השאלה המעניינת עכשיו את הציבור בפרשת הרב דב ליאור היא: נו? מה יהיה הלאה? אם תשאלו אנשים, הרוב בדעה שלא יהיה כלום.
עוד קצת רעש, אולי מלווה בכמה צלצולים, ומישהו ידאג לכך שהעסק יימוג. ניסיון העבר הוא זה שמכתיב את הספקנות הזאת. אם כך יקרה, חבל. מאז ימי קריית-ארבע, עבריינות החוק רק הולכת ומתעצמת במגזר הדתי-חרדי-ימני בכלל, ובשטחים בפרט.
הסיבה המסורתית: הימנעות מאכיפת החוק מחשש לעימותים שיש להם השפעה פוליטית רבה. למעשה, במשך עשרות שנים הוקרב החוק, על-ידי כל הממשלות מאז ימי חברון, לטובת הישרדות פוליטית. אני מדגיש: כל הממשלות.
המחשבה על מהלך מעצר וחקירה של רב עורר תמיד חלחלה אצל המדינאים ואוכפי החוק, ולא רק אצלם. גם חילונים מסורתיים חושבים שצריך להעמיד רב - אם לא מעל לחוק, אז לפחות מעל למעצר וחקירה. ראינו את זה גם בפרשת הרב בני אלון שנחשד בעבירות מיניות (אגב - מה קורה עם זה?). לא "חכם" לעצור רבנים, אומרים "חכמים" שונים.
ליאור בעד חקירת רבנים
התזה הזאת ספגה מכה מכיוון לחלוטין בלתי צפוי: "אם היו מזמינים אותי לחקירה בעילה שהייתי לוקח כספי ציבור, ודאי שהייתי בא". את זה אמר לא אחר מאשר חתן השמחה, הרב ליאור עצמו.
אני חושב שלא מספיק תשומת-לב ניתנה לאמירה זו. המשמעות שלה היא שאין כל בעיה, מבחינת ליאור, לחקור רב. מדבריו עולה כי אין בכך "פגיעה בכבוד עם ישראל" (הרב שאר-ישוב כהן), גם לא "השפלה של ציבור שלם" (ח"כ מיכאל בן-ארי). זה דבר לגיטימי לחלוטין - אומר הרב ליאור.
...אבל רק בענייני כספים
הבעיה מגיעה בהמשך דבריו של ליאור. לאחר שאמר כי לחקירה על גניבת כסף היה בא, הוא אומר: "הבעתי דעה בנושא מסוים, ואני לא רואה בזה עבירה".
יש כל-כך הרבה מופרכות במשפט האחד הזה, שזה מעמיד בסימן שאלה את החוכמה הרבה שמייחסים לליאור.
הבעת דעה "בנושא מסוים" אינה עבירה? גם לא הבעת דעה המכחישה את השואה? גם לא הבעת דעה שראוי להעביר את ראש הממשלה לעולם טוב יותר? ומעבר לכך, זה שאתה, אדוני הרב, אומר שלא עברת עבירה - זה פוטר אותך מלבוא לחקירה?
הרי החקירה נועדה בדיוק לצורך זה, כדי לבדוק אם הייתה עבירה. אבל הרב, למעשה, דורש לעצמו את הזכות להיות המחליט אם יש מקום לחקירה נגדו. זה עלבון לאינטליגנציה - של הרב, לא שלנו.
האם הפרקליטות מסוגלת?
הפרקליטות עומדת במתקפה רבתי שנועדה להרחיב את הכרסום שנוצר במשך השנים בשלטון החוק. המטרה עכשיו היא העמדת רבנים החשודים במעשים לא חוקיים במקומם, כלומר המקום בו קיימת דמוקרטיה שוויונית.
על הפרקליטות לא להיבהל ולהמשיך לעשות את המוטל עליה על-פי החוק. האם היא, והממונים עליה, מסוגלים לעשות זאת?.