גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שי לבנת תובע 74 מיליון שקל משותפיו אמיר אדלר ואילן פדלון

לטענת שי לבנת, "אדלר ופדלון ביצעו מעשי תרמית מתוחכמים מאחורי גבי וגזלו ממני עשרות מיליוני שקלים" ■ השניים הגישו תביעה נגדו, שלטענת לבנת נועדה "להקדים תרופה למכה"

הותר לפרסום לפני שעה קלה (א') על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז: בתביעה על סך כ-74 מיליון שקל שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה, טוען איש העסקים שי לבנת כי אנשי העסקים אמיר אדלר ואילן פדלון הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ואשר נוהלו על-ידי אדלר ופדלון שהם גם בעלי מיעוט בהן.

זאת, "תוך ביצוע מעשי תרמית מתוחכמים ומורכבים מאחורי גבו של שי לבנת, הכוללים רישומים חשבונאיים כוזבים, ביצוע עסקאות פיקטיביות, זיוף מסמכים ועוד".

אדלר ופדלון מכחישים מכל וכל את טענותיו של לבנת, וטוענים מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות. עד עתה היו פרטי הסכסוך תחת צו איסור פרסום.

בתביעה, שהוגשה על-ידי לבנת והחברות שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, נתבעים מלבד פדלון ואדלר גם מנהלת החשבונות של קבוצת שי לבנת, רויטל גבאי, ועורך דינן של חברות הקבוצה, עו"ד שרון רביב, שלדברי לבנת סייעו בידי אדלר ופדלון לבצע את מעשי המעילה.

עוד עולה מכתב התביעה כי לבנת הגיש תלונה במשטרה נגד הנתבעים, בשל מעשיהם שלדבריו "עולים כדי עבירות פליליות חמורות".

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה.

"מעשים מדהימים בחומרתם"

"עניינה של תביעה זו במעשים מדהימים בחומרתם של אדלר ופדלון, אשר גזלו מקופותיהן של החברות בקבוצת שי לבנת סכומי-עתק בסך עשרות מיליוני שקלים. הנתבעים, שהדלק המניע אותם אינו אלא תאוות-בצע צרופה, עשו כן באופן שיטתי ומתמשך לאורך שנים... הנתבעים מעלו באמונו של לבנת אשר הפקיד בידיהם את ניהול ענייניהן של החברות ולא היה מעורב בו באופן אישי, ועשו בכספי החברות ובנכסיהן ככל העולה על רוחם, תוך שהם מרוקנים באופן שיטתי את החברות, בוזזים את נכסיהן וכספן ומשלשלים לכיסיהם האישיים סכומים דמיוניים על חשבון החברות ועל חשבון לבנת".

במילים אלה נפתחת התביעה חסרת התקדים בחומרתה שהוגשה על-ידי לבנת באמצעות משרדי עורכי הדין ארדינסט, בן-נתן ושות' וגיל רון, קינן ושות'. בהמשך מפרטת התביעה את השתלשלות העניינים מרגע ששי לבנת גילה, לטענתו, את דבר המעילה.

"לבנת יזם הליך של בדיקה מקצועית יסודית של התנהלות חברות הקבוצה בשנים האחרונות, בין היתר באמצעות רו"ח יהודה ברלב. מהבדיקה מתברר כי הנתבעים, דרך שיטה, יזמו וביצעו שורה של עסקאות בעלי עניין, תוך שהם נמצאים בניגוד אינטרסים חמור בין טובת החברות לטובתם האישית. בעסקאות אלה הם קיבלו לידיהם נכסים בשווי של עשרות מיליוני שקלים, תוך שאת התמורה בעד הנכסים משלמות החברות ובעקיפין לבנת, שהינו כאמור בעל השליטה בהן".

נוסף לכך נטען בתביעה כי אדלר ופדלון הזרימו מיליוני שקלים מכספי החברות לכיסיהם האישיים, תוך שהם רושמים העברות כספים אלה בספרי החברה באופן פיקטיבי, בין היתר כ"החזר הלוואות" שלא היו ולא נבראו ונרשמו בספרי החברה באופן כוזב.

