"ישראל מעוניינת לסיים את הסכסוך ולהיהפך לאומה תורמת. יש תחושה שתהליך השלום נמצא כעת במשבר, אבל מבחינתי - יותר סביר שהמשבר יסתיים, מאשר תהליך השלום עצמו", אמר נשיא המדינה שמעון פרס היום (ג'), בוועידת נשיא ישראל.
"בואו לא נשכח שהסכמי השלום שיצרנו עם ירדן ומצרים עמדו במבחן הזמן והמציאות. אני קורא למנהיגים הפלסטינים לחדש את המגעים למו"מ, לחדש את השיחות בראי השינויים האחרונים במזה"ת", דברי פרס.
פרס אמר את הדברים בפאנל "אומות, אינטרסים ומוסר - בדרך אל המחר", בו השתתפו גם טוני בלייר, לשעבר ראש ממשלת בריטניה ונציג הקוורטט למזה"ת, הסופר עמוס עוז וכן האינטלקטואל האירופי ברנאר-אנרי לוי.
"בעודנו מביטים על תהליך השלום, אל לנו להתעלם מאיראן הנהפכת לגרעינית, ומארגון חמאס הקורא להשמת ישראל", המשיך פרס, שהתייחס גם לסוגיית גלעד שליט, וציין כי "המניעה מהצלב האדום לבקר את גלעד שליט מהווה הפרה של זכויות האדם הבסיסיות המגיעות לו".
טוני בלייר: "עלינו למנוע מצב של איראן גרעינית בכל דרך אפשרית"
"יש לנו אינטרס לסיים בהצלחה את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, אבל הוא לעולם לא יצליח אם לא יתבסס על ערכים מסויימים", אמר בלייר בפאנל. "חשוב שישראל תבין כי לפעילות אקטיבית יש השלכות, אבל גם לחוסר מעש יש השלכות - והוא מהווה החלטה עם השלכות מהותיות, לא פחות מנקיטת פעולה", דברי בלייר. "בנוסף להסכם השלום, אנחנו עומדים בפני סוגיה חשובה נוספת, והיא המשטר האיראני ושאיפתו לנשק גרעיני. אם נאפשר לכך לקרות יהיו לדבר השלכות חמורות. עלינו למנוע זאת בכל דרך אפשרית".
בלייר התייחס בסיום למהומות האחרונות במדינות ערב במזרח התיכון וצפון אפריקה, וציין כי "החתירה לדמורקטיה לא תיעלם - חופש אינו תקופה חולפת בהיסטוריה האנושית, הוא דחף אנושי בסיסי".
עמוס עוז: "יום אחד תהיה שגרירות פלסטינית במזרח ירושלים"
"מה תעשה כשאחד השכנים שלך יושב מחוץ למרפסת עם תינוקו בחיקו, ויורה עליך?", שאל הסופר הישראלי עמוס עוז את הקהל. "הדילמה הזו, נקראת במציאות הישראלית 'חמאס', ועימה אנחנו צריכים להתמודד".
"ישראל צריכה לקבל החלטה: האם היא תומכת במשטרים הערבים, או באספסוף של לוחמי החופש - ההחלטה המוסרית בטווח הארוך היא תמיכה במתנגדים", ציין עוז, שפנה להתייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
"באירופה נוטים לחלק את הצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, בנאיביות, ל'צד טוב' ו'צד רע' - מתייחסים למצב כאן כסרט הוליוודי, אבל הסכסוך הזה הוא סרט הוליוודי, אלא טרגדיה יוונית. אין כאן צד 'צודק' מול צד 'טועה', אלא שני צדדים שצודקים וטועים גם יחד", דברי עוז.
"הישראלים והפלסטינים יצטרכו להתמודד עם המציאות: לשניהם זכות על הארץ כאן, לשניהם אין לאן ללכת. הסכסוך הישראלי לא יסתיים בחתונה וירח דבש, אלא בגירושין כואבים. נוהגים לומר 'עשו אהבה, לא מלחמה', ואני אומר 'עשו שלום, לא אהבה'".
עוז המשיך ורמז לאזלת היד, לדבריו, של המנהיגים משני הצדדים בפיתרון הסכסוך: "החדשות הטובות: רוב האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית יודעת שיהיה כאן פיתרון של שתי מדינות, עם חילופי שטחים. האם כולם שמחים? האם ירקדו ברחובות כשהפיתרון יתממש? לא, אבל החולה הישראלי-פלסטיני מוכן לניתוח, ורק הדוקטורים פחדנים מדי מכדי לבצע אותו".
"יום אחד תהיה שגרירות ישראלית בפלסטין, ושגרירות פלסטינית בישראל. הן יהיו במרחק הליכה זו מזו - במזרח ומערב ירושלים". עוז סיכם כי "זה יקרה לבסוף. פשרות הן קשות מתוקף היותן כאלה, אבל הן לא ההיפך מאידיאל. ההיפך מ'פשרה' זה 'פנאטיות' ו'מוות'".
מנכ"ל WPP: "מה שקורה במזרח התיכון זה לא 'מהפיכת הפייסבוק'"
מוקדם יותר היום התארחו בפאנל "הנוסחה שלי לעתיד טוב יותר" מנכ"ל WPP סר מרטין סולר, מייסד ויקיפדיה העולמית ג'יימי ויילס, כוכבת הפופ שאקירה והקומיקאית שרה סילברמן.
"אני לא חושב שמה שקורה במזרח התיכון זו 'מהפיכת הפייסבוק'", אמר סר מרטין סורל. "מה שגוגל ופייסבוק מייצגות זה פשוט האצה של תהליכים שהיו מתרחשים גם ככה, אבל הם אינן מהוות הסיבות הבסיסיות לכך שהמהומות במזרח התיכון מתרחשות - עליית מחירי המזון, היעדר החינוך לצעירנו, אלה הסיבות להתרחשויות".
"כיום 50% מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים, וב-2050 70% מהאוכלוסיה יתגורר בערים. עם אוכלוסיה של 8.9 מיליארד איש בזמן הזה, אנחנו נידרש ליצור עתיד חכם יותר, עם 'ערים חכמות'. מרבית העבודה שלנו לקראת העתיד נוגעת לניהול ערים - זהו עסק עצום, והאתגר שעומד בפני ראשי ערים נעשה דומה יותר ויותר לזה עימו מתמודדים ראשי ממשלות", דברי סורל.
"הסוגיות המרכזיות שנוגעות לניהול ערים הן ברורות: החינוך עומד במרכז, ואנחנו צריכים גם לחשוב איך לבנות תשתיות חכמות יותר - כבישים, גנים ציבוריים, בתי ספר, וכדומה".
"פעם, ככשאלו אותי מהן הבעיות של ויקיפידה, לא ידעתי להשיב - אז לנחש איך יהיה פה עתיד טוב יותר? אוי אלוהים", פתח את דבריו ויילס. "אני חושב שויקיפדיה מאפשרת לעשות את זה, במובן מסוים, כאשר אנו מספקים מידע מידע בלי לנקוט עמדה. וכך למשל, ניתן לשמוע על הסכסוך הישראלי-פלסטיני - וללמוד גם על יאסר ערפאת, וגם על צה"ל".
הזמרת שאקירה עלתה גם היא לבמה, והמשיכה לצדד באמונה בחינוך טוב יותר. "באזורים של עימות, סביר להניח שילדים שקיבלו חינוך ראוי לא יגררו לפעולות אלימות, בוודאי בהשוואה לילדים שגדלו בעוני וללא אפשרות לחינוך שכזה", אמרה שאקירה.