גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שי לבנת תובע 74 מיליון שקל משותפיו אמיר אדלר ואילן פדלון

לטענת שי לבנת, "אדלר ופדלון ביצעו מעשי תרמית מתוחכמים מאחורי גבי וגזלו ממני עשרות מיליוני שקלים" ■ השניים הגישו תביעה נגדו, שלטענת לבנת נועדה "להקדים תרופה למכה"

הותר לפרסום לפני שעה קלה (א') על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז: בתביעה על סך כ-74 מיליון שקל שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקווה, טוען איש העסקים שי לבנת כי אנשי העסקים אמיר אדלר ואילן פדלון הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, ואשר נוהלו על-ידי אדלר ופדלון שהם גם בעלי מיעוט בהן.

זאת, "תוך ביצוע מעשי תרמית מתוחכמים ומורכבים מאחורי גבו של שי לבנת, הכוללים רישומים חשבונאיים כוזבים, ביצוע עסקאות פיקטיביות, זיוף מסמכים ועוד".

אדלר ופדלון מכחישים מכל וכל את טענותיו של לבנת, וטוענים מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות. עד עתה היו פרטי הסכסוך תחת צו איסור פרסום.

בתביעה, שהוגשה על-ידי לבנת והחברות שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות, נתבעים מלבד פדלון ואדלר גם מנהלת החשבונות של קבוצת שי לבנת, רויטל גבאי, ועורך דינן של חברות הקבוצה, עו"ד שרון רביב, שלדברי לבנת סייעו בידי אדלר ופדלון לבצע את מעשי המעילה.

עוד עולה מכתב התביעה כי לבנת הגיש תלונה במשטרה נגד הנתבעים, בשל מעשיהם שלדבריו "עולים כדי עבירות פליליות חמורות".

שי לבנת הוא בנו של אברהם (בונדי) לבנת, ממייסדי תעבורה.

"מעשים מדהימים בחומרתם"

"עניינה של תביעה זו במעשים מדהימים בחומרתם של אדלר ופדלון, אשר גזלו מקופותיהן של החברות בקבוצת שי לבנת סכומי-עתק בסך עשרות מיליוני שקלים. הנתבעים, שהדלק המניע אותם אינו אלא תאוות-בצע צרופה, עשו כן באופן שיטתי ומתמשך לאורך שנים... הנתבעים מעלו באמונו של לבנת אשר הפקיד בידיהם את ניהול ענייניהן של החברות ולא היה מעורב בו באופן אישי, ועשו בכספי החברות ובנכסיהן ככל העולה על רוחם, תוך שהם מרוקנים באופן שיטתי את החברות, בוזזים את נכסיהן וכספן ומשלשלים לכיסיהם האישיים סכומים דמיוניים על חשבון החברות ועל חשבון לבנת".

במילים אלה נפתחת התביעה חסרת התקדים בחומרתה שהוגשה על-ידי לבנת באמצעות משרדי עורכי הדין ארדינסט, בן-נתן ושות' וגיל רון, קינן ושות'. בהמשך מפרטת התביעה את השתלשלות העניינים מרגע ששי לבנת גילה, לטענתו, את דבר המעילה.

"לבנת יזם הליך של בדיקה מקצועית יסודית של התנהלות חברות הקבוצה בשנים האחרונות, בין היתר באמצעות רו"ח יהודה ברלב. מהבדיקה מתברר כי הנתבעים, דרך שיטה, יזמו וביצעו שורה של עסקאות בעלי עניין, תוך שהם נמצאים בניגוד אינטרסים חמור בין טובת החברות לטובתם האישית. בעסקאות אלה הם קיבלו לידיהם נכסים בשווי של עשרות מיליוני שקלים, תוך שאת התמורה בעד הנכסים משלמות החברות ובעקיפין לבנת, שהינו כאמור בעל השליטה בהן".

נוסף לכך נטען בתביעה כי אדלר ופדלון הזרימו מיליוני שקלים מכספי החברות לכיסיהם האישיים, תוך שהם רושמים העברות כספים אלה בספרי החברה באופן פיקטיבי, בין היתר כ"החזר הלוואות" שלא היו ולא נבראו ונרשמו בספרי החברה באופן כוזב.

"לאחר שנחשפו מעשיהם החמורים של הנתבעים ובניסיון מאולץ ליצור 'מכת מנע' הם הגישו בעזות-מצח שאין כדוגמתה תביעה נגד לבנת במסגרתה הרהיבו עוז לטעון כי הפעולות שהתבצעו על-ידי החברות כדי להתחקות אחר מעלליהם מהוות לא פחות מקיפוחם", מוסיף וטוען לבנת.

