לא רק מחיר הקוטג' מרקיע שחקים במדף מוצרי החלב. גם אם תרצו להתענג על מעדן יופלה, למשל, תשלמו היום כמעט פי שניים מכפי ששילמתם ב-2008. במשך 3.5 שנים - מחודש ינואר 2008 עד היום - עלו מחיריהם של רבים ממוצרי החלב, ובחלק מהם בשיעור משמעותי. סקירה שביצע אתר פרייסל (www.pricesal.co.il) עבור "גלובס", שכללה 11 מוצרי חלב פופולריים, מגלה כי עליית המחירים הממוצעת עמדה על 22%.
כך מצא האתר, המתמחה בהשוואת מחירים בין רשתות המזון והפארם, כי מחירו של המילקי, שהוצא מפיקוח ב-2007, נסק בתקופה זו בשיעור של 35%, מ-2.30 שקלים ל-3.10 שקלים; והגבינה הצהובה "גוש חלב" במארז (גבינה פרוסה) התייקרה ב-33% (מ-11.30 שקל ל-15 שקל). מחיר חמאה קפץ ב-28%, בדומה למחירו של תחליף ממרח מזולה, וגם השוקו התייקר - עד 2 ליטרים של יטבתה עלה ב-15%. שמנת תנובה התייקרה ב-7%.
המחירים עולים, ומה עם השכר?
חשוב להתייחס למחירי המוצרים ביחס לשכר הממוצע במשק, וזה נע בקצב אחר לגמרי: ב-3.5 השנים האחרונות עלה השכר הממוצע ב-9% בלבד. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ליוני 2011 עומד השכר הממוצע על 8,996 שקל ברוטו. ביולי 2008 עמד השכר הממוצע על 8,237 שקל.
הסערה בכוס החלב פרצה בעקבות תחקירי "גלובס" שחשפו עליית מחירים בלתי מוצדקת ופערים גדולים בין המחירים שמשלמים הישראלים למחירים שמשלמים בחו"ל על מוצרים דומים. המחירים מקוממים במיוחד לאור פרקי הזמן הקצרים שבהם עלו.
בדיקה נוספת שביצע אתר פרייסל עבור "גלובס" בחנה את תנודת המחירים בחצי השנה האחרונה, בתקופה שבין ינואר 2011 ליוני 2011. מהבדיקה עולה כי מבין 13 מוצרי חלב שונים שמחיריהם נבדקו, רק במוצר אחד לא היה שינוי כלל במחיר (מעדן דניאלה), ואילו ביתר המוצרים נמצא שינוי המגיע ל-23% במחיר החמאה (מ-5.90 שקלים ל-7.30 שקלים בממוצע לאריזת 200 גרם).
הפיקוח טוב לצרכן?
בין המוצרים שברשימה ניתן למצוא גם מוצרים הנמצאים בפיקוח ממשלתי ומחירם נקבע על-ידי משרד החקלאות. שמנת חמוצה 15%, שמחירה עלה לאורך התקופה ב-7%, וחמאה רגילה, שמחירה במשך 3.5 שנים כאמור עלה ב-23%.
מחירי המוצרים הללו מתעדכנים בהתאם לעליית מחיר חומרי הגלם. העלייה האחרונה עודכנה במאי בשיעור של 6.5% לאחר התייקרות שיזמו יצרניות החלב המרכזיות. את עדכון המחירים נימקו אז במשרד החקלאות כפועל יוצא של ההתייקרות הדרמטית במוצרי השומן והחמאה בעולם.
נזכיר כי באוקטובר 2010 הוכרז על מחסור בחמאה, דבר שגרר עליית מחירים התואמת את הביקוש להיצע הדל (שנבע לפי ההסברים ממחיר החמאה בעולם, מה שהפחית את כמות החמאה המיובאת).
מוצרים שהוצאו מפיקוח, ובכללם גבינות קשות, מעדני דני וכמובן קוטג', עלו בעשרות אחוזים מאז הוצאו מפיקוח בין השנים 2006-2007. שיעורי העלייה של המוצרים הנמצאים בפיקוח מתונים בהרבה.
נשאלת השאלה: האם החזרת המוצרים לפיקוח היא הפתרון הנכון מבחינת הצרכן? פתרונות אחרים שמטרתם למתן את כאוס המחירים בענף המזון ומוצרי החלב בפרט כוללים את הגברת התחרות מבחוץ באמצעות פתיחת שערי היבוא והקלות על כניסת מוצרים מחו"ל או הסרת המכסים על ייצור החלב והגברת התחרות מבפנים, תוך עידוד היצרניות הקטנות להגדיל את נתחן. כך או כך, הצרכן, שאולי הבין כעת את כוחו, צריך להמשיך להצביע ברגליים ולערוך קנייה מושכלת.
משטראוס נמסר בתגובה כי "העלאות המחיר של החברה היו נמוכות משמעותית, בהתאם לעליית מחירי חומרי הגלם. המחירים שהועברו על-ידי 'גלובס' אינם המחירים ששטראוס קבעה אלא מחירי הקמעונאים כפי שהם קבעו לצרכן. לפי המחירים שהעבירה שטראוס, שיעורי העלייה נמוכים יותר: מילקי - עלייה של 4.8%, מארז רביעייה של 'גמדים' - 5.5%, ואקטימל שמינייה - עלייה של 4.1%.
מיוניליוור נמסר בתגובה: "המגמות העולמיות של עלייה בחומרי הגלם בתקופה האחרונה מייקרות כמובן את עלויות הייצור של חברתנו. ככלל, חברתנו מעדיפה לספוג חלק מהעלויות ככל שניתן מאשר לגלגלן לצרכניה. עם זאת, בשל העלייה החדה במחירי חומרי הגלם ובכללם שמנים, נאלצנו לעלות את מחירם של ממרחי מזולה. ראוי לציין כי עלייה זו מחפה באופן חלקי בלבד על השפעת עליית מחירי חומרי הגלם על עלויות היצור של חברתנו".
מתנובה נמסר בתגובה: "הנתונים שאתם מציגים אינם מדויקים, וחלק מהמוצרים הם מוצרים בפיקוח. בנוסף, בחרתם להציג שיעורי עלייה של מוצרים עתירי שומן שמחירם עלה בעקבות המחסור בשומן בעולם".