"לאחר שנחשפו מעשיהם החמורים של הנתבעים ובניסיון מאולץ ליצור 'מכת מנע' הם הגישו בעזות-מצח שאין כדוגמתה תביעה נגד לבנת במסגרתה הרהיבו עוז לטעון כי הפעולות שהתבצעו על-ידי החברות כדי להתחקות אחר מעלליהם מהוות לא פחות מקיפוחם", מוסיף וטוען לבנת.

מכחישים מכל וכל

פדלון ואדלר מכחישים כאמור מכל וכל את טענותיו של לבנת, וטוענים מנגד, באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל, כי לבנת מתייחס אליהם כ"גביר", אך למעשה הוא אדם שהיה מסוכסך משך שנים עם משפחתו, בחר באדלר ובפדלון להיות שותפיו העסקיים, והם הקימו וניהלו עבורו את החברות ולא גנבו דבר, אלא להפך - השיאו ללבנת רווחי-עתק.

"התנהלותו של לבנת היא התנהלות כוחנית ובריונית של מי ששם לו למטרה להוביל לחורבנם האישי והכלכלי של שותפיו, והכול בשל תאוות-בצע", טוענים אדלר ופדלון.

לדבריהם, תביעתו של לבנת והאשמותיו כלפיהם באה בתגובה לתביעה שהם הגישו נגדו ראשונים ונועדו אך ורק כדי לנשלם ממעמדם בחברות.

יצוין כי אדלר ופדלון הגישו תביעה נגד שי לבנת והחברות שבבעלותו כשבועיים קודם להגשת התביעה מצדו של לבנת, בעילה של קיפוח המיעוט. הם ביקשו מבית המשפט להורות על חלוקת הון המניות ונכסיהן בין לבנת לביניהם, ולאסור על לבנת לקבל החלטות ולבצע פעולות ביחס לחברות, ללא הסכמתם של אדלר ופדלון.

"הצדדים לתביעה זו הם שותפים עסקיים שפעלו יחד החל משנת 1998. על אף המבנה התאגידי שהוקם הקפידו הצדדים לנהל את עסקיהם על בסיס יחסי אמון וקשרים אישיים. כך התנהלו הדברים על מי מנוחות, עד שבמהלך 2010 החל לבנת להתנכל לפדלון ולאדלר במטרה לנקוט צעדים חד-צדדיים, תוך פגיעה במעמדם של אדלר ופדלון עד כדי נישולם מחברות האחזקה המשותפות", טענו השניים בתביעתם.

לבנת, כאמור, טוען כי התביעה שהגישו אדלר ופדלון נועדה "להקדים תרופה למכה", לאחר שנתפסו בקלקלתם.

סייפרטק: המחלוקת העיקרית

נראה כי סייפרטק, חברה זניחה יחסית עד 2006, הפכה למחלוקת הכספית העיקרית בין הצדדים. סייפרטק שימשה זרוע השקעות משותפות לזואי ולגלובסקום סלולר 1997 שבבעלות משפחת פישמן עד 2006. בנובמבר 2006 מכרה גלובסקום את אחזקותיה בסייפרטק.

בתחילת 2007 השקיעה סייפרטק בסקייויז'ן, השקעה שהניבה לקבוצה רווחים משמעותיים. לטענת לבנת, ההשקעה בסקייויז'ן הועברה לחברת סייפרטק ללא האישורים המתאימים, במטרה להקטין את החלק של לבנת בהשקעה ולהגדיל את החלק של פדלון ואדלר. סקייויז'ן עוסקת בהקמת תשתיות לוויין במדינות מתפתחות. היקף פעילותה עומד על כ-70 מיליון דולר בשנה.

לדברי לבנת, "אדלר ופדלון פעלו בדרכי תחבולה ובחוסר יושר ודאגו לכך ש-24.5% ממניות סייפרטק שהיו בבעלות גלובסקום נרשמו, ללא ידיעתו, על שם פדלון, ו-19.5% על שם אדלר, ואילו לזואי (ששילמה את כל תמורת העסקה) הועברו רק 3.5% ממניות סייפרטק שהיו בבעלות גלובסקום". בדרך זו, נטען בתביעה, העבירו פדלון ואדלר גם שטרי הון של סייפרטק בסך 17.2 מיליון שקל.

