זהו, נגמרה ההפסקה, אפשר לחזור לראות כדורגל של ממש, עם כל הכבוד למונדיאל הנשים והנערים. הקופה אמריקה, אחד המפעלים המרתקים והאיכותיים שיש, יצא לדרך בסוף השבוע. נכון, בדרום אמריקה הוא משמש גם כטורניר הכנה וניסויים לקראת המונדיאל הבא ואפילו סרג'יו בטיסטה, מאמן נבחרת ארגנטינה, הודה כי "המשימה האמיתית היא לבנות קבוצה ל-2014". מצד שני, הניסויים גורמים להפתעות מרעישות, השחקנים הצעירים מתבררים לעיתים ככוכבי העתיד של העולם, והחישול הקבוצתי מעניק נופך של מלחמה עד הסוף בין נבחרות יריבות עם הרבה מסורת.
אז הנה כמה מהסיבות שבגללן אסור לפספס את הקופה של 2011:
1. הטורניר. הקופה אמריקה נערך מאז 1916, והוא הטורניר הבינלאומי הוותיק ביותר: השנה נערכת המהדורה ה-43 שלו (!). במשך ההיסטוריה הפורמט השתנה אינספור פעמים, וגם המרחק בין טורניר לטורניר. רק לאחרונה הסתיים סבב שבו אירחו כל עשר המדינות החברות ב-CONEMBOL (ארגון הכדורגל של דרום אמריקה) את הקופה.
הכאוס הארגוני הוא רק חלק מהבידור שמספק המפעל. גם משחקים בלתי נשכחים, כמו ה-2-3 של ארגנטינה מול ברזיל ב-1991. משחק שבו זרח גבריאל בטיסטוטה וארגנטינה עטוית הכלימה שלו, אחרי ששיחקה כדורגל נוראי במונדיאל בשנה שלפני. או שלושת הפנדלים שהחמיץ מרטין פאלרמו בהפסד של ארגנטינה לקולומביה ב-1999. או ה-0-1 של הונדורס הקטנטנה, אורחת בהתראה קצרה במפעל, מול ברזיל השגיבה ברבע הגמר ב-2001. או משחק הגמר המטורף ב-1987, בו נראו הקצבים של אורוגוואי מול צ'יליאנים מוטרפים וחסרי מעצורים כילדים קטנים ועדינים, אבל בכל זאת ניצחו.
2. המארחת. ארגנטינה עוברת תקופה קשה. המשבר הכלכלי הקשה הותיר את אותותיו על החברה המקומית. בכדורגל, הוא גרם לריבר פלייט הגדולה לרדת ליגה לראשונה בתולדותיה. בלגראנו, שניצחה את ריבר, עלתה כנציגת העיר קורדובה לליגה הבכירה. בכלל, הפרובינציה מתחילה להתעורר במדינה, מטרה מוצהרת של השלטון. לכן גם ייערך המונדיאל בכל ערי השדה הממורמרות עד היום, ורק משחק הגמר ב-24 ביולי ייערך באצטדיון המונומנטאל בבואנוס איירס. בין לה פלטה, פרבר של עיר הבירה, וחוחוי הצפונית, יתפרשו משחקי הטורניר על-פני כ-1,700 קילומטר. גם בערים כמו סאלטה, בגובה 1,215 מטר, סן חואן, מנדוזה, וסנטה פה ייערכו משחקים, בלב הפאמפאס, ארץ היין והצפון הנידח.
עבור ארגנטינה הניצחון הוא חובה. גם כדי לחזור ולהיות האלופה הבלתי מעורערת של הטורניר עם 15 זכיות, גם כדי להעלים את הבושה של המונדיאל בדרום אפריקה ולהשכיח את תקופתו של מראדונה כמאמן הנבחרת. בטיסטה הבטיח תפירה הדוקה יותר של הנבחרת למידותיו של ליונל מסי, והתקפה קטלנית. בינתיים במשחק הפתיחה זה הספיק רק לתיקו דחוק שהושג בדקות הסיום מול בוליביה, הנבחרת עם הדירוג הנמוך בטורניר. אבל אחרי ה-6-1 שחטפה ארגנטינה של מראדונה מאותה בוליביה במוקדמות המונדיאל האחרון, אולי גם זה הישג.
