גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המגזינים של גלובס

חשיפת G: מדינת ישראל מכרה את ים המלח שלכם על בסיס הערכות רווח מצומקות ושמרניות שהחטיאו את המציאות ב... 13 מיליארד שקל

(עדכון, הכתבה המלאה מ-G) - הערכת השווי שעליה התבססה הפרטת כי"ל נחשפת לראשונה ■ כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח, אך הסירה התנגדותה בעקבות אור ירוק מרשות ני"ע ■ המספרים לא מותירים ספק: המדינה הפסידה בתהליך מיליארדים רבים

הכי נמוך בעולם / מאייר: עמית שני
הכי נמוך בעולם / מאייר: עמית שני

"כל חברי הכנסת נקראים להתייחס לשאלה העקרונית: האם רשאית ויכולה הממשלה להעביר חברה, הנשענת על מחצבים ואוצרות טבע, לידיים פרטיות? האם רשאית הממשלה לנשל את המדינה מנכסיה הטבעיים? האם תוכל אי-פעם ממשלה בישראל לתקן את שגיאותיה הגסות של הממשלה הנוכחית? הרי ממשלה הולכת וממשלה באה, והארץ על אוצרותיה הטבעיים לעולם עומדת".

(ח"כ דוד מגן בדיון במליאה ב-1989, 3 שנים לפני השלב הראשון בהפרטה)

בשבועות הקרובים אמורה הממשלה לקיים דיון בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידו של ים המלח. על הפרק הצעתם של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושל שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, לפתרון סכנת ההצפה המאיימת על מלונות ים המלח. לדעת ארדן ומיסז'ניקוב, על קונצרן כימיקלים לישראל (כיום בשליטת משפחת עופר), החברה האם של מפעלי ים המלח, לממן כמעט במלואו את הפתרון המוצע, שעלותו מוערכת ב-5-7 מיליארדי שקל.

במסיבת העיתונאים שכינסו לפני כ-3 שבועות הציגו השרים קו תקיף ביותר כלפי כי"ל. ארדן טען שיש ליישם את עקרון "המזהם משלם", הזכיר את התמלוגים ה"מגוחכים" שהמפעלים משלמים למדינה בגין הזכות לניצול משאבי הטבע שלה, וציין ש"ברוך השם, מפעלי ים המלח מרוויחים המון"; גם מיסז'ניקוב הצדיק את הדרישה באמצעות נתוני הרווח שלהם - קרוב ל-2 מיליארד שקל בשנה רק ממכירת האשלג.

רווחי העתק שרושמים מפעלי ים המלח נתפסים כעניין מובן מאליו. ים המלח, שכמתואר בדוחות כי"ל הינו "בלתי מתכלה מבחינה מעשית", עשיר במינרלים הזוכים לביקוש רב בשוק העולמי. בניגוד לגז, את האשלג, את הברום ואת שאר אוצרות ים המלח אין צורך לחפש תוך נטילת סיכון - צריך רק להפיק. הגישה שמקבלים המפעלים לים המלח במסגרת הזיכיון מהמדינה נראית כמו רישיון להדפסת כסף.

אלא שלא תמיד היה ברור גודל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בים המלח. עדות ייחודית לכך מספק מסמך הנחשף כאן לראשונה: הערכת השווי שבוצעה עבור רשות החברות הממשלתיות לפני שזו פתחה בתהליך ההפרטה של כי"ל. הערכת השווי הזו, מספטמבר 1991, לפני 20 שנה, נטלה על עצמה מטלה יומרנית למדי - לחזות את נתוני המכירות והרווח הנקי שירשמו מפעלי כי"ל מדי שנה, עד 2017. מדובר בכלי מרכזי, ששימש את אנשי האוצר שהפריטו את החברה. בהתבסס עליו, בין השאר, נקבע שווי החברה בהנפקה.

כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח הזה. לאחר ש-G ביקש מרשות החברות הממשלתיות לעיין בו, הגישה החברה התנגדות בטענה שפרסום הנתונים עלול להטעות את המשקיעים בבורסה. רק לאחר שרשות ניירות ערך הודיעה כי היא אינה רואה כל בסיס לחשש האמור, הסירה כי"ל את התנגדותה.

