שימו לב למניפולציה הגדולה של אנשי החלב, לתרגיל המע"מ הגדול שמתפתח. זה לא אנחנו, זה אתם. זה לא שאנחנו - רפתנים, מחלבות, משווקים - מרוויחים הרבה יותר מדי על הציבור, זו הממשלה, המע"מ שהיא מטילה - הוא שמייקר את המוצרים.
כנראה לא הייתה התכנסות קרטלית, לא חוקית, שבה התקבלה ההחלטה על המגננה מפני מתקפת הקוטג'. אין צורך בהתכנסות כזאת; לכל אחד מהגורמים בענף החלב הבנה פנימית עמוקה של האינטרסים הגדולים והמשותפים לכולם.
המטרה הסופית היא לשכנע את הציבור, ובאמצעותו את פוליטיקאי הממשלה והכנסת, לבטל את המע"מ (16%) על מוצרי החלב. השלב הבא יהיה ביטולו על כל מוצרי המזון מתוצרת מקומית הנמכרים כאן. הם רוצים לקבע בתודעה שמזון הוא בדיוק כמו פירות וירקות, שעליהם לא מוטל כלל מע"מ (תוצאת כניעתו הראשונה המחפירה של בנימין נתניהו עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה).
בהנחה שלא יהיה ביטול מלא של המע"מ, אנשי החלב יסכימו להתפשר על קביעת מע"מ בגובה 5%-6% בלבד על מזון. התוצאה: מחירי החלב יירדו, ומהר מאוד גם מחירי מוצרי מזון אחרים יצנחו, אבל אף אחד מאנשי עסקי המזון לא יפחית מחיר או יוותר על רווח. אפשר שאפילו יעלו מחירים ורווחים.
אנשי החלב, כמו אנשי הפירות והירקות, עלולים בתוך זמן קצר להעביר חלק נכבד מחיסכון המע"מ לזכותם, וכך יזכו את הציבור בהרבה פחות מהורדת המע"מ. תוצאה משנית: הכנסות המדינה יתמוטטו, יהיה צורך להטיל מסים כבדים על מוצרים אחרים והציבור כולו יינזק.
לא משולש, אלא ריבוע
כך התגבש תסריט המע"מ, שלב אחר שלב:
א. כל ראשי ענף החלב דחפו בכוח את הממשלה והכנסת למשבר הקוטג'. לא, זה לא רק כדי לספק להם כותרות והזדמנויות צילום.
ב. כל ראשי מערך החלב - רפתנים-חקלאים, יצרנים-מחלבות, תנובה שטראוס וטרה, והמשווקים הגדולים שופרסל וריבוע כחול - אמרו בגלוי ובשיחות לחץ היסטריות עם שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים, שהם זקוקים נואשות להתערבות המדינה. לא, זה לא רק כי הם זקוקים לדמות ממלכתית שתוריד אותם מעץ המחירים המתפרעים.
ג. הם הדגישו שוב ושוב שקוטג' וחלב הם רק דוגמאות ומדובר בכל מוצרי המזון. הם הקפידו על זה לא כי זה נכון, גם לא כי חשוב להם להזדהות עם העם המוחא על ההתייקרויות המופרזות.
ד. כל צלעות השילוש הקדוש חזרו והסבירו שכלל לא מדובר במשולש, אלא דווקא בריבוע. לא עוד רפתנים-יצרנים-משווקים, אלא ממשלה-רפתנים-יצרנים-משווקים, כלומר ריבוע שווה צלעות. לא רק אנחנו מרוויחים יפה, גם הממשלה מרוויחה מהקוטג', אפילו יותר מכולנו. לא, זה לא רק כדי להציג עצמם כחלק בלתי נפרד מעוצמת הממסד.
ה. הם פועלים למיסוד "שולחן עגול" חדש (זהבית כהן כעופר עיני, עופרה שטראוס כשרגא ברוש) שבו יישבו כל אנשי החלב וידונו בקביעות בבעיות המבניות של השוק. וגם, כמובן, נקים ועדה. לא, זה לא רק כדי להיות כמו הבנקאים שמתחככים דרך קבע במקבלי ההחלטות.
ו. שבוע אחרי פרוץ משבר הקוטג', אצו רצו גם טייקוני המזון האחרים והצטרפו לחגיגה (מחשש שהפתרון לא יכלול אותם). השבוע (ד') הודיעו אסם וזוגלובק שיקפיאו העלאות מחירים מתוכננות "עד אחרי החגים". גם הם הזדרזו והצהירו: "לא נוכל לשאת את הנטל הכבד על כתפנו לבד ולאורך זמן". כלומר, גם אנחנו צריכים את הממשלה.
כל השלבים האלה נועדו למטרה אחת בלבד: כדי שהממשלה תיתן את חלקה, יותר נכון תממן מהקופה הציבורית את הפחתת מחירי החלב. לכאורה יתקבלו הסכמים שלפיהם הרפתנים יפחיתו, בהסכמה או בכפייה, את מחיר המטרה של החלב, היצרנים יורידו חצי שקל על גביע קוטג' וגם המשווקים יורידו חצי שקל. אחרי כמה חודשים יועלו המחירים (מי ירגיש בחצי שקל פה, חצי שקל שם?), וכך רק הממשלה, רק הקופה של הציבור, תממן את ההפחתה.
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ עשויים "להשתכנע" ולהסכים - להיכנע לזה, ולו רק כדי לרצות את שותפיהם לקואליציה. קודם כול, שרי סיעת "עצמאות" (של אהוד ברק): שרת החקלאות הקיבוצניקית, אורית נוקד, ושר התמ"ת המושבניק, שלום שמחון.
סביר להניח שעד מהרה יצטרפו לרעיון הפוליטיקאים ה"חברתיים" למיניהם (הם לא שמו לב עד היום לעלות המטורפת של המחיה והחיסכון בישראל?) מש"ס, העבודה והמפלגות הערביות והחרדיות.
השאלה היא אם יקומו שרים וחברי כנסת אחראים שיעזו לומר: המלך עירום. ביטול מע"מ על מוצרי מזון ימוטט את היציבות הכלכלית, יעוות את המשק, יגבה מחיר כבד דווקא ממעמד הביניים.
ואם כבר מע"מ, הרי ראוי ונכון להפחית מע"מ בכל המשק.