מסתבר שלא רק רשויות המדינה צריכות לדעת על שינוי כתובת, אלא גם כביש 6. סוגיה זו עולה מהמקרה של א', שמכר את מכוניתו לפני כשנתיים, וכיום נלחם לקבל חזרה 1,760 שקל ששילם כחוב לחברת דרך ארץ עבור נסיעות שביצע הבעלים החדש של המכונית, למרות שהעברת הבעלות במשרד הרישוי בוצעה כדין. למה? כי לא הודיע באופן יזום לכביש 6 על השינוי.
גם היום, כשברור מעל לכל ספק כי לא הוא ביצע את הנסיעות האמורות, החוב נותר על שמו, ולאחר שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל - הוא שילם את החוב אולם לא ויתר על טענותיו.
א' פנה ללשכה לסיוע משפטי בירושלים לקבל עזרה בהגשת תביעה נגד החברה. עו"ד ציקי שטרסברג מהלשכה שגרה מכתב לבאי-כוחה של דרך ארץ, אולם לא זכתה להתייחסות עניינית. בימים אלה נשקלת האפשרות להגיש תביעה לוועדת ערר.
כאמור, הרכב שהיה רשום כמנוי בכביש 6 נמכר במאי 2009. בתקופה שבה הרכב היה בבעלותו נסע א' בכביש 6 ושילם על נסיעותיו. אגרות התשלום הגיעו כסדרן לכתובת מגוריו המעודכנת. מסיבה שאינה ברורה, דרישות התשלום עבור הנסיעות שבוצעו כשהרכב כבר לא היה בבעלותו נשלחו לדירה בבעלות הוריו. מכיוון שתיבת הדואר אינה זמינה לו, לא יכול היה להעמיד את חברת דרך ארץ על הטעות שנתגלתה עם דרישות התשלום, אלא כאשר קיבל מכתב מעו"ד אליהו מלך, בא-כוחה של דרך ארץ. המכתב כלל התראה כי אם לא יפרע את חובו, יינקטו נגדו אמצעים הכוללים עיקולי נכסים, עיכובי יציאה מהארץ ועוד.
איפה האירוניה? מדי יום חולפות בכביש 6 אלפי מכוניות ללא מנוי. כדי לגבות את התשלום, ניזון כביש 6 מפרטי ממערכת המידע של משרד הרישוי. יתרה מזאת, גם במכתב שקיבל מעורך הדין, הוזהר א' כי אם ייתפס נוסע בכביש לפני שפרע את חובו - מכוניתו תעוקל. זאת לרבות עיכוב בחידוש רישיון הרכב.
דרך ארץ: "הלקוח לא יידע אותנו"
תגובת דרך ארץ: "כלקוח מזדמן - פרטי בעל הרכב מתקבלים ממשרד הרישוי. חשבונית לתשלום נשלחת לכתובתו. כמנוי - הלקוח נרשם מראש ומוסר את פרטי רכב, אמצעי תשלום ופרטים אישיים. החיובים נגבים אוטומטית, וחשבונית נשלחת לידיעה בלבד.
"בעל המנוי מתחייב לעדכן את החברה על כל שינוי בפרטיו. א' לא עדכן את החברה על מכירת הרכב או על שינוי בפרטיו האישיים, ובהתאם הצטבר לו חוב. ניסיונותינו להשיגו לא צלחו. מאחר שהחוב לא הוסדר, הועבר הטיפול לידי משרד עו"ד מלך, אולם מאחר שהוא לא הסדיר את חובו, הועבר הטיפול להוצאה לפועל. בפברואר 2011 הסדיר הלקוח את החוב".