מכחישים מכל וכל

פדלון ואדלר מכחישים כאמור מכל וכל את טענותיו של לבנת, וטוענים מנגד, באמצעות עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל, כי לבנת מתייחס אליהם כ"גביר", אך למעשה הוא אדם שהיה מסוכסך משך שנים עם משפחתו, בחר באדלר ובפדלון להיות שותפיו העסקיים, והם הקימו וניהלו עבורו את החברות ולא גנבו דבר, אלא להפך - השיאו ללבנת רווחי-עתק.

"התנהלותו של לבנת היא התנהלות כוחנית ובריונית של מי ששם לו למטרה להוביל לחורבנם האישי והכלכלי של שותפיו, והכול בשל תאוות-בצע", טוענים אדלר ופדלון.

לדבריהם, תביעתו של לבנת והאשמותיו כלפיהם באה בתגובה לתביעה שהם הגישו נגדו ראשונים ונועדו אך ורק כדי לנשלם ממעמדם בחברות.

יצוין כי אדלר ופדלון הגישו תביעה נגד שי לבנת והחברות שבבעלותו כשבועיים קודם להגשת התביעה מצדו של לבנת, בעילה של קיפוח המיעוט. הם ביקשו מבית המשפט להורות על חלוקת הון המניות ונכסיהן בין לבנת לביניהם, ולאסור על לבנת לקבל החלטות ולבצע פעולות ביחס לחברות, ללא הסכמתם של אדלר ופדלון.

"הצדדים לתביעה זו הם שותפים עסקיים שפעלו יחד החל משנת 1998. על אף המבנה התאגידי שהוקם הקפידו הצדדים לנהל את עסקיהם על בסיס יחסי אמון וקשרים אישיים. כך התנהלו הדברים על מי מנוחות, עד שבמהלך 2010 החל לבנת להתנכל לפדלון ולאדלר במטרה לנקוט צעדים חד-צדדיים, תוך פגיעה במעמדם של אדלר ופדלון עד כדי נישולם מחברות האחזקה המשותפות", טענו השניים בתביעתם.

לבנת, כאמור, טוען כי התביעה שהגישו אדלר ופדלון נועדה "להקדים תרופה למכה", לאחר שנתפסו בקלקלתם.

סייפרטק: המחלוקת העיקרית

נראה כי סייפרטק, חברה זניחה יחסית עד 2006, הפכה למחלוקת הכספית העיקרית בין הצדדים. סייפרטק שימשה זרוע השקעות משותפות לזואי ולגלובסקום סלולר 1997 שבבעלות משפחת פישמן עד 2006. בנובמבר 2006 מכרה גלובסקום את אחזקותיה בסייפרטק.

בתחילת 2007 השקיעה סייפרטק בסקייויז'ן, השקעה שהניבה לקבוצה רווחים משמעותיים. לטענת לבנת, ההשקעה בסקייויז'ן הועברה לחברת סייפרטק ללא האישורים המתאימים, במטרה להקטין את החלק של לבנת בהשקעה ולהגדיל את החלק של פדלון ואדלר. סקייויז'ן עוסקת בהקמת תשתיות לוויין במדינות מתפתחות. היקף פעילותה עומד על כ-70 מיליון דולר בשנה.

לדברי לבנת, "אדלר ופדלון פעלו בדרכי תחבולה ובחוסר יושר ודאגו לכך ש-24.5% ממניות סייפרטק שהיו בבעלות גלובסקום נרשמו, ללא ידיעתו, על שם פדלון, ו-19.5% על שם אדלר, ואילו לזואי (ששילמה את כל תמורת העסקה) הועברו רק 3.5% ממניות סייפרטק שהיו בבעלות גלובסקום". בדרך זו, נטען בתביעה, העבירו פדלון ואדלר גם שטרי הון של סייפרטק בסך 17.2 מיליון שקל.

מנגד, אדלר ופדלון טוענים כי לבנת ידע לאורך כל הדרך על העסקה והכיר את פרטיה, כי היא דווחה כנדרש לרשם החברות, כי שינוי שטרי ההון נרשם בספרי החברה, וכי לבנת עצמו ועורכי דינו ממשרד ארדינסט אף דיווחו על שינוי האחזקות בחברה.

