גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חשיפת G: מדינת ישראל מכרה את ים המלח שלכם על בסיס הערכות רווח מצומקות ושמרניות שהחטיאו את המציאות ב... 13 מיליארד שקל

(עדכון, הכתבה המלאה מ-G) - הערכת השווי שעליה התבססה הפרטת כי"ל נחשפת לראשונה ■ כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח, אך הסירה התנגדותה בעקבות אור ירוק מרשות ני"ע ■ המספרים לא מותירים ספק: המדינה הפסידה בתהליך מיליארדים רבים

"כל חברי הכנסת נקראים להתייחס לשאלה העקרונית: האם רשאית ויכולה הממשלה להעביר חברה, הנשענת על מחצבים ואוצרות טבע, לידיים פרטיות? האם רשאית הממשלה לנשל את המדינה מנכסיה הטבעיים? האם תוכל אי-פעם ממשלה בישראל לתקן את שגיאותיה הגסות של הממשלה הנוכחית? הרי ממשלה הולכת וממשלה באה, והארץ על אוצרותיה הטבעיים לעולם עומדת".

(ח"כ דוד מגן בדיון במליאה ב-1989, 3 שנים לפני השלב הראשון בהפרטה)

בשבועות הקרובים אמורה הממשלה לקיים דיון בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידו של ים המלח. על הפרק הצעתם של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושל שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, לפתרון סכנת ההצפה המאיימת על מלונות ים המלח. לדעת ארדן ומיסז'ניקוב, על קונצרן כימיקלים לישראל (כיום בשליטת משפחת עופר), החברה האם של מפעלי ים המלח, לממן כמעט במלואו את הפתרון המוצע, שעלותו מוערכת ב-5-7 מיליארדי שקל.

במסיבת העיתונאים שכינסו לפני כ-3 שבועות הציגו השרים קו תקיף ביותר כלפי כי"ל. ארדן טען שיש ליישם את עקרון "המזהם משלם", הזכיר את התמלוגים ה"מגוחכים" שהמפעלים משלמים למדינה בגין הזכות לניצול משאבי הטבע שלה, וציין ש"ברוך השם, מפעלי ים המלח מרוויחים המון"; גם מיסז'ניקוב הצדיק את הדרישה באמצעות נתוני הרווח שלהם - קרוב ל-2 מיליארד שקל בשנה רק ממכירת האשלג.

רווחי העתק שרושמים מפעלי ים המלח נתפסים כעניין מובן מאליו. ים המלח, שכמתואר בדוחות כי"ל הינו "בלתי מתכלה מבחינה מעשית", עשיר במינרלים הזוכים לביקוש רב בשוק העולמי. בניגוד לגז, את האשלג, את הברום ואת שאר אוצרות ים המלח אין צורך לחפש תוך נטילת סיכון - צריך רק להפיק. הגישה שמקבלים המפעלים לים המלח במסגרת הזיכיון מהמדינה נראית כמו רישיון להדפסת כסף.

אלא שלא תמיד היה ברור גודל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בים המלח. עדות ייחודית לכך מספק מסמך הנחשף כאן לראשונה: הערכת השווי שבוצעה עבור רשות החברות הממשלתיות לפני שזו פתחה בתהליך ההפרטה של כי"ל. הערכת השווי הזו, מספטמבר 1991, לפני 20 שנה, נטלה על עצמה מטלה יומרנית למדי - לחזות את נתוני המכירות והרווח הנקי שירשמו מפעלי כי"ל מדי שנה, עד 2017. מדובר בכלי מרכזי, ששימש את אנשי האוצר שהפריטו את החברה. בהתבסס עליו, בין השאר, נקבע שווי החברה בהנפקה.

כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח הזה. לאחר ש-G ביקש מרשות החברות הממשלתיות לעיין בו, הגישה החברה התנגדות בטענה שפרסום הנתונים עלול להטעות את המשקיעים בבורסה. רק לאחר שרשות ניירות ערך הודיעה כי היא אינה רואה כל בסיס לחשש האמור, הסירה כי"ל את התנגדותה.

בהקשר הזה מעניין לצטט את סגן שר האוצר יצחק כהן, שמטבע הדברים יודע פרטים נוספים שנעלמים מעיני הציבור. "ההפרטה של כי"ל הייתה מיותרת לגמרי", אמר כהן לפני כמה חודשים. "הגיע הזמן, אפילו שעבר מספר שנים לא קטן, לנהל דיון ציבורי בכל נושא ההפרטה של כי"ל". אמר ולא יסף.

הערכות מול רווחים

הפרטת כי"ל נעשתה תחילה דרך הבורסה לניירות ערך, שבה מכרה המדינה כ-20% ממניות החברה. מחירי ההנפקה התבססו בין השאר על הערכת השווי שנעשתה ועמדה על 1.3 מיליארד דולר. יצויין כי הערכה נוספת שנעשתה הייתה אפילו נמוכה יותר. ב-1995 הגיע הפרק הבא בהפרטה: המיליארדר שאול אייזנברג ז"ל, באמצעות החברה לישראל שהייתה אז בשליטתו, רכש את גרעין השליטה ( 24.9% מהחברה) בהסתמך על שווי השוק שלה באותו זמן ותמורת 231 מיליון דולרים.

ב-1997 מימשה המדינה עוד נתח - 17% מהמניות - שנמכרו לאייזנברג ולחברה לישראל תמורת כ-200 מיליוני דולרים נוספים. אנקדוטה מעניינת בהקשר הזה היא העובדה שהאחראית על ההפרטה, מנהלת רשות החברות הממשלתיות בזמנו, ציפי לבני, הסבירה לחברי ועדת הכספים של הכנסת שהעובדה כי המכירה התעכבה דווקא יצרה רווח למדינה, שכן הבורסה עלתה.

באותה שנה הלך אייזנברג לעולמו וב-1999 נמכרה החברה לישראל לאחים סמי ויולי עופר.

חזרה להערכת השווי ששימשה בתהליך. ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים שהכינה את הערכת השווי, כותב בה כי בידי החברה "מודל ממוחשב רב עוצמה לביצוע הערכות שווי כלכלי", ומסביר ש"כיוון שאין בנמצא נתונים ידועים על תזרים המזומנים העתידי, קיימים הרבה שיטות ומודלים המנסים לאמוד ולהעריך את זרם ההכנסות העתידי".

בחינה עדכנית של התחזיות לעומת התוצאות בפועל מגלה פער עצום לגבי כמה מהחברות הבנות של כי"ל, אולם במיוחד לגבי מפעלי ים המלח: ב-2010, למשל, חזו הכלכלנים למפעלים רווח נקי של כ-189.6 מיליון שקל (הסכום שוערך לערכו הריאלי ב-2010. א' ר'). בפועל נרשם רווח של כ-2.5 מיליארד שקל - פי 13; ב-2008, בזכות עליות חדות במחירי האשלג בעולם, הרווח בפועל - 5.3 מיליארד שקל - היה גבוה כמעט פי 30 מהתחזית (לפירוט הנתונים ראו גרף בתחילת הכתבה). כי"ל, שברבעון האחרון ל-2010 רשמה את הרווח הגדול בתולדותיה - 245 מיליון דולרים - הגיעה לגבהים שבעבר, מתברר, איש אפילו לא דמיין. בהכללה ניתן לומר כי מול תחזית רווחים שעמדה על כשני מיליארד שקל ב-20 שנים האחרונות, הניבו מפעלי ים המלח רווח נקי שמתקרב ל-20 מיליארד. במחיר שבו נמכרה כי"ל, מיותר לציין, זה לא בא לידי ביטוי.

