שנתיים לאחר ש"המשקולת" של דלק נדל"ן הופרדה מקבוצת דלק ועברה לידיו של בעל השליטה, יצחק תשובה, נאלצת הקבוצה לתמוך בחברה נוספת הנמצאת בפורטפוליו שלה - גדות ביוכימיה, שאיגרות החוב שהנפיקה בהיקף של 200 מיליון שקל נסחרות כיום בתשואת זבל של 18%.
החברה נקלעה לאחרונה להפסדים כבדים, וקבוצת דלק (65.8%) נאלצת לתמוך בה לצד עם בעלת מניות המיעוט, בזן (23.5%). עד עתה הזרימו השתיים לגדות כ-4.9 מיליון דולר בהנפקת זכויות, מתוך התחייבות להזרמה של עד 20 מיליון דולר. אלא, שהיקף החוב הגדול של גדות - למעלה מ-300 מיליון שקל - עלול לגרום לכך שההזרמה הזו בחודש שעבר הייתה רק הפתיח.
גדות תעשיות ביוכימיה עוסקת בייצור ושיווק חומרי גלם לתעשיית המזון, בשלושה תחומים עיקריים: תחום הפרוקטוזה (פחמימת סוכר שנמצאת במוצרי מזון), תחום חומצת הלימון והמלחים ותחום הרכיבים התזונתיים. מעל ל-95% ממוצרי החברה מיוצאים לחו"ל, ועקב כך היא מדווחת בדולרים.
האיש המזוהה יותר מכל עם גדות ביוכימיה הוא יעקב זק, שעובד בחברה למעלה מחצי יובל, וניהל אותה במשך 13 שנים עד ליולי אשתקד. אז הוחלף בדן מסיקה, שטרם כניסתו לגדות ניהל את מפעל המגנזיום של כיל, וכן את פעילותה של על-בד בארה"ב.
ב-2009, בשעה שרוב החברות הציגו תוצאות ירודות על רקע ירידה בביקושים בעקבות המשבר הכלכלי, גדות דווקא רשמה שנה מוצלחת בסיכומה הציגה רווח של 7 מיליון דולר. זאת, בעקבות ירידה במחירי הסוכר והאנרגיה, לצד רווחיות גבוהה בשוק חומצות הלימון.
הבוץ הסיני
ב-2010, כשברוב החברות ניכרה התאוששות מן המשבר הכלכלי, נקלעה גדות למשבר. בשנה זו וברבעון הראשון של 2011 הפסידה החברה במצטבר 23 מיליון דולר, מה שהוביל אותה לקשיי נזילות. להפסד הגבוה הובילו בעיקר הקמת מפעל בסין והמצב הכללי בשוק בו פועלת החברה.
גדות הקימה בסין מפעל לייצור חומצות לימון, אשר החל לפעול בסוף שנת 2009. המפעל הוקם עם שותף מקומי, איש עסקים שהיה בעלים של מפעל ישן לחומצת לימון שעמד בפני סגירה. כשנכנסה גדות לשותפות במיזם, חלקה עמד על 51% והיתרה הייתה בבעלות השותף, שגם מונה למנכ"ל החברה המשותפת.
עלות הקמת המפעל נאמדה בכ-60 מיליון דולר, מעל לתקציב הראשוני המתוכנן של החברה, אולם בהמשך נקלעה החברה לסכסוך עם השותף. זה גרם לעיכוב בהפעלת המפעל, ובסופו של דבר נאלצה גדות לקנות את חלקו של השותף. מאז הקמתו, המפעל הוא אינו עומד בהערכות המוקדמות של החברה, עלויות ההפעלה שלו גבוהות והוא אינו עובד בניצולת מלאה.
גורם נוסף שהוביל למצב בו נמצאת החברה הוא המרווחים בשוק חומצת הלימון, אשר הצטמצמו בתקופה האחרונה. מדובר במוצר שנחשב ל"קומודיטי" בעל מחזוריות של מספר שנים, שכעת נמצא בתקופת שפל.
ההפסדים הכבדים של גדות ביוכימיה באים לידי ביטוי במניית החברה: מאז ההנפקה במאי 2005 היא איבדה 87% משוויה, וכעת נסחרת החברה לפי שווי של 59 מיליון שקל בלבד. למעט דיבידנד בגובה של 20 מיליון שקל שחילקה בסוף שנת 2005, לא נהנו מאז ההנפקה המשקיעים מחלוקות דיבידנד נוספות.
לצד הירידה הדרסטית במניית החברה, גם לנושי החברה יש סיבה לדאגה. היקף החובות הכולל של גדות נאמד כיום בכ-320 שקל, מרביתם - למחזיקי האג"ח.
בחודש שעבר הורידה מעלות את דירוג החוב של החברה ל-BB פלוס, המשקף יכולת נמוכה של החייב לעמוד במחויבויותיו הפיננסיות (השנה אמורה גדות להתחיל לשלם את קרן האג"ח).
בדוח הדירוג כתבו האנליסטים של מעלות, כי "המשך קיומו של תזרים שלילי מפעילות שוטפת, לאחר מיצוי התמיכה מבעלי המניות, עלול להביא להשלכות קשות על יכולת החברה להמשיך ולפעול במתכונת הנוכחית, ואף לגרור אותה לחדלות פירעון".
בנוסף לאשראי מהבנקים, חתמה גדות ביוני אשתקד על הסכם הלוואה עם קבוצת הביטוח הראל, במסגרתו הלוותה הראל לחברה 15 מיליון דולר. החזר ההלוואה אמנם נפרס לשבע שנים, כאשר תשלום הקרן הראשון צפוי להיות ב-2012, אולם הריבית אינה נמוכה ועומדת על 8.9% לשנה. בשבוע שעבר דיווחה גדות על הקלה באמות המידה הפיננסיות בהלוואה זו.
זמן קצר קודם לכן הודיעה החברה כי בנק סיני, אשר מימן את בניית מפעלה בסין, מיחזר הלוואה בסך 11 מיליון דולר שאמורה הייתה להיפרע בסוף חודש יוני, מחזור שלדברי הדירקטוריון היה "הכרחי לצורך עמידת החברה בהתחייבויותיה".
בדוח הדירקטוריון האחרון נכתב כי לפי תחזית החברה, החל משנת 2012 חברות הקבוצה ישובו להניב תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת, ולמרות שאין ודאות מלאה להתממשות תוכניותיה, גדות מעריכה כי תצליח לעמוד בהתחייבויותיה. אם הדבר לא יקרה, ייאלצו קבוצת דלק ובזן להכניס שוב את היד לכיס.
