גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משחקי שליטה

מי רכשה את מי - פאנדטק את S1 או ההיפך, ולמה זה חשוב כמה תרוויח כלל תעשיות בעסקה

פאנדטק (FNDT), המספקת פתרונות סליקה ועיבוד תשלומים אוטומטיים לגופים פיננסיים, ונסחרת בוול-סטריט ובבורסה המקומית, דיווחה באמצע השבוע על מיזוג עם חברת S1 האמריקנית (SONE) הפועלת באותו התחום. המיזוג יהיה בדרך של החלפת מניות - בעלי מניות פאנדטק יקבלו מניות של S1, כך שפאנדטק בסוף התהליך תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של S1. אבל, כנראה שלשם פאנדטק יש ערך, ולכן S1 שהיא למעשה החברה הקולטת (משפטית), הגוף החדש, תשנה את שמה לפאנדטק.

למה עושים את זה ככה ולא ישר מגדירים את פאנדטק (המקורית) כרוכשת? מהרבה שיקולים, חלקם נעלמים - זה יכול להיות ענייני מס, אגו, עניינים משפטיים וגם חשבונאיים.

על פי העסקה, צפויים לקבל בעלי מניות פאנדטק מניות של S1 לפי יחס של 2.71 מניות לכל 1 מניה של פאנדטק. ברגע ההכרזה מניית S1 נסחרה ב-7.54 דולר, ומכאן נגזר ערך של כ-20.5 דולר למניית פאנדטק, אבל מדובר בערכים לרגע. מיזוג גורם ברוב הגדול של המקרים למניות החברה הקולטת לרדת, וזה אכן מה שהיה, ובמקביל לעלייה במחיר המניה של החברה הנקלטת, וגם זה היה כאן, אם מתייחסים למועד פרסום ההערכות המוקדמות לגבי העסקה (לפני כשבועיים).

עם השלמת המיזוג צפוי הגוף החדש להגיע לשווי של כ-700 מיליון דולר, כאשר בעלי המניות ב-S1 יחזיקו ב-55% ממניות הגוף הממוזג ובעלי המניות בפאנדטק יחזיקו ביתרת ה-45%.

לכאורה, יש כאן רוכשת ברורה - S1, ויש כאן נרכשת ברורה - פאנדטק, ולראייה - S1 יותר גדולה ובעלי מניותיה מקבלים יותר מניות. אבל, האם זה המבחן היחיד ועל פיו ניתן לקבוע ש-S1 היא זו שבאמת רכשה את פאנדטק? מסתבר שלא בהכרח. נניח (וזו כמובן לא המציאות) שבפאנדטק מחזיק א' בשיעור של 100% וב-S1 בעל המניות הגדול ביותר מחזיק 2%; במצב עניינים זה, בעל המניות הדומיננטי אחרי המיזוג הוא עדיין אותו א'. אמנם כבר אין לו שליטה משפטית (הנובעת מהחזקת מעל 50% מהמניות) שכן שיעור ההחזקה שלו יורד מ-100% ל-45%, אבל מאחר שאף גורם לא מתקרב לשיעור ההחזקה שבידיו, סביר להניח שהוא שולט באופן אפקטיבי בחברה הממוזגת. ומכאן, שכדי לדעת מי רכש את מי, צריך לראות את העסקה ביום שאחרי -השולטים ביום שאחרי, הם הרוכשים.

ולמה זה בכלל חשוב מי רכשה את מי? בין היתר בגלל ההצגה החשבונאית והיכולת להכיר ברווחים מהמימוש. עכשיו אנחנו מגיעים למספרים האמיתיים: כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי מחזיקה ב-58% מפאנדטק; אחרי העסקה יהיו בידיה 24% מהחברה הממוזגת; היא תהיה בעלת המניות הדומיננטית בחברה הממוזגת, אך לטענתה לא תשלוט בה. "לדעת הנהלת החברה", נמסר בהודעת כלל תעשיות ביחס לעסקת המיזוג, "החברה (כת"ש) לא תשלוט בחברה הממוזגת עם השלמת העסקה, וזאת בין היתר לאור שיעור ההחזקה בחברה הממוזגת (כ-24%) ומבנה הדירקטוריון הצפוי שלה".