מנגד, אדלר ופדלון טוענים כי לבנת ידע לאורך כל הדרך על העסקה והכיר את פרטיה, כי היא דווחה כנדרש לרשם החברות, כי שינוי שטרי ההון נרשם בספרי החברה, וכי לבנת עצמו ועורכי דינו ממשרד ארדינסט אף דיווחו על שינוי האחזקות בחברה.

"תמוה ביותר כי לבנת ועורכי דינו, שהחזיקו בדיווחים, טענו כי לבנת לא ידע על היקף האחזקות בסייפרטק עד לאחרונה והסתירו מבית המשפט מסמכים המפריכים את טענותיהם", טוענים אדלר ופדלון.

"התנהלותו של לבנת היא התנהלות כוחנית ובריונית של מי ששם לעצמו למטרה להוביל לחורבנם הכלכלי והאישי של שותפיו, והכול בשל תאוות-בצע וכפיות-טובה המלמדות כי את מצוקותיו של לבנת יש לפתור מחוץ לבית המשפט", מוסיפים וטוענים אדלר ופדלון. "כל עוד לבנת נוהג באופן הנפסד בו הוא נוהג, נגרמת פגיעה קשה לאדלר ופדלון, לחברות האחזקה המשותפות, לחברות הריאליות המוחזקות על-ידי חברות אלה, ואף לצדדים שלישיים תמי לב", מוסיפים טוענים אדלר ופדלון.

לדבריהם, כאשר לבנת עזב את עסקי הקבוצה בשנת 2003, מצב החברות המשותפות ומצב אחזקותיו של לבנת היו כדלקמן: אף לא אחת מן החברות הריאליות הייתה בשליטתו של לבנת; חברת האחזקה ימקום הייתה בשליטת אדלר, ואילו השליטה בחברת האחזקה סייפרטק הייתה תלויה באחזקותיו האישיות של אדלר; בנוסף, הקבוצה כולה התקיימה באותה עת בזכות מימון בנקאי.

"והנה, בשנת 2010, בחלוף '7 השנים הרעות', במהלכן עשו, כביכול, אמיר ואילן בחברות כל שרק ביקשו, מוצא עצמו לבנת במצב הדברים הבא: כל חברות האחזקה בשליטתו, וכל החברות הריאליות בשליטתו (הפורמאלית); כל החברות רווחיות; יתרות המזומנים בקבוצה השתפרו ללא היכר בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, וזאת לאחר שחולקו כ-11 מיליון דולר לבעלי המניות. שווי האחזקות בהן מחזיקה השותפות עלה בעשרות מיליוני דולרים; ואחרון - במהלך תקופה זו חתמו אמיר ואילן, 'מאחורי גבו' של לבנת, על ערבויות אישיות לבנקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, כאשר הם ערבים ל-100% מהאשראי הבנקאי".

"עסקה פיקטיבית למחיקת חוב"

טענות נוספות שהעלה לבנת בתביעתו הן כי אדלר הוציא מחברת ימקום 7.15 מיליון דולר והעבירם לניהולו בטענה כי אלה נועדו להוצאת ויזת משקיע זר, בעוד שבדיעבד נודע כי לצורך הוצאת הוויזה נדרשו 750 אלף דולר בלבד.

לדברי לבנת, בהמשך ל"תרמית" זו החזיר אדלר לימקום 6.1 מיליון דולר בלבד מסכום זה והותיר בידיו כמיליון דולר.

עוד נטען בתביעה נגד אדלר ופדלון כי הם יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל, על אף שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר".

עוד נטען נגד הנתבעים כי במשך שנים מספר הם גרמו לימקום ולזואי לחלק מיליוני שקלים באופן שווה בינם לבין לבנת, חרף העובדה שללבנת שיעורי אחזקה גבוהים בהרבה מאשר לנתבעים, וכן כי הם חילקו דיבידנד בסך 29.4 מיליון שקל מכספי זואי לבעלי מניותיה, ללא אישור דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית.

כמו כן, נטען כי בראשית 2007 העבירו הנתבעים את חברת סקייויז'ן (חברה אמריקנית שאינה פועלת בישראל) לסייפרטק, תוך הגדלת חלקם האישי בסקייויז'ן ללא אישורים כנדרש ותוך פגיעה בשווי נכסי חברות קבוצת שי לבנת.

אדלר ופדלון, נאמר עוד בתביעה, העניקו למנהלת החשבונות של קבוצת לבנת, רויטל גבאי, הטבות מפליגות כגון הלוואה של כ-2 מיליון שקל ללא ריבית שממנה החזירה 1.45 מיליון שקל בלבד, כי רשמו הלוואה פיקטיבית על שם אדלר בספרי ימקום, וכי חייבו את סייפרטק בעלויות רכישת נכס בלונדון שנרכש על-ידם באופן פרטי.

עוד נטען בתביעה כי עורך הדין של קבוצת שי לבנת, שרון רביב, "שיתף פעולה עם הנתבעים במעשיהם הפסולים, תוך שהוא נותן את ידו לביזה החמורה שביצעו".

בא-כוחו של עו"ד רביב, עו"ד שרון סרואי, מסר בתגובה: "על פני הדברים מדובר בתביעה שאינה מגלה כל עילה כלפי עו"ד רביב, והטענות המיוחסות לו במסגרתה מופרכות מהיסוד. עו"ד רביב שימש כעורך הדין של החברות נשוא העניין בחלק מהתקופה הרלוונטית, פעל במקצועיות, בתום-לב ובנאמנות, ואין לו שום קשר למאבק השליטה ששי לבנת מנהל עם שותפיו.

"ההחלטה לשרבב את שמו של עו"ד רביב לתביעה הינה תמוהה, במיוחד נוכח העובדה שמי שמייצג את התובעים הינו מעסיקו הקודם של עו"ד רביב, ממנו פרש לאחר 7 שנים שבהן עבד באותו משרד, והקים פרקטיקה עצמאית משגשגת בתחומי עיסוק דומים".

שי לבנת: מהחברה המשפחתית הענקית - לעסקים משלו

בשנות ה-90 שימש לבנת כמנכ"ל חברת תשתית המשתייכת לקבוצת תעבורה שבבעלות משפחתו. ב-1997 עזב לבנת את תעבורה, וביוני 1998 הקים את זואי החזקות כפלטפורמה לביצוע השקעות, וצירף אליו את אדלר ופדלון.

זואי החזקות מחזיקה ב-83.1% ממניות חברת קמה תקשורת, האחראית על הקמת הכבל התת-ימי שמקשר את ישראל לתקשורת בעולם. אדלר מחזיק ב-15.9% ממניות קמה.

במהלך השנים הקימו לבנת, אדלר ופדלון תחת חברת זואי שתי חברות נוספות - סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי.

משפחת לבנת, האב אברהם והבנים צביקה וזאב המשיכו לעבוד בקבוצת תעבורה, שהיא שותפתו של נוחי דנקנר לשליטה בקבוצת אי.די.בי. בינואר 2010 מונה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ליו"ר הקבוצה.

בני המשפחה שומרים בקנאות על פרטיותם, אף שהם נחשבים לאחת המשפחות החזקות בישראל, ששולטים על קבוצת ענק שעסקיה מתפרשים על פני תחומים שונים.

לבנת

עוד כתבות

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עם צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט מערכות

מניית החברה הביטחונית נסחרת בשיא, לאחר שהפכה בשנתיים האחרונות ל"מפעל לאומי" ● במקביל היא לא זונחת את ההתרחבות הגלובלית, כשמרוץ ההתחמשות באירופה ומעמד אסטרטגי בארה"ב מבטיחים לה אופק יציב לשנים קדימה ● המחיר: השקעות עתק ותלות בשערי החליפין ● ניתוח חברה, מדור חדש

משרדי חברת BUYME / צילום: איל יצהר

איך הגיעה חברת BUYME לשווי של מיליארד שקל

הפניקס מנהלת מגעים לרכישת 65% מחברת המתנות והחוויות BUYME ממשפחות שחר וקז ● על פי הערכות, מכירות החברה צומחות ב–25%–30% בשנה, ומחזיקה בנתח השוק הגדול בתחומה