"תמוה ביותר כי לבנת ועורכי דינו, שהחזיקו בדיווחים, טענו כי לבנת לא ידע על היקף האחזקות בסייפרטק עד לאחרונה והסתירו מבית המשפט מסמכים המפריכים את טענותיהם", טוענים אדלר ופדלון.

"התנהלותו של לבנת היא התנהלות כוחנית ובריונית של מי ששם לעצמו למטרה להוביל לחורבנם הכלכלי והאישי של שותפיו, והכול בשל תאוות-בצע וכפיות-טובה המלמדות כי את מצוקותיו של לבנת יש לפתור מחוץ לבית המשפט", מוסיפים וטוענים אדלר ופדלון. "כל עוד לבנת נוהג באופן הנפסד בו הוא נוהג, נגרמת פגיעה קשה לאדלר ופדלון, לחברות האחזקה המשותפות, לחברות הריאליות המוחזקות על-ידי חברות אלה, ואף לצדדים שלישיים תמי לב", מוסיפים טוענים אדלר ופדלון.

לדבריהם, כאשר לבנת עזב את עסקי הקבוצה בשנת 2003, מצב החברות המשותפות ומצב אחזקותיו של לבנת היו כדלקמן: אף לא אחת מן החברות הריאליות הייתה בשליטתו של לבנת; חברת האחזקה ימקום הייתה בשליטת אדלר, ואילו השליטה בחברת האחזקה סייפרטק הייתה תלויה באחזקותיו האישיות של אדלר; בנוסף, הקבוצה כולה התקיימה באותה עת בזכות מימון בנקאי.

"והנה, בשנת 2010, בחלוף '7 השנים הרעות', במהלכן עשו, כביכול, אמיר ואילן בחברות כל שרק ביקשו, מוצא עצמו לבנת במצב הדברים הבא: כל חברות האחזקה בשליטתו, וכל החברות הריאליות בשליטתו (הפורמאלית); כל החברות רווחיות; יתרות המזומנים בקבוצה השתפרו ללא היכר בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, וזאת לאחר שחולקו כ-11 מיליון דולר לבעלי המניות. שווי האחזקות בהן מחזיקה השותפות עלה בעשרות מיליוני דולרים; ואחרון - במהלך תקופה זו חתמו אמיר ואילן, 'מאחורי גבו' של לבנת, על ערבויות אישיות לבנקים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, כאשר הם ערבים ל-100% מהאשראי הבנקאי".

"עסקה פיקטיבית למחיקת חוב"

טענות נוספות שהעלה לבנת בתביעתו הן כי אדלר הוציא מחברת ימקום 7.15 מיליון דולר והעבירם לניהולו בטענה כי אלה נועדו להוצאת ויזת משקיע זר, בעוד שבדיעבד נודע כי לצורך הוצאת הוויזה נדרשו 750 אלף דולר בלבד.

לדברי לבנת, בהמשך ל"תרמית" זו החזיר אדלר לימקום 6.1 מיליון דולר בלבד מסכום זה והותיר בידיו כמיליון דולר.

עוד נטען בתביעה נגד אדלר ופדלון כי הם יצרו עסקה פיקטיבית לצורך מחיקת חובו של אדלר לימקום, במסגרתה "מכר" אדלר כביכול לחברה אופציה להשקעה בחברת HCNH הקפריסאית תמורת 11.6 מיליון שקל, על אף שהיא לא הייתה שווה דבר. "מדובר היה בקומבינה שנועדה להעלים את חובו של אדלר".

עוד נטען נגד הנתבעים כי במשך שנים מספר הם גרמו לימקום ולזואי לחלק מיליוני שקלים באופן שווה בינם לבין לבנת, חרף העובדה שללבנת שיעורי אחזקה גבוהים בהרבה מאשר לנתבעים, וכן כי הם חילקו דיבידנד בסך 29.4 מיליון שקל מכספי זואי לבעלי מניותיה, ללא אישור דירקטוריון החברה והאסיפה הכללית.

כמו כן, נטען כי בראשית 2007 העבירו הנתבעים את חברת סקייויז'ן (חברה אמריקנית שאינה פועלת בישראל) לסייפרטק, תוך הגדלת חלקם האישי בסקייויז'ן ללא אישורים כנדרש ותוך פגיעה בשווי נכסי חברות קבוצת שי לבנת.

אדלר ופדלון, נאמר עוד בתביעה, העניקו למנהלת החשבונות של קבוצת לבנת, רויטל גבאי, הטבות מפליגות כגון הלוואה של כ-2 מיליון שקל ללא ריבית שממנה החזירה 1.45 מיליון שקל בלבד, כי רשמו הלוואה פיקטיבית על שם אדלר בספרי ימקום, וכי חייבו את סייפרטק בעלויות רכישת נכס בלונדון שנרכש על-ידם באופן פרטי.

עוד נטען בתביעה כי עורך הדין של קבוצת שי לבנת, שרון רביב, "שיתף פעולה עם הנתבעים במעשיהם הפסולים, תוך שהוא נותן את ידו לביזה החמורה שביצעו".

בא-כוחו של עו"ד רביב, עו"ד שרון סרואי, מסר בתגובה: "על פני הדברים מדובר בתביעה שאינה מגלה כל עילה כלפי עו"ד רביב, והטענות המיוחסות לו במסגרתה מופרכות מהיסוד. עו"ד רביב שימש כעורך הדין של החברות נשוא העניין בחלק מהתקופה הרלוונטית, פעל במקצועיות, בתום-לב ובנאמנות, ואין לו שום קשר למאבק השליטה ששי לבנת מנהל עם שותפיו.

"ההחלטה לשרבב את שמו של עו"ד רביב לתביעה הינה תמוהה, במיוחד נוכח העובדה שמי שמייצג את התובעים הינו מעסיקו הקודם של עו"ד רביב, ממנו פרש לאחר 7 שנים שבהן עבד באותו משרד, והקים פרקטיקה עצמאית משגשגת בתחומי עיסוק דומים".

שי לבנת: מהחברה המשפחתית הענקית - לעסקים משלו

בשנות ה-90 שימש לבנת כמנכ"ל חברת תשתית המשתייכת לקבוצת תעבורה שבבעלות משפחתו. ב-1997 עזב לבנת את תעבורה, וביוני 1998 הקים את זואי החזקות כפלטפורמה לביצוע השקעות, וצירף אליו את אדלר ופדלון.

זואי החזקות מחזיקה ב-83.1% ממניות חברת קמה תקשורת, האחראית על הקמת הכבל התת-ימי שמקשר את ישראל לתקשורת בעולם. אדלר מחזיק ב-15.9% ממניות קמה.

במהלך השנים הקימו לבנת, אדלר ופדלון תחת חברת זואי שתי חברות נוספות - סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי.

משפחת לבנת, האב אברהם והבנים צביקה וזאב המשיכו לעבוד בקבוצת תעבורה, שהיא שותפתו של נוחי דנקנר לשליטה בקבוצת אי.די.בי. בינואר 2010 מונה ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ליו"ר הקבוצה.

בני המשפחה שומרים בקנאות על פרטיותם, אף שהם נחשבים לאחת המשפחות החזקות בישראל, ששולטים על קבוצת ענק שעסקיה מתפרשים על פני תחומים שונים.

לבנת

עוד כתבות

איור: גיל ג'יבלי

תמיד במצב רוח טוב, מנומס ולפעמים גם מתעטש: הכירו את סוכן ה-AI הקולי

בשנה האחרונה קמו בישראל חברות המתמחות בסוכני בינה מלאכותית קוליים, אשר עונים או מוציאים שיחות מכירה, שירות ותמיכה ● בין החברות הגדולות שכבר אימצו את הפיתוח נמצאות בזק, פרטנר, קופ"ח מכבי ואמישראגז אנרג'י, וייתכן שכבר שוחחתם עם הסוכנים שלהן בלי לדעת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות הבנקים והחברות הביטחוניות נפלו

ה-S&P 500 ירד בכ-0.3% ● כמות המשרות הפנויות בארה"ב ירדה במפתיע לרמתה הנמוכה ביותר מזה יותר משנה ● שתי הצהרות נפרדות של טראמפ הכבידו על המניות הביטחוניות ועל מניות בתחום הנדל"ן ● בוול סטריט ג'ורנל מדווחים: אנתרופיק בדרך לגיוס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 350 מיליארד דולר

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים החזקות / צילום: יעל צור

מוקדם מהצפוי: מנורה רוכשת את השליטה ביסודות תמורת 150 מיליון שקל

חברת הביטוח ניצלה את האופציה שניתנה לה לרכישת השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאי, כחלק מהסכם האשראי עליו חתמו לפני כשנה ● לחברה אופציה לרכוש את כלל ההחזקות מידי בעלי השליטה שימשיכו להוביל אותה בעת הקרובה

''הכוכב הבא לאירוויזיון'' של קשת / צילום: צילום מסך מאתר קשת

האם תכני קשת יירדו מפרטנר tv+ בעוד עשרה ימים?

לגלובס נודע כי בפרטנר פנו לקשת וביקשו לסיים את החוזה לפי תאריך היציאה מוקדמת שנקבע ● ICC ישראל, השלוחה המקומית של לשכת המסחר הבינלאומית, משיקה ועדת בנקאות חדשה ● ומי מונה למנהל איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים? ● אירועים ומינויים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל / צילום: תמר מצפי

בעלות של 8 מיליארד שקל: נתיבי ישראל בבליץ חריג של מכרזים

בין הפרויקטים בגל המכרזים: שדרוג כביש 44 במקטע שבין בית דגן לניר צבי ובאזור מחלף בית דגן, בהשקעה כוללת של כ־2־2.4 מיליארד שקל ● במסגרת העבודות ישודרג הכביש בחתך מלא, יבוצעו עבודות תשתית נרחבות לאורך הציר, ויוקמו שני מחלפים - מחלף בית דגן ומחלפון כפר חב״ד

ללא מנכ''ל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

7 חברות ממשלתיות מחפשות מנכ"ל, ועשרות מיליארדי שקלים בסימן שאלה

מאבקי כוח בין שרים, ועדי עובדים דומיננטיים ומועמדים צעירים מדי משאירים את החברות הקריטיות ביותר עם "הנהלות רפאים" ● כך, רכבת ישראל, מקורות ונגה נותרו בלי שאיש יעמוד בראשן ● בינתיים, מיזמי הענק בתחומי האנרגיה, התחבורה והדיור מתעכבים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

מדינת ישראל גייסה הלילה 6 מיליארד דולר בחו"ל במרווחים הנמוכים ביותר מאז המלחמה

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, השלים הלילה הנפקה בינלאומית של אגרות חוב דולריות בהיקף של 6 מיליארד דולר ● מדובר בשיפור של כ-34% לעומת ההנפקה שנערכה בשנה שעברה

מייסדי פיירבלוקס: פבל ברנגולץ (מימין לשמאל) מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: באדיבות פיירבלוקס

רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר

החברה הנרכשת, TRES Finance, פועלת בתחום הפינטק ומתרגמת פעילות בלוקצ'יין לדיווח פיננסי ורגולטורי ● מפיירבלוקס נמסר: "השילוב בין החברות יאפשר ללקוחות לנהל הן את הפעילות התפעולית והן את המערך הפיננסי על גבי תשתית אחת, מאובטחת ותואמת רגולציה"

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: שלומי יוסף

40% מהמבוטחים חזרו לפוליסה היקרה: כך נכשל המהלך להוזלת ביטוחי הבריאות

רפורמת משרד הבריאות שהעבירה 600 אלף מבוטחים מביטוח בריאות קלאסי לפוליסות "משלים שב"ן" נועדה למנוע כפל ביטוחי ולחסוך כסף ● אך הישראלים כנראה חוששים מהשינוי, ו–40% מהם בחרו לחזור לפוליסות היקרות יותר, מסוג "מהשקל הראשון", למרות מאמצי השכנוע

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רפורמת המסלולים, פערי התשואה והסערה שחוללה בדיקת גלובס ברשת

בעקבות הפרסום בגלובס, לפיו קיימים פערי תשואות בין גופי הגמל והפנסיה במסלולי השקעה שאמורים להיות זהים, ברשתות החברתיות תקפו את הרפורמה ● "זה מה שקורה כששוכחים את התוכן" ● רשות שוק ההון: "השלכות הרפורמה עדיין מצויות בבחינה"

הפגנות חקלאים בצרפת נגד ההסכם עם אמריקה הלטינית / צילום: ap, Fred Scheiber

גרמניה ואיטליה לוחצות, צרפת מתבצרת: תפנית במאבק על הסכם עם אמריקה הלטינית

האיחוד האירופי קרוב לחתימה היסטורית עם מדינות "מרקוסור" הדרום אמריקאיות, על הסכם להסרת רוב המכסים ההדדיים בין שני הגושים ● לאחר שאיטליה כבר הסירה את התנגדותה, תמורת פיצויים לחקלאים שלה, צרפת נותרת בודדה במערכה נגד ההסכם, מחשש למהומות במדינה

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

הצ'ק־ליסט הפנסיוני: מה חשוב לבדוק בחיסכון?