משמעות השליטה - חשבונאית ובכלל

בעניין זה מפרטת כת"ש באותה הודעה, כי "ההרכב הראשוני של דירקטוריון החברה הממוזגת ימנה שמונה חברים, כאשר ארבעה דירקטורים ייבחרו על ידי פאנדטק וארבעה על ידי S1... במועד השלמת המיזוג, מנכ"ל פאנדטק יכהן כיו"ר הדירקטוריון הפעיל של החברה הממוזגת, ומנכ"ל S1 יכהן כדירקטור וכמנכ"ל החברה הממוזגת. מר אבי פישר, דירקטור ומנכ"ל משותף בחברה, יכהן כמשנה ליו"ר הדירקטוריון, וסמנכ"ל הכספים של פאנדטק ימשיך לכהן בתפקיד זה בחברה הממוזגת". הרכב הדירקטוריון ומינוי הבכירים בחברה מעידים על דומיננטיות גדולה של כלל תעשיות, אולי אפילו על שליטה אפקטיבית, אבל זה ממש לא ברור.

לעניין קיומה של שליטה יש משמעות גדולה גם ביום העסקה וגם לאחריה. לאחריה מדובר בטיפול חשבונאי שונה לחלוטין, שכן שליטה גוררת איחוד של דוחות פאנדטק (כפי שנעשה היום), כלומר חיבור של כל אחד מהסעיפים במאזן ובדוח רווח-והפסד לצד סעיפי התאמות, בעוד ש"השפעה מהותית" (הנחותה ביחס לשליטה) מטופלת חשבונאית דרך סעיף גג אחד במאזן - השקעה באקוויטי/חברות מוחזקות, וסעיף גג אחד בדוח רווח והפסד - רווחי אקוויטי/מוחזקות.

ההבדל ביום העסקה מתייחס לרווח ממנה. אבל האם יש כאן בכלל רווח? הרי מה קרה כאן בסך הכל - החלפת מניות במניות. כלל תעשיות תקבל מניות של החברה הממוזגת במקום מניות של פאנדטק. החלפה של ממש. ואם כך, למה יש כאן רווח? ובכן, רווח כלכלי קיים בכל נקודת זמן - בהתאם לערך מנייתה של המוחזקת פאנדטק בשוק ביחס לערך בספרים. אבל בחשבונאות אימצו באופן מוחלט את ההכרה ברווח כאשר יש מימוש בפועל בתמורה למזומנים, ובמקרים מסוימים גם כאשר המימוש הוא סוג של החלפת נכסים.

מאיחוד דוחות לשווי מאזני

כך גם במקרה הזה, כשעל פי התקינה הבינלאומית כאשר זזים מאיחוד לאקוויטי, יש להכיר ברווחים על ההשקעה בהתאם לערכה ההוגן. על פי הודעת כלל: "...יופסק איחוד דוחותיה הכספיים של פאנדטק לאחר השלמת העסקה, וההשקעה בחברה הממוזגת תוכר במועד השלמת המיזוג על בסיס שוויה ההוגן, ותוצג החל ממועד זה בהתאם לשיטת השווי המאזני. לפיכך, הפער בין שוויה ההוגן של השקעת החברה בחברה הממוזגת לבין הערך בספרים של

ההשקעה במניות פאנדטק ערב העסקה, בניכוי יתרת קרן הפרשי-תרגום ערב העסקה, ייזקף כרווח לדוח רווח-והפסד".

בהתבסס על השער הנוכחי של מניית S1, מניית פאנדטק, יתרת ההשקעה של החברה בפאנדטק ביום 31 במארס 2011 ושער הדולר הנוכחי, הרווח הצפוי יסתכם ב-260 מיליון שקל. הרווח עשוי כמובן להשתנות, וגם הגישה - "בכוונת החברה לפנות לרשות ני"ע בבקשה לאשר את דרך הטיפול החשבונאית האמורה לעיל", נמסר מכלל תעשיות. "אם למרות האמור תמשיך החברה, לאחר מועד ההשלמה, לאחד את דוחותיה הכספיים של החברה הממוזגת, היא צפויה לרשום גידול בהון המיוחס לבעלי המניות שלה, שיתבסס על ההון העצמי של החברה הממוזגת במועד השלמת המיזוג".

הון עצמי זה לא שווי הוגן, הוא הרבה יותר צנוע, ובהתאמה הגידול בהון הצפוי יהיה נמוך יותר משמעותית. זו הסיבה שכלל מעדיפה לא לשלוט בפאנדטק. השאלה היא האם זה אכן כך, והאם רשות ני"ע תשתכנע.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות וניתוח דוחות כספיים. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו

עוד כתבות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

UMI מגיעה לבורסה: צמד המנכ"לים שירוויח מיליונים

המספרים בהנפקת יבואנית הרכב נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שבו נקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת על ידי תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

הדרמה בבורסה נרגעה, ובשוק מסבירים: "לא מאמינים לסרט של נתניהו"

הבורסה המקומית נפתחה הבוקר בירידות שערים חדות בצל נאומו של רה"מ בנימין נתניהו לצד העמקת התמרון הקרקעי בעזה; עם זאת, לאחר מספר שעות כל הירידות נמחקו ● "לא רואים קריסה במדדים או זינוק בדולר מול השקל" ● ראש הממשלה צפוי לקיים הערב מסיבת עיתונאים כלכלית

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

השותפות בלוויתן הבטיחו את הקמת צינור יצוא הגז למצרים

לאחר שחתמו על הסכם אספקה בשווי 35 מיליארד דולר מול מצרים, השותפות במאגר לוויתן התחייבו לקחת לפחות שליש מהקיבולת של צינור יצוא הגז ● השותפות אף הסכימו לקחת את הקיבולת המלאה של הצינור - ובכך הבטיחו את הקמתו ● עדיין לא התקבל אישור סופי ליצוא, ושר האנרגיה מאיים למנוע יצוא אם מחירי הגז לחברת החשמל יעלו

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו קרא להסתגל לאוטרקיה. מה זה אומר?

אחרי שבמשך מאות שנים הכלכלה העולמית נפתחה למסחר בינלאומי, רה"מ נתניהו אמר שישראל תצטרך לשנות מגמה ● מה משמעות המונח "אוטרקיה", כיצד מתייחס אליה המחקר הכלכלי, ואיפה זה נוסה בעולם? ● המשרוקית של גלובס

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

בתזמון מושלם: החברה הביטחונית שגייסה אתמול 400 מיליון דולר

חברת המצלמות לרחפנים ולמל"טים נקסט ויז'ן הודיעה על הגיוס המשמעותי בצל דבריו של ראש הממשלה נתניהו על מעמדה של ישראל בעולם ועל כך ש"תעשיות הנשק שלנו עשויות להיחסם" ● המניה טסה ב-272% בשנה האחרונה

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

הניסיון להוריד את המחיר, והנסיגה: מדוע בוטלה עסקת הענק של קרן אלומה ובזק?

קרן אלומה ובזק הודיעו על ביטול העסקה המתוכננת לרכישת חברת הכבלים התת־ימיים של הקרן, אקסלרה, תמורת 160 מיליון דולר ● בבזק ניסו להוריד את מחיר הרכישה, מה שגרם להתפוצצות המגעים ● כעת נראה כי באלומה מחפשים רוכש חדש

