גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היהפוך משקשק למשוקשק?

מהבקשה של אגרקסקו עולה כי בסיבוב הנוכחי המשקשק עשוי להפוך למשוקשק

המונח "שיטת השקשוקה" נולד אי שם באמצע העשור הקודם, עת מכרה המדינה את מניותיה בחברת הספנות צים לידי החברה לישראל של משפחת עופר. העסקה זכתה אז לביקורת ציבורית רבה, בעקבות הדעה הרווחת שלפיה צים נמכרה במחיר הנמוך משמעותית משוויה הכלכלי.

את מטבע הלשון, שהפך לשם נרדף ליחסי הון-שלטון, טבע עו"ד רם כספי, שייצג את משפחת עופר במו"מ מול המדינה. "היה פער בין הצדדים וכשהבנתי שזה עלול לפוצץ את העסקה, אמרתי לכולם: 'בואו נעשה שקשוקה מכל ההצעות'", הוא סיפר.

אז, שנים לפני שצים נקלעה לקשיים ונדרשה להסדר חוב חסר תקדים בהיקפו, מקובל היה לחשוב כי משפחת עופר "שקשקה" את המדינה. מאז חלפו, כאמור, שנים, ובשבוע שעבר, הגישה חברת הייצוא החקלאי אגרקסקו בקשת הקפאת הליכים לביהמ"ש.

מהבקשה עולה כי בסיבוב הנוכחי של עסקי הספנות המשותפים למדינת ישראל ולמשפחת עופר, המשקשק עשוי להפוך למשוקשק. זה יקרה אם אגרקסקו, שבבעלות המדינה, תיאלץ להפר התקשרות ארוכת טווח לחכירת שתי אוניות קירור מידי חברת עופר ספנות, שהיקפה הכולל יותר מ-60 מיליון אירו. חוב עצום, שכנגדו יש בידי עופר ספנות פיקדון בסכום של 6.8 מיליון אירו בלבד.

מימון מגרמניה

מבקשת הקפאת ההליכים של אגרקסקו, עולה כי עופר ספנות אינה נושה מובטח וסיכוייה לגבות את מלוא החוב דומים לאלו של מחזיקי האג"ח של אגרקסקו. כלומר, לא גבוהים במיוחד בלשון המעטה.

צמד האוניות פותחו ונבנו במיוחד עבור אגרקסקו באמצע העשור הקודם, במימון של בנק גרמני, ולפי המתואר בבקשת הקפאת ההליכים הן היו אמורות לקחת את החקלאות הישראלית צעד אחד קדימה, על ידי החלפת היצוא החקלאי לאירופה בדרך האוויר. דרך זו הסבה הוצאות שיווק גבוהות עד כדי חוסר יכולת להתחרות במגדלים ממדינות אחרות.

אלא שבנייתן של האוניות, מסתבר כעת, הפכה לאסון עבור כל המעורבים בפרשה: אגרקסקו, עופר ספנות וכנראה גם הבנק המממן, שככל הידוע העמיד את ההלוואה ללא ביטחונות נוספים מעבר לאוניות.

לא חלפו שנתיים מאז קיבלה אגרקסקו את האוניות לידיה, והחברה פנתה לעופר ספנות בבקשה כי תרכוש מידיה את האוניות ותפעילן עבורה. זאת, בשל חוסר שביעות רצון מאופן הפעלתן על ידי חברה זרה, וניסיון מוצלח עם עופר ספנות, שהפעילה עבורה אוניות קירור במשך 18 שנים.

"עדיף לדומם"

עופר ספנות נחלצה לעזרתה של אגרקסקו כנגד חוזה החכרה ארוך טווח של האוניות למשך 14 שנים. אז היו אלה ימי הגאות בענף הספנות העולמי, אלא שימים אלה חלפו, ונכון להיום - לאור הירידה בכמות התוצרת המיוצאת ולאחר מספר משברים שפקדו את ענף הספנות - עלות ההפעלה של האוניות גבוהה משמעותית ביחס לחלופות המוצעות בשוק ומשמשות את המתחרים.

מחישוב שמצרפת אגרקסקו , עולה כי עלות הפעלת האוניות עומדת כיום על 12 מיליון אירו בשנה (כ-9 מיליון אירו "דמי חכירה", ועוד 3 מיליון אירו "דמי תפעול").

"דמי החכירה הם בהיקף שהחברה אינה יכולה לעמוד בו", נכתב בבקשת הקפאת ההליכים. "ניתוח הנתונים מלמד כי הפעלת האוניות בשנת 2011 צפויה להוביל להפסד שנתי של כ-9 מיליון אירו ביחס לעלות הובלה אלטרנטיבית. דהיינו, עדיף לחברה לדומם את האוניות ולקבל שירותי שינוע מגורם חיצוני תמורת כסף מלא בגין שירותי ההובלה".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית ICL צנחה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● מניית ICL ירדה לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את החברה לשלם על שאיבה מים המלח ● ב-UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; המניות הדואליות קופצות, ארית תעשיות צוללת בכ-16%

מדד ת"א 35 קופץ בכ-0.8% ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, על אף דוח התעסוקה של ADP, שהצביע על ירידה חדה ומפתיעה בכמות המועסקים ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

בורסות וול סטריט / צילום: Shutterstock

ענקית קרנות הסל מעריכה: ההזדמנויות הבאות - בבריאות ובשווקים המתעוררים

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים