גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שי לבנת תובע 74 מיליון שקל משותפיו אמיר אדלר ואילן פדלון

לטענת שי לבנת, "אדלר ופדלון ביצעו מעשי תרמית מתוחכמים מאחורי גבי וגזלו ממני עשרות מיליוני שקלים" ■ השניים הגישו תביעה נגדו, שלטענת לבנת נועדה "להקדים תרופה למכה"

הותר לפרסום לפני שעה קלה (א') על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז: בתביעה על סך כ-74 מיליון שקל שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה, טוען איש העסקים שי לבנת כי אנשי העסקים אמיר אדלר ואילן פדלון הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ואשר נוהלו על-ידי אדלר ופדלון שהם גם בעלי מיעוט בהן.

זאת, "תוך ביצוע מעשי תרמית מתוחכמים ומורכבים מאחורי גבו של שי לבנת, הכוללים רישומים חשבונאיים כוזבים, ביצוע עסקאות פיקטיביות, זיוף מסמכים ועוד".

אדלר ופדלון מכחישים מכל וכל את טענותיו של לבנת, וטוענים מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות. עד עתה היו פרטי הסכסוך תחת צו איסור פרסום.

בתביעה, שהוגשה על-ידי לבנת והחברות שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, נתבעים מלבד פדלון ואדלר גם מנהלת החשבונות של קבוצת שי לבנת, רויטל גבאי, ועורך דינן של חברות הקבוצה, עו"ד שרון רביב, שלדברי לבנת סייעו בידי אדלר ופדלון לבצע את מעשי המעילה.

עוד עולה מכתב התביעה כי לבנת הגיש תלונה במשטרה נגד הנתבעים, בשל מעשיהם שלדבריו "עולים כדי עבירות פליליות חמורות".

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה.

"מעשים מדהימים בחומרתם"

"עניינה של תביעה זו במעשים מדהימים בחומרתם של אדלר ופדלון, אשר גזלו מקופותיהן של החברות בקבוצת שי לבנת סכומי-עתק בסך עשרות מיליוני שקלים. הנתבעים, שהדלק המניע אותם אינו אלא תאוות-בצע צרופה, עשו כן באופן שיטתי ומתמשך לאורך שנים... הנתבעים מעלו באמונו של לבנת אשר הפקיד בידיהם את ניהול ענייניהן של החברות ולא היה מעורב בו באופן אישי, ועשו בכספי החברות ובנכסיהן ככל העולה על רוחם, תוך שהם מרוקנים באופן שיטתי את החברות, בוזזים את נכסיהן וכספן ומשלשלים לכיסיהם האישיים סכומים דמיוניים על חשבון החברות ועל חשבון לבנת".

במילים אלה נפתחת התביעה חסרת התקדים בחומרתה שהוגשה על-ידי לבנת באמצעות משרדי עורכי הדין ארדינסט, בן-נתן ושות' וגיל רון, קינן ושות'. בהמשך מפרטת התביעה את השתלשלות העניינים מרגע ששי לבנת גילה, לטענתו, את דבר המעילה.

"לבנת יזם הליך של בדיקה מקצועית יסודית של התנהלות חברות הקבוצה בשנים האחרונות, בין היתר באמצעות רו"ח יהודה ברלב. מהבדיקה מתברר כי הנתבעים, דרך שיטה, יזמו וביצעו שורה של עסקאות בעלי עניין, תוך שהם נמצאים בניגוד אינטרסים חמור בין טובת החברות לטובתם האישית. בעסקאות אלה הם קיבלו לידיהם נכסים בשווי של עשרות מיליוני שקלים, תוך שאת התמורה בעד הנכסים משלמות החברות ובעקיפין לבנת, שהינו כאמור בעל השליטה בהן".

נוסף לכך נטען בתביעה כי אדלר ופדלון הזרימו מיליוני שקלים מכספי החברות לכיסיהם האישיים, תוך שהם רושמים העברות כספים אלה בספרי החברה באופן פיקטיבי, בין היתר כ"החזר הלוואות" שלא היו ולא נבראו ונרשמו בספרי החברה באופן כוזב.

"לאחר שנחשפו מעשיהם החמורים של הנתבעים ובניסיון מאולץ ליצור 'מכת מנע' הם הגישו בעזות-מצח שאין כדוגמתה תביעה נגד לבנת במסגרתה הרהיבו עוז לטעון כי הפעולות שהתבצעו על-ידי החברות כדי להתחקות אחר מעלליהם מהוות לא פחות מקיפוחם", מוסיף וטוען לבנת.

