התרגלנו כבר למעשי המתנחליםלאחרונה הציתו מתנחלים מסגד מוסלמי באל מוראיר, שליד רמאללה. על קיר המסגד נכתב בעברית: "תג מחיר - עלי עין". הכוונה ברורה: המסגד נשרף כתג מחיר; דהיינו, כנקמה - על פעולה שעשה צה"ל במאחז הבלתי חוקי עלי עין.
אף שהמאחז לא פונה כפי שהתחייבה ממשלת ישראל בפני בג"ץ, ולא נהרס בצו מינהלי כמקובל במקרים אחרים. צה"ל הרס מבנה אחד מבין המבנים הלא-חוקיים במאחז זה.
המסגד המוסלמי ומתפלליו שילמו את המחיר על פעולת צה"ל שנעשתה על-פי החלטות והצהרות של הממשלה. אני מעניש אותך על מעשה חוקי וכשר שעשה זולתך - זו דעת התורה של נוער הגבעות ורבניהם.
בעיני בריוני תג מחיר אין משמעות למונחים הבסיסיים ביותר של ישראל: דמוקרטיה, שלטון חוק, ממשלה נבחרת, חופש דת, מדינה יהודית ודמוקרטית. בעיניהם אין משמעות גם למחיר שמשלמת ישראל על שריפת מסגד מוסלמי: גינוי אוניברסלי - גם של ידידים מובהקים של ישראל - חיזוק העמדה הערבית הקיצונית, תוספת קולות לרוב שיכריז בעצרת האו"ם בספטמבר על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 שבירתה ירושלים, בידוד נוסף של ישראל בעולם, גיוס עולם מוסלמי אדיר כוח - מעוינות סתם לשנאה אקטיבית נגד ישראל.
הם, המשיחיים, יודעים מה טוב לישראל. טוב לה לגייס את כל העולם נגדה, והם יכפו את דעתם על ישראל ועל ממשלתה החלשה, גם אם רוב רובם של הישראלים מתנגדים למעשיהם וסולדים מהם.
העולם כולו גינה בחריפות את המעשה. ארצות הברית הצטרפה לגינוי ודובר מחלקת המדינה הוסיף, בצדק, כי מדובר רק בתקיפה האחרונה מבין סדרה של אירועים אלימים נגד מסגדים. אכן, יש כאן תהליך שיטתי של החרפת הממד הדתי של הסכסוך היהודי-ערבי - כאילו לא די לנו בסכסוך הלאומי הקשה.
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את המעשה: "מדינת ישראל שמה לה לדגל את כיבוד חופש הדת והמצפון". הוא הגדיר את שריפת המסגד כ"מעשה נפשע שנועד ללבות יצרים ולפגוע בסיכוי לחיים בשלום זה בצד זה". מילים יפות מאוד.
אך היה פגם מסוים בגינוי ראש הממשלה. בעת שהמציתים שרפו את המסגד, עשה נתניהו את יום ירושלים בישיבת מרכז הרב, במעמד רבנים, שיצאו בהסתה חסרת מעצורים נגד ערבים, כפי שכותב יוסי שריד ("הארץ" 7.6).
במעמד הרבנים, שקראו לטהר את ישראל מערבים ושאחד מהם תמך בספר הקורא לג'נוסייד נגדם, אמר ראש הממשלה שהוא רואה בבאי הכנס "סיירת של תורה". זו תורה וזו סיירתה: סיירת ברשות התורה. אך מי שרואה במסיתי הג'נוסייד נגד ערבים חלק מסיירת התורה, מה לו כי ילין על שריפת מסגד ללא פגיעה בנפש?
ממשלת ישראל משחקת משחק כפול: כלפי העולם - "חופש דת ומצפון", כלפי פנים - תמיכה פאסיבית בפורעים וגם ריפודם במימון נדיב. זהו משחק שאינו משלה איש. זהו חלק ממה שקורה בחסות רשמית. מדיניות הממשלה ועיריית ירושלים היא להכניס את קיצוני היהודים ללב מזרח העיר. זהו תהליך שהתרחש בחברון: אתה תוקע פנאטיים דתיים-יהודים בתוך אוכלוסייה פנאטית ערבית-מוסלמית, מדבר על דו-קיום, ומסיים במשטר של הפרדה פיזית, רשמית ומשפטית בין יהודים לערבים. אתמול בחברון; מחר בירושלים.
אך בכך לא תם העניין: בירושלים מצוי תג מחיר האולטימטיבי. מסגד כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה. אלה שני יעדים ברורים ש"סיירת התורה" שמה לה למטרה, ומדירים שינה מעיני הממונים על ביטחון הפנים. מי שגבה את תג המחיר באל מוראייר, יהיה מוכן לגבות תג מחיר כבד יותר, אם יהיה צורך בכך, בהר הבית; והמשימה הזו קלה למשיחיים! המסגדים מצויים בטווח של מרגמה קלה וקל להורסם.
ומה אם בכך יסכנו הקנאים חיי יהודים בארצות האסלאם?! לסיירת לא אכפת. כמה קל להצית אש במקום שבו הוצתה אש לפני 2000 שנה; כמה קל להפוך את ישראל כולה לירושלים הנצורה ולשחזר בגדול את חורבן הבית הלאומי שלנו!
זהו תג המחיר שאותו לא ישלמו המוסלמים, אלא אנו ובנינו ונכדינו. כולנו נשלם את המחיר בשל האלימות המשיחית ועצימת העין של הממשלה.
הכותב הוא מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, שר החינוך וח"כ לשעבר, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006)