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

שר ההגנה הפיליפיני, ג'יבו טאודורו / צילום: ap, Anupam Nath

הלקוחה הביטחונית הבולטת במזרח הרחוק מפסיקה לרכוש מערכות מישראל

שר ההגנה הפיליפיני הודיע אתמול כי מדינתו לא מתכוונת לרכוש אמל"ח נוסף מישראל, בשל המלחמה ברצועת עזה ● הפיליפינים מהווים יעד יצוא משמעותי של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובין השנים 2023-2019 היוו את יעד היצוא השני בהיקפו מתוך כל העסקאות, אחרי הודו ולפני ארה"ב

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון-סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט, בכנס TECH IL של גלובס / צילום: ניב קנטור

צ'ק פוינט רוכשת חברת אבטחת סייבר ל-AI בעסקה המוערכת ב-300 מיליון דולר

רכישה שניה לנדב צפריר כמנכ"ל צ'ק פוינט ● החברה הנרכשת, Lakera.AI נחשבת לפי צ'ק פוינט לאחת המובילות בעולם לאבטחת יישומי agentic AI, ומעסיקה כ-70 עובדים, ל-11 מהם תואר דוקטור ● מטה החברה בשוויץ ישמש את צ'ק פוינט כמרכז המחקר והפיתוח הגלובלי שלה בתחום אבטחת AI, ויפעל לצד מרכז הפיתוח בתל אביב

קארן שווק - מייסדת ומנכלית לוסיד פמילי אופיס / צילום: יריב פיין

מנהלת ההשקעות שבטוחה: זה התיק שתישנו איתו בשקט

קארן שווק, מייסדת ומנהלת השקעות ראשית בלוסיד השקעות, חברת פמילי אופיס המנהלת כ־1.5 מיליארד שקל, מעריכה כי העליות בשוקי המניות יימשכו, גם אחרי רצף של שיאים ● מה מדאיג אותה בשוק הישראלי, ואיזה פתרון היא מציעה לריכוזיות הגבוהה במדד S&P 500

ליאורה עופר, הראל ויזל וישי דוידי. חברי פורום העסקים / צילום: ענבל מרמרי, דימה טליאנסקי, איל יצהר

"צועדים אל תהום מדיני וכלכלי": פורום העסקים מגיב לנאום ספרטה של נתניהו

לדברי פורום העסקים, "מדיניות הממשלה בראשות בנימין נתניהו מובילה את מדינת ישראל לשפל כלכלי ומדיני מסוכן וחסר תקדים. כאן זה לא ספרטה. החזון כפי שהוצג יקשה עלינו לשרוד בעולם גלובלי מתפתח" ● יו"ר ההסתדרות אמר כי "רוצה לראות את ההנהגה שלנו יודעת לאן היא לוקחת את מדינת ישראל" ● ממטה ההייטק נמסר "הבידוד הוא תוצאה של מדיניות כושלת ויכול להישבר על ידי מדיניות שונה"

אילוסטרציה: Shutterstock

עונשי מאסר ממושכים לאחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים

עונשי מאסר ממושכים נגזרו על שני אחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים מספסור כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה בעולם ● במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את התחכום, השיטתיות, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל, באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

תקיפת מתחמי מחבלים בעזה / צילום: ap, Yousef Al Zanoun

לצד התמרון: הדרכים של צה"ל להימנע מפגיעה בחיי החטופים

היום השני לכיבוש העיר עזה יוצא לדרך: אמ"ן נערך לסייע באתגר שממתין ללוחמים ● המבצע יימשך חודשים - אלא אם תהיה פריצת דרך: הלו"ז המסתמן ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ● "עלול לגרום לנזק למדינת ישראל": 260 עובדי שב"כ לשעבר נגד מינוי דוד זיני ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

"סוף סוף הוא מודה": איך הגיבו בטורקיה לנאום "ספרטה" של נתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך סיקרו בעולם את נאום "ספרטה" של נתניהו, המתיחות ביחסים בין ישראל למצרים מתגברת, ואיך משפיעה התקיפה בקטאר על המלחמה בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את הניו יורק טיימס בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה צורך בה ומה היו המלצותיה? ● פרויקט מיוחד