מועצת הרשות השנייה אישרה ברוב קולות את הפקת סדרת התעודה על עיירות הפיתוח בישראל בעלות של 1.2 מיליון שקל, כפי שהציעה הוועדה לפיתוח תקשורתי של הרשות השנייה בראשות הד"ר מירב אלוש לברון. עוד אושרו במועצה, לוחות השידורים של זכייניות ערוץ 2 קשת ורשת למחצית השנייה של 2011.
כפי שפורסם ב"גלובס" הדיון סביב תוכנית העבודה של הפקות הרשות בשנה הבאה עלה לטונים צורמים בישיבה של הוועדה שנערכה במארס. במהלך הדיון נטען כנגד לברון-אלוש שהיא נוקטת ב"גישה סקטוריאלית".
במוקד סערת הרוחות עמדו הצעותיהם המנוגדות של לברון-אלוש להפיק סדרת תעודה על תולדות עיירות הפיתוח; ושל הנהלת הרשות השנייה, בראשות מנשה סמירה והאחראי על הפקות הרשות יוסי מולה, להפיק סדרה בת מספר פרקים זהה על מלחמת יום כיפור - הצעה לה התנגדה לברון-אלוש.
בשיחה עם "גלובס" אמרה ד"ר מירב אלוש לברון כי "היוזמה להפקת הסדרה על עיירות הפיתוח בישראל באה מתוך החשיבות שהוועדה לפיתוח תקשורתי מעניקה לסדר היום הרב-תרבותי בתקשורת המסחרית וברשות השנייה עצמה. אני גאה במכרז הזה ומקווה כי נפיק ממנו את המיטב. אנחנו נמשיך לדאוג לכך שקבוצות שונות בחברה הישראלית, שאינן נמנות עם הדומיננטה התרבותית בישראל, יזכו לנראות תקשורתית. זה המנדט שלנו, זה היה דגל שהונף ברשות השנייה מאז ימי שקלאר, ולקראת המעבר לרישיונות יש לדגל הזה בעיני משנה חשיבות. לכן, בכוונתי יחד עם חברי מועצה המחויבים לנושא, כמו ד"ר עליזה לביא העומדת בראש הוועדה למחקר ורב-תרבותיות, רונית אנטלר, דליה זליקוביץ , מרה מרו סנבטה , אייל מלובן וכל מי שירצה להצטרף - לחדד את הסוגיה הזו בעבודת המועצה סביב המעבר לרישיונות".
לדברי אלוש לברון, "רבים טוענים בסביבה התקשורתית שהסיפור הרב-תרבותי הוא נון-אישיו או שהגיע העת לעסוק בזהות הקולקטיבית שלנו ולא בזהויות קבוצתיות. הטענה הזו נשמעת גם בהקשר המזרחי. אני חולקת על כך מכל וכל. ראשית, הריבוי התרבותי הוא חלק מהותי של הישראליות וחשוב להדגיש כי בתוך הרעיון הרב-תרבותי יש להכליל גם קבוצות מוחלשות כמו עניים ומוגבלים, ולא רק קבוצות אתניות או מגדריות. שנית, מחקרים מראים בבירור כי ישנו אי-שוויון מובהק בין קבוצות מיעוט לקבוצת הרוב, בוודאי בין מזרחים לאשכנזים בתחומים שונים. לכן, לסוגיית הייצוג יש רלבנטיות ומשמעות".
"מנגנוני הדרה סמויה וגלויה עדיין קיימים בכל התחומים, גם בתקשורת, ושאף אחד לא יזכיר לי שוב את עבודה ערבית הנפלאה לכשלעצמה, את מרחק נגיעה , מעורב ירושלמי או פלפלים צהובים. הם חשובים כל אחד בדרכו ומוכיחים כי אפשר לעשות טלוויזיה רב תרבותית איכותית אבל אנחנו הרי לא מעוניינים בעלי תאנה אלא ברפורמה רדיקלית ואמיתית. מעבר לכך, אנחנו מדברים על הצגה שוויונית גם באופייה ולא רק בכמותה".