מומחי השקעות רבים טוענים שכמות המידע הפיננסי האדירה הזמינה כיום למשקיעים, לא רק שאינה מועילה בדרך-כלל, אלא אף משבשת את תהליך קבלת ההחלטות לגבי השקעה. אחד המומחים הללו הוא ג'ק האו, מחבר הספר Your Next Great Stock, שמציג באתר ההשקעות Smartmoney חמישה אומדנים פופולריים, שמהם כדאי אולי להתעלם.
בטא: העבר אינו ערובה לעתיד
הבטא אמורה למדוד את התנודתיות או הסיכון של מניה מסוימת בהשוואה לשוק, שמייצג תמיד בטא 1. מניה עם בטא הקטנה מ-1 נחשבת לתנודתית פחות מהשוק, ולהיפך. "אף אחד לא באמת יודע למדוד סיכון במערכות מורכבות כמו שווקים פיננסיים", טוען האו. הבטא מתייחסת לתנודתיות העבר, ולטענתו הסטטיסטיקה מוכיחה שנתון זה לא מצליח לחזות דבר. האו תוהה האם מניית אמזון (סימול: AMZN), עם בטא של 0.9 ומכפיל רווח של כ-90, אכן מסוכנת פחות ממניית הקמעונאות ג'יי.סי פני (סימול: JCP), עם בטא גבוהה של כ-2 ומכפיל רווח של 13.
לא להיתפס למחיר המניה
"משקיעים מתחילים נתפסים למחיר המניה וזו טעות", מציין האו ומדגים: מניית Sprint Nextel (סימול: S) במחיר 5.43 דולר יקרה יותר מפי 4 ממניית Panera Bread (סימול: PNRA). האחרונה נסחרת במחיר של 130 דולר, רק מאחר שיש לה פחות מניות רשומות למסחר. מה שמשנה, לפי האו, הוא התמחור והצפי לצמיחה. הוא מציין את מניית אקסון מובייל (סימול: XOM), שנסחרת במחיר של 82 דולר, אך מכפיל הרווח העתידי שלה הוא 9 בלבד והיא צומחת בהתמדה.
המלצת אנליסטים ומחיר יעד - רק ניחוש?
על פני זמן, טוען האו, המחקרים מראים שמניות שזכו בהמלצת "קנייה" בקונצנזוס אנליסטים, לא הציגו תשואות יתר על פני מניות עם המלצת "מכירה". הוא מוסיף, שגם מחירי היעד אינם תורמים דבר, מאחר שרובם נסמכים על מודל היוון תזרים המזומנים, שהאו מדמה לנקניק: "כמה שפחות אתה יודע על האופן שבו הוא מיוצר, כך אתה מרגיש טוב יותר". לדבריו, שכבה עבה של מתמטיקה על מצע של ניחושים, אינה יוצרת ודאות.
למכפיל רווח היסטורי אין משמעות
"לעובדה שחברה נסחרת במכפיל 13, בעוד מכפיל הרווח הממוצע שלה בחמש השנים האחרונות הוא 18 - אין ממש משמעות", קובע האו. זאת מאחר שחברות אינן קופאות על שמריהן. מה שחשוב לדעתו, הוא איך החברה מתנהגת ביחס למתחרותיה וביחס ולשוק. "מרשים הרבה יותר לשמוע שחברה נסחרת במכפיל 13, בעוד הסקטור שלה נסחר במכפיל 18 והשוק במכפיל 15".
מכפיל PEG: עסק ביש
מכפיל רווח משוקלל צמיחה (PEG) אמור לספק הערכה טובה יותר על שוויה של חברה, שכן הוא לוקח בחשבון את קצב הצמיחה שלה בנוסף לנתוני הרווח. המכפיל מתקבל באמצעות חלוקת מכפיל הרווח (PE) בשיעור הצמיחה (G). הבעיה מבחינת האו, היא בנתון תחזיות הצמיחה. לטענתו, רוב המכפילים משתמשים בקונצנזוס אנליסטים בדבר תחזית הצמיחה ארוכת הטווח: "זה עסק ביש - צמיחה ארוכת טווח היא בלתי ניתנת לחיזוי בצורה מדויקת, והמספרים הינם לרוב לא רלוונטיים".
בהתאם תמה האו למשל, כיצד מניית AOL אמורה לצמוח בממוצע, על-פי תחזית ארוכת טווח, ב-17% בחמש השנים הקרובות; בעוד תחזית נפרדת לשנתיים הקרובות קובעת שהרווח שלה צפוי לצנוח השנה ביותר ממחצית, ולהתאושש ב-11% בלבד בשנה הבאה? "או שהצמיחה שלה בשלוש השנים שלאחר מכן צפויה להיות מדהימה, או שתחזיות צמיחה ארוכות טווח הן מפוקפקות מלכתחילה - עדיף שתהמרו על האפשרות השנייה".