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

טירה / צילום: איל יצהר

​מחקר חדש: פערי תחבורה גורעים מאות שקלים מהשכר החודשי בחברה הערבית

מכון אהרן חושף כי פערי התחבורה לבדם אחראים לאובדן הכנסה של עד 18% בקרב עובדים ערבים ● החוקר סני זיו: "היכולת להגיע מהר למרכזי תעסוקה משפיעה ישירות על השכר" ● וגם: כך הוסרו יעדי התעסוקה מחוק ההסדרים, ואיך זה יעלה למשק 0.4% מהתוצר בכל שנה

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

עידן מועלם / צילום: תמר מצפי

נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי עידן מועלם למ"מ מנכ"ל רמ"י

מינויו של מועלם אושר לאחר שראש הממשלה ושר השיכון לא רצו למנות לתפקיד בכירים ברמ"י ● המינוי יהיה במשרה חלקית וללא שכר לתקופה של 3 חודשים, אך לא מן הנמנע שיוארך

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

השלימה זינוק של 1,500% בשנה: הכוכבת של ה־S&P 500 לא עוצרת

על רקע ההתלהבות מ־AI והביקוש הגובר לשבבי זיכרון שהיא מייצרת, מניית סנדיסק זינקה לשווי שיא, לאחר עלייה של 143% בינואר ● אנליסט ג'פריס: "הסייקל בתחום הוא מדהים, ולא רואים לו סוף כרגע" ● בין הנהנים מהזינוק: מאות עובדי החברה בישראל

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה עשה היסטוריה כאשר נבחר למשחק האולסטאר היוקרתי של ה-NBA, אך השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, ששובר כל תקרת זכוכית אפשרית

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

רגולציה איטית וביקוש נמוך: מה קרה להבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

ניידת שידור של גלי צה''ל / צילום: עינת לברון

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגירת גלי צה"ל

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד החלטת הממשלה לסגור את התחנה הצבאית ● המשמעות היא שכעת הממשלה צריכה לנמק מדוע לא תבוטל סגירת גלי צה"ל ולהצדיק את חוקיות המהלך ● עוד נקבע כי תשובת המדינה צריכה להתקבל עד 15 במרץ

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתזנק היום בבורסה, והשתיים שצפויות לרדת בחדות

המתיחות בין איראן וארה"ב נותרת ברמות שיא ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת לשבוע קריטי נוסף, עם תוצאות של אלפאבית, אמזון, פלנטיר ו-AMD ● הנשיא טראמפ בחר את מועמדו לתפקיד יו"ר הפד - ובוול סטריט מרוצים ● מחירי המתכות היקרות צללו יחד עם מטבעות הקריפטו ● וגם: האם ביצועי וול סטריט בינואר יכתיבו את הטון לשנה כולה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● בראיון לגלובס הוא משחזר את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" ואת המאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

ממחר: הרפתנים יעצרו את אספקת החלב למחלבות כמחאה על רפורמת סמוטריץ'

ארגון יצרני החלב הכריז על עצירת אספקת החלב למחלבות, דבר שעלול לשבש את אספקת החלב בכל הארץ כבר ממחר ● לטענת הארגון, הרפורמה בשוק החלב תביא לסגירת רפתות ותפגע בביטחון המזון ● סמוטריץ': "אזרחי ישראל לא יהיו בני-ערובה של מונופולים וקבוצות לחץ" ● מנהל אגף המשק בתנועת המושבים: "מתנצלים בפני הציבור על אי-הנוחות"

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

ינואר בענף הרכב: סך המסירות ירדו ב-10%, פלח החשמליות נעלם במהירות, והסיניות ממשיכות להתחזק

הפלח בעל שיעור הצמיחה הגדול ביותר בחודש החולף היה פלח הפלאג-אין היברידי, שהכפיל כמעט את חלקו לכ-23.5% מכלל השוק - על חשבון כלי הרכב עם הנעה חשמלית מלאה ואפילו על חשבון ההיברידיות הרגילות ● ומה היה הדגם הנמכר ביותר?

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: מי העיר עם איכות החיים הגבוהה בארץ, ומי בתחתית?

בהסתמך על כ-60 פרמטרים שונים, הלמ"ס מחשבת את מדדי איכות החיים ב-18 הערים הגדולות • כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית, ומי הערים שקפצו לצמרת הדירוג? • המשרוקית של גלובס