"יש בארץ בעיה של ריכוזי כוח כלכליים, אבל מגזימים בתיאור שלה כבעיה המרכזית של המשק" - כך אומר בשיחה עם "גלובס" פרופ' מאיר חת, מומחה לשוק ההון, לשעבר המפקח על הבנקים, יועץ לנגיד בנק ישראל, יו"ר הבורסה בתל-אביב, יו"ר בנק לאומי, יו"ר פסגות-אופק ועוד.
לדבריו, "אפשר לטפל בריכוזי הכוח האלה על-ידי שינויים מסוימים במסגרות המוסדיות שבהן המערכת שלנו עובדת. למשל, אפשר לטפל בבעיית ההון גם על-ידי פגיעה במה שקורה בנושא פירמידות השליטה. היום אדם עם השקעת הון בסיסית של כמה מאות מיליוני דולרים מגיע לשליטה בהרבה מיליארדים של דולרים, באמצעות שיטת הפירמידה. זה דבר פסול שצריך לפעול נגדו. דבר שני שצריך לעשות זה להפריד או לא לאפשר לחברות, לקונגלומרטים ריאליים, לשלוט בחברות פיננסיות.
"אני פחות מוטרד מהצד של ההון במשוואת ההון-שלטון. מה שמדאיג אותי דווקא זה הצד של השלטון. שלטון שיש לו חוט שדרה לא צריך לפחד מההון. אצלנו, מכיוון שהשלטון, במחילה, לא בטוח בעצמו, נוצרת בעיית הון-שלטון. המחלה לא בהכרח מתחילה בכיוון של ההון".
מרד הצרכנים
"מדברים בלהט על זה שצריך להחזיר את הפיקוח על מחירי מוצרי המזון הבסיסיים, בהם הקוטג' המפורסם, אבל פיקוח על מחירים הוא דבר בעייתי", אומר פרופ' חת. "איך אתה קובע מה המחיר הראוי? אתה משתמש באיזשהן נוסחאות, אבל הנוסחאות במידה רבה, ממש לא נעים להגיד, נשלטות על-ידי היצרנים.
"קשה מאוד למפקח, לרגולטור, לדעת אם המחיר בסדר או לא. לכן, המרד הצרכני חשוב ועצומות הן דבר חשוב.
"לגבי מחיר מוצרי הצריכה, הדבר האפקטיבי ביותר הוא פעולה של צבא צרכנים. זה הדבר היחיד שיכול לשנות את המצב. יש יותר סיכוי שמרד צרכנים ייעשה דווקא במוצרי צריכה פשוטים מאשר, נגיד, נגד חברות סלולריות, מכיוון שבמקרה של חברות הסלולר הצרכן לא מסוגל לדעת אם מסדרים אותו או לא. התמחור שם כל-כך מסובך, עם התשלום על המכשיר ו-36 תשלומים חודשיים וחבילות גלישה ותוכן ועוד-ועוד - אז אתה לא יודע אם יקר או זול פה. בקוטג' ובלחם קל לנו להשוות. זה מקום שבו אנשים מבינים שדופקים אותם, ולכן הם יכולים להגיב. עכשיו נשאר לראות אם תהיה לכך השפעה לאורך זמן".
שכר מנהלים
"כשבודקים בחברות הגדולות איזה חלק מרווחי החברה ניתן ל-5 מקבלי השכר המובילים, מגלים שמדובר ב-1%-2% בלבד", אומר פרופ' חת. "זה אולי מנקר עיניים כשרואים את הסכומים, אבל זה לא ביג-דיל. בחברות יותר קטנות לפעמים זה מגיע לשליש או ל-40%. מדובר בסכומים שבגדול אינם מסכנים את יציבות החברות, אבל רמת אי-השוויון בחברה חורגת ממה שנכון וראוי שיהיה בחברה בריאה, ולכן אני בכל זאת מצפה ליותר ריסון עצמי מצד מנהלים בכירים.
"המנהלים בישראל תאבי-בצע. אין מנהל שמצדיק שכר של מיליון-מיליון וחצי שקל בחודש, אבל הנושא של ריסון עצמי ואתיקה, בהחלט בעייתי בחברה הישראלית. אנשים לא מרגישים שיש להם איזשהן חובות מוסריות לחברה. הייתי דירקטור בחברה, שבעל השליטה בה נורא כעס יום אחד על זה שהוא יצא מרשימת בעלי השכר הגבוה ביותר. הוא שמח על זה שהוא ברשימת 10 המשתכרים הגבוהים. זה הגיוני?"
לדברי פרופ' חת, "במשך הרבה שנים הצלפתי וכתבתי על חוסר ריסון עצמי בשוק ההון, על מקצוענות ירודה, על כשלים בתחום ייעוץ ההשקעות שלדעתי היום הם ירודים-ירודים-ירודים. יש לנו בעיה חמורה של התנהגות לא-אתית בעולם העסקים, ושוק ההון רק משקף את החוליים של החברה שלנו.
"לא צריך להכות את עצמנו יותר מדי. רואים את חוסר היכולת לעמוד בפיתויים של השוק גם במדינות אחרות. המשבר הפיננסי האחרון בארה"ב ובמדינות אחרות הוא משבר של תאוות-בצע שחרגה מכל הגבולות הסבירים. כולם היום רוצים לעשות כסף מהר. זאת תכונה אנושית".
לדבריו, "בימים אלה אני חבר בוועדה המארגנת את הכנס לרגל 200 שנה לעלייתו לארץ של אבי משפחת סלומון, אשר אני נמנה עם צאצאיה, ר' שלמה אברהם זלמן צורף. אני עסוק בגיוס כספים ובאיתור בני המשפחה המונים היום לפי ההערכות קרוב ל-40,000 איש. אני מקווה שהאירוע הגדול אשר עתיד להתקיים בירושלים באוקטובר יאחד אותנו, בני המשפחה האשכנזית הגדולה בישראל, ואני מצפה לכך בשמחה ובהתרגשות".