גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שי לבנת תובע 74 מיליון שקל משותפיו אמיר אדלר ואילן פדלון

לטענת שי לבנת, "אדלר ופדלון ביצעו מעשי תרמית מתוחכמים מאחורי גבי וגזלו ממני עשרות מיליוני שקלים" ■ השניים הגישו תביעה נגדו, שלטענת לבנת נועדה "להקדים תרופה למכה"

הותר לפרסום לפני שעה קלה (א') על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז: בתביעה על סך כ-74 מיליון שקל שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה, טוען איש העסקים שי לבנת כי אנשי העסקים אמיר אדלר ואילן פדלון הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ואשר נוהלו על-ידי אדלר ופדלון שהם גם בעלי מיעוט בהן.

זאת, "תוך ביצוע מעשי תרמית מתוחכמים ומורכבים מאחורי גבו של שי לבנת, הכוללים רישומים חשבונאיים כוזבים, ביצוע עסקאות פיקטיביות, זיוף מסמכים ועוד".

אדלר ופדלון מכחישים מכל וכל את טענותיו של לבנת, וטוענים מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות. עד עתה היו פרטי הסכסוך תחת צו איסור פרסום.

בתביעה, שהוגשה על-ידי לבנת והחברות שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, נתבעים מלבד פדלון ואדלר גם מנהלת החשבונות של קבוצת שי לבנת, רויטל גבאי, ועורך דינן של חברות הקבוצה, עו"ד שרון רביב, שלדברי לבנת סייעו בידי אדלר ופדלון לבצע את מעשי המעילה.

עוד עולה מכתב התביעה כי לבנת הגיש תלונה במשטרה נגד הנתבעים, בשל מעשיהם שלדבריו "עולים כדי עבירות פליליות חמורות".

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה.

"מעשים מדהימים בחומרתם"

"עניינה של תביעה זו במעשים מדהימים בחומרתם של אדלר ופדלון, אשר גזלו מקופותיהן של החברות בקבוצת שי לבנת סכומי-עתק בסך עשרות מיליוני שקלים. הנתבעים, שהדלק המניע אותם אינו אלא תאוות-בצע צרופה, עשו כן באופן שיטתי ומתמשך לאורך שנים... הנתבעים מעלו באמונו של לבנת אשר הפקיד בידיהם את ניהול ענייניהן של החברות ולא היה מעורב בו באופן אישי, ועשו בכספי החברות ובנכסיהן ככל העולה על רוחם, תוך שהם מרוקנים באופן שיטתי את החברות, בוזזים את נכסיהן וכספן ומשלשלים לכיסיהם האישיים סכומים דמיוניים על חשבון החברות ועל חשבון לבנת".

במילים אלה נפתחת התביעה חסרת התקדים בחומרתה שהוגשה על-ידי לבנת באמצעות משרדי עורכי הדין ארדינסט, בן-נתן ושות' וגיל רון, קינן ושות'. בהמשך מפרטת התביעה את השתלשלות העניינים מרגע ששי לבנת גילה, לטענתו, את דבר המעילה.

"לבנת יזם הליך של בדיקה מקצועית יסודית של התנהלות חברות הקבוצה בשנים האחרונות, בין היתר באמצעות רו"ח יהודה ברלב. מהבדיקה מתברר כי הנתבעים, דרך שיטה, יזמו וביצעו שורה של עסקאות בעלי עניין, תוך שהם נמצאים בניגוד אינטרסים חמור בין טובת החברות לטובתם האישית. בעסקאות אלה הם קיבלו לידיהם נכסים בשווי של עשרות מיליוני שקלים, תוך שאת התמורה בעד הנכסים משלמות החברות ובעקיפין לבנת, שהינו כאמור בעל השליטה בהן".

נוסף לכך נטען בתביעה כי אדלר ופדלון הזרימו מיליוני שקלים מכספי החברות לכיסיהם האישיים, תוך שהם רושמים העברות כספים אלה בספרי החברה באופן פיקטיבי, בין היתר כ"החזר הלוואות" שלא היו ולא נבראו ונרשמו בספרי החברה באופן כוזב.

"לאחר שנחשפו מעשיהם החמורים של הנתבעים ובניסיון מאולץ ליצור 'מכת מנע' הם הגישו בעזות-מצח שאין כדוגמתה תביעה נגד לבנת במסגרתה הרהיבו עוז לטעון כי הפעולות שהתבצעו על-ידי החברות כדי להתחקות אחר מעלליהם מהוות לא פחות מקיפוחם", מוסיף וטוען לבנת.