ג'ונתן ווילסון מסביר ב"גרדיאן" כי "ארגנטינה חייבת לזכות כדי להבטיח שיריבתה הגדולה ברזיל לא תזכה". ברזיל הרי זכתה בארבעה מחמשת הטורנירים האחרונים, ולמרות שלרשותה רק שמונה זכיות בסך הכל, השליטה שלה כרגע ביבשת בלתי מעורערת. ברזיל אמנם לא זכתה מעולם על אדמת ארגנטינה בטורניר, אבל ארגנטינה לא זכתה בו מאז 1993, על-אף אדמה. הלחץ הוא עצום.
3. הכלכלה. דרום אמריקה יצאה בשלום יחסי מהמשבר האחרון, ונמצאת בעמדה מצוינת לפרוץ קדימה. קווי סחר נפתחים חדשות לבקרים, והכלכלה הברזילאית הפכה לשחקן מרכזי בשווקים הבינלאומיים. הפיכת מוקדמות המונדיאל לטורניר ליגה שיפרה את הרמה, הנבחרות זינקו בדירוג העולמי והפכו לאורחות מבוקשות למשחקי ידידות באירופה, מה שהעשיר את ההתאחדויות. ובכל זאת, ברזיל ניצבת מעל כולם: קבוצות הליגה שלה רוכשות את כוכבי ארגנטינה והמדינות האחרות, שחורקות שיניים. שלא לדבר על ההתעוררות בענף וההשקעות לקראת מונדיאל 2014. זה מאפשר למועדונים להשאיר אצלם גם כוכבים מקומיים: סנטוס למשל, משלמת לניימאר 3 מיליון אירו בשנה כמשכורת, לפני כל הפרסומות וחוזי האימוץ עם נייקי, פנאסוניק, טלפוניקה או נקסטל.
וגם ב-CONEMBOL מרוויחים. לטורניר הנוכחי הצליח הארגון להשיג שלושה ספונסרים "פלטיניום": מסטרקארד, LG ובנק סנטאנדר, שמשלמים כל אחד, לפי הערכות, כחמישה מיליון דולר. זה נותן אומדן על חשיבות השוק הדרום אמריקני לחברות אלה. אבל גם קיה/יונדאי, וחברת הסלולר "אמריקה", משקיעות הון כספונסריות "זהב", ועוד שלל חברות מסחריות שישלמו לא מעט עבור נוכחות בטורניר.
4. הכדורגל. כן, גם הכדורגל הוא עדיין חלק מהמפעל. אחרי הבושות שעשו מאמני שתי הנבחרות הבכירות ביבשת במונדיאל, ברזיל וארגנטינה מגיעות מחודשות לטורניר. כדורגל התקפי יותר, וכוכבים חדשים כמו חאבייר פאסטורה הארגנטינאי של פאלרמו, וכמובן: ניימאר. זה שאמר שהוא רוצה להיות השחקן הטוב בעולם, ופלה אמר עליו "מסי הוא ההווה, ניימאר יכול להיות העתיד. ויש לו יתרון - הוא משחק בשתי הרגליים". מראדונה, מומחה להליכות ונימוסים, הגיב: "הוא לא מחונך, בדיוק כמו פלה". יכול להיות שהוא גם מתכוון להתמחותו של ניימאר בצלילות והצגות. פלה הבא או רונאלדו הבא, או סתם ניימאר, זה לא משנה: ברור שלבחור יש כדורגל. הוא הביא לסנטוס את הליברטדורס הראשון שלה מאז תקופת פלה, וריאל רוצה כבר שנים להחתים אותו.
כדי להבין את האיכות שלה, צריך לראות איזה שחקנים ברזיל השאירה בחוץ: האלק, נילמאר, אלכס, רפאל דה סילבה, מרסלו. ועוד. חוץ מזה יש את אלכסיס סאנצ'ז מצ'ילה, השם החם בשוק ההעברות האירופי, את אורוגוואי של פורלאן, סוארז וקבאני, את פרגוואי שהפתיעה במונדיאל. ומסי.