מכחישים מכל וכל

פדלון ואדלר מכחישים כאמור מכל וכל את טענותיו של לבנת, וטוענים מנגד, באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל, כי לבנת מתייחס אליהם כ"גביר", אך למעשה הוא אדם שהיה מסוכסך משך שנים עם משפחתו, בחר באדלר ובפדלון להיות שותפיו העסקיים, והם הקימו וניהלו עבורו את החברות ולא גנבו דבר, אלא להפך - השיאו ללבנת רווחי-עתק.

"התנהלותו של לבנת היא התנהלות כוחנית ובריונית של מי ששם לו למטרה להוביל לחורבנם האישי והכלכלי של שותפיו, והכול בשל תאוות-בצע", טוענים אדלר ופדלון.

לדבריהם, תביעתו של לבנת והאשמותיו כלפיהם באה בתגובה לתביעה שהם הגישו נגדו ראשונים ונועדו אך ורק כדי לנשלם ממעמדם בחברות.

יצוין כי אדלר ופדלון הגישו תביעה נגד שי לבנת והחברות שבבעלותו כשבועיים קודם להגשת התביעה מצדו של לבנת, בעילה של קיפוח המיעוט. הם ביקשו מבית המשפט להורות על חלוקת הון המניות ונכסיהן בין לבנת לביניהם, ולאסור על לבנת לקבל החלטות ולבצע פעולות ביחס לחברות, ללא הסכמתם של אדלר ופדלון.

"הצדדים לתביעה זו הם שותפים עסקיים שפעלו יחד החל משנת 1998. על אף המבנה התאגידי שהוקם הקפידו הצדדים לנהל את עסקיהם על בסיס יחסי אמון וקשרים אישיים. כך התנהלו הדברים על מי מנוחות, עד שבמהלך 2010 החל לבנת להתנכל לפדלון ולאדלר במטרה לנקוט צעדים חד-צדדיים, תוך פגיעה במעמדם של אדלר ופדלון עד כדי נישולם מחברות האחזקה המשותפות", טענו השניים בתביעתם.

לבנת, כאמור, טוען כי התביעה שהגישו אדלר ופדלון נועדה "להקדים תרופה למכה", לאחר שנתפסו בקלקלתם.

סייפרטק: המחלוקת העיקרית

נראה כי סייפרטק, חברה זניחה יחסית עד 2006, הפכה למחלוקת הכספית העיקרית בין הצדדים. סייפרטק שימשה זרוע השקעות משותפות לזואי ולגלובסקום סלולר 1997 שבבעלות משפחת פישמן עד 2006. בנובמבר 2006 מכרה גלובסקום את אחזקותיה בסייפרטק.

בתחילת 2007 השקיעה סייפרטק בסקייויז'ן, השקעה שהניבה לקבוצה רווחים משמעותיים. לטענת לבנת, ההשקעה בסקייויז'ן הועברה לחברת סייפרטק ללא האישורים המתאימים, במטרה להקטין את החלק של לבנת בהשקעה ולהגדיל את החלק של פדלון ואדלר. סקייויז'ן עוסקת בהקמת תשתיות לוויין במדינות מתפתחות. היקף פעילותה עומד על כ-70 מיליון דולר בשנה.

לדברי לבנת, "אדלר ופדלון פעלו בדרכי תחבולה ובחוסר יושר ודאגו לכך ש-24.5% ממניות סייפרטק שהיו בבעלות גלובסקום נרשמו, ללא ידיעתו, על שם פדלון, ו-19.5% על שם אדלר, ואילו לזואי (ששילמה את כל תמורת העסקה) הועברו רק 3.5% ממניות סייפרטק שהיו בבעלות גלובסקום". בדרך זו, נטען בתביעה, העבירו פדלון ואדלר גם שטרי הון של סייפרטק בסך 17.2 מיליון שקל.

מנגד, אדלר ופדלון טוענים כי לבנת ידע לאורך כל הדרך על העסקה והכיר את פרטיה, כי היא דווחה כנדרש לרשם החברות, כי שינוי שטרי ההון נרשם בספרי החברה, וכי לבנת עצמו ועורכי דינו ממשרד ארדינסט אף דיווחו על שינוי האחזקות בחברה.