מכחישים מכל וכל

פדלון ואדלר מכחישים כאמור מכל וכל את טענותיו של לבנת, וטוענים מנגד, באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל, כי לבנת מתייחס אליהם כ"גביר", אך למעשה הוא אדם שהיה מסוכסך משך שנים עם משפחתו, בחר באדלר ובפדלון להיות שותפיו העסקיים, והם הקימו וניהלו עבורו את החברות ולא גנבו דבר, אלא להפך - השיאו ללבנת רווחי-עתק.

"התנהלותו של לבנת היא התנהלות כוחנית ובריונית של מי ששם לו למטרה להוביל לחורבנם האישי והכלכלי של שותפיו, והכול בשל תאוות-בצע", טוענים אדלר ופדלון.

לדבריהם, תביעתו של לבנת והאשמותיו כלפיהם באה בתגובה לתביעה שהם הגישו נגדו ראשונים ונועדו אך ורק כדי לנשלם ממעמדם בחברות.

יצוין כי אדלר ופדלון הגישו תביעה נגד שי לבנת והחברות שבבעלותו כשבועיים קודם להגשת התביעה מצדו של לבנת, בעילה של קיפוח המיעוט. הם ביקשו מבית המשפט להורות על חלוקת הון המניות ונכסיהן בין לבנת לביניהם, ולאסור על לבנת לקבל החלטות ולבצע פעולות ביחס לחברות, ללא הסכמתם של אדלר ופדלון.

"הצדדים לתביעה זו הם שותפים עסקיים שפעלו יחד החל משנת 1998. על אף המבנה התאגידי שהוקם הקפידו הצדדים לנהל את עסקיהם על בסיס יחסי אמון וקשרים אישיים. כך התנהלו הדברים על מי מנוחות, עד שבמהלך 2010 החל לבנת להתנכל לפדלון ולאדלר במטרה לנקוט צעדים חד-צדדיים, תוך פגיעה במעמדם של אדלר ופדלון עד כדי נישולם מחברות האחזקה המשותפות", טענו השניים בתביעתם.

לבנת, כאמור, טוען כי התביעה שהגישו אדלר ופדלון נועדה "להקדים תרופה למכה", לאחר שנתפסו בקלקלתם.

סייפרטק: המחלוקת העיקרית

נראה כי סייפרטק, חברה זניחה יחסית עד 2006, הפכה למחלוקת הכספית העיקרית בין הצדדים. סייפרטק שימשה זרוע השקעות משותפות לזואי ולגלובסקום סלולר 1997 שבבעלות משפחת פישמן עד 2006. בנובמבר 2006 מכרה גלובסקום את אחזקותיה בסייפרטק.

בתחילת 2007 השקיעה סייפרטק בסקייויז'ן, השקעה שהניבה לקבוצה רווחים משמעותיים. לטענת לבנת, ההשקעה בסקייויז'ן הועברה לחברת סייפרטק ללא האישורים המתאימים, במטרה להקטין את החלק של לבנת בהשקעה ולהגדיל את החלק של פדלון ואדלר. סקייויז'ן עוסקת בהקמת תשתיות לוויין במדינות מתפתחות. היקף פעילותה עומד על כ-70 מיליון דולר בשנה.

לדברי לבנת, "אדלר ופדלון פעלו בדרכי תחבולה ובחוסר יושר ודאגו לכך ש-24.5% ממניות סייפרטק שהיו בבעלות גלובסקום נרשמו, ללא ידיעתו, על שם פדלון, ו-19.5% על שם אדלר, ואילו לזואי (ששילמה את כל תמורת העסקה) הועברו רק 3.5% ממניות סייפרטק שהיו בבעלות גלובסקום". בדרך זו, נטען בתביעה, העבירו פדלון ואדלר גם שטרי הון של סייפרטק בסך 17.2 מיליון שקל.

מנגד, אדלר ופדלון טוענים כי לבנת ידע לאורך כל הדרך על העסקה והכיר את פרטיה, כי היא דווחה כנדרש לרשם החברות, כי שינוי שטרי ההון נרשם בספרי החברה, וכי לבנת עצמו ועורכי דינו ממשרד ארדינסט אף דיווחו על שינוי האחזקות בחברה.