בהקשר הזה מעניין לצטט את סגן שר האוצר יצחק כהן, שמטבע הדברים יודע פרטים נוספים שנעלמים מעיני הציבור. "ההפרטה של כי"ל הייתה מיותרת לגמרי", אמר כהן לפני כמה חודשים. "הגיע הזמן, אפילו שעבר מספר שנים לא קטן, לנהל דיון ציבורי בכל נושא ההפרטה של כי"ל". אמר ולא יסף.

הערכות מול רווחים

הפרטת כי"ל נעשתה תחילה דרך הבורסה לניירות ערך, שבה מכרה המדינה כ-20% ממניות החברה. מחירי ההנפקה התבססו בין השאר על הערכת השווי שנעשתה ועמדה על 1.3 מיליארד דולר. יצויין כי הערכה נוספת שנעשתה הייתה אפילו נמוכה יותר. ב-1995 הגיע הפרק הבא בהפרטה: המיליארדר שאול אייזנברג ז"ל, באמצעות החברה לישראל שהייתה אז בשליטתו, רכש את גרעין השליטה ( 24.9% מהחברה) בהסתמך על שווי השוק שלה באותו זמן ותמורת 231 מיליון דולרים.

ב-1997 מימשה המדינה עוד נתח - 17% מהמניות - שנמכרו לאייזנברג ולחברה לישראל תמורת כ-200 מיליוני דולרים נוספים. אנקדוטה מעניינת בהקשר הזה היא העובדה שהאחראית על ההפרטה, מנהלת רשות החברות הממשלתיות בזמנו, ציפי לבני, הסבירה לחברי ועדת הכספים של הכנסת שהעובדה כי המכירה התעכבה דווקא יצרה רווח למדינה, שכן הבורסה עלתה.

באותה שנה הלך אייזנברג לעולמו וב-1999 נמכרה החברה לישראל לאחים סמי ויולי עופר.

חזרה להערכת השווי ששימשה בתהליך. ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים שהכינה את הערכת השווי, כותב בה כי בידי החברה "מודל ממוחשב רב עוצמה לביצוע הערכות שווי כלכלי", ומסביר ש"כיוון שאין בנמצא נתונים ידועים על תזרים המזומנים העתידי, קיימים הרבה שיטות ומודלים המנסים לאמוד ולהעריך את זרם ההכנסות העתידי".

בחינה עדכנית של התחזיות לעומת התוצאות בפועל מגלה פער עצום לגבי כמה מהחברות הבנות של כי"ל, אולם במיוחד לגבי מפעלי ים המלח: ב-2010, למשל, חזו הכלכלנים למפעלים רווח נקי של כ-189.6 מיליון שקל (הסכום שוערך לערכו הריאלי ב-2010. א' ר'). בפועל נרשם רווח של כ-2.5 מיליארד שקל - פי 13; ב-2008, בזכות עליות חדות במחירי האשלג בעולם, הרווח בפועל - 5.3 מיליארד שקל - היה גבוה כמעט פי 30 מהתחזית (לפירוט הנתונים ראו גרף בתחילת הכתבה). כי"ל, שברבעון האחרון ל-2010 רשמה את הרווח הגדול בתולדותיה - 245 מיליון דולרים - הגיעה לגבהים שבעבר, מתברר, איש אפילו לא דמיין. בהכללה ניתן לומר כי מול תחזית רווחים שעמדה על כשני מיליארד שקל ב-20 שנים האחרונות, הניבו מפעלי ים המלח רווח נקי שמתקרב ל-20 מיליארד. במחיר שבו נמכרה כי"ל, מיותר לציין, זה לא בא לידי ביטוי.

מה זה אומר על הפרטה

תומכי ההפרטה יטענו שהנתונים מוכיחים דווקא את יעילותה; הנה, תחת בעלים פרטיים הצליחה כי"ל לממש את הפוטנציאל, להתייעל ולצמוח כפי שלא הייתה מסוגלת לעשות תחת בעלות ממשלתית מסואבת, עשירה במינויים פוליטיים וכבולה לוועדי עובדים. המתנגדים, מנגד, יצביעו על כך שהרווחים מקורם במידה רבה בתנודות במחירי השוק העולמי וגורמים נוספים שאינם תלויים בבעלים או בניהול, ויטענו כי רווחי העתק היו יכולים להגיע לקופת המדינה ולציבור.