"תמוה ביותר כי לבנת ועורכי דינו, שהחזיקו בדיווחים, טענו כי לבנת לא ידע על היקף האחזקות בסייפרטק עד לאחרונה והסתירו מבית המשפט מסמכים המפריכים את טענותיהם", טוענים אדלר ופדלון.

"התנהלותו של לבנת היא התנהלות כוחנית ובריונית של מי ששם לעצמו למטרה להוביל לחורבנם הכלכלי והאישי של שותפיו, והכול בשל תאוות-בצע וכפיות-טובה המלמדות כי את מצוקותיו של לבנת יש לפתור מחוץ לבית המשפט", מוסיפים וטוענים אדלר ופדלון. "כל עוד לבנת נוהג באופן הנפסד בו הוא נוהג, נגרמת פגיעה קשה לאדלר ופדלון, לחברות האחזקה המשותפות, לחברות הריאליות המוחזקות על-ידי חברות אלה, ואף לצדדים שלישיים תמי לב", מוסיפים טוענים אדלר ופדלון.

לדבריהם, כאשר לבנת עזב את עסקי הקבוצה בשנת 2003, מצב החברות המשותפות ומצב אחזקותיו של לבנת היו כדלקמן: אף לא אחת מן החברות הריאליות הייתה בשליטתו של לבנת; חברת האחזקה ימקום הייתה בשליטת אדלר, ואילו השליטה בחברת האחזקה סייפרטק הייתה תלויה באחזקותיו האישיות של אדלר; בנוסף, הקבוצה כולה התקיימה באותה עת בזכות מימון בנקאי.

"והנה, בשנת 2010, בחלוף '7 השנים הרעות', במהלכן עשו, כביכול, אמיר ואילן בחברות כל שרק ביקשו, מוצא עצמו לבנת במצב הדברים הבא: כל חברות האחזקה בשליטתו, וכל החברות הריאליות בשליטתו (הפורמאלית); כל החברות רווחיות; יתרות המזומנים בקבוצה השתפרו ללא היכר בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, וזאת לאחר שחולקו כ-11 מיליון דולר לבעלי המניות. שווי האחזקות בהן מחזיקה השותפות עלה בעשרות מיליוני דולרים; ואחרון - במהלך תקופה זו חתמו אמיר ואילן, 'מאחורי גבו' של לבנת, על ערבויות אישיות לבנקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, כאשר הם ערבים ל-100% מהאשראי הבנקאי".

"עסקה פיקטיבית למחיקת חוב"

טענות נוספות שהעלה לבנת בתביעתו הן כי אדלר הוציא מחברת ימקום 7.15 מיליון דולר והעבירם לניהולו בטענה כי אלה נועדו להוצאת ויזת משקיע זר, בעוד שבדיעבד נודע כי לצורך הוצאת הוויזה נדרשו 750 אלף דולר בלבד.

לדברי לבנת, בהמשך ל"תרמית" זו החזיר אדלר לימקום 6.1 מיליון דולר בלבד מסכום זה והותיר בידיו כמיליון דולר.

עוד נטען בתביעה נגד אדלר ופדלון כי הם יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל, על אף שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר".

עוד נטען נגד הנתבעים כי במשך שנים מספר הם גרמו לימקום ולזואי לחלק מיליוני שקלים באופן שווה בינם לבין לבנת, חרף העובדה שללבנת שיעורי אחזקה גבוהים בהרבה מאשר לנתבעים, וכן כי הם חילקו דיבידנד בסך 29.4 מיליון שקל מכספי זואי לבעלי מניותיה, ללא אישור דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית.

כמו כן, נטען כי בראשית 2007 העבירו הנתבעים את חברת סקייויז'ן (חברה אמריקנית שאינה פועלת בישראל) לסייפרטק, תוך הגדלת חלקם האישי בסקייויז'ן ללא אישורים כנדרש ותוך פגיעה בשווי נכסי חברות קבוצת שי לבנת.

אדלר ופדלון, נאמר עוד בתביעה, העניקו למנהלת החשבונות של קבוצת לבנת, רויטל גבאי, הטבות מפליגות כגון הלוואה של כ-2 מיליון שקל ללא ריבית שממנה החזירה 1.45 מיליון שקל בלבד, כי רשמו הלוואה פיקטיבית על שם אדלר בספרי ימקום, וכי חייבו את סייפרטק בעלויות רכישת נכס בלונדון שנרכש על-ידם באופן פרטי.

