ביקושים קשיחים, שחקנים מעטים ומחירים דומים - בעוד שבימים אלה עולים על סדר היום הציבורי המחירים השערורייתיים שמשלם הצרכן הישראלי, מציג "גלובס" זווית אחרת ולא פחות חשובה של כשלים צרכניים הנובעים מהיעדר תחרות אמיתית: אנחנו משלמים מחירים גבוהים על תחליפי המזון לתינוקות ללא אלטרנטיבה זולה, משלמים לפחות 200 שקל על שירותי הטלוויזיה הרב-ערוצית כשבארה"ב משלמים חמישית מחיר, ולא מודעים לתחרות שלכאורה קיימת בין חברות הגז שבהיעדר פיקוח, גובות סכומים לפי אוות נפשן.
"היעדר התחרות היא בעיה מורכבת, שנובעת מרבדים של מונופולים הגורמים למחירים בלתי סבירים במרבית הענפים בישראל, ובעיקר בענפים עם ביקושים "קשיחים" בידי קהל שבוי", אומר ד"ר טל רוטמן, עו"ד מומחה בחוזים צרכניים ונציג הארגונים הצרכניים בבית הדין להגבלים עסקיים. "כך, רשתות שיווק מרוכזות בידי כמה שחקנים בודדים, חומות גבוהות של מכס חוסמות יבוא, ואפילו בנמלים יש מונופול המונע הסדרי הובלה תחרותיים - ומי משלם על הכול? הצרכן, כמובן".
רוטמן מתייחס למחירים היקרים בישראל, בכל קטגוריה כמעט בהשוואה למחירים בארה"ב, לדוגמה - ממשקפיים שנמכרים פה במחירים שערורייתיים, עבור בצעצועים ועד ציוד ספורט או מחנאות. לא רק שהמחירים זולים יותר בארה"ב, אלא שנזכיר כי רמת השכר שם גבוהה יותר מכאן שהפערים הללו מרגיזים אף יותר. "בחנויות הבינו כבר שקל יותר לשים תג מחיר גבוה בדומה למתחרים מאשר להתחרות בהם. שיעורי הרווח, בין אם הולכים ברובם ליצרן או לחנות, הגיעו לרמה שאין לה הצדקה, ובעיקר כשמדובר בשוק שבוי, כמו תחליפי המזון לתינוקות". תיאום מחירים? קשה להוכיח. טל מדבר על סיגנלים שנפוצים בענפים בהם מיעוט מתחרים: "חברה א' מעלה את המחיר מה שעשוי לתת את האות גם לחברה ב' ליישר קו".
חוק קבוצות הריכוז בחסות הממונה על ההגבלים אמור להכליל קבוצות חברות מצומצמת בענף מסוים שבו התחרות דלה תחת דיני מונופול. האם החוק הזה ישנה את הקיים? קשה לראות תחזית אופטימית לאור העובדה שגם למונופולים רבים יד חופשית מדי.
הפתרונות: יבוא מקביל ויבוא אישי
האם פיקוח מחירים הוא הפתרון לכאוס המשתולל במשק, או שדווקא שוק חופשי רווי שחקנים עם הקלות בייבוא הם שימתנו את המחירים?
הפתרון, לפי רוטמן, נמצא בפתיחת הייבוא הן ברמת המשווקים והן ברמה האישית בהיבט האון-ליין. "אם תתחיל ענקית כמו אמזון למכור גם בישראל, תוך פרק זמן קצר מפת המחירים תשתנה. החופש שיתאפשר לכל צרכן לרכוש כל מוצר כמעט במחיר שנמוך משמעותית מזה שבחנויות יחולל פה את השינוי המתבקש". אמזון עדיין לא עושה עלייה, אבל אתר הגאדג'טים הענק והזול "דיל אקסטרים" דווקא כן. האתר WINWIN הכריז זה מכבר על שיתוף פעולה הנחתם בין האתרים מה שיאפשר לגולש הישראלי לא רק לבצע הזמנות בעברית, אלא גם יקוצר משך המשלוח.
