"גיבורי גיטרה עם טל פרידמן", א'-ה', 22:00, ערוץ 8
לפני כמה שנים, כשנבחרת אנגליה ביקרה בישראל, נערך למען אוהדיה מופע קטן בפארק הירקון שבו נחשפתי לראשונה לפנים הרוקיסטיות של טל פרידמן.
מבלי לפגוע חלילה בטאלנט, בוא נאמר שמזלו שהוא יודע גם להצחיק למחייתו. מה שכן, את התשוקה למוזיקה אי-אפשר לקחת ממנו. הוא נראה כמי שנהנה מאוד ממה שהוא עושה, וגם זה משהו. הסדרה הזו מחברת היטב בין האהבה של פרידמן למוזיקה בכלל ולגיטרות בפרט, לבין ביוגרפיות, בדרך כלל מרתקות, של גדולי הפורטים עלי גיטרה ב-50 השנים האחרונות. אתמול למשל, התמוגגתי מול סיפור חייו המורכבים של אריק קלפטון. "על פרשת דרכים" נקרא הפרק על להיטיו של היוצר והגיטריסט המחונן.
אני מודה שהפרק הערב יוקדש למישהו פחות מוכר לי, רורי גלאגאר, אירי שעושה בלוז כמו שרק אירי יכול לעשות - כש-20 הדקות של המשחק המקדים עם טל פרידמן, רק הופכות את כל העסק למשהו שגדול מסך חלקיו.
צמר גפן מתוק
סרטים דביקים אך מתוקים, "הוט פאן" מ-20:05
כמה פעמים אפשר לראות סרט אחד? התשובה, הרבה. אפילו המון, אם אתה חי בבית שבו נערה מתבגרת ואם מדובר על "יומני הנסיכה" (20:05). גרי מרשל ("אשה יפה"), אחד שיודע לרקוח פנטזיות רומנטיות חביבות, חיבר לפני עשר שנים בין כוכבת עבר ענקית - ג'ולי אנדרוז, לבין כוכבת בהתהוות, אן האת'ווי, שמאז הספיקה כבר לממש את ההבטחה בשורה של תפקידים מרשימים.
מעשה בנערה "רגילה", שמתבשרת על כך שהיא בעצם נסיכה ויוצאת למסע קסום למימוש נסיכותה. נו, מה הפלא שמתבגרות דבקו בסרט הזה? הפרק הבא בסדרה, "יומני הנסיכה 2" (22:00), הוא מאותם סרטי המשך שנופלים רחוק מהמקור שלהם, ויחד עם זאת, לצפייה ביתית הוא סביר. הטוויסט בעלילה כאן הוא בעובדה שעתה הנסיכה צריכה נסיך, כשרוזן נכלולי מבקש להפריע לה. גם אם עסקינן במוטיב אדיפלי משהו, הרי שהוא מצופה בשכבה עבה של סוכר.
מי ששרד את נפלאות הפנטזיה הרומנטית ויש לו כוח לעוד, יכול להצטרף אל ג'ניפר לופז ומת'יו מקונהי. היא "מארגנת החתונות" (24:00), שמכסה על חור רגשי עמוק בחייה, הוא אמור להתחתן - אבל לא איתה. התסבוכת בלתי-נמנעת, כמו גם הפתרון ההוליוודי השמאלצי אך האפקטיבי (ובכל זאת, גרסת הריאליטי הישראלית עם אירית רחמים בסיס, מוצלחת יותר). סרט-בנות קלאסי: מנערות בחופשה ועד לאימותיהן.
געגועיי לסידני
"קשרים הנדסיים", ג' 22:00 "נשיונל ג'יאוגרפיק"
ערוצי הנישה הם מקור לא רע להשלמת השכלה כללית. הנה למשל הסדרה "קשרים הנדסיים". בית האופרה של סידני למשל, לוקח אותי לימים שבהם אני חייל משוחרר שעובד בסידני, אוסטרליה. בימי ראשון אני מתעורר, יוצא ל"דארלינג הארבור" ומתבונן בגשר ובבית האופרה.
בזמנו חשבתי שמדובר בפטיש פרטי שלי - בלי לדעת שהמבנה הוא אחד המשפיעים באדריכלות המודרנית. אפילו במוסף הנדל"ן של "גלובס", לפני יומיים, התפייט מהנדס העיר חיפה ובישר על הקמה של מבנה "בסגנון בית האופרה של סידני" לחוף ימה של העיר. מי שרוצה ללמוד עוד על המקור, מוזמן.