המצב בוול סטריט היה עגום לאחרונה ורבים מהמשקיעים תוהים אם הם צריכים לצאת מהשוק. אחרי הכל, הראלי בוול סטריט היה מרשים ב-18-24 החודשים שחלפו. על השאלה אם לצאת מהשוק או לא, עונה ג'ף ריבס בבלוג שפורסם באתר מרקטווץ' ואומר - "אל תברחו - גל העליות הבא בשוק המניות יכול להיות גדול עוד יותר מזה שנרשם בשנתיים האחרונות" ומונה 11 סיבות לכך.
1. החברות מוצפות במזומנים כפי שלא היו מעולם. נכון לרבעון הראשון חברות אמריקניות שאינן מתחום הפיננסים החזיקו בידיהם 1.84 טריליון דולר במזומן, 27% יותר ממה שהחזיקו בתחילת שנת 2007, לפני שהחל המיתון. נכון שטוב להחזיק כסף בכיס ליום גשום אך בסופו של דבר החברות יצטרכו לתת לכסף לעבוד בשבילן אם בדרך של הגדלת מספר המועסקים, רכישת ציוד או הרחבה של פעילותן.
2. אגרות החוב הקונצרניות מייצרות כסף זול לחברות. כאשר רמת הריבית כה נמוכה, תהיה זו טפשות מצדה של חברה יציבה שלא ללוות כסף. כדוגמא מציין ריבס את גוגל שהנפיקה לאחרונה חוב, לראשונה בתולדותיה, בהיקף של 3 מיליארד דולר, למרות שבקופתה יש כמות ניכרת של מזומנים. הסיבה לגיוס ההון בשוק היא רמת הריבית הנמוכה שעלייה התחייבה החברה, 1.25% לא צמוד על אג"ח לשלוש שנים. אם האינפלציה תעלה החברה עוד עשויה להרוויח על הכסף שלוותה מבחינה ריאלית. זה בעצם כסף בחינם שצפוי לעזור לחברת הענק להמשיך ולצמוח.
3. ואפרופו רמת הריבית הנמוכה, הרי שחשבונות החיסכון שהיו נחשבים לנושאי תשואה גבוהה נותנים כיום ריבית שנתית של 1.2% בלבד - לא בדיוק תשואה גבוהה. שוק המניות מהווה כיום אלטרנטיבה מצויינת לאפיק השקעה זה למי שרוצה להגדיל את תשואתו.
4. גם התשואות באג"ח הממשלתיות לא מריחות טוב מספיק, כאשר התשואה על האג"ח ל-10 שנים נפלה מתחת ל-3% השבוע לעומת רמה של 3.7% בפברואר. אם אתם לא מעוניינים לקשור את כספיכם למשך זמן כה ארוך, תצטרכו להסתפק בתשואה של 0.45% בלבד באג"ח לשנתיים, אומר ריבס ומזכיר את ביל גרוס שהפסיק להשקיע באג"ח הממשלתיות והמליץ גם למשקיעים אחרים לעשות כמוהו ולנטוש את האפיק הלא רווחי הזה.
5. סיבה טובה נוספת היא הדיבידנדים הגדולים שמחלקות החברות למחזיקי המניות, אשר מהווים אלטרנטיבה אטרקטיבית לקופון שמשלמות אגרות החוב הממשלתיות. לדוגמא, תשואת הדיבידנד של פייזר עומדת על כ-3.9% - גם לאחר שהמניה זינקה בכ-18% מתחילת 2011, וכמוה יש עוד חברות רבות שמשלמות דיבידנדים בעין יפה וממשיכות לצמוח.
6. מחירי המציאה בהן נסחרות רבות מהמניות של החברות הגדולות בשוק מהווה סיבה טובה נוספת. למרות שמכפיל הרווח לא צריך להיות הסיבה היחידה להחלטת ההשקעה ע"י המשקיעים, הוא בהחלט חלק מהשיקולים שיש להתייחס אליהם. לדוגמא, המחיר בו נסחרת מניית מיקרוסופט משקף לה מכפיל רווח עתידי של 8.8, קטרפילר עם 10.8 ופייזר עם 9 וסקטור הבנקאות כולו הנסחר במכפיל עתידי חזוי של 9. מבחינה היסטורית מדובר ברמת מכפילי רווח נמוכה במיוחד.
7. גל ההנפקות המוצלח של חברות כמו לינקדאין ו-Renren מרמז גם הוא על האטרקטיביות של שוק המניות. ברבעון השני גויסו בוול סטריט כ-12.4 מיליארד דולר, זינוק של כ-200% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. פרט לרבעון הראשון של שנת 2008 בו הונפקה ויזה, היה זה רבעון הגיוסים החזק ביותר בעשור האחרון. עוצמת השוק הראשוני מצביעה על עוצמת השוק המשני ועל רמת האטרקטיביות הגבוהה שלו.
8. הירידות החדות שכבר נרשמו בשוק מאותתות על הזדמנות קניה. רצף של 6 שבועות שליליים לא היה בוול סטריט מאז ספטמבר 2002, התקופה בה הסתיים השוק הדובי שנמשך 30 חודשים (לאחר פיצוץ בועת ההיי-טק, י.ג.), בשנה שהחלה באוקטובר 2002 רשם מדד הדאו ג'ונס עלייה של 20% ותוך שנתיים מאותו המועד עלה המדד בכ-30%.
9. זיכרו - אסונות טבע כגון הצפות, טורנדו רעידות אדמה או צונאמי אמנם פוגעים במשקים, ולאחרונה היה מקבץ קשה במיוחד - אך הם אינם בעלי השפעה פרמננטית על האטת הכלכלה - לרוב דווקא יש לארועים אלו נטייה לעודד את הפעילות הכלכלית בשל הצורך בהשקעה בשיקום הנזקים.
10. ארצות הברית עדיין צומחת, והצפי שניתן לאחרונה על ידי נשיא הפד' של שיקגו היה לצמיחה של 3%-3.25% בשנת 2011 וצמיחה של 3.5%-3.75% ב-2012.
11 הסיבה האחרונה לכדאיות ההשקעה בשוק המניות לדעת ריבס היא שגם העולם ממשיך לצמוח. גם אם אתם חושבים שהמצב בשוק המניות בארה"ב בעייתי, ריבס מציין את תחזית הצמיחה של הבנק העולמי לשנת 2011 שצופה צמיחה עולמית של 3.2%. למי שרוצה להתמקד בהשקעות במדינות המתפתחות הוא מציין את רוסיה שצפויה לצמוח 4.2% ב-2001, צ'ילה שהתמ"ג שלה צפוי לצמוח השנה ב-6.5%, הודו עם 8% וסין עם 9.2%. אפילו אירופה החבוטה צפויה לסיים את השנה הנוכחית עם צמיחה של 1.5%-2.3% על פי הערכות הבנק המרכזי של אירופה.