כך או כך, נראה כי על כמה מסקנות שעולות מהערכת השווי יוכלו המתנגדים והמצדדים להסכים.הראשונה והמרכזית שבהן היא שהערכת השווי מעידה על היכולת המוגבלת של כלכלנים לחזות את העתיד, ומכאן על יכולתה המצומצמת של המדינה לאמוד, לפני שהיא מוציאה נכס מסוים להפרטה, את ערכו הממשי והפוטנציאלי; המסקנה השנייה נוגעת לגובה התמלוגים שמשלמים כי"ל בכלל ומפעלי ים המלח בפרט. אלה, מתברר, הפכו למצחיקים (או מנקודת מבט אחרת - לעצובים) ביחס ישר לעלייה בשורת הרווח. לפני כחצי שנה נחשף ב"כלכליסט" כי המדינה הייתה רשאית לגבות תמלוגים בשיעור 10% בגין חלק ממכירות האשלג, אולם הסתפקה ב-5%. מחדל זה צפוי להיפתר בקרוב, אולם בכל מקרה המדינה לא תוכל לגבות תמלוגים הגבוהים מ-10%. ההסבר לכך נובע מחוק שאושר ב-1961 ושקבע את שיעור התמלוגים. בשנות ה-80 הוארך הזיכיון לניצול ים המלח עד 2030, ודרישת תמלוגים גבוהה יותר קודם לכן עשויה להתפרש כהפרת חוזה.

המסקנה המתבקשת השלישית היא שראוי כי המדינה תיצור מנגנון שיאפשר לה לבחון לעתים תכופות יותר, בהתאם לנתונים ולהתפתחויות הכלכליות, את סוגיית העלאת התמלוגים. אגב, בתחום הפוספטים, שגם בו רשמה כי"ל רווחים גבוהים פי כמה וכמה מהתחזיות, עודכנה נוסחת התמלוגים ב-2010 - אולם מסיבה כלשהי החליטה המדינה שעליה להמשיך להתבסס על פקודת המכרות - חקיקה מנדטורית מ-1925.

הנתונים לא אומתו

על אף שדובר בהערכת שווי שהוזמנה כדי לסייע לרשות החברות להכין את הנפקת כי"ל בבורסה, בפתח העבודה של חברת מודלים כלכליים נכתב כי "אין להסתמך על ההערכות המוצגות כאן... לצורכי הכנת התשקיף או הנפקת מניות", ומובהר כי החברה ואנשיה "אינם אחראים לכל נזק... אשר ייגרם לאדם או לגוף כלשהוא כתוצאה מעיון במסמך זה או מהסתמכות עליו". שיינין גם מדגיש בהקדמה לעבודה את "פרק הזמן הקצר שעמד לרשותנו" - כארבעה שבועות בלבד - מה שגרם לכך שהתחזיות התבססו על נתונים שנמסרו מכי"ל אולם "לא אומתו באמצעות מומחים בלתי תלויים".

עיון בהערכת השווי מחדד את השינויים הדרמטיים שחלו מאז ועד היום במשק בכלל ובכי"ל בפרט: העבודה מתארת שוק הון שבו נסחרות מעט מאוד חברות גדולות, למשל. סך כושר ייצור האשלג של מפעלי ים המלח עמד אז על 2.16 מיליון טונות בלבד, ותוכנית ההשקעות דיברה על הרחבתו לכ-2.35 מיליון טונות - על בסיס ההערכה כי במערכת המחירים העולמית הנוכחית הרחבה נוספת "אינה כלכלית". מאז המחירים זינקו, וכושר הייצור יותר מהוכפל.

שיינין ושותפיו המליצו לבצע את ההפרטה בשלבים - הנפקת חלק משמעותי בבורסה, אחר כך הנפקה בבורסה בניו יורק, ו"רק בשלב השלישי יש לשקול מכירת גרעיון השליטה למשקיע אסטרטגי. באופן זה ניתן יהיה לקבל את המחיר המרבי". בפועל ויתרה המדינה על הנפקה בחו"ל.

שיינין ושותפיו חזו נכון את הגידול הצפוי בביקוש למוצריה של כי"ל, ובמיוחד למוצרים שמקורם בים המלח, והגדירו אותה כ"חברה בעלת איתנות פיננסית ופוטנציאל עסקי רב אשר עדיין לא נוצל במלואו". הם רק לא ידעו עד כמה.