לדברי רוטמן, יש לקחת בחשבון גם את היקף השוק הישראלי בשיח מול יצרנים בינלאומיים ואת העובדה שישראל "מבודדת" גיאוגרפית. "היצרנים מעדיפים לעבוד עם יבואן אחד ודומיננטי. הסכמים בלעדיים כאלה מאפשרים השתוללות של מחירים. בהיעדר הקלות על יבוא מקביל, הצרכן כלוא וידיו כבולות". בין חסמי הייבוא הוא מזכיר את ההכשר הנדרש למוצרי מזון ואת התקנים שבולמים כניסת מוצרים לעיתים באמתלות שהוא מגדיר "מוזרות".
כדוגמה הוא מספר על תקינה שאסרה ייבוא של תיונים המהודקים באמצעות סיכה - מה שאפשר לוויסוצקי לשלוט בענף לאורך תקופה מבלי חשש למתחרים.
בענף מכשירי החשמל היבוא המקביל הוכיח את כוחו. ומוצרי חשמל, בעיקר בקטגוריית המוצרים הלבנים ירדו בשנים האחרונות. בדומה לכך גם מוצרי חשמל קטנים (טלפון ביתי לדוגמה).
יצוין כי בכנס קיסריה שנערך ביום ב' האחרון התייחס גם הנגיד סטנלי פישר לפתיחת חסמי הייבוא כאפשרות הנכונה לפתרון בעיית המחירים.
תחליפי חלב לתינוק: הוצאה קבועה של מאות שקלים בחודש
אם אתם הורים, רוב הסיכויים שגם אתם נאנקתם תחת עול ההוצאה הכבדה של תחליפי החלב לתינוקות. נזכיר, אריזת 900 גרם של סימילאק עולה היום כ-90 שקל ואריזת 700 ג' של מטרנה עולה כ-60 שקל.
סביר להניח שמדי פעם עצרתם לרגע והרגשתם שעושקים אתכם, אבל לא עלה על דעתכם לקנות לתינוקכם תחליף חלב זול יותר - פשוט כי אין. למען האמת, יש חברה שלישית - אופטימיל - אבל נתח השוק שלה זעיר, ולא במקרה: בדיקה שערך ארגון אמון הציבור מגלה כי מרבית ההורים ממשיכים לקנות את תחליף המזון שקיבלו ילדיהם הרכים במחלקת היולדות בבית החולים.
לא יהיה זה הימור מסוכן לקבוע שאם התינוק שלכם נולד בבילינסון, אתם ודאי צרכני סימילאק, ואם בשערי צדק - אתם ודאי צרכני מטרנה.
אם יש ענף שנהנה מנאמנות מוחלטת, כמעט עיוורת, של צרכנים, הרי זה ענף תחליפי החלב. למעשה, מדובר ב"קהל שבוי" שלא יכול להחרים את המוצר הזה בדומה לקוטג', אלא נתון לחסדי היצרניות ובעיקר למבצעי הרשתות. מיעוט המתחרים בענף מסב נחת ליצרניות, שאת עיקר מרצן צריכות להשקיע במכרזים מול בתי החולים. "סימילאק ומטרנה חתמו על הסכמים בלעדיים עם בתי החולים, כך שהן מספקות להם חינם מזון לתינוקות הנולדים ומשלמות להם מיליוני שקלים", אומרת מנכ"לית אמון הציבור, גלית אבישי.
17 בתי חולים נמצאים בהסכם עם מטרנה, בהם איכילוב, שיבא, אסף הרופא, לניאדו והדסה עין כרם. מוצרי סימילאק נמצאים ב-7 בתי חולים בהם בילינסון, שערי צדק, רמב"ם ומאיר. משך ההסכם הוא 2-5 שנים.
"נתח השוק של מטרנה עומד לפי ההערכות על 59% - מה שהופך אותה למונופול", מוסיפה אבישי. "נתח השוק הזה הוא פועל יוצא של המשכיות צריכת המזון שקיבלו ההורים בבית החולים. חלוקת הנתח בין סימילאק (38%) ובין מטרנה (59%) מבטאת את פריסת ההסכמים שלהן בבתי החולים. מהסיפור הזה עולה ריח חזק מאוד של הגבל עסקי שמישהו צריך לבדוק".
הצרכן מממן את הסכמי החברות עם בית החולים
635 מיליון שקל לשנה (במחירי צרכן) מגלגל שוק תחליפי החלב לתינוקות, כשיותר מ-8.5 מיליון אריזות נמכרות מדי שנה (85% מתוכן הן אריזות חיסכון). קצב הגידול השנתי עומד על 2%-3%. 165 אלף הלידות שנרשמו ב-2010 הן עשרות אלפי צרכנים פוטנציאליים.
