גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המגזינים של גלובס

חשיפת G: מדינת ישראל מכרה את ים המלח שלכם על בסיס הערכות רווח מצומקות ושמרניות שהחטיאו את המציאות ב... 13 מיליארד שקל

(עדכון, הכתבה המלאה מ-G) - הערכת השווי שעליה התבססה הפרטת כי"ל נחשפת לראשונה ■ כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח, אך הסירה התנגדותה בעקבות אור ירוק מרשות ני"ע ■ המספרים לא מותירים ספק: המדינה הפסידה בתהליך מיליארדים רבים

הכי נמוך בעולם / מאייר: עמית שני
הכי נמוך בעולם / מאייר: עמית שני

"כל חברי הכנסת נקראים להתייחס לשאלה העקרונית: האם רשאית ויכולה הממשלה להעביר חברה, הנשענת על מחצבים ואוצרות טבע, לידיים פרטיות? האם רשאית הממשלה לנשל את המדינה מנכסיה הטבעיים? האם תוכל אי-פעם ממשלה בישראל לתקן את שגיאותיה הגסות של הממשלה הנוכחית? הרי ממשלה הולכת וממשלה באה, והארץ על אוצרותיה הטבעיים לעולם עומדת".

(ח"כ דוד מגן בדיון במליאה ב-1989, 3 שנים לפני השלב הראשון בהפרטה)

בשבועות הקרובים אמורה הממשלה לקיים דיון בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידו של ים המלח. על הפרק הצעתם של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושל שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, לפתרון סכנת ההצפה המאיימת על מלונות ים המלח. לדעת ארדן ומיסז'ניקוב, על קונצרן כימיקלים לישראל (כיום בשליטת משפחת עופר), החברה האם של מפעלי ים המלח, לממן כמעט במלואו את הפתרון המוצע, שעלותו מוערכת ב-5-7 מיליארדי שקל.

במסיבת העיתונאים שכינסו לפני כ-3 שבועות הציגו השרים קו תקיף ביותר כלפי כי"ל. ארדן טען שיש ליישם את עקרון "המזהם משלם", הזכיר את התמלוגים ה"מגוחכים" שהמפעלים משלמים למדינה בגין הזכות לניצול משאבי הטבע שלה, וציין ש"ברוך השם, מפעלי ים המלח מרוויחים המון"; גם מיסז'ניקוב הצדיק את הדרישה באמצעות נתוני הרווח שלהם - קרוב ל-2 מיליארד שקל בשנה רק ממכירת האשלג.

רווחי העתק שרושמים מפעלי ים המלח נתפסים כעניין מובן מאליו. ים המלח, שכמתואר בדוחות כי"ל הינו "בלתי מתכלה מבחינה מעשית", עשיר במינרלים הזוכים לביקוש רב בשוק העולמי. בניגוד לגז, את האשלג, את הברום ואת שאר אוצרות ים המלח אין צורך לחפש תוך נטילת סיכון - צריך רק להפיק. הגישה שמקבלים המפעלים לים המלח במסגרת הזיכיון מהמדינה נראית כמו רישיון להדפסת כסף.

אלא שלא תמיד היה ברור גודל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בים המלח. עדות ייחודית לכך מספק מסמך הנחשף כאן לראשונה: הערכת השווי שבוצעה עבור רשות החברות הממשלתיות לפני שזו פתחה בתהליך ההפרטה של כי"ל. הערכת השווי הזו, מספטמבר 1991, לפני 20 שנה, נטלה על עצמה מטלה יומרנית למדי - לחזות את נתוני המכירות והרווח הנקי שירשמו מפעלי כי"ל מדי שנה, עד 2017. מדובר בכלי מרכזי, ששימש את אנשי האוצר שהפריטו את החברה. בהתבסס עליו, בין השאר, נקבע שווי החברה בהנפקה.

כי"ל ניסתה למנוע את חשיפת הדוח הזה. לאחר ש-G ביקש מרשות החברות הממשלתיות לעיין בו, הגישה החברה התנגדות בטענה שפרסום הנתונים עלול להטעות את המשקיעים בבורסה. רק לאחר שרשות ניירות ערך הודיעה כי היא אינה רואה כל בסיס לחשש האמור, הסירה כי"ל את התנגדותה.

בהקשר הזה מעניין לצטט את סגן שר האוצר יצחק כהן, שמטבע הדברים יודע פרטים נוספים שנעלמים מעיני הציבור. "ההפרטה של כי"ל הייתה מיותרת לגמרי", אמר כהן לפני כמה חודשים. "הגיע הזמן, אפילו שעבר מספר שנים לא קטן, לנהל דיון ציבורי בכל נושא ההפרטה של כי"ל". אמר ולא יסף.

הערכות מול רווחים

הפרטת כי"ל נעשתה תחילה דרך הבורסה לניירות ערך, שבה מכרה המדינה כ-20% ממניות החברה. מחירי ההנפקה התבססו בין השאר על הערכת השווי שנעשתה ועמדה על 1.3 מיליארד דולר. יצויין כי הערכה נוספת שנעשתה הייתה אפילו נמוכה יותר. ב-1995 הגיע הפרק הבא בהפרטה: המיליארדר שאול אייזנברג ז"ל, באמצעות החברה לישראל שהייתה אז בשליטתו, רכש את גרעין השליטה ( 24.9% מהחברה) בהסתמך על שווי השוק שלה באותו זמן ותמורת 231 מיליון דולרים.

ב-1997 מימשה המדינה עוד נתח - 17% מהמניות - שנמכרו לאייזנברג ולחברה לישראל תמורת כ-200 מיליוני דולרים נוספים. אנקדוטה מעניינת בהקשר הזה היא העובדה שהאחראית על ההפרטה, מנהלת רשות החברות הממשלתיות בזמנו, ציפי לבני, הסבירה לחברי ועדת הכספים של הכנסת שהעובדה כי המכירה התעכבה דווקא יצרה רווח למדינה, שכן הבורסה עלתה.

באותה שנה הלך אייזנברג לעולמו וב-1999 נמכרה החברה לישראל לאחים סמי ויולי עופר.

חזרה להערכת השווי ששימשה בתהליך. ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים שהכינה את הערכת השווי, כותב בה כי בידי החברה "מודל ממוחשב רב עוצמה לביצוע הערכות שווי כלכלי", ומסביר ש"כיוון שאין בנמצא נתונים ידועים על תזרים המזומנים העתידי, קיימים הרבה שיטות ומודלים המנסים לאמוד ולהעריך את זרם ההכנסות העתידי".

בחינה עדכנית של התחזיות לעומת התוצאות בפועל מגלה פער עצום לגבי כמה מהחברות הבנות של כי"ל, אולם במיוחד לגבי מפעלי ים המלח: ב-2010, למשל, חזו הכלכלנים למפעלים רווח נקי של כ-189.6 מיליון שקל (הסכום שוערך לערכו הריאלי ב-2010. א' ר'). בפועל נרשם רווח של כ-2.5 מיליארד שקל - פי 13; ב-2008, בזכות עליות חדות במחירי האשלג בעולם, הרווח בפועל - 5.3 מיליארד שקל - היה גבוה כמעט פי 30 מהתחזית (לפירוט הנתונים ראו גרף בתחילת הכתבה). כי"ל, שברבעון האחרון ל-2010 רשמה את הרווח הגדול בתולדותיה - 245 מיליון דולרים - הגיעה לגבהים שבעבר, מתברר, איש אפילו לא דמיין. בהכללה ניתן לומר כי מול תחזית רווחים שעמדה על כשני מיליארד שקל ב-20 שנים האחרונות, הניבו מפעלי ים המלח רווח נקי שמתקרב ל-20 מיליארד. במחיר שבו נמכרה כי"ל, מיותר לציין, זה לא בא לידי ביטוי.

מה זה אומר על הפרטה

תומכי ההפרטה יטענו שהנתונים מוכיחים דווקא את יעילותה; הנה, תחת בעלים פרטיים הצליחה כי"ל לממש את הפוטנציאל, להתייעל ולצמוח כפי שלא הייתה מסוגלת לעשות תחת בעלות ממשלתית מסואבת, עשירה במינויים פוליטיים וכבולה לוועדי עובדים. המתנגדים, מנגד, יצביעו על כך שהרווחים מקורם במידה רבה בתנודות במחירי השוק העולמי וגורמים נוספים שאינם תלויים בבעלים או בניהול, ויטענו כי רווחי העתק היו יכולים להגיע לקופת המדינה ולציבור.

כך או כך, נראה כי על כמה מסקנות שעולות מהערכת השווי יוכלו המתנגדים והמצדדים להסכים.הראשונה והמרכזית שבהן היא שהערכת השווי מעידה על היכולת המוגבלת של כלכלנים לחזות את העתיד, ומכאן על יכולתה המצומצמת של המדינה לאמוד, לפני שהיא מוציאה נכס מסוים להפרטה, את ערכו הממשי והפוטנציאלי; המסקנה השנייה נוגעת לגובה התמלוגים שמשלמים כי"ל בכלל ומפעלי ים המלח בפרט. אלה, מתברר, הפכו למצחיקים (או מנקודת מבט אחרת - לעצובים) ביחס ישר לעלייה בשורת הרווח. לפני כחצי שנה נחשף ב"כלכליסט" כי המדינה הייתה רשאית לגבות תמלוגים בשיעור 10% בגין חלק ממכירות האשלג, אולם הסתפקה ב-5%. מחדל זה צפוי להיפתר בקרוב, אולם בכל מקרה המדינה לא תוכל לגבות תמלוגים הגבוהים מ-10%. ההסבר לכך נובע מחוק שאושר ב-1961 ושקבע את שיעור התמלוגים. בשנות ה-80 הוארך הזיכיון לניצול ים המלח עד 2030, ודרישת תמלוגים גבוהה יותר קודם לכן עשויה להתפרש כהפרת חוזה.

המסקנה המתבקשת השלישית היא שראוי כי המדינה תיצור מנגנון שיאפשר לה לבחון לעתים תכופות יותר, בהתאם לנתונים ולהתפתחויות הכלכליות, את סוגיית העלאת התמלוגים. אגב, בתחום הפוספטים, שגם בו רשמה כי"ל רווחים גבוהים פי כמה וכמה מהתחזיות, עודכנה נוסחת התמלוגים ב-2010 - אולם מסיבה כלשהי החליטה המדינה שעליה להמשיך להתבסס על פקודת המכרות - חקיקה מנדטורית מ-1925.

הנתונים לא אומתו

על אף שדובר בהערכת שווי שהוזמנה כדי לסייע לרשות החברות להכין את הנפקת כי"ל בבורסה, בפתח העבודה של חברת מודלים כלכליים נכתב כי "אין להסתמך על ההערכות המוצגות כאן... לצורכי הכנת התשקיף או הנפקת מניות", ומובהר כי החברה ואנשיה "אינם אחראים לכל נזק... אשר ייגרם לאדם או לגוף כלשהוא כתוצאה מעיון במסמך זה או מהסתמכות עליו". שיינין גם מדגיש בהקדמה לעבודה את "פרק הזמן הקצר שעמד לרשותנו" - כארבעה שבועות בלבד - מה שגרם לכך שהתחזיות התבססו על נתונים שנמסרו מכי"ל אולם "לא אומתו באמצעות מומחים בלתי תלויים".

עיון בהערכת השווי מחדד את השינויים הדרמטיים שחלו מאז ועד היום במשק בכלל ובכי"ל בפרט: העבודה מתארת שוק הון שבו נסחרות מעט מאוד חברות גדולות, למשל. סך כושר ייצור האשלג של מפעלי ים המלח עמד אז על 2.16 מיליון טונות בלבד, ותוכנית ההשקעות דיברה על הרחבתו לכ-2.35 מיליון טונות - על בסיס ההערכה כי במערכת המחירים העולמית הנוכחית הרחבה נוספת "אינה כלכלית". מאז המחירים זינקו, וכושר הייצור יותר מהוכפל.

שיינין ושותפיו המליצו לבצע את ההפרטה בשלבים - הנפקת חלק משמעותי בבורסה, אחר כך הנפקה בבורסה בניו יורק, ו"רק בשלב השלישי יש לשקול מכירת גרעיון השליטה למשקיע אסטרטגי. באופן זה ניתן יהיה לקבל את המחיר המרבי". בפועל ויתרה המדינה על הנפקה בחו"ל.

שיינין ושותפיו חזו נכון את הגידול הצפוי בביקוש למוצריה של כי"ל, ובמיוחד למוצרים שמקורם בים המלח, והגדירו אותה כ"חברה בעלת איתנות פיננסית ופוטנציאל עסקי רב אשר עדיין לא נוצל במלואו". הם רק לא ידעו עד כמה.

הערכה מול מציאות תחזית הרווח בהשוואה לרווחים בפועל

עוד כתבות

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

ג'ק קלארק, דניאלה אמודיי, דאריו אמודיי, ג'ארד קפלן / צילום: ap, Sakchai Lalit, Jeff Chiu, ויקיפדיה-TechCrunch, Markus Schreiber

שני אחים, עיתונאי לשעבר ויזם סדרתי: המייסדים של אנת'רופיק ששווים כ־18 מיליארד דולר כל אחד

לפני שש שנים שבעה מעובדי OpenAI התפטרו בגלל חששות מהכיוון שאליו מתפתחת הבינה המלאכותית, והקימו את אנתרופיק - שהפכה לאחת המתחרות הבולטות בענף ● כעת, הם נערכים להנפקת ענק בוול סטריט לפי שווי של 1.4 טריליון דולר

