נס סינדרלה קרה לנילי פריאל. בגיל מתקדם יחסית בא אליה אדם ולקח אותה אל החופה, ואותו אדם הוא לא אחר משר הביטחון של מדינת ישראל. ולא סתם שר ביטחון, אלא העשיר מכל שרי הביטחון אי-פעם. ולא רק אל החופה לקח אותה, אלא משם הוביל אותה אל ארמון אקירוב, משכן עשירי ישראל וסנוביו. וכך, לפתע, מצאה עצמה האישה פריאל מרחפת ומתחככת עם העשירים, החזקים והחשובים ביותר.
שידרוג משכר
שדרוג מעמד כזה בהחלט יכול לעלות לראש. יכול, אבל לא חייב. זה לא קרה לשולמית שמיר, לעליזה בגין ובוודאי לסוניה פרס ועוד רבות אחרות. אבל זה כן קרה למרים אשכול, שכספרנית צעירה מצאה את עצמה נשואה לפתע לראש הממשלה, לוי אשכול, הקשיש; זה קרה ללאה רבין; שרה נתניהו כבר אמרנו?
זה כן קרה, ועוד איך, לפריאל. כל חזותה אומרת 'אתם רואים לפניכם את האישה שעשתה את זה בענק'. וזה ניכר - מאוד - בבקשה שהגישה לאחרונה לבית המשפט לביטול האישום נגדה בעניין העסקת העובדת הלא חוקית.
הבקשה מבוססת על הטענה של "אפליה פסולה...בגלל היותה רעיית שר הביטחון". בהחלט טענה נכונה, כי מאז שנישאה לאהוד ברק, פריאל באמת מופלית על כל צעד ושעל. היא מופלית בבתי-מלון, במסעדות, בדיור, בטיסות, בלבוש, בכל מקום בו יש כיבודים ופינוקים.
האפליה הפסולה באמת
האפליה הגדולה ביותר של פריאל נעשתה על-ידי מערכת אכיפת החוק בישראל. "טאורוס", זוכרים? זמן לא רב לאחר נישואיה לברק, הקימה פריאל חברה בשם זה, מעין לובי לעסקים, כלומר עשיית חיבור בין בעלי עסקים (גדולים!!), לבין, איך נאמר זאת, אנשי שלטון, כלומר אנשים שיכולים לקצר הליכים ולקדם פרויקטים.
אין ספק כי מבחינה עסקית גילתה פריאל יצירתיות, כאשר איתרה את היתרונות הלוביסטיים בלהיות נשואה לשר הביטחון. אלא שלפי הפרסומים, בין מחוזריה לשכירת שירותי החברה היו גם עשירים שתרמו למטרות הפוליטיות של בעלה.
לאחר פרסום הפרשה נוצר לחץ ציבורי, המבקר מיכה לינדנשטראוס הגדיר את המעשה כמנוגד לנורמות מוסריות ציבוריות, ופריאל מיהרה לסגור את העסק. ובזה נגמר העניין. לא הוגש כתב אישום - למרות שהיה כאן לפחות חשד לכאורה לעבירה פלילית. אפילו חקירה בכוון זה לא נפתחה. למה? האם "בגלל היותה רעיית שר הביטחון"? היא שאמרתי: באמת "אפליה פסולה".
רוצה להיות מופלית
הסיפור הזה מזכיר לי את אשת חברי, שהתלוננה בפני שכאשר בעלה נמצא בחברת גרושתו, הוא מתנהג כמו "סמרטוט". 'אז מה', שאלתי; "אז זה פוגע בי, אני לא רוצה שבעלי יהיה סמרטוט", השיבה; "לא מדויק", אמרתי, "אני חושב שאת מאד רוצה שבעלך יהיה סמרטוט - אבל רק שלך". היא חייכה.
והנמשל: פריאל, בעצם, נורא רוצה להיות מופלית - אבל רק לטובה. אחר הכול, היא אשת (סליחה, רעיית) שר הביטחון.