שוקי אורן, החשב הכללי הפורש, שיתף היום (ב') את הנוכחים בפורום קיסריה בגילוי צבעוני למדי: "כשהפכתי לחשכ''ל נמדדתי לפי יכולתי 'לתקוע' טייקון או קיבלתי כותרת טובה בעיתון". אורן קרא להגביר את השקיפות בנוגע לפרויקטים ממשלתיים ודיבר גם על "מדידה אמיתית בביצוע תפקיד ממשלתי", ומכאן הגיע לאופן שבו מדדו אותו בתפקידו באוצר.
"התקציב הדו-שנתי מבטל את עבודת הכנסת למשך שנה שלמה. לכן הוא בלתי דמוקרטי", כך טוענת סמדר אלחנני, היועצת הכלכלית של ועדת הכספים לשעבר. "החיסכון בנייר שנוצר עקב התקציב הזה לא מצדיק את הפגיעה הזו", היא סיכמה.
שר האוצר יובל שטייניץ אמר בתגובה כי "אין כלל עניין של דמוקרטיה בתקציב דו-שנתי. אז אם רוצים להגדיל את כוחה של הכנסת, אולי נעשה תקציב כל 3 חודשים? איפה כתוב שזה צריך להיות שנה? דמוקרטיה חשובה, אבל עדיף דמוקרטיה יעילה. אני חסיד גדול של הדמוקרטיה, אבל לא צריך ללכת עם ראש בקיר. הביקורת הפרלמנטרית קיימת וחיה ונושמת גם עם בדיקה תקציבית כל שנתיים. העובדה היא כי יו"ר אגף התקציבים בסנאט כבר הודיעו כי הם שוקלים תקציב דו-שנתי" טען שטייניץ.
"יש הערצה גדולה לגבי שיטות העבודה בצבא. תאמינו לי שאין כאלו יחסי אמון בצה"ל. ראינו מה קרה בין גלנט לאשכנזי. פשוט שם שרשרת הפיקוד הרבה יותר ברורה. אני לא חושב שאנו רוצים יחסי צבא בתוך המגזר הציבורי" הוסיף שטייניץ.
"הרגולציה מכבידה על כולם, בעיקר על הצרכנים"
אסף חמדני, פרופ' מומחה לרגולציה באוניברסיטה העברית, השתתף גם הוא בפורום ותקף את הרגולציה בישראל: "הרגולציה מכבידה על כולם, בעיקר על הצרכנים. הבעיה היא שאין לנו אלטרנטיבה. אין אצלנו את התרבות של רגולציה עצמית או רגולציה מוטת שוק. עדיף שהרגולטור יפעל לפני שיגיעו הצעות החקיקה הפרטית. לכן, אין תחליף. יש גם היעדר של תשתית אקדמאית-מקצועי שספק בסיס לעשיית רגולציה. הגיע הזמן לשנות את האסטרטגיה הרגולאטורית לכוון רגולציה עצמית או רגולציה מוטת שוק. כמובן שחייבים לחזק את התיאום בין גופי פיקוח.
"יש את הרגולציה שמציעה שלי יחימוביץ' בשכר בכירים, לפיו נקבע מה השכר המקסימלי המותר. אני פחות מזדהה איתו. יש את הצעת נאמן בנושא שכר מנהלים, שהוא יותר טוב, "SAY ON PAY" שמו, לפיו הרגולציה קובעת את הקריטריונים על מנת שהדירקטוריונים ידעו לקבוע את השכר וישמור את עקרון של 'כל מקרה לגופו'".
פרופ' אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסיף כי "במדינת ישראל הופר האיזון בין המאבק בתואר המידות לבין יכולת הביצוע של הרשות המבצעת. יש יותר מדי דוגמאות של שיתוק מוחלט במערכות שלמות".
"כאן כולם גנבים עד שהוכיחו את ההיפך"
"הפקידים הם אלו שמציבים את החסמים הבירוקרטיים ולא מערכות ממוחשבות. אם אני צריך לבדוק מי מאלו שמפקחים, הגיע מהמגזר העסקי, הם מעט. יש חוסר נסיון מעשי-עסקי של עובדי ציבור בתחום שהם מפקחים. זה מביא לחוסר הבנה יסודית בנושא. 100% מהאנשים שמפקחים על הסופרים, לא עבדו, אפילו לא דקה אחת, בסופר. אני מברך את חיים, שהיה שם, ראה שיש גיהנום, וחזר כדי לנסות להביא לשם גן עדן", אמר ד''ר רוברטו דה לה רוקה, מנהל איכות ובריאות ובכיר בקבוצת שופרסל.
לדבריו, "אפשר לתקן את זה, אפשר להוסיף לתנאי מכרז, ניסיון בתחום העסקי. באירופה השיטה היא מאוד פשוטה, קוראים לזה 'אחראיות שילוחית'. קרי, הרגולטור אומר לך, אני סומך עליך ואתה תעשה הכל חופשי. אם אני תופס אותך במשהו חשוד, אוי ואבוי לך. כאן בישראל נוהגים בשיטה של 'החשוד התמידי'. כאן כולם גנבים עד שהוכיחו את ההיפך. אי אפשר לעבוד ככה. יש בעיה נוספת כאן שלא שאין תיאום בין רגוטורים אלא שיש מלחמה בין רגוטורים. יש כאן מלחמה בין רגלוטורים 'למי יש יותר גדול' וזה חייב להיפסק.
"יש עוד בעיה - אין כאן הוראות, אלא פקודות, רובם מ-1973. זה עוד מודרני כי רובם הם משנות ה-50". דה לה רוקה הציע לנהוג כמו בשוק הכרמל: "בשוק הכרמל נוקטים את 'שיטת הנבוט'. איך היא עובדת? מגיע המפקח, אז המנהל ממתין לו עם נבוט. כדי לשבור את העצמות. אז יגיעו 3 מנהלי סופרמרקטים ילכו לכלא, אבל במשך 4 שנים לא תהיה הכבדה בירוקרטית".
שר האוצר, יובל שטייניץ, הודה שוב על הקושי למצוא ממונה על אגף התקציבים ואמר כי "אני מתקשה כל פעם יותר למצוא אנשים טובים להביא אותם למגזר ציבורי. הם לא רוצים להיות מבוקרים ומפוקחים כל הזמן. הבעיה היום היא כאשר אתה מצליח לשכנע את האיש, אני עובר לאשתו כדי לשכנע אותה, כי היא זו שלא רוצה כי הם מפחדים. היום אפילו כל מועמד לתפקיד בכיר כבר חשוד בפלילים".