בשנים האחרונות צברה רשות ניירות ערך עוד ועוד כוח ואחיזה בשוק. כוחה הרב והדומיננטיות שלה יוחסו, בין השאר, לכך שהיא הובלה על-ידי משפטנים: בראש המערכת עמד עד חודש מאי פרופ' זוהר גושן (שאותו החליף פרופ' שמואל האוזר); כמו כן, עורכת הדין שיראל גוטמן-עמירה מכהנת כראש מחלקת תאגידים מראשית 2010.
הקו המוצהר של הרשות היה ללחוץ על חברות בנושאי ממשל תאגידי, שבאופן מסורתי פחות עסקו בו ברשות; וכן לעגן נורמות התנהגות בשוק ההון בכל אמצעי אפשרי, אכיפה מינהלית, אכיפה פנימית וניהול הליכים פליליים, לרבות הגנתם גם בזירה המשפטית.
אך יש גורם נוסף - ואולי משמעותי יותר - שאחראי לכך שרשות ניירות ערך הפכה לאימת השוק: מחלקת חקירות ומודיעין ברשות. בדומה למשטרה, לרשות ניירות ערך ישנן סמכויות חקירה.
במסגרת זו מבצעת המחלקה חקירות מורכבות בארץ ובחו"ל הבודקות בין היתר פעילויות של תרמית בניירות ערך, שימוש במידע פנים, דיווחים שמטרתם להטעות את ציבור המשקיעים, עסקאות בעלי שליטה, עבירות מירמה והפרת אמונים ועבירות הלבנת הון.
בשנת 2009 בוצע ארגון פנימי ברשות, שבמסגרתו מוזגו מחלקת החקירות ומחלקת איסוף ומחקר מודיעין למחלקה מאוחדת - מחלקת חקירות ומודיעין - בראשותו של עו"ד ניר בר-און.
כמו כן, הוקמה ברשות מערכת Business intelligence חדשה, שהתחילה לפעול ב-2009. פעולות אלה ואחרות היו קפיצת מדרגה בבקרה על הגופים המפוקחים על-ידי הרשות. גל החקירות והבדיקות שעורכת הרשות, לא איחר לבוא.
מאושיות החברה הכלכלית
על הרקע הזה, גיבש עו"ד גיל דחוח, ממשרד עורכי הדין דחוח, המתמחה בעבירות צווארון לבן, את "10 הדברות לנחקר ברשות ניירות ערך".
לדברי דחוח, "חקירה ברשות ניירות ערך היא חריגה בנוף החקירות הפליליות. בניגוד ל'עבריין מן השורה', רוב הנחקרים הם מאושיות החברה הכלכלית, שחייהם הנורמטיביים נקטעים לפתע עם זימונם לחקירה. אלמנט ההפתעה הוא גורם מכריע במצבים אלה, ולכן חשוב לדעת מראש את התשובות לשאלות המפתח, שמתעוררות עם הזימון לחקירה".
נראה לכם שאתם לא צריכים את העצות הללו? שזה רחוק מכם? כנראה שגם רועי ורמוס, המנכ"ל לשעבר של בית ההשקעות פסגות, חשב כך, עד שהוזמן לחקירה כחשוד מרכזי בעבירות של תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בחשבון הנוסטרו של פסגות.
בשנתיים האחרונות נחשפת מדי חודשים מספר חקירה נוספת שניהלה רשות ניירות ערך, ומצעד הנחקרים הפך למגוון ביותר.
"גלובס" מציג את מורה הנבוכים של משרד עורכי הדיו דחוח לנחקר ברשות ניירות ערך.
1. ודא אם אתה נחקר כעד או כחשוד
עו"ד גיל דחוח: "חקירה ברשות ניירות ערך, כמו כל חקירה, מתחלקת לשני סוגים - מסירת עדות וחקירה תחת אזהרה. מסירת עדות תהיה לרוב חקירה שקטה ונעימה יותר, כאשר החשוד הוא אדם אחר ומוסר העדות הוא רק מקור מידע לגביו.
"חקירה תחת אזהרה משמעה שאתה חשוד בעבירה, במקרה זה עבירה שקשורה לתחום ניירות הערך. בטופס הזימון לחקירה לא מפורטת מהות החקירה (אם תחת אזהרה אם לאו). אפשר להתקשר לחוקר המזמן ולנסות לברר, אך לא תמיד ישיבו לשאלה.
"חשוב לדעת שלעיתים מסירת עדות יכולה להפוך, במהלך החקירה, לחקירה תחת אזהרה. במקרה כזה תופסק החקירה, יוקראו בפניך החשדות המיוחסים לך, ותיודע על זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין, שקמות לך מרגע שאתה נחקר תחת אזהרה. לאחר מכן תתבקש לחתום שאתה מבין את האזהרה ואת זכויותיך.
"מומלץ להיות זהיר. אם אתה נשאל במהלך מסירת עדות שאלות שבמהות שלהן מרמזות שאתה חשוד בהתנהלות פסולה, וזאת בלי שהוזהרת, דע לך שתשובותיך עלולות להפליל אותך בעתיד. זאת, בלי שהבנת שאתה חשוד ובלי שהתאפשר לך לעשות שימוש בזכויות המוקנות לחשוד.