חברת אופטימיל, אף שגייסה בעבר את יעל בר זוהר כפרזנטורית שלה, הצליחה עד כה להשיג רק 3% מהשוק, ע"פ נתוני נילסן. בימי רמדיה, חלוקת השוק הייתה שווה בין שלוש החברות (עם יתרון קל למטרנה). "המחירים בארץ מבטאים את עלויות השיווק של החברות הכוללות לא רק תקציבים פרסומיים אלא מיליוני שקלים עבור בתי החולים. ומי משלם עבור זה? הצרכן כמובן", אומרת אבישי.
בעולם הסיפור שונה. מבדיקת אמון הציבור עולה כי בארה"ב פועל מנגנון שיש להתקנא בו: כל יולדת רשאית לבחור איזה מזון יקבל תינוקה מבין ספקיות המזון שבמדינה. באירופה פועל מנגנון אחר לפיו פועלת רוטציה מדי חודש בין ספק המזון בבתי החולים. "אצלנו הצרכן הוא שבוי כבר מהרגע הראשון. בתי החולים, בניגוד לחוק, משמשים כמשווקים לכל דבר ועניין, זאת כאשר ישראל חתומה על אמנה בינלאומית האוסרת קידום מכירות לתחליפי מזון בבתי חולים".
כמעט פי שניים מבארה"ב
בנוסף לכך, מחירי תחליפי המזון לתינוק (תמ"ל) בישראל גבוהים בעשרות אחוזים ביחס למחירים בחו"ל - כך לפי בדיקת אמון הציבור ואי סי נילסן. הבדיקה מתייחסת למחיר הנמוך ביותר מבין המוצרים שעל המדף, ולפיכך השוותה בין מזון לתינוקות באריזות של 900 גר' בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה וקנדה מול המחיר בישראל. מכיוון שכוח הקנייה של הצרכנים בארצות הוא שונה (רמת מחיה, משכורות)\ הותאם המחיר ביחס לכוח הקנייה בכל מדינה. כך שבישראל מחיר של 77 שקל לאריזה של 900 גרם, נמדד ב-20.8 דולר (71 שקל) בהתאמה לכוח הקנייה. בארה"ב המחיר לאריזת המזון הוא 29 שקל ובהתאמה לכוח הקנייה: 8.1 דולר (27.50 שקל).
ממוצע הנתונים של ארבע המדינות שעל בסיסן בוצעה ההשוואה הוא 11.31 דולר (38.5 שקל). מכאן שביחס לכוח הקנייה בישראל העומד על 20.8 דולר, ההפרש הוא 9.5 דולר המבטא 84%.
"המחירים בענף הזה שערורייתיים", אומר עדי צים, מבעלי רשת מחסני כמעט חינם. "יש שתי חברות ששולטות בענף וכשאחת מעלה מחיר השנייה בעקבותיה. קחי אריזה של סימילאק שעולה פה 100 שקל - בירדן, מרחק של כלום מכאן, משלמים על אותה פורמולה בדיוק 20 שקל. חמישית מחיר. וזאת למה? בלי סיבה. בדיוק כמו שאין פרופורציה במחירי מוצרי החלב שאנחנו משלמים בארץ, ככה מתנהל גם ענף פורמולות המזון לתינוק".
"שוק תחליפי החלב הוא הבעייתי ביותר בארץ ומישהו חייב לתת על כך את הדעת. זה לא מוצר כמו קוטג' שניתן להחליף באחר, והחברות מנצלות את הקהל השבוי שיקנה בכל מחיר", אומר רמי לוי בעלי רשת שיווק השקמה. "אני מוצא שיש מקום להוריד 30%-35% מהמחיר של היצרניות על תחליפי החלב היום. לא ייתכן שקופסת מזון נמכרת לצרכן ב-40 שקל בעוד שעלויות הייצור שלה עומדות על 14 שקל". החנויות, מדגיש לוי, לא מרוויחות על המוצרים הללו: "את העובדה כי מדובר במוצרים שחייבים להיות על המדף, מנצלות החברות היטב". לוי מבטיח כי "בקרוב יהיה מהפך בענף הזה".
יהיה פיקוח?