עוד נטען בתביעה כי עורך הדין של קבוצת שי לבנת, שרון רביב, "שיתף פעולה עם הנתבעים במעשיהם הפסולים, תוך שהוא נותן את ידו לביזה החמורה שביצעו".

בא-כוחו של עו"ד רביב, עו"ד שרון סרואי, מסר בתגובה: "על פני הדברים מדובר בתביעה שאינה מגלה כל עילה כלפי עו"ד רביב, והטענות המיוחסות לו במסגרתה מופרכות מהיסוד. עו"ד רביב שימש כעורך הדין של החברות נשוא העניין בחלק מהתקופה הרלוונטית, פעל במקצועיות, בתום-לב ובנאמנות, ואין לו שום קשר למאבק השליטה ששי לבנת מנהל עם שותפיו.

"ההחלטה לשרבב את שמו של עו"ד רביב לתביעה הינה תמוהה, במיוחד נוכח העובדה שמי שמייצג את התובעים הינו מעסיקו הקודם של עו"ד רביב, ממנו פרש לאחר 7 שנים שבהן עבד באותו משרד, והקים פרקטיקה עצמאית משגשגת בתחומי עיסוק דומים".

שי לבנת: מהחברה המשפחתית הענקית - לעסקים משלו

בשנות ה-90 שימש לבנת כמנכ"ל חברת תשתית המשתייכת לקבוצת תעבורה שבבעלות משפחתו. ב-1997 עזב לבנת את תעבורה, וביוני 1998 הקים את זואי החזקות כפלטפורמה לביצוע השקעות, וצירף אליו את אדלר ופדלון.

זואי החזקות מחזיקה ב-83.1% ממניות חברת קמה תקשורת, האחראית על הקמת הכבל התת-ימי שמקשר את ישראל לתקשורת בעולם. אדלר מחזיק ב-15.9% ממניות קמה.

במהלך השנים הקימו לבנת, אדלר ופדלון תחת חברת זואי שתי חברות נוספות - סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי.

משפחת לבנת, האב אברהם והבנים צביקה וזאב המשיכו לעבוד בקבוצת תעבורה, שהיא שותפתו של נוחי דנקנר לשליטה בקבוצת אי.די.בי. בינואר 2010 מונה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ליו"ר הקבוצה.

בני המשפחה שומרים בקנאות על פרטיותם, אף שהם נחשבים לאחת המשפחות החזקות בישראל, ששולטים על קבוצת ענק שעסקיה מתפרשים על פני תחומים שונים.

לבנת

עוד כתבות

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

וואלה

עיתונאי וואלה במכתב קשה להנהלה: "לא יכולים להמשיך במסלול הנוכחי שמוביל אותנו אל התהום"

יותר מ־20 כתבים ועורכים מתריעים מפני שינוי עמוק באופי אתר החדשות בחודשים האחרונים, לחצים לעמידה ביעדים ו"כתבות מטעם" הפוגעות באמון הציבור ● המכתב מגיע על רקע תקופה סוערת במיוחד במערכת וואלה, שהתאפיינה בעזיבות רבות ומתוקשרות

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

חוזרים הביתה / צילום: Shutterstock

לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● חוסל יאסר אבו שבאב, מנהיג המיליציה העזתית ששיתף פעולה עם ישראל ● אחרי התרעת הפינוי: חיל האוויר החל לתקוף מטרות של חיזבאללה בדרום לבנון ● צה"ל מאשר: חוסלו מג"ד מזרח רפיח, סגנו ומפקד פלוגה בחמאס ● המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● עדכונים שוטפים

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

ג'אקו 8 / צילום: יח''צ

שבעה מקומות וטווח חשמלי חריג: האם המכונית ההיברידית הזו מצדיקה את המחיר?

ג'אקו 8, הקרוס־אובר של ג'אקו, מציע עיצוב מרשים, אבזור שופע, מערכת הנעה מתוחכמת וטווח חשמלי ארוך ● יש מרווחים ממנו, אבל ברמת המחיר יש לו מעט מתחרים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

למה מניית ארית התרסקה אחרי שהודיעה על הנפקת החברה הבת?

מניית ארית תעשיות צללה בבורסה בכמעט 20% לאחר ההחלטה להנפיק לציבור את החברה הבת רשף ● ארית מציעה להנפיק את רשף בשווי נמוך משמעותית מהשווי של חברת ההחזקות עצמה, בניגוד למקובל בשוק ● אנליסט מסביר: "השוק התאים את התמחור לכזה של חברת החזקות"

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף