אומרים שהזיכרון הקולקטיבי שלנו בארץ קצר ושאנחנו שוכחים היום את מה שהקפיץ אותנו רק אתמול. אבל יש סוגיה שממאנת לגווע בתודעה הציבורית, גם אחרי 26 שנה.
מה שמעניין בסיפורו של ג'ונתן פולארד הוא שעל פניו אין בו אף מרכיב שהיינו מצפים לראות במחאה ציבורית מקומית: הוא אזרח אמריקני עם שם אמריקני, שעבר על החוק בארה"ב, ושם הוא כלוא מאז. מעבר לכך, מדובר בפרשה שקרתה מזמן, וניתן היה לצפות שהיא פשוט תישכח עם השנים.
ועדיין, ניתוח של השיח ברשת מגלה כי בכל פעם שנוצר סיפור חדשותי סביב פולארד - הרשת בישראל גועשת. רק בשבוע החולף נרשמו 365 דיונים במדיה החברתית - שיא של כל הזמנים בנפח בשיחה על פולארד ברשת הישראלית.
מה שעורר את גל השיחה הנוכחי הוא הסירוב שקיבל פולארד מהשלטונות האמריקניים לחופשה קצרה מהכלא כדי לבלות מעט זמן בקרבת אביו הגוסס. לאחר פטירת האב בשבת, התעצם גל המחאה.
ניתוח מעמיק יותר של המספר הזה חושף כמה הפתעות: ראשית, רק 25% מהדיונים על פולארד בשבוע האחרון מקורם בטוקבקים לכתבות, מה שאומר ש-75% מכלל האזכורים האחרונים על פולארד הם בתוכן גולשים מקורי, ולא בתגובה לטקסט חדשותי ממסדי.
במילים אחרות: הישראלים לא צריכים את אתרי חדשות כדי להגיב על הנושא, שכנראה קרוב מאוד ללבם. הם בעצמם נכנסים לרשת ויורים סטטוסים, "ציוצים" והודעות בפורומים על פולארד.
הפעם האחרונה שבה נרשם מספר כה גדול של דיונים על פולארד היתה לפני חצי שנה, כאשר ראש הממשלה הגיש לממשל האמריקני בקשה רשמית לשחרורו, ואף ניסה לכרוך את המחווה הזה במחוות ישראליות לטובת הפלסטינים.
נפח השיחה ברשת על פולארד משקף דפוס שנראה כמו משבר הולך ומעמיק שמתקרב לידי פיצוץ. הוא תמיד נוכח-נפקד בתודעה הקולקטיבית, אף פעם לא נעלם, אבל בכל פעם שמתרחש אירוע שמחזיר אותו לכותרות - הוא מצליח לעורר תגובות בעוצמה הולכת וגוברת.
הפתעה לא פחות גדולה היא בקהלים שמעורבים בשיח על ג'ונתן פולארד. מסתבר כי הפרשה הזו חיה וקיימת בתודעה הישראלית גם ללא עזרת התקשורת הממסדית: 56% מכל השיח על פולארד בשבוע האחרון נערך בפייסבוק ובטוויטר. כל הכתבות והטוקבקים באתרי החדשות מסתכמים ב-20% בלבד מהשיח עליו.
גם נתון זה מלמד אותנו משהו מעניין על גילם של האנשים שמתעסקים בפולארד ברשת: זה לא יהיה מופרך להעריך כי מרבית הסטטוסים בפייסבוק וה"ציוצים" בטוויטר נכתבו על-ידי צעירים, מן הסתם כאלה שנולדו בכלל אחרי התפוצצות פרשת פולארד.
כצפוי, ניכרת נוכחות בולטת לאתרים בעלי צביון ימני/דתי/לאומני בשיח על פולארד: הבולט שבהם הוא פורום "רוטר", שאחראי ל-8.5% מכלל השיח על פולארד.
ברמה התקשורתית, הדבר הזה מלמד כי ניתן לגייס גם צעירים לתמיכה במאבק חברתי, אפילו אם הוא רחוק מהם שניים וחצי עשורים ו-15 אלף קילומטר.
ברמה היותר עמוקה, נראה כי ג'ונתן פולארד היה ונותר אבן-נגף ביחסי ישראל-ארה"ב לא רק בעיני האמריקנים, אלא גם בעיננו.
הכותב הינו מנכ"ל חברת Buzzilla למחקרי תוכן במדיה החברתית.