על רקע העובדה כי מדובר במוצר שהוא בסיסי לתינוק, קרא לפי כמה חודשים יו"ר הוועדה לפניות הציבור, חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) להחזיר את הפיקוח על מחירי תרכובות המזון לתינוקות, כפי שהיה עד שנת 1999. "תחליפי חלב אם הם הלחם של התינוקות, אז מדוע אין על מחיריהם פיקוח כמו על הלחם?" כך תהה בדיון שנערך בתחילת מרץ לאחר עלייה של 15% במחירי תחליפי חלב אם. עוד אמר מקלב כי השוק מונופוליסטי ומתנהלים בו שני שחקנים מרכזיים עם נתח שוק שמגיע של יותר מ-90% כשלא מתקיימת בו תחרות של ממש.
את ההנחה הזו שלל בדיון עו"ד אורי שוורץ מהרשות להגבלים עסקיים, באומרו כי הרשות עוקבת אחרי השחקנים בענף, וכי עפ"י בדיקה שנערכה ב-2009, לא מתקיים בשוק מונופול. לדבריו, העובדה שאין עוד שחקנים בענף נובעת מהקושי להיכנס אליו עקב דפוסי צריכה ייחודיים וחששם של הורים לנסות מוצרים חדשים. פרשת רמדיה, אמר, חיזקה מגמה זו. המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת, צביה דורי, אמרה שמבדיקות שביצע המשרד, אין ניצול לרעה של מצב השוק לצורך העלאת מחירים, אלא שעליית מחירי תחליפי חלב אם, נבעו בשל העלייה העולמית במחיר החלב.
לעת עתה אין התקדמות במהלך, ובשבוע הבא תקיים הוועדה דיון נוסף בנושא.
"פיקוח הוא פתרון מיושן שלא פותר את הבעיה"
מנגד, סבורה אבישי כי פיקוח על מוצרי מזון לתינוק, כמו גם פיקוח על מוצרי חלב, משול לדרך מיושנת שלא תביא לפתרון הבעיה אלא ל"טאטוא" שלה מתחת לשטיח יתרה מכך, היא אומרת כי "המדינה לא יכולה לקבוע את המחיר בחנויות. זה פופוליסטי וממסמס את הבעיה כשלכאורה הממשלה יוצאת קשובה לדרישת הציבור. הפתרון הוא הורדת המכס על יבוא מקביל - כך למשל בשערוריית המחירים של מוצרי החלב. הממשלה תסתום את המחאה הציבורית המבורכת שקמה, בפיקוח על הקוטג' ובכך הסיפור המרכזי של התייקרות יתר המוצרים יוסת מסדר היום".
בימים אלה הגיש אמון הציבור למשרד התמ"ת ולוועדת הכלכלה דו"ח המצביע על בעייתיות עמוקה בענף תחליפי המזון לתינוקות, ותלונה לממונה על ההגבלים העסקיים לפיה עולה חשד ממשי להגבל עסקי בענף תחליפי המזון לתינוק.
"הפערים שהתגלו במחירים של תחליפי המזון לתינוקות הדליקו נורה אדומה, כשעמדו על 84% ביחס למחירי המוצרים בארה"ב ובאירופה", אומרת אבישי. "היבואניות טוענות שהכשרת המוצרים היא שמייקרת את המוצר, אך אין לזה אחיזה במציאות. מדובר בקשקוש גמור, וכך גם הטיעון כי חומרי הגלם התייקרו. שורש הבעיה הוא שבתי החולים הם אשר משווקים את המוצרים הללו להורים לתינוקות שנולדים אצלם, באמצעות מכרזים בלעדיים וארוכי טווח".
בקרוב: עוד שני תחליפים
לפי התיאוריה הזו, לשחקן חדש המנסה להיכנס לענף, בהיעדר נוכחות בבתי חולים, הסיכוי לשרוד הוא אפסי. הוכחה לכך היא המותג אופטימיל (מבית מדיצ'י) שניסה לנגוס בנתחי החברות בארץ אולם עומד על שיעורים בודדים.
מותגים פרטיים בשלב זה אין בענף, אבל תקווה לתחרות בידי מוצרים חדשים - יש. לאחרונה הכריזה פריגו כי תשיק בישראל את תחליף המזון האמריקאי PBM אותו רכשה. עדיין לא ברור אם השיווק יעשה תחת מותג פרטי (של קופת חולים כללית שתסלול את הדרך לבתי החולים שלה או של "לייף" שתפתח את ערוץ קופות החולים ברשת סופר פארם). בפריגו מאמנים שניתן לחנך את השוק בארץ למוצר חדש על אף הטראומה של פרשת רמדיה. העוגן של החברה הוא כי מדובר בחברת תרופות מה שיעניק להורים "שקט" על איכות ובקרת המוצר, לצד יתרון של הוזלה במחיר.
גם טבע הכריזה כי תיכנס לענף עם תחליף חלב לתינוק שתייצר החברה האירופית "נוטרישיה". גם כאן "בונה" טבע על הקישור לחברת תרופות ענקית כעוגן לרכוש את אמון הצרכן.
הכשלים העיקריים:
■ קהל צרכנים "שבוי" שירכוש את המוצר בכל מחיר.
■ רוב הצרכנים שומרים על המשכיות בצריכת פורמולת המזון שקיבלו בבית החולים (בעיקר כשמדובר בילד ראשון).
■ החברות חולקות ביניהן את חלוקת המזון בבתי החולים בהסכמים ארוכי טווח הכרוכים במיליוני שקלים.
■ אין אפשרות בחירה בפורמולת החלב שיקבל התינוק בבית החולים, בניגוד לארה"ב.
■ מחירים יקרים בעשרות אחוזים לעומת מחירי הפורמולות בחו"ל.
■ היעדר תחרות - שתי שחקניות שולטות בענף.
■ אין כיום אלטרנטיבה זולה על המדף (באמצעות מותג פרטי למשל).
גז ביתי: מעטים יודעים שאפשר להחליף ספק
ב-2008 יצאה לדרך רפורמת הגז מתוך מטרה להגביר את התחרות בין ספקיות הגז. יותר מ-30 ספקיות גז פועלות בישראל, ארבע מתוכן (אמישראגז, סופרגז, פזגז ואחריהן דורגז) מחזיקות במרבית נתח השוק.
לכאורה מדובר בענף שבו התחרות פתוחה, אולם הצרכן כנראה אינו מודע לזכויותיו ובשונה למשל מענף התקשורת, מדובר בשוק רדום שאינו רווי נדידת צרכנים, וכל שכן עמידה על המקח.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא היעדר היכולת להשוות מחירים. בקרוב נזכה ליהנות מיוזמה מבורכת של אתר אינטרנט עצמאי, שבו יוכלו הצרכנים להציץ על התעריפים שמשלמים שכניהם ולהזין את התעריף שלהם. מאחורי האתר עומד עו"ד אבינועם מגן, מוביל מרד צרכני הגז וראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו.
אין פיקוח: פערי המחירים שערורייתיים
"המצב בענף רחוק מלהיות אידיאלי. הרפורמה שנחקקה בעקבות מרד צרכני הגז מעודדת, ואמורה הייתה לפתח תחרות של ממש, אולם בפועל היא לא מתקיימת". מגן מזכיר כי בעבר, תיאום המחירים בין החברות והגבלת החלוקה לפי אזורים גרמו להתערבות הממשלה. "כיום, חברה שמגדירה עצמה כ"ארצית" צריכה לתת מענה בכל מקום והמחירים אמורים להיות אחידים לכל הצרכנים באזור - רפורמה זו מתייחסת לצרכנים חדשים ולא ללקוחות קיימים", אומר מגן. כאן המקום להזכיר את זכותכם לנטוש את ספקית הגז שלכם ולעבור לסטאטוס של לקוח חדש בחברה מתחרה.
"העובדה כי יש לעמוד על המקח מוכחת בהבדלים אדירים שמצאנו במאות חשבונות גז שהעבירו לנו צרכנים לצורך הזנת הנתונים באתר. יכול להיות מצב בו שכנים שמנויים לאותה חברת גז ישלמו מחירים כפולים מכופלים". התחייבות בענף הזה, מדגיש מגן, היא לא חוקית.
איך מממשים את התחרות? בבניין משותף יש להחתים את כל הדיירים ולצאת ל"שופינג" בין החברות. בעלי בלוני גז פרטיים יכולים לעבור מחברה לחברה בלי קושי. מגן מדגיש כי עלות לבלון גז פרטי נמוכה משמעותית ביחס לגז מרכזי הכולל, גם דמי שימוש קבועים ללא קשר לשימוש בפועל. לדבריו, שני בלונים למשפחה בת 3-4 נפשות יעלו בממוצע 230 שקל לשנה, מה ששווה רק לדמי השימוש השנתיים על גז מרכזי.
משרד התשתיות בוחן את החזרת הפיקוח
תגובת משרד התשתיות: "כיום אין פיקוח על מחירי הגפ"מ (גז בישול) לצרכן, בימים אלה נערכת במשרד בחינה כלכלית של הצורך בהחזרת הפיקוח עליהם.
בעניין הפערים במחירי הגז מדגישים כי "בהתאם לסעיף 17ב לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), ספק גז העוסק בשיווק גז בפריסה ארצית, לא יסרב לתת שירות אספקת גז לצרכן גז ביתי שאינו מקבל את שירותיו כאמור ומבקש לקבלם, באותו אזור שבו הוא מספק גז ובתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה".
שאלה נוספת התייחסה לתלונה שהגיעה ל"גלובס" לפיה במקרה של גניבת בלון הגז מבית המגורים, הלקוח נדרש לשלם מאות שקלים עבור בלון חדש בעוד שחברות הגז לא עושות די בכדי לאבטח את הבלונים. לכך משיבים במשרד התשתיות כי "חברות הגז אינן מחויבות לאבטח את בלוני הגז בבתי המגורים (נעילה של חדרי גז יכולה להוות סכנה בטיחותית)".
הכשלים העיקריים:
■ יותר מ-30 חברות גז רשאיות לספק גז בישול ביתי, אך 4 מהן שולטות כמעט לחלוטין בשוק.
■ אין אחידות במחירים לצרכנים הגרים באותו יישוב והמקבלים גז מאותו ספק.
■ אין פיקוח על המחירים, אין שקיפות או תעריף שהצרכן יכול להשתמש בו כבסיס למיקוח.
■ אין מודעות ליכולת לעבור בקלות בין ספקיות הגז המחויבות לשתף פעולה עם רצון הצרכן לעבור למתחרה.
טלוויזיה רב-ערוצית: דמיון מפתיע במחירים ובתנאים
מכורח של עלויות (תשתיות, אחזקה וכד') וחסמי כניסה מסובכים, אך טבעי הדבר שבשוק קטן כמו ישראל לא יפעלו שחקנים רבים - כך קורה בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית. נשאלת השאלה מהי מידת התחרות כשעל כיסו של הצרכן מתחרות רק שתי חברות שלשתיהן מוצר דומה ובעיקר מחיר דומה - בהתייחס לשירותי הטלוויזיה בלבד.
"בתחום הטלוויזיה כמעט ולא מתקיימת תחרות", אומרת טל דומב, מנהלת תוכן באתר "כמהזה?" העוסק בהשוואת מחירים בענף התקשורת. "בפני הצרכן הישראלי עומדות שתי אפשרויות בחירה בלבד, כאשר המחירים בשתי החברות דומים ולא קיימת אפשרות ממשית לעמוד על המקח ולהוריד מחירים. עם זאת, העובדה שהוט מציעה חבילת טריפל שכוללת טלוויזיה רב-ערוצית, תשתית אינטרנט וטלפון קווי מהווה עבורה יתרון יחסי". כזכור, הממונה על ההגבלים לא אפשרה את מיזוג yes ובזק, מה שהיה מאפשר ל-yes לתת מענה לחבילות המשולבות של המתחרה.
מהכיוון האחר נזכיר כי כפי שפורסם ב"גלובס", מחירי החבילות בישראל יקרים לאין שיעור ביחס לחבילות בחו"ל. לשם ההשוואה בארה"ב חבילת בסיס עולה (תחת פיקוח) כ-45 שקל (13 דולר) לעומת 200 שקל בישראל.
לא רק המחיר דומה
היעדר התחרות לא מתבטא רק במחירים, אלא במה שמקבל הצרכן ובתנאים שמוכתבים לו. כך למשל, שתי החברות הפכו את ערוצי הספורט לערוצי פרימיום שכדי להוסיף אותם לחבילת הבסיס יש לשלם 55-60 שקל בכל חודש.