שרה נתניהו / צילום: יוסי זמיר

שרה נתניהו לא שילמה הוצאות משפט בסך 2,000 שקל, ונפתח נגדה תיק הוצאה לפועל

ההוצאות הוטלו על אשת רה"מ במסגרת הליך שמנהל נגדה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בטענה ללשון הרע, לאחר שלטענתו היא רמזה בראיון לערוץ 14 על בגידה מצדו הנוגעת ל-7 באוקטובר ● נתניהו ביקשה לסלק את התביעה של גולן על הסף, אך בקשתה נדחתה, וביהמ"ש חייב אותה בהוצאות

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

"הזדמנות מדהימה": האם דווקא עכשיו כדאי לקנות את מניית אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

הסעיף שטרף את תחזיות האינפלציה ודילמת הריבית של בנק ישראל

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן / צילום: ap, Allison Robbert

הסנאטור הדמוקרטי שמאיים לעזוב את המפלגה - בגלל ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מציעה מיליוני דולרים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית למרות הצהרות טראמפ כי הושמדה, סנאטור דמוקרטי מאיים לעזוב את מפלגתו אם ייבחר מנהיג ביקורתי כלפי ישראל, ומצרים מכניסה לרשימת ארגוני הטרור ארגון מוסלמי המעורב בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל

מפכ''ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי / צילום: דוברות המשטרה

לאור הפרסומים: המשטרה תבדוק את התנהלותה ביום הבחירות

סמפכ"ל המשטרה הונחה לבדוק את התנהלות המשטרה בבחירות ● הבדיקה מתבצעת בעקבות מעורבות לשכת רה"מ בפתיחת החקירה שהובילה למעצר פעילי רע"ם זמן קצר לפני פתיחת הקלפיות ● אמש פורסם ב"עובדה" כי המידע שהעביר ראש הסגל בלשכת נתניהו שימש עילה לפשיטה ללא צו על בתי פעילי רע"ם

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

גולף / צילום: איל יצהר

גולף תסגור חמש חנויות בקניון עזריאלי הנגב בבאר שבע. זו הסיבה

בדוח הרבעון השלישי של גולף מציינת החברה כי החליטה לצמצם את פעילותה אצל "אחת מקבוצות הנדל"ן הגדולות במשק", אולם היא נמנעת מלנקוב בשם הקבוצה או זהות הקניון ● עפ"י המידע שהגיע לידי גלובס, מדובר בקניון הנגב בבאר שבע, והסיבה לסגירת הסניפים נובעת מסכסוך שהתנהל לאחרונה מאחורי הקלעים

ירדן ג'רבי / צילום: נועם אלה

מיזם החתונות החדש של ירדן ג'רבי

המדליסטית האולימפית משיקה פלטפורמה מבוססת AI שתנהל עבור זוגות את הדרך לחופה, מספקים ותקציב ועד אישורי הגעה, בהשקעה של מאות אלפי שקלים ● למרות ההידרדרות ביחסים בין המדינות, משלחת מספרד הגיעה להכיר את האקוסיסטם הטכנולוגי והחדשנות הישראלית ● וקבוצת שלמה חנכה אולם ספורט בבית הלוחם באשדוד, שישמש את פצועי צה"ל בתהליכי השיקום ● אירועים ומינויים

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

שלב "ניקוי האורוות" בישראכרט: האם הפיטורים הרחבים יצילו את שורת הרווח?

מאז רכשה קבוצת דלק את ישראכרט המניה נחתכה בבורסה ● כעת, לאחר פרסום דוחות כספיים שבישרו על צניחה ברווח החברה מקצצת עד 370 משרות ותהפוך מהמעסיקה הגדולה בתחום, לרזה יותר ● איזה עובדים צפויים לפרוש והאם זה יספיק כדי לאושש את שורת הרווח?

איתי פרי, מנכ''ל פרופיט ציריך / צילום: יח''צ

הישראלים מסתערים על הבנקים בשווייץ. הבנקאי הבכיר מסביר למה

הבנקים השוויצריים נעשו נגישים יותר לישראלים, ופתיחת חשבון כבר לא מחייבת טיסה ● איתי פרי, מנכ"ל פרופיט ציריך ולשעבר בנקאי ב־UBS, מעריך כי כ־20 מיליארד דולר של כספים ישראליים מנוהלים בשווייץ, ומסביר מה מושך לשם את בעלי ההון ומה נותר מהסודיות הבנקאית ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל ● הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים