפרטת כי"ל נעשתה תחילה דרך הבורסה לניירות ערך, שבה מכרה המדינה כ-20% ממניות החברה. מחירי ההנפקה התבססו בין השאר על הערכת השווי שנעשתה ועמדה על 1.3 מיליארד דולר. יצויין כי הערכה נוספת שנעשתה הייתה אפילו נמוכה יותר. ב-1995 הגיע הפרק הבא בהפרטה: המיליארדר שאול אייזנברג ז"ל, באמצעות החברה לישראל שהייתה אז בשליטתו, רכש את גרעין השליטה ( 24.9% מהחברה) בהסתמך על שווי השוק שלה באותו זמן ותמורת 231 מיליון דולרים.

ב-1997 מימשה המדינה עוד נתח - 17% מהמניות - שנמכרו לאייזנברג ולחברה לישראל תמורת כ-200 מיליוני דולרים נוספים. אנקדוטה מעניינת בהקשר הזה היא העובדה שהאחראית על ההפרטה, מנהלת רשות החברות הממשלתיות בזמנו, ציפי לבני, הסבירה לחברי ועדת הכספים של הכנסת שהעובדה כי המכירה התעכבה דווקא יצרה רווח למדינה, שכן הבורסה עלתה.

באותה שנה הלך אייזנברג לעולמו וב-1999 נמכרה החברה לישראל לאחים סמי ויולי עופר.

חזרה להערכת השווי ששימשה בתהליך. ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים שהכינה את הערכת השווי, כותב בה כי בידי החברה "מודל ממוחשב רב עוצמה לביצוע הערכות שווי כלכלי", ומסביר ש"כיוון שאין בנמצא נתונים ידועים על תזרים המזומנים העתידי, קיימים הרבה שיטות ומודלים המנסים לאמוד ולהעריך את זרם ההכנסות העתידי".

בחינה עדכנית של התחזיות לעומת התוצאות בפועל מגלה פער עצום לגבי כמה מהחברות הבנות של כי"ל, אולם במיוחד לגבי מפעלי ים המלח: ב-2010, למשל, חזו הכלכלנים למפעלים רווח נקי של כ-189.6 מיליון שקל (הסכום שוערך לערכו הריאלי ב-2010. א' ר'). בפועל נרשם רווח של כ-2.5 מיליארד שקל - פי 13; ב-2008, בזכות עליות חדות במחירי האשלג בעולם, הרווח בפועל - 5.3 מיליארד שקל - היה גבוה כמעט פי 30 מהתחזית (לפירוט הנתונים ראו גרף בתחילת הכתבה). כי"ל, שברבעון האחרון ל-2010 רשמה את הרווח הגדול בתולדותיה - 245 מיליון דולרים - הגיעה לגבהים שבעבר, מתברר, איש אפילו לא דמיין. בהכללה ניתן לומר כי מול תחזית רווחים שעמדה על כשני מיליארד שקל ב-20 שנים האחרונות, הניבו מפעלי ים המלח רווח נקי שמתקרב ל-20 מיליארד. במחיר שבו נמכרה כי"ל, מיותר לציין, זה לא בא לידי ביטוי.

מה זה אומר על הפרטה

תומכי ההפרטה יטענו שהנתונים מוכיחים דווקא את יעילותה; הנה, תחת בעלים פרטיים הצליחה כי"ל לממש את הפוטנציאל, להתייעל ולצמוח כפי שלא הייתה מסוגלת לעשות תחת בעלות ממשלתית מסואבת, עשירה במינויים פוליטיים וכבולה לוועדי עובדים. המתנגדים, מנגד, יצביעו על כך שהרווחים מקורם במידה רבה בתנודות במחירי השוק העולמי וגורמים נוספים שאינם תלויים בבעלים או בניהול, ויטענו כי רווחי העתק היו יכולים להגיע לקופת המדינה ולציבור.

כך או כך, נראה כי על כמה מסקנות שעולות מהערכת השווי יוכלו המתנגדים והמצדדים להסכים.הראשונה והמרכזית שבהן היא שהערכת השווי מעידה על היכולת המוגבלת של כלכלנים לחזות את העתיד, ומכאן על יכולתה המצומצמת של המדינה לאמוד, לפני שהיא מוציאה נכס מסוים להפרטה, את ערכו הממשי והפוטנציאלי; המסקנה השנייה נוגעת לגובה התמלוגים שמשלמים כי"ל בכלל ומפעלי ים המלח בפרט. אלה, מתברר, הפכו למצחיקים (או מנקודת מבט אחרת - לעצובים) ביחס ישר לעלייה בשורת הרווח. לפני כחצי שנה נחשף ב"כלכליסט" כי המדינה הייתה רשאית לגבות תמלוגים בשיעור 10% בגין חלק ממכירות האשלג, אולם הסתפקה ב-5%. מחדל זה צפוי להיפתר בקרוב, אולם בכל מקרה המדינה לא תוכל לגבות תמלוגים הגבוהים מ-10%. ההסבר לכך נובע מחוק שאושר ב-1961 ושקבע את שיעור התמלוגים. בשנות ה-80 הוארך הזיכיון לניצול ים המלח עד 2030, ודרישת תמלוגים גבוהה יותר קודם לכן עשויה להתפרש כהפרת חוזה.

המסקנה המתבקשת השלישית היא שראוי כי המדינה תיצור מנגנון שיאפשר לה לבחון לעתים תכופות יותר, בהתאם לנתונים ולהתפתחויות הכלכליות, את סוגיית העלאת התמלוגים. אגב, בתחום הפוספטים, שגם בו רשמה כי"ל רווחים גבוהים פי כמה וכמה מהתחזיות, עודכנה נוסחת התמלוגים ב-2010 - אולם מסיבה כלשהי החליטה המדינה שעליה להמשיך להתבסס על פקודת המכרות - חקיקה מנדטורית מ-1925.

הנתונים לא אומתו

על אף שדובר בהערכת שווי שהוזמנה כדי לסייע לרשות החברות להכין את הנפקת כי"ל בבורסה, בפתח העבודה של חברת מודלים כלכליים נכתב כי "אין להסתמך על ההערכות המוצגות כאן... לצורכי הכנת התשקיף או הנפקת מניות", ומובהר כי החברה ואנשיה "אינם אחראים לכל נזק... אשר ייגרם לאדם או לגוף כלשהוא כתוצאה מעיון במסמך זה או מהסתמכות עליו". שיינין גם מדגיש בהקדמה לעבודה את "פרק הזמן הקצר שעמד לרשותנו" - כארבעה שבועות בלבד - מה שגרם לכך שהתחזיות התבססו על נתונים שנמסרו מכי"ל אולם "לא אומתו באמצעות מומחים בלתי תלויים".

עיון בהערכת השווי מחדד את השינויים הדרמטיים שחלו מאז ועד היום במשק בכלל ובכי"ל בפרט: העבודה מתארת שוק הון שבו נסחרות מעט מאוד חברות גדולות, למשל. סך כושר ייצור האשלג של מפעלי ים המלח עמד אז על 2.16 מיליון טונות בלבד, ותוכנית ההשקעות דיברה על הרחבתו לכ-2.35 מיליון טונות - על בסיס ההערכה כי במערכת המחירים העולמית הנוכחית הרחבה נוספת "אינה כלכלית". מאז המחירים זינקו, וכושר הייצור יותר מהוכפל.

שיינין ושותפיו המליצו לבצע את ההפרטה בשלבים - הנפקת חלק משמעותי בבורסה, אחר כך הנפקה בבורסה בניו יורק, ו"רק בשלב השלישי יש לשקול מכירת גרעיון השליטה למשקיע אסטרטגי. באופן זה ניתן יהיה לקבל את המחיר המרבי". בפועל ויתרה המדינה על הנפקה בחו"ל.

שיינין ושותפיו חזו נכון את הגידול הצפוי בביקוש למוצריה של כי"ל, ובמיוחד למוצרים שמקורם בים המלח, והגדירו אותה כ"חברה בעלת איתנות פיננסית ופוטנציאל עסקי רב אשר עדיין לא נוצל במלואו". הם רק לא ידעו עד כמה.

הערכה מול מציאות תחזית הרווח בהשוואה לרווחים בפועל

עוד כתבות

צילומים: Shutterstock

מוכרים אנבידיה וקונים קוקה־קולה: מהפך כזה לא נראה בוול סטריט 25 שנה

מאז התפוצצות בועת הדוט־קום לא נרשם פער חד כל־כך לטובת מניות הצריכה, הבריאות והתשתיות המסורתיות על חשבון הטכנולוגיה ● אלא שבמרדף אחר יציבות ודיבידנדים, המשקיעים עלולים להפוך דווקא את מניות הערך "הבטוחות" להימור יקר

הזדמנות קנייה? / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי המפולת: שלושה מבחנים לשווקים בשבוע הקרוב

תל אביב תחזור למסחר עם פער ארביטראז׳ שלילי של כ־1.5% והחלטת ריבית של בנק ישראל כבר ביום שני • בארה״ב יתפרסם ברביעי מדד האינפלציה המועדף על הפד • ואז יגיע חג ההודיה, שיקצר את שבוע המסחר בוול סטריט ● כך ייראה השבוע החדש בשווקים

קניון TLV / צילום: יח''צ

השכירות נשחקת, השיערוך שלילי: קניון TLV עדיין מתקשה להתרומם

כמעט עשור אחרי פתיחתו, קניון TLV שבבעלות רבוע כחול נדל"ן ממשיך להציג ביצועים בעייתיים: התפוסה לא גבוהה בהשוואה לקניונים אחרים, דמי השכירות ירד, והנכס ממשיך לרשום הפסדי שיערוך ● בינתיים מנסה ההנהלה למשוך קהל באמצעות מותגים ומסעדות חדשות, אך הדרך ליעדים שהציבה עוד ארוכה

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

ח''כ מתן כהנא שנבחר ליו''ר הכנסת ה-26 (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מילוי מקום הנשיא, אישור הצעות חוק ושליטה במליאה: הכוח מאחורי תפקיד יו"ר הכנסת וסגניו

אישור מינויים של 9 סגנים זמניים מכל קצוות הקשת הפוליטית הצית סערה מחודשת סביב תפקיד שנחשב בעבר לממלכתי ● מהן הסמכויות של בעלי התפקיד, מדוע השליטה בסדר היום שווה זהב פוליטי, ואיך מעבירים סגן יו"ר מכהונתו?

מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות? / איור: Shutterstock

קריסה כזו ראינו 10 פעמים ב-40 שנה, מה קרה לשוק המניות לאחר מכן?

ההיסטוריה מלמדת שאחרי ירידה שבועית כה חדה, מגיע תורן של עליות מרשימות ● בכירי בתי ההשקעות וחברות הביטוח חלוקים: מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות?

אילוסטרציה: Shutterstock

היא הייתה הבורסה הטובה בעולם מתחילת השנה, ואז נפלה 17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת"א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק; מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3%, וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה, וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

רונן סמואל, ראסל אלוואנגר ודניאל רמות / צילום: כפיר זיו, ענבל מרמרי, יח''צ

טאואר מחקה את עליות השנה - האנליסטים צופים אפסייד של 134%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר נפלה ב-21.3% בשבוע בצל החולשה בשבבים, אך 9 מ-10 אנליסטים שומרים על המלצה חיובית ● קורנית נסחרה בתנודתיות חדה לאחר הדוחות, ובקנטור מציבים לה מחיר יעד כפול מהנוכחי ● וגם: ויה עלתה בניגוד למפולת והשלימה זינוק של 244% מהשפל במאי

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מייקל הרטנט, סטרטג השקעות ראשי, בנק אוף אמריקה; קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל; מייקל ברי, המשקיע שחזה את משבר 2008; פיטר שיף, כלכלן ומשקיע אמריקאי / צילום:  AP-Rebecca Blackwell, רויטרס, Lucas Jackson, Nancy Kaszerman, יח''צ

המומחים הזהירו, המשקיעים המשיכו לקנות: הסדקים שנחשפו במפולת

98 מיליארד דולר זרמו לקרנות המניות ערב הנפילה, בזמן שבכירי עולם ההשקעות כבר סימנו את הסדקים במרוץ ה־AI ● עסקאות מימון מעגליות, סכנה של עודף שבבים ותמחור שלא נראה מאז בועת הדוט.קום ● ארבע אזהרות, והמספרים שמאחוריהן

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון התופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

עומר קולי בקמפיין הגיוס של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מלינקדאין

קמפיין הגיוס שהביא לבנק הפועלים כבר 500 מועמדים

הבנק עלה בלינקדאין בקמפיין גיוס עובדים בכיכוכו של עומר קולי, ורשם עשרות אלפי צפיות ביומיים ● שחקן הכדורגל אוסקר גלוך ומשפחתו רכשו שתי דירות בפרויקט של קבוצת גבאי באשדוד. כמה שילמו? ● אירועים ומינויים

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

במכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, היא מאשימה את רשות החברות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • סער התפטרה לאחר שרשות החברות סירבה לקבוע הסדר ניגוד עניינים בנוגע ללקוח שלה, שלו התקשרות קודמת עם החברה ● "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" • רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

מניות טק / צילום: Shutterstock

מדד הפאניקה מטפס ובגולדמן זאקס מעריכים: הנפילות בוול סטריט לא הסתיימו

הנאסד"ק צנח ב־5.3% ואיבד 10% בשבוע הגרוע ביותר שלו מאז 2020 ● ב־BNP פריבה מדברים על "מכירות פאניקה" בבנק אוף אמריקה מזהירים שהמשקיעים ממעיטים בסיכון לנחיתה קשה ● ומה מעריכים בגולדמן זאקס לגבי ההמשך?

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

ברידג'וויז, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה בקצב ההכנסות, אך היא רחוקה מלהיות רווחית ורשמה הפסד במחצית הראשונה

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק