עם סיום החלק הראשון של הרפורמות בשוק התקשורת שהוביל השר משה כחלון, הגיע תורה של הטלוויזיה המסחרית והרב-ערוצית להיערך למהפכה שתתחולל בעידן החדש של שוק שידורי הטלוויזיה, עידן מרתק, אך כזה שטומן בחובו אתגרים רגולטוריים מורכבים.
לצד ההתמודדות הציבורית של המועצה לשידורי כבלים ולוויין ומשרד התקשורת עם שאלת הסדרת הפלטפורמות הפועלות ברשת האינטרנט (שהמלצותיה יתפרסמו בקרוב), נציין כי עיקר השינוי שאותו מוביל שר התקשורת מתרכז בשידורי הטלוויזיה המסורתית במתכונתה הדיגיטלית, שבה צפויה מהפכה ממשית.
התווספות פלטפורמת השידורים השלישית, בדמות שידורי עידן+ (DTT) המורחבים עד להעלאת 10 ערוצים נוספים, והמעבר משיטה שבה המדינה מעניקה לגופי השידור רישיונות במקום זיכיונות, יוצרים יתרונות כמו שבירת מונופול הזכיינים ומתן אופק עסקי למחזיקי הרישיון. אולם מהניסיון במערב, תחרות מוגברת בשילוב רגולציה הם קרקע לגידולי פרא בג'ונגל הטלוויזיה הרב-ערוצית, שעשויה להיות רוויית שעשועונים וסנסציות.
אמנם אנו גאים בתכנים האיכותיים וביצירה המשודרים בערוצי הכבלים, הלוויין והברודקאסט, אך החשש מהצפוי קיים. וככל שנבקש לסנגר על האפקטיביות של ההסדרים הרגולטוריים הקיימים, ספק אם הרגולציה על הטלוויזיה המסורתית תמשיך להיות רלבנטית ואפקטיבית ללא החלת רגולציה על שידורי פלטפורמות ה-TVLIKE הפועלות על גבי תשתית האינטרנט.
נכון להיום, ניאלץ לצמצם את הפערים הרגולטוריים בין שידורי הטלוויזיה המסורתית לשידורי הטלוויזיה בפלטפורמות הניו-מדיה השונות. ככלל, שינויי חקיקה ותיקונים ברגולציה תמיד יפגרו אחר הטכנולוגיה, וטוב שכך. ועד שהרגולטור יקבע כללים, כוחות השוק יקבעו מציאות חדשה. מגמת הפחתת תקציבי הפרסום בטלוויזיה המסורתית, עמוסת המחויבויות הציבוריות על חשבון רשת האינטרנט, שבה מפיקים מיזמי תוכן משוחררים מרגולציה ומפיקוח, היא אינדיקציה לצריכה הגוברת של תכנים ברשת.
בעידן שבו הפקות מנסות לייצר הכנסות מפרסומות בזמן התוכנית, ולא בזמן הפרסומות, מוקדש עיקר המאמץ מצד גופי השידור והפלטפורמות למיגור "פרסום סמוי וקידום עניינים אסורים", ובשפת המפרסמים "תוכן שיווקי". כיום תוכן שיווקי אסור בחוק, אך ייתכן כי לאור השינויים בהרגלי צריכת התכנים, תידרש בחינה נוספת ואימוץ של חלק מהמלצות הוועדה בראשות פרופ' אסא כשר.
הוועדה המליצה להתיר במגבלות מסוימות תוכן שיווקי בתוכניות בידור, החיים הטובים וספורט, אך אסרה את שילובו במשדרי תעודה, חדשות ואקטואליה. הצופים בבית לא ירוויחו דבר מהקלה על תוכן שיווקי, אבל ציבורית, רגולטור אקטיבי ורלבנטי אינו יכול להתעלם מהשינויים הטכנולוגיים, הכלכליים והתרבותיים שיורדים ממסכי הטלוויזיה על ראשינו.
המעבר לרישיונות, הרגולציה על טלוויזיה באינטרנט ובחינת סוגיית התוכן השיווקי והתאמתו לשוק הטלוויזיה החדש, הם 3 אתגרים חשובים לקראת שנת 2012, שמצריכים היערכות אחידה וחזקה מצד הרגולטורים, שיידרשו להתמודד איתם מתוך ראייה כוללת.
מדיניות כחלון, שקידמה את התחרות בתחום הטלקום ואיפשרה חשיבה מחוץ לקופסה בתחום השידורים, יוצרת תנאים לעבור מדיבורים למעשים: הקמת "ברית המועצות", שבה יתמזגו שני גופי הפיקוח בתחום השידורים - מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה - לגוף רגולטורי אחד, מרכזי וחזק, שיסדיר את שוק השידורים ואת תחום התוכן והיצירה.
רק גוף פיקוח מאוחד יתייחס ביסודיות לגופים המשדרים בערוצי הכבלים, הלוויין, ערוץ 2 ו-10, ערוצי עידן +, וגם בערוצי הטלוויזיה באינטרנט, כאל הבייבי שלו ולא כאל ילדיו החורגים של הגוף המפוקח השני שאותם הוא נדרש לאמץ.
הגוף המאוחד ישקיע את מרב מרצו במנדט שניתן לו, בלי שייאלץ לעסוק בטפל במקום בעיקר, שהוא - פיקוח קשוח לצד פיתוח תוכן טלוויזיוני, בלא קשר לאמצעי ההולכה שבה הוא מופץ, תוך מתן שירות אופטימלי לצופים בבית.
הכותב הוא יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין ובין משפיעי הדעה של ועידת תקשורת, נתח שוק ודיגיטל 2011.