"תמוה ביותר כי לבנת ועורכי דינו, שהחזיקו בדיווחים, טענו כי לבנת לא ידע על היקף האחזקות בסייפרטק עד לאחרונה והסתירו מבית המשפט מסמכים המפריכים את טענותיהם", טוענים אדלר ופדלון.

"התנהלותו של לבנת היא התנהלות כוחנית ובריונית של מי ששם לעצמו למטרה להוביל לחורבנם הכלכלי והאישי של שותפיו, והכול בשל תאוות-בצע וכפיות-טובה המלמדות כי את מצוקותיו של לבנת יש לפתור מחוץ לבית המשפט", מוסיפים וטוענים אדלר ופדלון. "כל עוד לבנת נוהג באופן הנפסד בו הוא נוהג, נגרמת פגיעה קשה לאדלר ופדלון, לחברות האחזקה המשותפות, לחברות הריאליות המוחזקות על-ידי חברות אלה, ואף לצדדים שלישיים תמי לב", מוסיפים טוענים אדלר ופדלון.

לדבריהם, כאשר לבנת עזב את עסקי הקבוצה בשנת 2003, מצב החברות המשותפות ומצב אחזקותיו של לבנת היו כדלקמן: אף לא אחת מן החברות הריאליות הייתה בשליטתו של לבנת; חברת האחזקה ימקום הייתה בשליטת אדלר, ואילו השליטה בחברת האחזקה סייפרטק הייתה תלויה באחזקותיו האישיות של אדלר; בנוסף, הקבוצה כולה התקיימה באותה עת בזכות מימון בנקאי.

"והנה, בשנת 2010, בחלוף '7 השנים הרעות', במהלכן עשו, כביכול, אמיר ואילן בחברות כל שרק ביקשו, מוצא עצמו לבנת במצב הדברים הבא: כל חברות האחזקה בשליטתו, וכל החברות הריאליות בשליטתו (הפורמאלית); כל החברות רווחיות; יתרות המזומנים בקבוצה השתפרו ללא היכר בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, וזאת לאחר שחולקו כ-11 מיליון דולר לבעלי המניות. שווי האחזקות בהן מחזיקה השותפות עלה בעשרות מיליוני דולרים; ואחרון - במהלך תקופה זו חתמו אמיר ואילן, 'מאחורי גבו' של לבנת, על ערבויות אישיות לבנקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, כאשר הם ערבים ל-100% מהאשראי הבנקאי".

"עסקה פיקטיבית למחיקת חוב"

טענות נוספות שהעלה לבנת בתביעתו הן כי אדלר הוציא מחברת ימקום 7.15 מיליון דולר והעבירם לניהולו בטענה כי אלה נועדו להוצאת ויזת משקיע זר, בעוד שבדיעבד נודע כי לצורך הוצאת הוויזה נדרשו 750 אלף דולר בלבד.

לדברי לבנת, בהמשך ל"תרמית" זו החזיר אדלר לימקום 6.1 מיליון דולר בלבד מסכום זה והותיר בידיו כמיליון דולר.

עוד נטען בתביעה נגד אדלר ופדלון כי הם יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל, על אף שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר".

עוד נטען נגד הנתבעים כי במשך שנים מספר הם גרמו לימקום ולזואי לחלק מיליוני שקלים באופן שווה בינם לבין לבנת, חרף העובדה שללבנת שיעורי אחזקה גבוהים בהרבה מאשר לנתבעים, וכן כי הם חילקו דיבידנד בסך 29.4 מיליון שקל מכספי זואי לבעלי מניותיה, ללא אישור דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית.

כמו כן, נטען כי בראשית 2007 העבירו הנתבעים את חברת סקייויז'ן (חברה אמריקנית שאינה פועלת בישראל) לסייפרטק, תוך הגדלת חלקם האישי בסקייויז'ן ללא אישורים כנדרש ותוך פגיעה בשווי נכסי חברות קבוצת שי לבנת.

אדלר ופדלון, נאמר עוד בתביעה, העניקו למנהלת החשבונות של קבוצת לבנת, רויטל גבאי, הטבות מפליגות כגון הלוואה של כ-2 מיליון שקל ללא ריבית שממנה החזירה 1.45 מיליון שקל בלבד, כי רשמו הלוואה פיקטיבית על שם אדלר בספרי ימקום, וכי חייבו את סייפרטק בעלויות רכישת נכס בלונדון שנרכש על-ידם באופן פרטי.

עוד נטען בתביעה כי עורך הדין של קבוצת שי לבנת, שרון רביב, "שיתף פעולה עם הנתבעים במעשיהם הפסולים, תוך שהוא נותן את ידו לביזה החמורה שביצעו".

בא-כוחו של עו"ד רביב, עו"ד שרון סרואי, מסר בתגובה: "על פני הדברים מדובר בתביעה שאינה מגלה כל עילה כלפי עו"ד רביב, והטענות המיוחסות לו במסגרתה מופרכות מהיסוד. עו"ד רביב שימש כעורך הדין של החברות נשוא העניין בחלק מהתקופה הרלוונטית, פעל במקצועיות, בתום-לב ובנאמנות, ואין לו שום קשר למאבק השליטה ששי לבנת מנהל עם שותפיו.

"ההחלטה לשרבב את שמו של עו"ד רביב לתביעה הינה תמוהה, במיוחד נוכח העובדה שמי שמייצג את התובעים הינו מעסיקו הקודם של עו"ד רביב, ממנו פרש לאחר 7 שנים שבהן עבד באותו משרד, והקים פרקטיקה עצמאית משגשגת בתחומי עיסוק דומים".

שי לבנת: מהחברה המשפחתית הענקית - לעסקים משלו

בשנות ה-90 שימש לבנת כמנכ"ל חברת תשתית המשתייכת לקבוצת תעבורה שבבעלות משפחתו. ב-1997 עזב לבנת את תעבורה, וביוני 1998 הקים את זואי החזקות כפלטפורמה לביצוע השקעות, וצירף אליו את אדלר ופדלון.

זואי החזקות מחזיקה ב-83.1% ממניות חברת קמה תקשורת, האחראית על הקמת הכבל התת-ימי שמקשר את ישראל לתקשורת בעולם. אדלר מחזיק ב-15.9% ממניות קמה.

במהלך השנים הקימו לבנת, אדלר ופדלון תחת חברת זואי שתי חברות נוספות - סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי.

משפחת לבנת, האב אברהם והבנים צביקה וזאב המשיכו לעבוד בקבוצת תעבורה, שהיא שותפתו של נוחי דנקנר לשליטה בקבוצת אי.די.בי. בינואר 2010 מונה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ליו"ר הקבוצה.

בני המשפחה שומרים בקנאות על פרטיותם, אף שהם נחשבים לאחת המשפחות החזקות בישראל, ששולטים על קבוצת ענק שעסקיה מתפרשים על פני תחומים שונים.

לבנת

עוד כתבות

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

7 טריליון דולר במוקד: שוק החוב היפני בטלטלה, ומציף חשש מגלי הדף בעולם

שוק החוב היפני חווה קפיצה יומית חריגה במיוחד בתשואות, ועל פי ההערכות הטלטלה במדינה רחוקה מסיום ● בשווקים חוששים שהתשואות הגבוהות הן "הנורמלי החדש", וכי התוצאה תהיה תנודות חזקות גם בכלכלות הגדולות האחרות - מניו יורק ועד לונדון וברלין ● אלו הסיבות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מענק מפקדים ואיך יחושב שובר החופשה: חבילת התגמול המעודכנת למילואים

הממשלה אישרה חבילת תגמול מעודכנת לחיילי המילואים בהיקף של 6.2 מיליארד שקל ● אף שהמסגרת הכללית נותרה דומה לזו המוכרת מתחילת המלחמה, בוצעו בה התאמות משמעותיות ● מהן ההטבות המרכזיות?

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

מגמה חיובית באסיה; טראמפ מטיל מכס חדש על דרום קוריאה

בורסת טוקיו מתאוששת ● מניות יצרניות הרכבים בדרום קוריאה יורדות ● עליות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● הדולר נסחר הבוקר ביציבות ● ביוליוס בר מעריכים כי למרות גורמי סיכון, התשואות הגלובליות נותרו יציבות

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

שמחון לבלומברג: משלחת יוצאת לוושינגטון לסגור הסכם סחר. על אזהרות סוכנויות הדירוג: "תירוצים"

לדברי יועצו הכלכלי הוותיק של ראש הממשלה, ישראל וארה"ב סיכמו מסגרת להסכם סחר הדדי, ומשלחת ישראלית תיסע לוושינגטון השבוע לסגירת הפרטים ● שמחון דחה את האזהרות של סוכנויות הדירוג לפיהן צעדים להחלשת מערכת המשפט עלולים להשפיע על הדירוג