מה זה אומר על הפרטה

תומכי ההפרטה יטענו שהנתונים מוכיחים דווקא את יעילותה; הנה, תחת בעלים פרטיים הצליחה כי"ל לממש את הפוטנציאל, להתייעל ולצמוח כפי שלא הייתה מסוגלת לעשות תחת בעלות ממשלתית מסואבת, עשירה במינויים פוליטיים וכבולה לוועדי עובדים. המתנגדים, מנגד, יצביעו על כך שהרווחים מקורם במידה רבה בתנודות במחירי השוק העולמי וגורמים נוספים שאינם תלויים בבעלים או בניהול, ויטענו כי רווחי העתק היו יכולים להגיע לקופת המדינה ולציבור.

כך או כך, נראה כי על כמה מסקנות שעולות מהערכת השווי יוכלו המתנגדים והמצדדים להסכים.הראשונה והמרכזית שבהן היא שהערכת השווי מעידה על היכולת המוגבלת של כלכלנים לחזות את העתיד, ומכאן על יכולתה המצומצמת של המדינה לאמוד, לפני שהיא מוציאה נכס מסוים להפרטה, את ערכו הממשי והפוטנציאלי; המסקנה השנייה נוגעת לגובה התמלוגים שמשלמים כי"ל בכלל ומפעלי ים המלח בפרט. אלה, מתברר, הפכו למצחיקים (או מנקודת מבט אחרת - לעצובים) ביחס ישר לעלייה בשורת הרווח. לפני כחצי שנה נחשף ב"כלכליסט" כי המדינה הייתה רשאית לגבות תמלוגים בשיעור 10% בגין חלק ממכירות האשלג, אולם הסתפקה ב-5%. מחדל זה צפוי להיפתר בקרוב, אולם בכל מקרה המדינה לא תוכל לגבות תמלוגים הגבוהים מ-10%. ההסבר לכך נובע מחוק שאושר ב-1961 ושקבע את שיעור התמלוגים. בשנות ה-80 הוארך הזיכיון לניצול ים המלח עד 2030, ודרישת תמלוגים גבוהה יותר קודם לכן עשויה להתפרש כהפרת חוזה.

המסקנה המתבקשת השלישית היא שראוי כי המדינה תיצור מנגנון שיאפשר לה לבחון לעתים תכופות יותר, בהתאם לנתונים ולהתפתחויות הכלכליות, את סוגיית העלאת התמלוגים. אגב, בתחום הפוספטים, שגם בו רשמה כי"ל רווחים גבוהים פי כמה וכמה מהתחזיות, עודכנה נוסחת התמלוגים ב-2010 - אולם מסיבה כלשהי החליטה המדינה שעליה להמשיך להתבסס על פקודת המכרות - חקיקה מנדטורית מ-1925.

הנתונים לא אומתו

על אף שדובר בהערכת שווי שהוזמנה כדי לסייע לרשות החברות להכין את הנפקת כי"ל בבורסה, בפתח העבודה של חברת מודלים כלכליים נכתב כי "אין להסתמך על ההערכות המוצגות כאן... לצורכי הכנת התשקיף או הנפקת מניות", ומובהר כי החברה ואנשיה "אינם אחראים לכל נזק... אשר ייגרם לאדם או לגוף כלשהוא כתוצאה מעיון במסמך זה או מהסתמכות עליו". שיינין גם מדגיש בהקדמה לעבודה את "פרק הזמן הקצר שעמד לרשותנו" - כארבעה שבועות בלבד - מה שגרם לכך שהתחזיות התבססו על נתונים שנמסרו מכי"ל אולם "לא אומתו באמצעות מומחים בלתי תלויים".

עיון בהערכת השווי מחדד את השינויים הדרמטיים שחלו מאז ועד היום במשק בכלל ובכי"ל בפרט: העבודה מתארת שוק הון שבו נסחרות מעט מאוד חברות גדולות, למשל. סך כושר ייצור האשלג של מפעלי ים המלח עמד אז על 2.16 מיליון טונות בלבד, ותוכנית ההשקעות דיברה על הרחבתו לכ-2.35 מיליון טונות - על בסיס ההערכה כי במערכת המחירים העולמית הנוכחית הרחבה נוספת "אינה כלכלית". מאז המחירים זינקו, וכושר הייצור יותר מהוכפל.

