"הירידות במניות הבנקים האמריקניים - פותחות חלון הזדמנויות למשקיעים לטווח הארוך" אומר ראש מחלקת המחקר של בית ההשקעות קמליה, משה קלמפנר וממליץ על תעודת הסל KBE העוקבת אחר מדד המורכב מ-24 בנקים גדולים לפי שווי השוק שלהם. קלמפנר מציין 10 סיבות טובות להשקעה במגזר הבנקאות האמריקני:
1. ירידה בהלוואות בעייתיות (הלוואה בפיגור תשלום של מעל ל-90 ימים). בשנה האחרונה חלה ירידה בשיעור ההלוואות הבעייתיות כאחוז מסך ההלוואות לכ-4.8% לאחר שבשנות המשבר עלה שיעורן אל מעל ל-5.5%.
2. ירידה במחיקת הלוואות. השיפור בעמידה בתשלומים תרם להורדת שיעור המחיקות אל מתחת ל-2% ברבעון הראשון של 2011, לאחר שב-2010 הגיע שיעור זה לשיא של מעל ל-3%. כבר 6 רבעונים ברציפות חלה ירידה בנתון זה לאחר בשתקופת המשבר נרשמה עלייה במשך 15 רבעונים ברציפות. יחד עם זאת מציין קלמפנר כי יש עדיין חורים במאזנים, כאשר סיווג של הלוואות בעייתיות רבות טרם הוכרו.
3. שיפור בתשואה על ההון העצמי. ברבעון הראשון הבנקים בארה"ב חזרו להרוויח תשואה סבירה על ההון העצמי בשיעור של 7.8%. קלמפנר מציין כי ניתן לראות שהבנקים הענקיים כגון JP מורגן, וולס פארגו ו-US קורפ מובילים עם תשואות על ההון העצמי ברבעון הראשון שנעו בין 11.5% ל-13%.
4. הבנקאות המסורתית עדיין חיה וקיימת. למרות הקשיים בסביבה הכלכלית בארה"ב - הבנקים משדרים כי העסקים מתייצבים. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא התוכנית של JP מורגן לפתוח 2,000 סניפים בארה"ב, זינוק של 40% ביחס למספר הסניפים שהיו לבנק בסוך שנת 2010 שמספרם הסתכם ב-5,268.
5. שיפור בתנאי מתן אשראי. בקמליה אומרים כי למרות תנאי המאקרו בארה"ב, סך האשראי לציבור הולך וגדל עם כי בקצב מתון. ניתן לראות שהבנקים ממשיכים להגמיש את התנאים לקבלת הלוואות. הבקשות למשכנתאות במגמת עלייה ולפי הנתונים האחרונים הם צפויים לרשום ברבעון השני עלייה של כ-7% לעומת הרבעון הראשון. כמו כן, מציין קלמפנר כי שוק הנדל"ן האמריקני שיחרר כבר קיטור רב, ונראה כי מחירי הנדל"ן מתאזנים וחוזרים לטווחים הכלכליים.
6 הסיבה השישית לרכישת מניות המגזר הבנקאי בארה"ב היא הסנטימנט השלילי ביותר שאפיין את המגזר מתחילת השנה, כאשר מניות הבנקים הניבו תשואות חסר משמעותית הן אבסולוטית והן באופן יחסי למחיריהן של מניות הבנקים באירופה. לדברי קלמפנר - משקיעי ערך מחפשים הזדמנויות נגד המגמה, כאשר המחירים זולים ומשקפים פאסימיות רבה.
7. מכפילי הון נמוכים. ב-20 השנים האחרונות מכפיל ההון הממוצע של הבנקים האמריקנים עמד על 1.92, בעשור האחרון על 1.7 וכעת מכפיל ההון עומד על 0.92 בלבד. במיוחד מציין קלמפנר את מניותיהן של סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה הנסחרות במכפילי הון נמוכים במיוחד של 0.65 ו-0.5 בהתאמה.
8. רגולציה. סיבה עיקרית לתשואת החסר של הבנקים היא אי-הוודאות לגבי השינויים בכללים לגבי יחסי הלימות ההון (באזל 3) והטיפול החשבונאי לנכסים בעייתיים. אמנם הקשחת דרישות הלימות ההון עלולה לגרום לבנקים להגדיל את יחסי הלימות ההון שלהם, אבל הבנקים "הגדולים מכדי ליפול" יושבים על רזרבות גבוהות יחסית - כך שהדרישות לא צפויות לפגוע בתשלומי הדיבידנדים שלהם או לתוכניות רכישת המניות שלהם.
9. החזרה לשיגרה. היציאה תקופת המשבר תחזיר את הבנקים להתמקד בשיפור רווחיות האמצעות מיקוד והתייעלות.
10. הסיבה האחרונה אותה מציין קלמפנר היא שהסביבה המאתגרת והמכפילים הנמוכים צפויים למשוך קונים לעסקאות מיזוג ורכישות (לדוגמא: רכישת פעילותה של ING על ידי קפיטל וואן תמורת 6 מיליארד דולר).