המדינה תצטרך לנמק תוך 60 יום מדוע לא יבוטל חוק ועדות הקבלה מטעמים של אי-חוקיות - כך קבע בג"ץ בצו ביניים שהוציא היום (ב') בדיון בעתירותיהם של ארגונים שונים, כולל ארגון עדאללה, הקשת הדמוקרטית המזרחית, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, ארגון במקום וקול אחר בגליל. אלה עתרו נגד חוק ועדות הקבלה שעבר במליאת הכנסת במארס האחרון ונועד להסדיר את פעולתן של ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים בנגב ובגליל.
עוד נקבע כי הדיון הבא בעתירה יתקיים בהרכב מורחב של 9 שופטים.
הצעת החוק ביוזמת ח"כ ישראל חסון (קדימה) מסדירה את פעולתן של ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים של עד 400 משפחות בנגב ובגליל בלבד. הצעת החוק נועדה לעגן בחקיקה את הזכות להתאגדות ביישובים קהילתיים קטנים ופריפריאליים שמעוניינים לשמור על המרקם החברתי-תרבותי ביישוב.
לפי החוק שאושר, הקצאת קרקע לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה תיעשה רק לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה.
לפי הצעת החוק שעברה במליאת הכנסת, ועדת הקבלה תורכב מ-5 חברים: שני נציגים של היישוב הקהילתי, נציג התנועה שהיישוב מסונף אליה או חבר בה, נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית ונציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב.
לפי החוק שעבר, ועדת הקבלה תהיה רשאית לפסול מועמד ליישוב קהילתי במקרים שבהם: המועמד הוא קטין, המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין, אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי, המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה בהתבסס על חוות-דעת מקצועית בלבד, נמצא חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה.
מספר עותרים, כולל האגודה לזכויות האזרח בישראל, טענו היום בדיון באמצעות עו"ד גיל גן מור, כי "בפנינו יש חוק שלוקח את אותו מנגנון שהיה, ולא רק שהוא לא מגבה אותו בחוק - אלא מחריף אותו. אנחנו מדברים על מנגנון הסינון בנוגע להחלטת המינהל מספר 1195, שם נעשתה אבחנה בין יישוב של עד 120 בתים שבהם אפשר לבחון התאמה חברתית רק עד 120. מאז ועד 500 היה אפשר לדחות מועמד רק אם הוכחה פגיעה בקהילה.
"בהחלטה 1195 בפעם הראשונה נקבע כי אפשר לשקול את השאלה האם תיווצר קהילה נוספת, הם לקחו את הקריטריון והרחיבו אותו. מספיק שמועמד לא דומה לתושבי המקום, הוא אינו מתאים במרקם החברתי-תרבותי של השוק. אותו קריטריון שנוסף, התאמה למרקם חברתי-תרבותי, על בסיס ההתרשמות של הוועדה, ללא כל הגבלה. בלי חוות-דעת פסיכולוגית או חוות-דעת מקצועית, פשוט חברי הוועדה יחליטו מהו המרקם, וזה כמובן נגד החוק.
"הם רוצים להבטיח שאופי האוכלוסייה יישמר ושיהיו יכולות כלכליות דומות, אין פה הכחשה שהרצון הוא לשמור על הומוגניות. אנחנו טוענים שזה פסול, ולא מדובר פה על הגנה על קבוצת מיעוט תרבותית, כמו שמדובר בעם חופשי או אוכלוסייה שצריכה הגנה מיוחדת על התרבות שלה מפני רמיסת החוק. מדובר על רצון לדחות את מי שלא נראה להם".
ח"כ חסון, יוזם חוק ועדות הקבלה, ציין היום כי "כיוזם החוק אני סבור כי אין שום בעיה להסדיר את חוקיותו. החוק עבר התאמות ושינויים רבים, ודנו בו שעות על גבי שעות בוועדת החוקה של הכנסת. לבסוף, נמצא האיזון הראוי בין עיקרון השוויון לבין החירות והזכות לבחור את השכנים ביישובים קטנים ופריפריאליים, שבהם התלות ההדדית גבוהה יותר מאשר במקומות אחרים".
בנוסח הצעת החוק לקריאה ראשונה התווסף סעיף שלפיו ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי, גיל, הורות, נטייה מינית וארץ מוצא.