עבור רוב הישראלים מדובר בנכס הפיננסי הגדול ביותר, אך גם זה שזוכה להכי מעט תשומת־לב ● מדמי הניהול שנמצאים בשפל ועד לטעות המיסוי שחצי מהפורשים מבצעים - אלו הצעדים שחייבים לבצע כדי לוודא שהכסף באמת יחכה לכם ביום הפרישה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מניית הבורסה לני"ע קפצה בכ-8%, נאוויטס נפלה

מדד ת"א 35 ננעל ביציבות ● הרשויות הזמניות בוונצואלה יעבירו לארצות הברית כ-40 מיליון חביות נפט ● מיטב: מצבו של שוק הנדל"ן צפוי לתמוך בהורדות ריבית ● אנבידיה ו-AMD ראש בראש: השתיים חשפו שבבי מרכזי נתונים חדשים ● בשל המחסור החמור, מחירי שבבי הזיכרון צפויים להמשיך ולזנק גם ב-2026 - אלו המניות שכדאי לעקוב אחריהן

מכלית הנפט ''מרינרה'' / צילום: Reuters, Hakon Rimmereid

בגלל קשר לונצואלה: ארה"ב השתלטה על מכלית נפט רוסית

כוחות אמרקאיים השתלטו על מכלית הנפט הרוסית "מרינרה", שימשה כחלק מצי הרפאים של משטר מדורו בונצואלה ● לפי דיווחים, רוסיה שלחה צוללת וכלים ימיים בשל החשש מהשתלטות

297 דירות ביומיים. פרויקט ''הסטריפ'' של אאורה בנתניה / צילום: evolve media

המספרים של שוק הנדל"ן ב־2025 מתחילים להיחשף, והם רחוקים מהתחזיות

רוב חברות הנדל"ן מציגות עלייה במכירות, למרות שנה מאתגרת ומלאי בשיא ● אולם הנתונים מגלים כי הזינוק נשען בעיקר על פרויקטים נקודתיים ● בזמן שחברות כמו הכשרה ופרשקובסקי רשמו גידולים מרשימים, אאורה פספסה את תחזיותיה השנתיות בכמעט 300 דירות

משרדי וויקס / צילום: איל יצהר

וויקס מחזירה את העובדים בישראל לחמישה ימים במשרד

המהלך יכנס לתוקף בפברואר 2026 בישראל ובחלק מאתרי החברה באירופה, וילווה בהבטחה להמשך גמישות אישית ● הנשיא ניר זוהר: בעידן של האצה טכנולוגית ובינה מלאכותית, עבודה משותפת היא תנאי לצמיחה

"הצבא הגרמני לא הצליח ליירט": תעלומת הרחפנים שריגלו אחר מערכת החץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: רחפנים מסתוריים ריגלו אחרי פריסת מערכת חץ בגרמניה, פרטים חדשים על המטוסים שישראל תרכוש מארה"ב, והממשלה בבריטניה מנסה להתמודד עם גל חרמות מקומי נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קסטרו / צילום: שירה ספיר

אחרי קפיצה של 70%: משפחת רוטר מוכרת לראשונה מניות קסטרו

בעלת השליטה בקמעונאית האופנה וההלבשה קסטרו מצטרפת לגל המימושים בבורסה ומוכרת 4% מהחברה תמורת 57 מיליון שקל, לאחר שלפני מספר חודשים הגיעה להסכמות עם שותפה לשליטה יוסי גביזון

אנשי חיזבאללה בהלוויה של רמטכ''ל ארגון הטרור / צילום: ap, Hussein Malla

סעודיה: מלחמה בין ישראל לחיזבאללה תיחשב איום על היציבות האזורית

מחבלי חמאס ירו לעבר כוח צה"ל ברצועה, אין נפגעים לכוחותינו ● מאות לוחמים מעיראק נשלחים תחת כיסוי של עלייה לרגל לעיר משהד באיראן ● חודשו החיפושים אחר החלל החטוף רן גואילי ז"ל ● צה"ל חיסל שלושה מחבלים שעסקו בשיקום תשתיות צבאיות של חיזבאללה ● על רקע החשש מהסלמה מחודשת עם לבנון, גורם בבית המלוכה הסעודי אמר כי מלחמה בין ישראל לחיזבאללה תיחשב איום על היציבות האזורית ● עדכונים שוטפים

שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות / צילום: טלי בוגדנובסקי

חנו בחניה בבניין במשך 48 שנים. ביהמ"ש קבע שהיא לא שלהם

המפקח על המקרקעין קבע כי שימוש ממושך בחניה אינו מקנה זכויות קנייניות - החלטה שצפויה להסיר חסמים משמעותיים בפרויקטים של התחדשות עירונית