"טקטיקה זו אינה זרה לחוקרי הרשות. אם אתה חש שמתעמתים איתך כעד יתר על המידה, תוכל לבקש מהחוקר הבהרה אם אתה 'חשוד' או לא. דאג שבקשתך תירשם בגוף ההודעה".
2. רוץ לעורך דין לפני שאתה רץ לחדר החקירה
"בזימון שתקבל לפני החקירה ייכתב שאסור לך לספר על החקירה לאיש. הדבר לא חל על היוועצות עם עורך דין. אין מניעה להיוועץ בעורך דין לפני חקירה, ואף מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה לתחום ניירות ערך בפן הפלילי, כדי להתכונן לסיטואציה שבפניה אתה עומד.
"המלצה זו תקפה גם כאשר אתה מזומן למסירת עדות בלבד, שכן מסירת עדות יכולה בעתיד להתפתח לחקירה תחת אזהרה, ולחלופין לעדות בבית המשפט, וחשוב להיערך לכך מראש".
3. אל תיבהל
"ברשות ניירות ערך, הנוהל הרגיל בעת כניסה לחקירה, גם מסוג מתן עדות, הוא שהנחקר מתבקש להשאיר את כל חפציו האישיים בעמדת הכניסה, שם הם נמצאים תחת השגחה. בנוסף, לעיתים קרובות ילווה את הנחקר שומר מחברת שמירה בכל יציאה מחדר החקירות (לרבות לשירותים) ואף יימצא איתו בחדר החקירות כאשר החוקרים יוצאים מהחדר.
"אין סיבה להיבהל מהתנהלות זו, שמהווה שגרת עבודה ברשות. לשיטת הרשות, התנהלות זו אינה מהווה סימן לכך שאתה 'מעוכב' או 'עצור'. זאת, למרות ביקורות שהביעו בתי משפט בעניין זה".
4. דרוש עורך דין גם במהלך החקירה
"לאדם שנחקר כ'עד' לא קיימת זכות להיוועץ בעורך דין. לאדם שנחקר כ'חשוד' קיימת זכות היוועצות בעורך דין, והחוקרים מחויבים ליידע אותך על זכותך ולאפשר לך לעשות שימוש בה.
"לעיתים ייתכנו מצבים שהחוקרים יגידו לך שניסו להשיג את עורך דינך ולא הצליחו. קיימת לך הזכות להמתין עד שייצרו קשר עם עורך הדין, ואף להתעקש על היוועצות עם עורך דין בטרם תשיב לשאלות.
"כיוון שמפגש עם עורך דין מקל על תחושת חוסר האונים של הנחקר ויכול לפגוע ב'יעילות החקירה', ככל שזו מכוונת להשגת הודאת הנחקר, החוקרים לא יזדרזו לקיימו, בהתקיים ברירה אחרת.
"עדויות חוקרים מרשות ניירות ערך בבתי המשפט הראו שהם לא תמיד יאפשרו מפגש, כאשר הבקשה למפגש אינה נחרצת דיה. לכן, הקפד להיות ברור ונחרץ בבקשתך. חשוב להקפיד ולדרוש גם שכל בקשותיך להיוועץ עם עורך דין וכל התשובות שמסרו לך החוקרים יתועדו בהודעה הכתובה".
5. היערך מראש לחקירה ממושכת
"חקירה ברשות ניירות ערך, בין אם לצורך מסירת עדות ובין אם חקירה תחת אזהרה, תהא פעמים רבות חשבונאית במהותה, ותעומת בה עם מסמכים וניירות עבודה רבים. בשל מורכבותה והיקפה, יכולה החקירה להימשך שעות ארוכות, וכדאי להיערך לכך מראש.
"החקירה דורשת יכולות ריכוז וזיכרון גבוהות, תחת תנאי לחץ. במהלך החקירה ניתנות הפסקות לאוכל ולהתרעננות, אך אתה רשאי גם לבקש הפסקות כשאתה מרגיש בכך צורך".
6. אתה נחקר משמע אתה עצור
"כשאתה נחקר כחשוד, ככלל אתה עצור או מעוכב. חוקרי רשות ניירות ערך נמנעים זה שנים מלהגדיר נחקר כ'עצור' או כ'מעוכב'. זאת, בין השאר, כיוון שסטטוס זה מחייב מתן זכויות נוספות לנחקר. בתי המשפט פסקו כי כיוון שהחקירה היא הגבלת חירות, הרי שאדם שנחקר הוא מעוכב או עצור (אם חלף פרק הזמן המוגדר לעיכוב)".
7. סייג לחוכמה שתיקה - לא תמיד!
"סוגיית השתיקה בחקירה היא מורכבת ותלויה בנסיבות הפרטניות של כל מקרה. חשוב לזכור שהשתיקה יכולה גם לשמש נגדך. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני שמחליטים לממש את זכות השתיקה בחקירה".
8. אל תחתום על הודעה "על אוטומט"
"בסיום החקירה תתבקש לחתום על נוסח ההודעה שהוקלדה. חשוב מאוד לקרוא היטב את ההודעה ולהתעקש על תיקונים מקום שבו אתה חושב שדבריך הושמטו או לא הובנו כהלכה.
"אם החוקרים טוענים כי הדברים הרשומים הם שנאמרו על-ידך, בקש שירשמו שאתה ביקשת לתקן את הכתוב, ולטענתך אמרת דברים אחרים, ואם הם רוצים, שירשמו את הסתייגויותיהם. חשוב להבין שההודעה הכתובה היא ראיה כבדת-משקל בהליך הפלילי, לכן צריך להקפיד שתנוסח באופן שתואם ביותר את גירסתך.
"כיוון שהחקירות ברשות ניירות ערך אורכות לעיתים זמן רב ותוכנן מורכב, מומלץ לבקש לאחר כל עמוד או שניים שהעמודים יודפסו ושתוכל לקרוא את הכתוב בהם ולחתום. בהיעדר בקשה מפורשת, תימסר לך ההודעה לקריאה לעיתים אחרי שעות ארוכות. אחרי כל אותן שעות תחת חקירה, תתקשה מאוד לשחזר את הדברים שאמרת, ואף מידת הריכוז שלך תהיה נמוכה.
"חשוב מאוד להקפיד לקרוא את ההודעה בעיון ולתקן את כל הדרוש תיקון או הבהרה, גם במקרים שבהם החוקרים 'נושפים בעורפך'. החקירות ברשות אינן מוקלטות (על אף ביקורות חוזרות מבתי המשפט). לכן, ההודעה הכתובה היא ראיה 'פיזית' יחידה לנעשה בחדר החקירות. אם לא תדאג לתיעוד מלא של הדברים כהווייתם בזמן אמת, תתקשה להוכיחם בבית המשפט במקרה הצורך, מול גירסת החוקרים - אנשי החוק".
9. אם אתה לא זוכר, אל תתחייב
"חקירות ברשות ניירות ערך הן לעיתים קרובות חקירות סבוכות המכילות מידע רב ומסמכים רבים, לרבות על אירועים שקרו מספר שנים לפני החקירה. כאשר אתה נשאל בנושא שאינך זוכר, מותר לך לומר שאינך זוכר, או שאתה משיב למיטב זיכרונך ולבקש להיעזר במסמכים.
"לא תמיד יאפשרו לך לעיין מיד במסמכים, אבל ההסתייגות תאפשר לך לא להתחייב על גירסה שאינך בטוח בה, ובהמשך, כשימסרו לעיונך המסמכים, תוכל להבהיר כי זיכרונך רוענן על-ידם.
"במקרים שבהם נמסרים לעיונך מסמכים שאינם מעוררים את זיכרונך, יש לך אפשרות לציין שאתה משיב 'מתוך המסמכים' ולא מתוך הזיכרון".
10. בחקירה אין דבר שהוא "off the record"
"חשוב להבין ולזכור שאין כזה דבר 'off the record' בהליך חקירה. שיטת ה'שיחה הלא מוקלדת' היא שיטת חקירה שנועדה לגרום לנחקר להרגיש יותר פתוח ולא מאוים. לאחר השיחות האלה החוקרים עורכים מזכר של השיחה שעליו הם חותמים בלי לאפשר לך לקרוא ולחתום עליו. לכן תמיד צא מתוך הנחה שכל מה שאתה אומר, בין אם נרשם מולך ובין אם לא, יכול לשמש נגדך.
"אם מוטחים בך, במהלך החקירה, עלבונות, האשמות, איומים וכדומה, שאתה רואה שאינם מוקלדים, זכותך לדרוש מהחוקר לתעד את כל הדברים שנאמרים לך, שכן מחובת של החוקרים לתעד את כל הליך החקירה, כולל את דבריהם עצמם".
מחלקה פעילה
כמה נתונים סטטיסטיים שמבהירים עד כמה פעילה מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך: בשנת 2010 העבירה הרשות 25 תיקים פליליים, שהחקירה בהם הושלמה, לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). בסוף השנה נותרו במחלקת החקירות עוד 11 תיקים שהחקירה בהם טרם הסתיימה.
בעקבות חקירות שניהלה הרשות הגישה הפרקליטות בשנת 2010 כ-13 כתבי אישום, בהם כתב אישום נגד יהושע צולר, לשעבר יו"ר דש-איפקס, בגין עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך וקבלת דבר במירמה; כתב אישום נגד ירון גואטה, אלון שרון, יניב טובים וניר שרון, שהואשמו בביצוע תוכנית גניבה מתוחכמת במטרה לעשות רווחים קלים על חשבון יובנק; כתב אישום נגד איש העסקים אמנון ברזילי בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועוד.
בסוף שנת 2010 היו תלויים בבתי משפט השלום 31 תיקים פליליים שנחקרו ברשות (מתוכם 20 תיקים שהוגשו בשנים קודמות), שני ערעורים שממתינים להכרעת בית המשפט המחוזי וערעור אחד בבית המשפט העליון.