שיינין ושותפיו המליצו לבצע את ההפרטה בשלבים - הנפקת חלק משמעותי בבורסה, אחר כך הנפקה בבורסה בניו יורק, ו"רק בשלב השלישי יש לשקול מכירת גרעיון השליטה למשקיע אסטרטגי. באופן זה ניתן יהיה לקבל את המחיר המרבי". בפועל ויתרה המדינה על הנפקה בחו"ל.

שיינין ושותפיו חזו נכון את הגידול הצפוי בביקוש למוצריה של כי"ל, ובמיוחד למוצרים שמקורם בים המלח, והגדירו אותה כ"חברה בעלת איתנות פיננסית ופוטנציאל עסקי רב אשר עדיין לא נוצל במלואו". הם רק לא ידעו עד כמה.

הערכה מול מציאות תחזית הרווח בהשוואה לרווחים בפועל

עוד כתבות

שדה דב/ צילום: מוני שפיר

אין סיבה להשאיר את שדה דב - גם לא בפעילות מצומצמת

אחרי עשרות שנים של מאבק על הקרקעות חייבים להתחיל לקדם את התכנון באזור ● דעה

רפי פרץ / צילום: פביאן קולדורף

הבית היהודי: הושגו הבנות לגבי הרכב הרשימה לכנסת

מפלגת הבית היהודי התכנסה הערב ברמת גן והחליטה ברוב קולות לקבע את רשימתם לכנסת ● אולם לסדר הרשימה הזו יש מעט משמעות שכן רשימה זו אמורה לחבור אל האיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ'

מכונית אוטונומית ניסויית של מובילאיי / צילום: רויטרס

הטכנולוגיה התקדמה - והחוק לעידוד השקעות הון יעבור מתיחת פנים

במשרד הכלכלה גיבשו שורת תיקונים משמעותיים בחוק, המהווה את אחת מהדרכים המרכזיות לקידום התעשייה והטכנולוגיה בפריפריה ● במוקד: הרחבת התמיכה בענף הביוטכנולוגיה ובחברות הפועלות בתחומים טכנולוגיים חמים ● ההערכה: יותר מ-100 חברות יושפעו ● על רקע הבחירות בספטמבר, אישור התיקונים ייאלץ לחכות עד להשבעת הכנסת הבאה

יורש העצר הסעודי, מוחמד בין סלמאן / צילום: Reuters

האו"ם: הראיות בפרשת רצח העיתונאי מצביעות על אחריות של הנסיך

אגנס קלאמרד, נציגת האו"ם המיוחדת להוצאות להורג מחוץ לכותלי בין המשפט, קראה למדינות העולם להרחיב את הסנקציות על ערב הסעודית כך שיכללו גם את הנסיך באופן אישי ונכסיו הפרטיים אלא אם יוכיח כי אין לו כל קשר או אחריות על פרשת הרצח

כמה באמת עולות בחירות נוספות / צילום: שלומי יוסף,

מצעד התירוצים: ח"כים מכל הקשת הפוליטית אוהבים את רעיון ביטול יום השבתון. עד שצריך לעשות משהו

ח"כים מכל רחבי הקשת הפוליטית מסכימים שיום שבתון שלישי בתוך פחות משנה, לצורך בחירות, יעלה הרבה לקופת המדינה • חלקם גם תומכים נלהבים בחלופות - בין אם ביטול חצי יום שבתון, ובין אם הטלת המימון על גורם אחר • פנינו לח"כים בשאלה אם הם מוכנים להתחייב להעלות את הנושא לסדר היום ולקדם חקיקה בעניין - למעט ח"כ מיקי לוי שהבטיח להעלות את הנושא לדיון, כולם התחמקו באלגנטיות

גיל קוטלר \ צילום: תמר מצפי

מאלשטיין לתשובה - עלות שכרו של גיל קוטלר: 10.6 מיליון שקל ב-3 שנים

סמנכ"ל הכספים של אי.די.בי פתוח עוזב סופית את תפקידיו בקבוצת החברות שבשליטת אדוארדו אלשטיין ועובר לקבוצת לתשובה ● מועד סיום הכהונה טרם נקבע ויסוכם בנפרד

סטודנטים מסיימים תואר / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

יותר אקדמים, יותר נשים: שנת הלימודים של תשע"ח במספרים

מספר מקבלי התארים האקדמיים עמד על 79.3 אלף איש בשנת תשע"ח, בדומה לשנה המקבילה ● רוב הבוגרים הגיעו מהאוניבריסטאות, אך המכללות התחזקו, בעיקר בקרב תלמיד התואר הראשון

יו"ר התעשייה האווירית, הראל לוקר / צילום: איל יצהר

התעשייה האווירית תקים מרכז חדשנות בינלאומי בתל אביב

המרכז אשר יוקם בשיתוף עם מאיץ הסטארט–אפים הבינלאומי Starburst, יעסיק כ–30 עובדים, והוא חלק מהתוכנית האסטרטגית של תע"א להתאמת פעילותה לשוק המשתנה

בית חולים יוספטל באילת/ צילום :בר אל

מימון טיסות לחולים ומענקים גדולים לרופאים: כך מתכננת המדינה לשקם את מערכת הבריאות באילת

במשרד הבריאות הקצו לצעדים 10 מיליון שקל לשנה ודנים במתן מענקים בגובה מיליון שקל למשך חמש שנים לרופאים מומחים שיעברו לעיר • מנכ"לי הקופות מתריעים שסגירת שדה דב תמנע מרופאים מהמרכז להגיע לאילת

ביטול חוזה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מחירה של טעות יסודית: ביטול החוזה ופיצויים

האם יש להורות על אכיפת הסכם מכר חרף טעות משותפת בדבר אופי הזכויות בנכס? ביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק שלא

עמדת טעינה/ צילום הדמיה: EV Edge

כפר סבא מתחברת לזרם: תתקין 500 עמדות טעינה למכוניות חשמליות

בעירייה טוענים כי התוכנית, שבמסגרתה יותקנו עמדות במגרשי חניה עירוניים ולצדי מדרכות, מבוססת על תחזית מעמיקה למספר המשתמשים העתידי ולכן בחרו לוותר על פיילוט ● כפר סבא ותל אביב הן הערים היחידות שמתכננות רשת טעינה עירונית בלי להסתייע במענקי המדינה

פייסבוק / צילום: רויטרס

מסנני התוכן של פייסבוק חושפים: אלימות, טינופת והתעלמות ממוות

אתר The Verge פרסם תחקיר מעמיק ומזעזע אודות תנאי העבודה של מסנני תוכן שעבדו עבור פייסבוק באתרים בארצות הברית ● מסנני התוכן הם אנשים שעוברים באופן ידני על פוסטים שמשתמשי פייסבוק מדווחים עליהם כמפרים את תנאי הפלטפורמה, ומחליטים האם יש להשאיר את הפוסט או להסירו

אבי חימי / צילום: יוסי זמיר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

רשמית: אבי חימי הוא ראש לשכת עורכי הדין החדש; גבר על ציון אמיר

חימי גבר על אמיר במספר הקולות במחוז צפון והמרכז, ואמיר הוביל קלות במספר הקולות במחוז ת"א וירושלים ● ברקע נשמעו טענות לאי-סדרים בבחירות ● שיעור ההצבעה עמד לבסוף על 28%, בדומה לבחירות קודמות בלשכה

פייסבוק מציעה תחליף כסף שיהיה מבוסס על רשתות חברתיות/ צילום:  רויטרס, DADO RUVIC

מי יאשר עסקאות, כמה אפשר לסמוך על פייסבוק והאם הכוח עובר לאזרחים? המטבע החדש - שלב השאלות

הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים אינם נשלטים על ידי אף גוף מרכזי, אבל המטבע הדיגיטלי של פייסבוק פועל בשיטה אחרת, ולפחות בשנים הקרובות אמינות העסקאות תיקבע על ידי עשרות גופים בלבד ● "אנשים יצטרכו בסוף לסמוך על מספר מוגבל של תאגידים", אומר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, שבחן עבור "גלובס" את מסמכי היסוד של המטבע ליברה

עליות בשוק בת"א/ צילום:   Shutterstockס.א.פ קריאייטיב

הוועדה הבין-משרדית מבטלת את המלצות ועדת וינוגרד ומקפיצה את מניות גופי הביטוח בת"א

לפי הדוח סופי של ועדת קמיניץ, בהתאם להמלצות הביניים, ריבית ההיוון בביטוחי החבויות לא תשתנה ותעמוד על 3% ● מדובר בביטול למעשה של הוראות ועדת וינוגרד ששינו את ריבית ההיוון בביטוח הלאומי

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

בורסת ת"א ננעלה בעליות שערים; איידיאו נפלה ב-13%

פורסייט זינקה ב-50% בעקבות חתימה על עסקה עם אלביט מערכות ● מתעכבת השלמת עסקת המכירה של חברת אירונאוטיקס לחברה משותפת של רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו ● מניות הקנאביס הרודיום השקעות, עמיר שיווק, יוניבו ואינטרקיור בלטו בעליות

ישראל כץ  / צילום: מיכל רז חיימוביץ

ניסיון של הרגע האחרון לסגור רפורמה בנמל אשדוד לפני עזיבתו של ישראל כ״ץ

ניסיון של הרגע האחרון לסגור הסכם לרפורמה בנמל אשדוד: שר התחבורה ישראל כץ, מחליפו המיועד ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר ההסתדרות, בכירי האוצר וראשי חברת נמל אשדוד צפויים להשתתף מחר בפגישת מו"מ שתיערך בלשכת שר התחבורה

תרופות אימונותרפיות והביולוגיות  / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

תיקון לחוק לעידוד השקעות יחלץ את תעשיית הביוטק מ"עמק המוות"

התיקון לחוק לעידוד השקעות הון, שיכלול גם את הארכת תקופת המענק מעבר לחמש שנים, נחוץ כדי לעזור להן לצלוח את "עמק המוות" - מצב שבו על החברות להקים מפעלים זמן רב לפני שיש להן הכנסות, מה שמציב אותן במצב בעייתי מבחינת נזילות ● פרשנות

בואינג 737/ צילום :Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

המהלך של בעליה של בריטיש איירוויס הפך לחבל הצלה עבור בואינג

בואינג זכתה אתמול בהצבעת אמון כשבעליה של בריטיש איירוויס, IAG, חתמה על כתב נכונות לרכוש לא פחות מ-200 מטוסי 737 MAX שמקורקעים מאז מרץ ● לא ברור עדיין אם החתימה אכן תהפוך לרכישה אך ההזמנה הפיחה חיים בסלון האווירי בפריס

אלדר יוספוב./ צילום : יחצ

"לאיקאה היה חשוב שזה לא יהיה רק גימיק. זה מסוג הרעיונות ששומעים ואומרים 'וואו'"

הקמפיין ThisAble של איקאה לאנשים עם מוגבלויות, זיכה השבוע את מקאן ת"א במדליית הגרנד פרי, הפרס החשוב ביותר בתחרות קאן ליונס - האולימפיאדה של ענף הפרסום ● רגע אחרי מספרת סיגל עבודי, סמנכ"לית הקריאייטיב ל"גלובס", איך נולד הרעיון, על הקשיים בדרך ועל ההתגייסות של כל המשרד לטובת המהלך