הערכה מול מציאות תחזית הרווח בהשוואה לרווחים בפועל

עוד כתבות

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ח"כ מתן כהנא (ישר) נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת ברוב של 66 ח"כים

הליכוד הגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת, ומפלגת ישר הגישה את מועמדותו של ח"כ מתן כהנא ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית קלה בתל אביב; אלביט זינקה וחזרה למקום השלישי בשווי השוק בבורסה

לאחר יום מסחר תנודתי בצל עונת הדוחות, המדדים המובילים ננעלו בעלייה קלה וביציבות ● סקטור הנפט והגז ומניות המזון הובילו את העליות, בעוד הקלינטק והביומד הכבידו ● דנאל בלטה בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● בשוק המט"ח: הדולר נסחר ביציבות לאחר שהיה אתמול בשיא של שנה

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בפעם השלישית: בנק הפועלים מחלק מניות ללקוחותיו. מה התשואה מהחלוקה הראשונה?

לקוחות זכאים יוכלו לבחור בין קבלת מניה בשווי של כ-73.65 שקל - שווי השוק של המניה נכון לסוף המסחר אתמול - לבין מענק כספי בסך 70 שקל ● לקוחות שהצטרפו או יצטרפו לאפליקציית "פועלים ג'וניור" יוכלו לקבל מניה נוספת או מענק כספי נוסף

חנוך מילביצקי, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

170 אלף שקל: חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ בתביעת לשון הרע נגד הח"כ לשעבר חנוך מילביצקי

חברת הייעוץ התקשורתי בן-חורין אלכסנדרוביץ הגישה תביעת לשון הרע בסך 170 אלף שקל נגד חנוך מילביצקי, בעקבות טענותיו על מעורבות המשרד בלחצים שהפעילו הבנקים על ועדת הכספים ● במשרד טוענים כי מדובר בהאשמות שקריות שנועדו לפגוע בשמם הטוב, ומכחישים כל מעורבות בנושא ● התביעה הוגשה לאחר שמילביצקי לא נענה לדרישה להתנצל ולשלם פיצוי

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ● בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

קרוסלה של ספיידרמן, בחשבון האינסטגרם של Dylan Brown ואיילת פוגל עם הוק מוצלח, שגם נותן ערך / צילום: צילומי מסך

לפצח את האלגוריתם: 10 הכללים שהופכים תוכן לוויראלי ואפקטיבי

​חברות ומותגים נמצאים במרדף מתמשך אחרי הביצועים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, במטרה להגדיל כל הזמן את הצפיות, את השיתופים ואת המכירות ● המומחים מפצחים את הקוד להצלחות במרחב הדיגיטלי: מהפורמט, דרך התזמון והפן האנושי ועד למדד הקובע

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

120 חברי קונגרס חדשים בתמונה קבוצתית בגבעת הקפיטול / צילום: Reuters, CNP Matt Rourke

בחירות האמצע שינו את מאזן הכוחות בשוק הבריאות: מה כדאי למשקיעים לדעת?

הניצחון הגורף של הדמוקרטים צפוי להשפיע על סדר היום בשוק הבריאות ● מהלחץ להורדת מחירי התרופות ועד ביטול תוכנית הקיצוץ בבתי החולים והחזרת התקציבים למדע - אנליסטים מנתחים מי המרוויחים והמפסידים, ואיך כל זה ישפיע על חברות הביוטק הישראליות

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה" - אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו ע"י עורכי גלובס

בצלאל מכליס, מנכ''ל ונשיא החברה / צילום: אסף שילה ישראל סאן

"נקבל עשרות מיליוני דולרים": הבשורה שחשף מנכ"ל אלביט

החברה הביטחונית הציגה עלייה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי ברבעון השלישי, וצבר ההזמנות טיפס לשיא של 33 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס חשף כי נחתם הסכם מול משרד הביטחון לפיצוי של עשרות מיליוני דולרים בגין עיכוב תשלומים מתחילת המלחמה ● "מגדילים את קיבולת הייצור ומטמיעים שימוש בבינה מלאכותית בכל רחבי הארגון כדי לקדם פרודוקטיביות"

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

שיבושים נרחבים בשירותי אפל

שירותים מרכזיים של אפל, בהם iCloud, App Store ו-Apple Pay, חווים שיבושים נרחבים ברחבי העולם, הכוללים קשיי התחברות וגישה לחשבונות ● למרות ריבוי הדיווחים, אפל טרם אישרה את התקלה ועמוד הסטטוס הרשמי שלה מציג את השירותים כתקינים

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%