כאמור, שתי החברות מספקות מוצר דומה. הטכנולוגיה אמנם שונה ושתיהן מקפידות לנמק כי התחרות היא על התכנים ולא על המחיר. אולם אי אפשר להתחמק מנקודות הממשק: מסלולים ל-18 חודשים, חבילות הכוללות מספר ערוצי תוכן (לרוב 3 חבילות ערוצים או כל החבילות).
החלופות: ממיר דיגטילי עם פחות ערוצים
בענף הסלולר, היעדר התחרות בין שלוש השחקניות המרכזיות בשוק הוביל את שר התקשורת משה כחלון להפעיל את הפתרון האידיאלי לרוב התחלואים כאשר פתח את הענף לתחרות והכניס ספקיות נוספות. לצד המהלך הזה שכלל השר את המערכת עם שורת חוקים ותקנות שמטרתם להקל על הצרכן למצות את חירותו. לאחרונה הטיל השר פצצה גם על ענף הטלוויזיה בדמות מחיקת קנסות היציאה - האזיקים שכבלו את הצרכן להתקשרות ארוכת טווח עם ספקית אחת.
לפי החלטת ועדת הכלכלה, כבר בעוד חודש לא ניתן יהיה לשלב סעיפים של קנסות יציאה בחוזים לצרכנים חדשים. עוד נקבע כי בתוך שלושה חודשים, קנס היציאה ללקוחות קיימים, בדומה לענף הסלולר והאינטרנט, יעמוד על מכפלת של 8% מערך ממוצע החשבונית במספר החודשים שנותרו בהסכם. הוט ו- yes הגיבו להחלטה בטרוניות על קשיים ליישמה.
הרצל עוזר, מנכ"ל הוט, אמר כי "לקוח קיבל טלוויזיה בחינם כדי שיישאר אצלנו לתקופה מסוימת ועכשיו הוא יכול לעזוב מתי שהוא רוצה". קושי נוסף שהזכיר עוזר מתייחס לשיפור (שהוא בהחלט מרשים) בזמני ההמתנה למוקדי השירות של החברה, ולהיערכות בכוח אדם בשל העלייה הצפויה בפניות הטלפוניות. גם מנכ"ל yes, רון אילון התייחס לקושי להיערך לריבוי פניות.
הבדל במחירים מצאנו בשירותי ה-VOD: לקוחות הוט משלמים 17 שקל ולקוחות yes כרגע משלמים 10 שקל (לא כולל תכנים).
נזכיר כי האלטרנטיבות האחרות כוללות את ממיר ה-DTT שבעלות חד פעמית של 400 שקל יאפשר צפייה בערוצי הבסיס. אלטרנטיבה אחרת כוללת צלחת לוויין פרטית ושימוש בפלטפורמת האינטרנט לצפייה בסדרות ובסרטים.
תגובות
הממונה על ההגבלים העסקיים: "התקבלה פנייה בנושא והיא נבחנת ברשות".
משרד הבריאות: "המשרד בשלבי גיבוש של מכרז לבתי החולים הכלליים הממשלתיים. חברות תחליפי המזון המאושרות על-ידי משרד הבריאות יוכלו להשתתף במכרז בתנאים ובקריטריונים שייקבעו לפי חוק חובת המכרזים".
המשרד תומך בהצעת חוק של ח"כ דני דנון (ליכוד) שמטרתה לעודד הנקה מחד ולערוך הסדרה מוגדרת בכל הנוגע לחלוקת המזון לתינוקות בבתי החולים. "בכוונת משרד הבריאות לשנות את ההסדרים הקיימים בהקשר זה".
מטרנה: "החברה עושה כל מאמץ לתת את הטוב ביותר ללקוחותיה - באיכות, זמינות, שירות ובמחיר הטוב ביותר. מטרנה לא תתנגד לשום פעולה או החלטה שתתקבל אשר תטיב עם הציבור".
סימילאק: מחברת ניאופרם, יבואנית סימילאק, לא נמסרה תגובה.
הכשלים העיקריים
■ חבילת בסיס ב-200 שקל לכל הפחות: פער של עשרות אחוזים לעומת המחירים בחו"ל.
■ מחירי חבילות הטלוויזיה בכבלים או בלוויין דומים מאוד.
■ תנאי ההסכם דומים: חבילות עם מספר ערוצים דומה, בהתחייבות ל-18 חודשים
■ אין אפשרות לחבילה צרה (למעט דרך ממיר ה-DTT שמציע ערוצים בסיסיים בלבד).