נעים קאסם, מזכ''ל חיזבאללה / צילום: ap

"זה יהיה מהלך התאבדותי": דילמת המלחמה של חיזבאללה

הנשיא האמריקני צובר כוחות במזרח התיכון ושומר את הקלפים קרוב לחזה: "האיראניים התקשרו פעמים רבות" ● על רקע ההודעה כי נושאת המטוסים אברהם לינקולן נכנסה לתחום האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב במזרח התיכון - היא תוכל לבצע מתקפה תאורטית על איראן בתוך יום או יומיים ● ארגון זכויות האדם האיראני HRANA עדכן כי מספר ההרוגים בעימותים באיראן ככל הנראה גדול מ-23 אלף ● דיווחים שוטפים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Manish Swarup

התודות לטראמפ: הודו ואירופה חתמו על "אם כל העסקאות" לסחר חופשי

העובדה שהודו ניצבת כעת בפני מכסי מגן של 50% מצד ארה"ב, והאיחוד האירופי מתמודד עם מכסי מגן של 15%, סייעה לדחוף את שני הצדדים להסכמות ● בין היתר, המכס ההודי על יבוא מכוניות מסוימות יירד מ-110% ל-40%, ויתאפשר יצוא יין אירופי להודו, בעוד ההודים יוכלו לייצא לאיחוד טקסטיל, תכשיטים ומוצרים נוספים ללא מכס

הזהב בשיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: הזהב נסחר מעל רף של 5,000 דולר

הזינוק במחירי המתכות נמשך, והזהב והכסף שוברים שיאים חדשים ● בין הסיבות: הטלטלות הגיאו פוליטיות, חולשת הדולר ומהלכים של בנקים מרכזיים

מגדל מאייר ברוטשילד, ת''א. בעיגול: אמנון שעשוע / צילום:  איל יצהר, שלומי יוסף

למכירה ממיליארדר: פנטהאוז ב-75 מיליון שקל

הדופלקס היוקרתי של אמנון שעשוע במגדל מאייר ברחוב רוטשילד בת"א מוצע למכירה ● המותג קפה טורקי עלית במהלך תוכן יוצא דופן עם הזמר טונה, שמוותר על פרסומת קלאסית ומוביל סדרת דוקו קצרה ● איגוד החברות הציבוריות מקים פורום ייעודי לסמנכ"לי כספים ● וגם: מינויים חדשים במינהל התכנון, בפארק עידן הנגב ובבנק ישראל ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

למה ביהמ"ש הקפיא נכסים של איש עסקים בהיקף 17.6 מיליון שקל?

ביהמ"ש קיבל באופן חלקי תביעה נגד יו"ר דירקטוריון בחברה צרפתית המוחזקת בידי חברה ישראלית ליבוא משקאות, והורה על "צו מרווה" בגובה 17.6 מיליון שקל, המהווים את סך הכספים שהתובעים הלוו לחברות ● מדובר בסעד זמני חריג במשפט האזרחי, שכן בניגוד לעיקול רגיל, הצו אינו "תופס" נכס מסוים אלא מופנה אישית כלפי הנתבע

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

נותנת עודף מ-10 דולר: מדוע צללה מניית מובילאיי לשפל של כל הזמנים

חברת האוטוטק שמוביל אמנון שעשוע פרסמה תחזית מאכזבת, ונפלה לשווי של 8 מיליארד דולר - פחות ממחצית השווי בהנפקה ● אמנון שעשוע: "פותחים את שנת 2026 עם מומנטום חזק"

טקס האוסקר יעבור ליוטיוב החל משנת 2029 / אילוסטרציה: Shutterstock

כך הופכת יוטיוב לשחקנית טלוויזיה חזקה בשוק צפוף ותחרותי

בחודש החולף חתמה פלטפורמת שיתוף הווידאו הגדולה בעולם על שתי עסקאות משמעותיות, שיביאו אליה את האוסקר ותכנים ייעודיים של ה-BBC ● בשוק מסבירים כי מדובר בשינוי גלובלי גדול, שעבור מותגי התוכן הוותיקים מהווה "ביטוח נגד חוסר רלוונטיות"

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

לאחר שמכרו מניות במאות מיליונים: מנהלי נופר מסתערים על חוות השרתים

נדב טנא ושחר גרשון, שפרשו אשתקד במפתיע מניהול נופר של עופר ינאי, חוזרים לבורסה עם חברה שמתכננת לספק אנרגיה לחוות שרתים בארה"ב ושבה שותפים גם בכירים לשעבר בחברת אנלייט: "שוק האנרגיה והתשתיות הדיגיטליות בארה"ב נמצא בנקודת מפנה היסטורית"

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה ורפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילומים: נובה, רענן טל, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שתי מניות השבבים מישראל שמובילות את העליות בוול סטריט

נובה וקמטק, שזינקו מתחילת 2026, מציעות ציוד לבדיקה בהליך ייצור של שבבים, שהביקוש עבורו עלה לאור ההתפתחות המואצת של AI ● בנק קנטור: יש מקום להמשך הראלי בענף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בשל דרישת חברי הכנסת החרדים: ההצבעה על תקציב המדינה תידחה ליום רביעי

בשבוע שעבר האוצר הניח את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 על שולחן הכנסת תחת חוסר ודאות לגבי הסיכויים להעברתו, וזאת על רקע המחלוקת בקואליציה על חוק הגיוס ● התקציב צריך לעבור את תהליך החקיקה במלואו עד 31 במרץ - אחרת הכנסת תתפזר, וישראל תצא לבחירות

עבודות על המטרו בשכונת כפר גנים בפתח תקווה / צילום: דרור מרמור

במקום הפקעה: המתווה שיאפשר לבעלי דירות בתוואי המטרו למכור אותן למדינה

אלפי יח"ד ותשלומים בשווי מיליארדים: משרד המשפטים מגבש פתרון ל"מלכוד" הפיצויים של פרויקט התשתית הגדול בישראל ● איך יחושבו המחירים, למה רשות המסים צפויה להעניק פטור, ומהם התנאים שבהם ניתן לדלג על הבירוקרטיה המנדטורית ולראות את הכסף מיידית

יוני שסטוביץ' / צילום: יוסי כהן

50 מיליון שקל בשבוע: שסטוביץ ממשיכה להגדיל את תיק המניות

בולמוס הרכישות של יבואנית מוצרי הצריכה: השקיעה בהנפקות שביצעו מגוריט ולהב אל.אר ● בשנתיים האחרונות, השקיעה שסטוביץ מעל 200 מיליון שקל בבורסה בת"א

הטנק הפופולרי ביותר בעולם. טנק לאופרד הגרמני / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

להתנתק מהתלות בארה"ב: האם אירופה תצליח להקים תעשיית נשק עצמאית

על רקע התוקפנות הרוסית והחשש מנסיגה אמריקאית, אירופה משקיעה סכומי עתק בהקמת תעשיית נשק עצמאית, פותחת מפעלים ומכפילה ייצור ● אולם בתחומים הקריטיים ביותר, מחלל ועד הגנה אווירית, היא עדיין רחוקה מלעמוד לבד ● האם היבשת תצליח להתחמש מחדש?

KLM / צילום: Shutterstock

KLM מודיעה על חידוש פעילותה לישראל, אך במתכונת חריגה

חברות התעופה הזרות מוצאות את הדרך להמשיך לפעול בישראל' חרף המצב הבטחוני שמעלה חששות בקרב צוותי האוויר ● כל עוד אין הנחיה לבטל טיסות מגורמי הבטיחות האירופיים, אלו הפתרונות שמסייעים להן להביא לכאן את הצוותים למרות החשש

הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה / צילום: Shutterstock

פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה

הגאות בשווקים והקפצת מחירים לקרנות הסל, הזניקו את הכנסות הבורסה ממדדי המניות והאג"ח שאותם היא מייצרת ● כעת היא במו"מ למכירת הפעילות תמורת מאות מיליוני שקלים, אך עשויה להותיר חלק ממנה לעצמה, במטרה להמשיך וליהנות מהצמיחה המהירה בתחום

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

צמצום היקף המילואים: צו 8 יוגבל, לוחמים ישרתו עד 55 ימים בשנה

המהלך, שמגיע לאחר שנתיים של חריגות תקציביות וביקורת על שימוש נרחב בצו 8, מעגן מגבלות קבועות על היקף שירות המילואים ● ההחלטה נועדה לאפשר מעבר הדרגתי לגיוס מצומצם ומבוקר יותר, אך מעוררת סימני שאלה בצה"ל לגבי היכולת לשמור על כשירות מבצעית לאורך זמן